אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 12144-11-12

פסק-דין בתיק ת"ק 12144-11-12

תאריך פרסום : 25/11/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
12144-11-12
16/05/2013
בפני השופט:
גילה ספרא - ברנע

- נגד -
התובע:
נטליה שוכמכר
הנתבע:
1. יהושע מייטס
2. נאווה טובה מייטס

פסק-דין

לפניי תביעת התובעת לתשלום הסך 32,700 ש"ח בגין נזקים, שנגרמו לה, לטענתה, עקב אי מימוש הסכם שכירות בדירת הנתבעים למרות ששילמה הסך 4,050 ש"ח עבור שלושה חודשי שכירות. סכום התביעה (שתוקן לבקשת התובעת) מורכב מ-20,000 ש"ח הטרדה והפרת הסכם, 8,650 ש"ח עקב אי החזרת הסך 4,050 ש"ח ו-4,050 ש"ח.

הנתבעים הגישו כתב תביעה שכנגד, גם הוא על הסך 32,700 בגין הפסד דמי שכירות לתשעה חודשים בסך 12,150 ש"ח ו-25,000 ש"ח לפי 50 דולר ליום מיום הסכמת הנתבעת לביטול ההסכם, ללא שפינתה בפועל את הדירה.

יצויין כי ביום הדיון 30/4/13, ועל מנת להקטין את נזקי שני הצדדים, הוריתי לתובעת להחזיר לנתבעים את כל מפתחות היחידה, וכך עשתה.

עילתה של התביעה בהסכם שכירות שביקשה התובעת לערוך בקשר לחלק מדירה ברח' הרצל 78 בחיפה בבעלות התובעים (להלן: " היחידה"). את היחידה הראה למבקשת מר שאול מימון, המחזיק בדירה הגדולה יותר באותה כתובת. מר מימון קיבל מהמבקשת תשלום בסך 4,050 ש"ח עבור שלושת חודשי השכירות הראשונים והחתים אותה על חוזה שכירות מיום 24/4/12, לפיו השכירות תהיה לתקופה של שנה, בדמי שכירות חודשיים בסך 1,350 ש"ח, שלושה חודשים כאמור שולמו מראש, והיתרה נקבע כי תשלום כל חודשיים. התובעת קיבלה את מפתחות היחידה אך לטענתה היחידה לא היתה פנוייה, כי היו בה חפצים אישיים של שוכר אחר, ולא קיבלה חוזה חתום, עד ליום 4/5/12, בו מצאה בתוך היחידה חוזה חתום ע"י הנתבע מס' 1 רק בעמוד האחרון. התובעת טוענת כי פגשה את הנתבע מס' 1 ביחידה ביום 10/5/12, הוא סירב להציג לה מסמכים, המעידים על מספר הדירה, סירב לקבל ממנה את מפתחות היחידה ולחתום על החוזה בפניה. הנתבעת טוענת כי לא נכנסה לגור ביחידה.

יצויין כי התובעת הגישה כבר תביעה נגד שאול מימון, בת.ק. 42909-04-12, וקיבלה נגדו פסק דין בהעדר הופעה מטעמו (פסק דין מפי כב' הרשם הבכיר זיתוני מיום 20/9/12, שתוקן ביום 2/4/13).

מטעם זה נדחתה בקשת התובעת לתקן את כתב התביעה כאן ע"י צירוף מר מימון כנתבע, מאחר ועילת התביעה של התובעת כלפיו מוצתה.

התובעת טוענת כי רומתה ע"י הנתבעים ומר שאול מימון, כי נגבו ממנה כספים, אך לא הוקנתה לה זכות החזקה ביחידה, והיא נאלצה לעזוב דירה קודמת ששכרה בחיפה, ולעבור לבית הוריה באשדוד.

הנתבעים טוענים כי הם בעלי היחידה (הוצג נסח רישום ( נ/1) וצילום תעודת זהות של הנתבע מס' 1 ( נ/2)), וכי מר שאול מימון החתים את הנתבעת בשליחות הנתבעים, והוסכם טלפונית כי החוזה החתום על ידי הנתבע יימסר לה מאוחר יותר וכך היה, כי מר מימון קיבל מהתובעת דמי שכירות בסך 4,050 ש"ח ומסר לה את מפתחות הדירה, כי הנתבעת החליפה מנעול בדירה בהסכמת הנתבע, כנראה לא נכנסה לגור בדירה, לא שילמה דמי שכירות נוספים ו"נעלמה". הנתבעים טענו כי בחלוף שלושה חודשים בקשו מהנתבעת את המפתחות, והיא סירבה להשיבם בדרישה לקבל את התשלום ששילמה. הנתבעים סרבו להשיב את התשלום, מאחר ולטענתם החזיקה התובעת בדירה. הנתבעים גם שלחו מכתב מעורך דין, ולאחר שלא נענו, נכנסו לדירה לצורך תיקון נזילה דחופה.

הנתבעים תבעו, כאמור, דמי שכירות לתשעת החודשים שנותרו מחוזה השכירות ופיצויים על העדר האפשרות להשכיר את הדירה.

התובעת התגוננה בפני התביעה שכנגד, חזרה על טענותיה כי החוזה לא נכנס לתוקף, ומאשרת כי לא הסכימה להחזיר את המפתחות לנתבעים, לאחר שלא הוצגו לה מסמכים המוכיחים את הבעלות ביחידה (ראו גם פרוטוקול, עמ' 2, שורה 15-16), ולאחר מכן סירבה להחזיר את המפתחות למר שאול מימון, כפי שביקש הנתבע, אך טוענת מחד גיסא כי לא רצתה למסור לו את המפתחות מאחר ויש כמה אנשים המציגים עצמם כ"שאול מימון" ומאידך גיסא טוענת כי מר מימון סרב להחזיר לה את הכסף ( סעיף 11 לכתב הגנה לתביעה שכנגד). שוב, בניגוד לטענתה הקודמת לפיה לא נכנסה לגור בדירה, מאשרת התובעת כי הביאה מספר חפצים ליחידה, וכי ביצעה בה תיקונים ( סעיף 11 וסעיף 12 לכתב התשובה שכנגד).

בדיון התבררה התמונה עוד. התברר כי התובעת הודיעה לנתבע כי מבחינתה לא נחתם חוזה שכירות, אך למרות שהכניסה פריטים שלה ליחידה, ביצעה תיקונים והחליפה את המנעול, סירבה למסור לנתבעים או למי מטעמם את המפתחות בטענות שונות ומשונות כגון ששאול מימון נראה שונה בין הפגישות השונות שלה איתו ( פרוטוקול הדיון בת.ק. 42909-04-12, עמ' 2, שורות 20-21, ומסמך " פירוט הסכום הכסף הנתבע" בתיק דנן), כי תמונת הנתבע בתעודת הזהות אינה ברורה ( פרוטוקול, שם, שורה 24), לא זיהתה אותו בבית המשפט ( פרוטוקול מיום 30/4/13, עמ' 1, שורות 10-11), אינו נראה בתעודת הזהות כעצמו או כי הוא נראה יותר מידי דומה לעצמו ( סעיף 14 לכתב התשובה שכנגד). התובעת הודתה בחוסר רצון כי החליפה את המנעול בדירה ( פרוטוקול, עמ' 6, שורות 11-16) ועל אף טענותיה החוזרות ונישנות לפיהן לא נכנסה לדירה והחוזה לא נכנס לתוקף, מסרה לי בלית ברירה את המפתחות שקיבלה ממר מימון ואת המפתחות שהחליפה בעצמה. יצויין כי בעת חתימת החוזה, וללא שתוכל לצפות את העתיד, דרשה התובעת כי יכתב בחוזה כי היא תהיה רשאית להחליף מפתח בדירה וכי הנתבעים, בעלי הדירה לא יהיו רשאים להחזיק מפתח של הדירה, בניגוד למקובל ( סעיף 18(ה)(3) לחוזה השכירות).

אחת מהסיבות לבעייתיות, שגרמה להגשת התביעה, הינה העובדה שהנתבעים מתגוררים בירושלים והדירה בחיפה, והשניה חוסר האמון של התובעת בנתבעים ובשלוחם.

לסיכום התנהלות הצדדים, אני מוצאת כי כל אחד מן הצדדים יכול היה למצוא דרך לקיים את החוזה או לבטלו בהסכמה, אך שני הצדדים לא הקטינו את נזקם.

מאחר ושני הצדדים ניזוקו קשות: התובעת ששילמה 4,050 ש"ח אך לא יכולה היתה להתגורר ביחידה לפי תחושתה, והנתבעים שלא השכירו את היחידה במשך תשעה חודשים, יש לקבוע את האחריות לכל אחד מהנזקים ואת גובה הנזקים.

אני מקבלת את טענת התובעת, לפיה הפסידה את דמי השכירות ששילמה, אך קובעת כי אינה זכאית למלוא סכומם ולא לכל נזק אחר, מאחר ואם הסיקה ביום 10/5/12 כי אין חוזה שכירות בתוקף ליחידה, היה עליה להשיב את מפתחות היחידה למי שקיבלה אותם ממנו או לבעלי הדירה הרשומים בטאבו ושהציג תעודת זהות. לתובעת לא היתה כל זכות להחזיק במפתחות היחידה. אני גם קובעת שהחלפת מפתחות היחידה ושמירת כל העותקים אצל התובעת מעידים כי לא פעלה בתום לב על מנת למזער את נזקיה ואת נזקי הנתבעים, אלא בפועל גם החזיקה ביחידה וגם טענה שאינה מחזיקה בה. ביצוע התיקונים והכנסת הפריטים שלה מחזקים את הטענה.

כמו כן התובעת קיבלה התחייבות להשכרת היחידה ביום 23/4/12 עת שילמה 200 ש"ח, וביום 10/5/12 לכל המאוחר הבינה כי הדירה לא תושכר לה. כלומר המבקשת הפסידה כעשרה ימים של אפשרות לחפש דירה חלופית (מתום החוזה הקודם ביום 30/4/12). המבקשת לא הראתה כי עשתה כל מאמץ לחפש דירה חלופית לאחר שכל דרישותיה למסמכים שונים מאת הנתבעים ומאת מר מימון כשליחם לא התקבלו. אף אם אקבל את הטענה כי העובדה ששילמה לנתבעים 4,050 ש"ח מנעה ממנה לשלם שוב דמי שכירות בדירה אחרת, הרי שגם בחלוף שלושת החודשים, ובאין לה כל זכות להחזיק ביחידה, המשיכה לסרב להחזיר את המפתחות, אף לאחר פניית עורך הדין, ולא שכרה דירה בחיפה למרות שהמשיכה להשתלם בטכניון עד לחודש אוקטובר 2012 (מוצג ת/1 בת.ק. 42909-04-12). ישנן מספר אפשרויות: האחת שהמבקשת נסעה מידי יום מאשדוד לחיפה, השניה שהתגוררה בחיפה ביחידה נשוא התביעה או בדירה אחרת, והשלישית כי כלל לא היה לה צורך בדירה בחיפה. העובדות לא הובהרו ואם גרה התובעת עם הוריה, חזקה כי לא שילמה דמי שכירות, ובכל מקרה לא הוכח אחרת.

הנתבעים מצידם ידעו למצער מיום 10/5/12 כי התובעת אינה מתכוונת לגור ביחידה, לא לשלם דמי שכירות נוספים ולא להחזיר את המפתחות, שהחליפה. אף על פי כן לא הגישו נגדה תביעה, עד שהתביעה הוגשה נגדם, ולא עתרו לפינוייה בהליך מהיר. גם הנתבעת לא דייקה בעדותה עת טענה "...ופחדתי להיכנס לדירה למרות שיכולתי להיכנס כדי לתקן את הנזילה, על מנת שהיא לא תאמר שהיה לה שם משהו" ( פרוטוקול, עמ' 3, שורה 31, עד עמ' 4, שורה 20) והדברים אינם עולים בקנה אחד עם האמור בכתב ההגנה לפיו הנתבעים נכנסו לדירה לאחר חודש אוגוסט 2012 לצורך החיוני של תיקון הנזילה ( סעיף 10 לכתב ההגנה). מכאן שהנתבעים יכלו להקטין את נזקם החל מיום 10/5/12, בו נודעה להם אי ההסכמה עם התובעת ולמצער מיום 24/7/12, המועד בו הסתיימה תקופת השכירות עבורה שילמה הנתבעת.

הסיכום הינו כי לאיזון נזקי הצדדים ותרומתם להתרחשותם אני מחייבת את הנתבעים להשיב לתובעת את הסך 2,025 ש"ח (מחצית מדמי השכירות ששולמו להם), ודוחה את התביעה שכנגד.

חיוב זה הינו ביחד ולחוד עם חיוב מר שאול מימון בפסק הדין מאת כב' הרשם הבכיר זיתוני ב ת.ק. 42909-04-12 מיום 20/9/12 כפי שתוקן ביום 2/4/13, מאחר ועסקינן באותו תשלום, ששולם למר מימון עבור הנתבעים, ואין התובעת זכאית להיפרע פעמיים. התשלום שישלמו הנתבעים יופחת מחבותו של מר מימון על פי פסק הדין בת.ק. 42909-04-12.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ