אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ש 14842-05-11

פסק-דין בתיק ש 14842-05-11

תאריך פרסום : 06/11/2011 | גרסת הדפסה
ש
בית דין לשכירות ירושלים
14842-05-11
07/08/2011
בפני השופט:
יצחק שמעוני שופט בכיר

- נגד -
התובע:
היגאנה אגאזריאן
עו"ד ג'יאת נאסר
הנתבע:
1. פאיז אלכאלותי
2. פארוק אלכאלותי
3. פואד אלכאלותי
4. פאיזה אלכאלותי
5. פאיזה אלכאלותי
6. פריאל אלכאלותי
7. פאדיה אלכאלותי
8. מוסא אלכאלותי
9. מוניר אלכאלותי
10. מוסטפא אלכאלותי
11. עבד אלכאלותי
12. אנואר אלכאולתי
13. מוייסר אלכאלותי
14. נואל אלכאלותי
15. סיהאם אלכאלותי
16. מונואר אלכאלותי
17. אימאן אלכאלותי
18. ח'יתאם אלכאלותי
19. מהא אלכאלותי
20. מוחמד אלכאלותי
21. מאהר אלכאלותי

עו"ד נביל אזחימאן
פסק-דין

1.         לפני בקשה למתן רשות שהוגשה על ידי המבקשת, בהתאם לסעיף 93 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב - 1972.

            המבקשת הינה דיירת מוגנת בחנות הנמצאת ברח' אלזהרה 18 ירושלים (להלן: "המושכר"), המשמשת אותה לעיסוקה כתופרת. המשיבים הינם הבעלים של הנכס.

            בבקשה נטען, כי המבקשת הינה אישה זקנה ומבוגרת ובשל מצב הבריאותי אינה מעוניינת עוד להמשיך ולעבוד במושכר אלא לפרוש מעבודתה. במשך שנים מנסה המבקשת למכור את זכויותיה במושכר ואולם בכל פעם נוקטים המשיבים בצעדים המרחיקים כל רוכש פוטנציאלי. לאחרונה, נמצא דייר מוצע המוכן לרכוש את מלוא הזכויות בדמי המפתח בסך של 75,000$. ביום 28.3.11 נשלחו לב"כ המשיבים תצהירי "דייר יוצא" ו"דייר נכנס" ועד ליום 27.4.11 לא נתקבלה כל התייחסות מצד הבעלים, משכך, נטען כי בהעדר תשובה במועד הקבוע בחוק, איבדו הבעלים את זכותם להתנגד להעברת המושכר ועל כן יש להיעתר לבקשה וליתן פסק-דין בהתאם.

בשל גילה המבוגר של המבקשת, הוגשה בקשה דחופה לקיום דיון והוא נקבע ל-19.7.11.

2.         בתשובת המשיבים, שניתנה ממש בשעת הדיון, ביקשו המשיבים לאחד הדיון בבקשה זו יחד עם הבקשה לקביעת דמי שכירות המתנהלת בפני בית הדין לשכירות בת.ש. 135/06 בין אותם צדדים. בתגובה נטען, כי הדייר המוצע, עימו נפגש ב"כ המשיבים בטרם שיגור תגובת המשיבים, סירב להתחייב לקבל על עצמו תוצאות הבקשה לקביעת דמי שכירות.

            כמו כן נטען, כי הדייר המוצע סירב להתחייב הן בפגישה שקיים עם ב"כ המשיבים והן בשיחת טלפון לקבל על עצמו את הגזירה בת.ש. 135/06 ועמד על כך כי ישלם את דמי השכירות כפי שהמבקשת משלמת בסך 450 דינר לשנה. סירובו של הדייר המוצע מהווה נימוק להתנגדות של המשיבים לבקשה למתן רשות.

עוד נטען, כי הסכום שנקבע בתצהירים אינו הסכום האמיתי, שהוא גבוה מהסכום המוצהר. כן נטען כי הדייר המוצע לא ציין את השימוש במושכר ולכן המשיבים אינם יכולים ליתן הסכמתם לבקשה.

3.         לעניין חילופי דיירים והתנגדות בעל הבית לבקשה נפסק על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 5309/04 טובה בביוף נ' אבנר זהורי ואח' בפסק דין מיום 15.11.04:

"סמכות בית הדין להתיר חילופי דיירים בנכס מוגן, מעוגנת בסעיף 95(א) לחוק הגנת הדייר, הקובע כדלקמן:

'(א) ראה בית הדין שאין טעם סביר להתנגדות בעל הבית לדייר המוצע או שבעל הבית מתנה תנאים בלתי סבירים אחרים - יתן את הרשות המבוקשת ויקבע את זכות הדייר היוצא לדמי מפתח, את סכום דמי המפתח ואת חלקותם, הכל לפי השנוי במחלוקת...'.

עניין לנו, איפוא, בביקורת על התנגדות מצד בעל הבית והענקת הסכמה קונסטרוקטיבית בנסיבות המתאימות. במשך השנים קבעה הפסיקה מספר עקרונות והנחיות משלימות, שלאורן על בתי הדין לשכירות להפעיל את שיקול דעתם בשאלת סבירות התנגדותו של בעל הבית להעברת הזכויות אל הדייר המוצע (ראו: ע"א 553/83 חבצלת נ' בית בשדרות רוטשילד 60 בע"מ, פ"ד לח(1) 169, 173 מול ב'-ה'). ראשית, בית הדין עומד בנעליו של בעל הבית וסבירותו או אי סבירותו של הסירוב להסכים לחילופי הדיירים, תיבחנה באמות מידה אובייקטיביות, כפי שניתן היה לצפות מבעל בית סביר והגון. כך הובהרו הדברים בפסק הדין שניתן בד"נ 20/62 מאירי נ' מורי (פ"ד יז 1236, 1250 מול ז'):

'בית הדין עומד כאן בנעליו של בעל הבית, והשיקולים אשר יניעוהו לראות חוסר סבירות בסירובו של בעל הבית, הם הם השיקולים עצמם שיניעוהו לצפות מבעל בית סביר ליתן את הרשות, ועל כן יניעוהו למתן אותה רשות במקום בעל הבית'.

נטל ההוכחה לקיומו של טעם סביר להתנגדות מוטל על כתפי בעל הבית. כדי שיוכל להצליח בהתנגדותו, עליו להוכיח ולשכנע בדבר סבירות סירובו את תנאיו.

שנית, שאלת הסבירות אינה עובדתית טהורה, והיא נתונה לשיקול הדעת הרחב המסור לבית הדין. היקף שיקול הדעת האמור משליך כמובן גם על מדיניות התערבות של ערכאת הערעור בהכרעה, באופן שזו מוגבלת בעיקר למקרים שבהם נתגלתה טעות משפטית (ע"א 191/65 רובינסון נ' שלזינגר, פ"ד יט(3) 29, 31 מול ה'). ואכן, בדומה למגמה המצמצמת של התערבות ערכאת הערעור בהחלטות הערכאה הדיונית, באשר לשיקול הדעת הרחב אם להעניק צווים זמניים או אם לסרב לתתם (י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995, ש' לוין עורך), 620 בסימן 495; א' וינוגרד צווי מניעה חלק כללי (תשנ"ג) 241-243). כך גם בסוגיה דנן, הנוגעת למתן רשות להעברת הזכויות במושכר.

שלישית, בית הדין לשכירות הוא טריבונל מקצועי מיוחד, המתמח ה בסוגיות הנוגעות לנכסים המוחזקים על ידי דיירים מכוח חוק הגנת הדייר. התכלית בכינונו היתה, בין היתר, לאפשר לשופטים המכהנים בו לצבור ידע ומיומנות המיוחדים הנדרשים לסוגיה זו. בנסיבות אלו רשאי בית הדין לשקול את הדברים גם על פי נסיונו המיוחד והידע שנצבר במהלך כהונתו, זאת אף אם אין מדובר ב"ידיעה שיפוטית" לפי מובנה הרגיל והמקובל (ע"א 4868/90 עו"ד אנג'ל נ' בודסקי, פ"ד מו(4) 434, 437-438; ת"ש (ת"א 1026/01 יחיאולוביץ נ' בית רח' המלך ג'ורג', תק-של 2001(3) 313 והאסמכתאות המובאות שם). טבעי איפוא, כי גם בשל הנסיבות האמורות תטה ערכאת הערעור לצמצם את מגמת ההתערבות במסקנות בית הדין".

4.         לאחר עיון בכתבי הטענות, שמיעת עדותה של המבקשת והדייר המוצע ולאחר שנתתי דעתי לטענות ב"כ הצדדים בסיכומיהם בעל-פה, שוכנעתי כי יש להיעתר לבקשה מהנימוקים שיפורטו בהמשך.

5.         בין הצדדים מתנהלים הליכים אחדים:  הראשון - בת.א. 11751/07 הגישו המשיבים תביעת פינוי כנגד המבקשת והדיון מתנהל בפני כב' סגן הנשיאה, השופט ראובן שמיע. בהחלטה מיום 13.7.11 קבע כב' השופט שמיע, שאין מקום לכאורה שיינתן פסק-דין של פינוי בתביעה האמורה. לפיכך אין כל בסיס לעיכוב ההליכים ויש להמשיך ולדון בבקשת הרשות. כמו כן ציין כב' השופט שמיע, כי אין כל הצדקה לפגוע ביכולתה של המבקשת להעברת זכויותיה לאחר. באותו דיון הציע כב' השופט שמיע, הצעה לפיה יסכימו המשיבים לבקשה להעברת זכויותיה של המבקשת במושכר, היא תקבל את חלקה בדמי המפתח למעט סך של 15,000$ שיופקדו כבטוחה לתשלום דמי השכירות שיקבעו בבקשה לקביעת דמי השכירות אשר טרם ניתנה בה החלטה.

            השני - המשיבים הגישו בקשה לקביעת דמי שכירות בת.ש. 135/06 אשר הדיון בה נדחה מעת לעת והוא נקבע לדיון ולסיכומים בעל לפה ליום 3.10.11. בבקשה מבוקש לקבוע דמי שכירות כלכליים בגין המושכר.

            השלישי - בקשה לאיחוד הדיון בבקשה לקביעת דמי שכירות יחד עם הבקשה בתיק שבפניי, אשר לגביה ניתנה החלטה שאין מקום להיעתר לבקשה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ