ת"א
בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
|
9540-10-10
18/06/2013
|
בפני השופט:
אסתר שטמר
|
- נגד - |
התובע:
בי.אין און ליין עו"ד רון לוינטל
|
הנתבע:
שי לב ארי עו"ד ציון סמוכה עו"ד אביב סמוכה
|
פסק-דין |
1. תביעה שעניינה הפרת זכויות יוצרים בצילומים, על ידי העלאתם לאתר היכרויות באינטרנט בשם Myclick, שהנתבע הוא בעליו. התביעה מעלה שאלות מתחום דיני זכויות היוצרים ובדבר אחריות בעל אתר אינטרנט להפרת זכות יוצרים באתר.
רקע
2. התובעת, חברה בבעלות האחים ליאור ואורן פריבאי, מפעילה אתר בשם www.bin.co.il ("
אתר התובעת") שבו מוצגים צילומים של מבקרים במועדונים ("
התמונות"). התובעת אוחזת בסימן מסחר רשום (מס' 171476) המוטבע על גבי התמונות.
הנתבע הוא הבעלים של אתר היכרויות בשם www.myclick.co.il ומנהלו (
"אתר הנתבע"). אתר הנתבע מאפשר למשתמשים ליצור קובץ פרטי שתוכנו גלוי רק למי שאושר על ידי אותו משתמש. משתמשים יכולים להעלות תמונות הן לעמודים הגלויים הן לעמודים החסויים.
התובעת טוענת כי הנתבע העלה או איפשר לאחרים להעלות לאתר שלו תמונות ששייכות לה, ללא הרשאתה.
עוד קודם להגשת כתב התביעה ניתן לבקשת ב"כ התובעת ובמעמד צד אחד צו לחיפוש ולתפיסה של פרטי ההפרה במחשבי הנתבע (ת"א 37013-09-10) (בהמשך התברר כי נמצאו בסקירה ראשונית של תוכן האתר מעל 50 תמונות שהכילו את הסימן המסחרי של אתר התובעת. לפחות פעמיים הועלתה השאלה כיצד יישמר החומר התפוס. בהעדר הסכמה בין הצדדים, הוחלט להשאירו בידי התופס.
הדיון בתביעה ובבקשה לצו הזמני אוחד, באופן ששאלת החבות נבדקת תחילה.
ב"כ הנתבע בקש להקדים לשמיעת ההוכחות דיון בשאלת זכותם של המצולמים להעלות את התמונות לאתר. הבקשה נדחתה, ובר"ע נדחתה גם כן (רע"א 2661/11
שי לב ארי נ' בי אונליין בע"מ (27.4.11)).
טענות התובעת
4. האתר של הנתבע מבוסס על תמונות של התובעת, תוך הפרת זכות היוצרים של התובעת (סעיפים 11, 15 בחוק זכות יוצרים, תשס"ח - 2007); הפרת זכותם המוסרית של הצלמים; הפרת חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט - 1999 (גניבת עין והתערבות לא הוגנת); ושמוש אסור בסימן המסחר הרשום לפי פקודת סימני מסחר [נוסח חדש], תשל"ב -1972. הנתבע גם התרשל באיתור ההפרות ובשמוש בסימן המסחר של התובעת.
5. לפי חוו"ד ד"ר רחל אלקלעי, מומחית בתחום זכויות יוצרים, אין לנתבע הגנה בדין. הנתבע אינו "מפר תמים" אלא מפר סדרתי של זכויות יוצרים, שנתבע בעבר בגין הפרות שונות ושילם פיצויים (ת/12). לאחר שהוכח שיש הפרות באתר שלו, עליו להפעיל שיטת סינון שתגלה הפרות נוספות, דבר שהוא נמנע מלעשות.
כאשר מצאה התובעת הפרות, היא פנתה אל הנתבע ובקשה להסיר תמונות שמצאה באתר, והנתבע אכן הסירן, כלומר פעל בהתאם לנוהל "הודעה והסרה" (נ/11; נ/10 וכן עמ' 1 שורה 22). אמנם בנ/10 מציין ב"כ התובעת כי הוסרו מספר תמונות והתובעת יודעת כי קיימות הפרות נוספות, וכך צוין גם בסעיף 162 בכתב התביעה ובעמ' 109, שורה 26 בפרוטוקול, אך מקריאת החקירות והסיכומים נראה שאין מחלוקת כי התמונות בעמודים הגלויים הוסרו (עמ' 1 שורה 22 מפי עו"ד סמוכה, וסעיף 12 בסיכומי התובעת שם מצוין כי ההפרות שהתגלו הוסרו. לעומת זאת, בסעיף 55 באותם סיכומים מצוין שהנתבע הסיר תמונות ספציפיות, אך לא פעל להסרת תמונות אחרות).
מכל מקום, התובעת טוענת כי נוהל "הודעה והסרה" שיכול לנקות בעל אתר מאחריות אינו מוסדר בחוק בישראל, ואין לייבא אותו לדין הישראלי באופן עקיף.
טענות הנתבע
6. הנתבע מסביר כי האתר שבבעלותו פועל כספק אירוח, המשתמשים בו פותחים לעצמם דף פרופיל אישי, שבו הם מעלים באופן עצמאי תמונות. הנתבע לא נטל חלק בהעלאת התמונות לאתר, ואינו יודע אודות התוכן שהמשתמשים מעלים. אדרבא, בשלב העלאת התמונות בדף הפרופיל מאשרים המשתמשים כי הם בעלי הזכויות בתוכן שהם מעלים. הנתבע הסתמך בתום לב על הצהרות אלו. התובעת לא הוכיחה את טענתה העובדתית, כי מדובר במשתמשים פיקטיביים. הנתבע לא התנגד למתן צו לגילויים של המשתמשים.
7. מיד עם קבלת דרישת התובעת להסיר את התמונות, עשה הנתבע כבקשתה, ואינו חב דבר לתובעת. על פי הדין והפסיקה בארץ לא חלה על הנתבע חובת ניטור; עלות הניטור גבוהה וממילא חברת הניטור אינה יודעת לקבוע אם מדובר בהפרת זכויות יוצרים, משום האישורים שנתנה התובעת.
8. התובעת לא הוכיחה את זכויותיה בתמונות. וגם אם ייקבע כי היא בעלת הזכויות, אזי הרשתה למשתמשים להשתמש בהן. צלמי התובעת נתנו למצולמים אישורים בעל פה להשתמש בתמונות, ולא ניתן להבחין בבעלי האישורים אל מול כל השאר.
למשתמשים עומדת טענת הגנה של שמוש הוגן.
9. לטענת הפרת הזכות המוסרית בכך ששמות הצלמים לא הוזכרו השיב הנתבע כי התובעת עצמה, וכך גם מנהליה, חבריהם והצלמים מטעמה הפיצו בעצמם תמונות ברשתות החברתיות עם לוגו של התובעת מבלי לתת קרדיט לצלם; כי כשהורדו תמונות מאתרים אחרים לא הוזכרו הצלמים וכי ברשת חברתית שמנהל מנהל התובעת, שדומה לזו של הנתבע (www.mekorav.co.il) מופצות עשרות תמונות ללא מתן קרדיט לצלם.