אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 10722-10-10

פסק-דין בתיק ת"ק 10722-10-10

תאריך פרסום : 12/05/2011 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
10722-10-10
15/04/2011
בפני השופט:
גדעון ברק

- נגד -
התובע:
איתמר יונתן ביטון
הנתבע:
בועז קניג
פסק-דין

1.         התובע היה לקוחו של הנתבע ובמסגרת זו ייצג הנתבע את התובע בהליכים שונים.

            בתביעה זו, מתייחס התובע לייצוג אותו ייצג הנתבע את התובע בבית משפט השלום בירושלים בת"פ 2717/07 (להלן: "התיק הנ"ל") וטענת התובע היא, שעל הנתבע לשלם לו פיצוי כספי בסך של 30,000 ש"ח בשל התרשלות בתפקידו הבאה לידי ביטוי בכך, שהנתבע ביצע רשלנות במשפט ולא טיפל בתיק כנדרש וכתוצאה מכך נגרם לתובע זנק בלתי הפיך של הרשעה פלילית ולא סיפק את שירותיו.

            עוד טוען התובע כנגד הנתבע, שהנתבע היתל בו פעמים רבות וגרם לו נזק כספי של 10,000 ש"ח בשל כך שלא ביצע עבודתו נאמנה.

            טענה נוספת מעלה התובע כנגד הנתבע והיא, שהנתבע לא השיב לו הוצאות אגרה - כפי שקבע השופט ובנוסף לכך, מלין התובע על כך, שנגרם לו עוול גדול כתוצאה מכך, שביום הדיון הסופי שלח עו"ד מתמחה, שהנתבע לא הכירו.

2.         הנתבע ביקש, בכתב ההגנה, לדחות את תביעת התובע היות וטענות התובע הן חסרות שחר ובין היתר מעלה הוא את הטענות הבאות:

            א.         א)         התובע זכה לייצוג משפטי מיטיב וראוי ותוצאות הייצוג מעידות על כך. הנתבע מתאר בקצרה במה הואשם הנאשם ומה הייתה תרומתו בייצוגו על מנת להשיג התוצאה הטובה ביותר.

                                    במסגרת הייצוג הגיע הנתבע - בהסכמת התובע - להסדר טיעון מקל עם ב"כ המאשימה, לפיו יודה התובע בעבירה המיוחסת לו בתיק הנ"ל, לא יורשע ויישלח לקבלת תסקיר שירות המבחן, אשר יבחן וימליץ האם יש מקום לסיום התיק ללא הרשעה.

                        ב)         בין לבין, אירעו שני אירועים שלא היו תלויים כלל בנתבע ובשירות שנתן לתובע: האירוע הראשון נבע מכך, שפרקליטות המדינה החליטה לערער על החלטת בית המשפט המחוזי וערעורה התקבל ועונש אי ההרשעה שונה והומר בהרשעה, אך יתר מרכיבי העונש נשארו על כנם. האירוע השני, נבע מכך, ששירות המבחן גילה, שלא חלף זמן רב מאז תסקירו הקודם,  והתובע הסתבך פעם נוספת ולכן שירות המבחן חזר בו מהמלצתו החיובית בעניינו של התובע.

            ב.         הנתבע מכחיש את טענת התובע, שהוא שלח מתמחה לייצג את התובע, אלא שלח עו"ד ממשרדו היות והנתבע עצמו היה בהתאוששות לאחר ניתוח, אך עם זאת, נדחה מועד הדיון וביום 23.2.10 ובהסכמת התובע ובסיוע עוה"ד ממשרדו של הנתבע, ולנוכח המלצת בית המשפט גובש הסדר טיעון חלופי והכל בהסכמת התובע.

3.         בטרם אחליט לגופו של עניין, ברצוני לציין שלושה אלה: ראשית, תביעה זו הוגשה לבית משפט זה, כאשר בעצם אפשר היה לטעון, שמבחינת הסמכות המקומית, אין לבית משפט זה הסמכות, יען כי אין היא נכנסת לאחת החלופות של תקנה 2 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין) התשל"ז-1976 (מקום מגוריו של הנתבע, מקום יצירת העילה - ירושלים וכו') אך מאחר ולא נטענה טענה כזאת, יש לראות בעצם ניהול הדיון הסכמת הצדדים להעניק סמכות מקומית לבית משפט זה.

            שנית, התובע לא פרט בכתב התביעה את כל העובדות הרלוונטיות, אלא בעדותו בבית המשפט, הקריא את טענותיו בהרחבה וטענותיו נרשמו בפרטיכל, כפי שנאמרו.

            גם בעניין זה, היות ולא הייתה התנגדות - אפשרתי לתובע להעלות את טענותיו, כפי שהועלו.

            שלישית, היות ומשפט זה עניינו באירועים שאירעו בין עו"ד ולקוח, ביקש הנתבע בכתב ההגנה להסיר את החסינות על מנת שיוכל להעלות בבהירות את טענותיו. התובע נשאל לעניין זה ולאחר שנתן הסכמתו, שמעתי את הצדדים לגופו של עניין וכל צד העלה את טענותיו.

4.         א.         אין כלל מחלוקת בשאלת החבות אותה חב עו"ד כלפי לקוחו, אך השאלה שאכן שנויה במחלוקת היא: האם הוכיח התובע, שהנתבע לא פעל על פי אותה חובת זהירות והאם הוכיח התרשלות בפן הייצוגי את התובע.

                        ככלל, לצורך הוכחת חבות עורך-דין בעוולת הרשלנות, על הלקוח להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מהתרשלות עורך-הדין. עליו להוכיח, בין היתר, לפי מאזן ההסתברויות, קיומו של קשר סיבתי עובדתי בין התרשלות עורך הדין, לבין הנזק הנטען. לצורך כך, על הלקוח להראות כי אלמלא מעשיו או מחדליו הרשלניים של עורך הדין היה נמנע נזקו הנטען.

            ב.         כל שעלה בדיון זה הוא, שהנתבע פעל לפי שיקול דעתו המשפטית ובחלקים האופרטיביים קיבל את הסכמת התובע ולא הוכח בפני שהייתה טעות בשיקול הדעת של הנתבע.

                        בעניין זה, ניתן גם לומר, שגם אם יטען התובע שהייתה טעות בשיקול דעת - דבר שלא הוכח - הרי שטעות בשיקול דעת גרידא אינה בבחינת רשלנות ואינה גוררת חיוב בפיצויים ובלבד שיוכח שהנתבע שקל כמיטב יכולתו להיטיב עם הנתבע.

                        (ראה ע"א 735/75 מרדכי רויטמן, עו"ד נ' יצחק אדרת, עו"ד, פ"ד ל(3), 75, 80-81 (1976)

                        התובע לא הוכיח כלל, שהפעלת שיקול דעתו המקצועית של הנתבע במהלך הדיון הפלילי הייתה מוטעית, קל וחומר שלא הוכיח ששיקוליו של הנתבע - הם אשר גרמו לנזק כלשהו לתובע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ