אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ש 12570-11-10

פסק-דין בתיק ש 12570-11-10

תאריך פרסום : 19/06/2011 | גרסת הדפסה
ש"ש
בית דין לשכירות ירושלים
12570-11-10
03/05/2011
בפני השופט:
יצחק שמעוני שופט בכיר

- נגד -
התובע:
חיה לאה יונה אייזנבאך
הנתבע:
1. נאמני הקדש וילנא וזמוט
2. כולל וילנא זאמוט

עו"ד ירון רבינוביץ
פסק-דין

1.         לפניי בקשה למתן רשות שהוגשה בהתאם לסעיף 93 לחוק הגנת הדייר (נוסח משולב) תשל"ב - 1972 (להלן: "החוק").

            המבקשת הינה דיירת מוגנת ומחזיקה מזה 50 שנה בדירה בת 3 חדרים, מטבח ושירותים הנמצאת ברח' תחכמוני 28, מקור ברוך ירושלים (להלן: "המושכר").

            המשיבים הינם הבעלים של המושכר.

2.         בבקשה נטען, כי ביום 14.9.10 הגיעה המבקשת לידי הסכם להעברת זכויותיה במושכר עם הדיירת המוצעת שפרה סטל. הצדדים חתמו על תצהירים, של דייר יוצא ודייר מוצע ואלה נשלחו לבעלים בדואר רשום ביום 21.9.10.

            במקום להשיב על התצהירים על-פי אחת החלופות הקבועות בחוק, בחרו בעלי הבית שלא להשיב ולא להתייחס כלל לאמור בתצהירים.

            בתצהירים סוכם, כי הדייר המוצע ישלם עבור העברת הזכויות סך של 230,000$ כשחלקה של המבקשת בשיעור של 2/3 מסתכם ב-153,333$ וחלקם של המשיבים בשיעור 1/3 מסתכם ב76,666$. עוד נטען כי המבקשת הינה אלמנה שאינה בקו הבריאות ועל כן ביקשה לקבוע מועד קרוב מאוד לדיון למתן רשות להעברת הזכויות.

3.         בתגובת המשיבים לתצהירי המבקשת, אשר הוגשה במעמד הדיון שנקבע ליום 27.2.11, טענו המשיבים כי בתצהירים שהוגשו חסרים פרטים מהותיים, נפלו בהם שגיאות ואי דיוקים רבים אשר אינם עולים בקנה אחד עם דרישות החוק. כך לא צויין בהם מצבם המשפחתי ומשלוח ידם של הדיירים המוצעים. כמו-כן החלקים שאמורים לקבל הבעלים והדייר היוצא אינם נכונים והמבקשת זכאית ל-60% ולא 66% מדמי המפתח, כפי שצויין בתצהירים. כמו-כן נטען, כי בהסכם השכירות המושכר כולל שני חדרים ולא כפי שצויין בתצהירים לפיהם הוא כולל שלושה חדרים. לתגובה בכתב צירף ב"כ המשיבים העתק מהסכם השכירות מיום 1.3.62 בו מצויין בתיאור הדירה כי היא כוללת שני חדרים, מטבח, בית שימוש ומקלחת. בנוסף צורף מכתבו של הרב נתן שפירא מיום 10.11.10 המופנה למבקשת, בו הוא מציין כי נאמני כולל וילנא מעוניינים לקנות את הזכות בדירה, אך חולקים על הסכום הכתוב שמגיע להם כבעלי הבית. לעניין זה אציין, כי בפתח עדותו של הרב נתן שפירא (בדיון המוקלט), הפנה בית המשפט שאלה לעד, מה עמדתו לגבי הבקשה ולמרבית הפליאה והתמיהה, עו"ד ירון רבינוביץ התנגד לשאלת בית המשפט, דבר אשר אינו מקובל במקומותינו.

4.         בדיון מיום 27.2.11 וכן בסיכומיו, מיקד עו"ד י' רבינוביץ המייצג את המשיבים, את התנגדותו לבקשה למתן הרשות, בשלוש טענות עיקריות כדלהלן:

האחת - קיימים פגמים מהותיים בתצהירי דייר יוצא - דייר מוצע שהוגשו.

השנייה - החלקים להם זכאית המבקשת הם 60% ולא 66% מדמי המפתח.

השלישית - עפ"י הסכם השכירות מדובר בדירה בת 2 חדרים, מטבח, בית שימוש ומקלחת ולא 3 חדרים כפי שצויין בבקשה ובתצהירים ולכן יש לחשב את חלקה של המבקשת בדמי המפתח בהם.

5.         בבקשה שלפניי העידו המבקשת והדיירת המוצעת הגב' שפרה סטל ומטעם המשיבים הרב נתן שפירא.

לאחר שמיעת עדותם של אלה, עיון במסמכים שבתיק ולאחר שנתתי דעתי לסיכומי ב"כ הצדדים, שוכנעתי כי חרף התנגדות המשיבים, יש להיעתר לבקשה מהנימוקים שיפורטו בהמשך.

6.         לעניין חילופי דיירים והתנגדות בעל הבית לבקשה נפסק על ידי בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א 5309/04 טובה בביוף נ' אבנר זהורי ואח' בפסק דין מיום 15.11.04:

"סמכות בית הדין  להתיר חילופי דיירים בנכס מוגן, מעוגנת בסעיף 95(א) לחוק הגנת הדייר, הקובע כדלקמן:

'(א) ראה בית הדין שאין טעם סביר להתנגדות  בעל הבית לדייר המוצע או שבעל הבית מתנה תנאים בלתי סבירים  אחרים - יתן את הרשות המבוקשת ויקבע את זכות הדייר היוצא לדמי מפתח, את סכום דמי המפתח ואת חלקותם, הכל לפי השנוי במחלוקת...'.

עניין לנו, איפוא, בביקורת על התנגדות מצד בעל הבית והענקת  הסכמה קונסטרוקטיבית  בנסיבות המתאימות. במשך השנים קבעה הפסיקה מספר עקרונות והנחיות משלימות, שלאורן על בתי הדין לשכירות להפעיל את שיקול דעתם בשאלת סבירות התנגדותו של בעל הבית להעברת הזכויות אל הדייר המוצע (ראו: ע"א 553/83 חבצלת נ' בית בשדרות רוטשילד 60 בע"מ, פ"ד לח(1) 169, 173 מול ב'-ה'). ראשית, בית הדין עומד בנעליו של בעל הבית וסבירותו או אי סבירותו של הסירוב להסכים לחילופי הדיירים, תיבחנה באמות מידה אובייקטיביות, כפי שניתן היה לצפות מבעל בית סביר והגון. כך הובהרו הדברים בפסק הדין שניתן בד"נ 20/62 מאירי נ' מורי (פ"ד יז 1236, 1250 מול ז'):

'בית הדין עומד כאן בנעליו של בעל הבית, והשיקולים אשר יניעוהו לראות חוסר סבירות  בסירובו של בעל הבית, הם הם השיקולים עצמם שיניעוהו לצפות מבעל בית סביר ליתן את הרשות, ועל כן יניעוהו למתן אותה רשות במקום בעל הבית'.

נטל ההוכחה לקיומו של טעם סביר להתנגדות מוטל על כתפי בעל הבית. כדי שיוכל להצליח בהתנגדותו, עליו להוכיח ולשכנע בדבר סבירות סירובו את תנאיו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ