אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ש 114-08

פסק-דין בתיק ש 114-08

תאריך פרסום : 26/03/2014 | גרסת הדפסה
ש
בית דין לשכירות בירושלים
114-08
26/06/2013
בפני השופט:
יצחק שמעוני שופט בכיר

- נגד -
התובע:
1. איאד מעתוק
2. פירוז מעתוק
3. מופיד מעתוק
4. מוסטפא דהו מעתוק
5. מטהנד מעתוק
6. האניה מעתוק
7. זיד מעתוק
8. מופידה מעתוק
9. מגידה מעתוק
10. שזא מעתוק
11. עדלה מעתוק
12. אסמאעיל מעתוק
13. נעמתי מעתוק
14. נזיה מעתוק
15. עביר מעתוק
16. ראאדה מעתוק
17. עאמר מעתוק
18. עאהדה מעתוק
19. עאדל מעתוק
20. עבד אלודוד
21. עסאם מעתוק

עו"ד עמאד עווידה
הנתבע:
קיטי יעקוב עיסא
עו"ד מאהר חנא
פסק-דין

1.      לפניי בקשה לקביעת דמי שכירות כלכליים-ריאליים בהתייחס לחנות, בשטח של 32.4 מ"ר לרבות 18 מ"ר גלריה, הנמצאת ברחוב אבו ח'לדון 1, במרכז העסקים והמסחר הראשי של מזרח העיר ירושלים (להלן: "החנות" ו/או "הנכס"). החנות ממוקמת בקומת הקרקע של בניין בו שתי קומות. המקרקעין רשומים בספר מס' 3000 וידוע כחלקות 62 ו- 63 בגוש 30056.

הבקשה הוגשה לפי תקנה 1(22) לתקנות הגנת הדייר (דמי שכירות בבתי עסק- אי תחולת השיעורים המרביים והפחתות), התשמ"ג- 1983 (להלן: "התקנות").

2.      המבקשים הינם יורשי המנוח ד"ר סלים דאוד מעתוק ז"ל, אשר השכיר את החנות לבעלה המנוח של המשיבה, עטא אללה עיסא ז"ל, על פי הסכם שכירות מיום 6.7.64.

3.      המבקשים קנו את זכותם בתובענה זו מכח היותם חליפיו של הבעלים ועל כן זכו למעמד של "בעל בית" בהתאם לסעיף 1 לחוק הגנת הדייר. לית מאן דפליג, במרוצת השנים שולמו דמי השכירות לד"ר סלים מוחמד דאוד מעתוק, אשר כנטען החזיק בזכויות הבעלות בנכס. לימים, הלך ד"ר מעתוק לעולמו ומאז באו בנעליו היורשים, הם המבקשים, אשר פעלו לגביית דמי השכירות בנכס. ירושתם של המבקשים נובעת מכח "צו אישור לצו ירושה" מיום 1.12.09, אשר ניתן ע"י בית הדין השרעי בירושלים ולפיו ניתן ביום 18.4.07, צו ירושה ע"י בית הדין השרעי הירדני בירושלים. הצו הוגש כראיה בפני בית המשפט.

4.      לגרסת המבקשים, החנות הושכרה לבעלה המנוח של המשיבה, עטא אללה עיסא ז"ל, החל מיום 6.7.64. לימים, נפטר המנוח וזכויות החזקה בחנות עברו לידי רעייתו- המשיבה מכח חוק הגנת הדייר. המנוח ו/או המשיבה לא שילמו דמי מפתח בגין המושכר ולפיכך על פי התקנות נדרש הימנה לשלם דמי שכירות כלכליים. נטען, כי שנתיים עובר להגשת התובענה, משנת 2006, חדלה המשיבה מתשלום דמי השכירות בגין הנכס. מאידך גיסא, לשיטת המשיבה, בעלה המנוח שילם דמי מפתח בגין החנות. כן נטען כי דמי השכירות שולמו באמצעות שיקים והועברו לידי המבקשים אלא שהם סירבו לקבלם ולא פרעו את השיקים.

5.      מטעם המבקשים העידו מר עומר מעתוק, אשר אינו בעל זכויות בנכס אבל סייע בניהולו, והשמאי יריב סיקרון. מטעם המשיבה העיד בנה, דאוד עיסא. כן נשמעה עדותה של המשיבה, בנוכחות בית הדין וב"כ הצדדים, בביתה בבית חנינה וזאת מפאת גילה המופלג ומצבה הרפואי. הצדדים הגישו מטעמם תצהירי עדות ראשית בצירוף אסמכתאות וכן הוגשה מטעם המבקשים חוות דעת שמאית.

6.      לאחר ששמעתי את העדים הנ"ל ועיינתי בכתבי טענותיהם של הצדדים, בתצהירי העדות הראשית על כל נספחיהם וכן בסיכומי הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

7.      סלע המחלוקת בענייננו נעוץ בשאלה האם שולמו דמי המפתח- אם לאוו. יצויין, כי אין חולק שהנכס הושכר לבעלה המנוח של המשיבה עוד בשנת 1964, כך שהינו חוסה תחת חוק הגנת הדייר.

בס' 52א לחוק הגנת הדייר [נוסח משולב], תשל"ב- 1972, העמיד המחוקק תקרת מקסימום לדמי השכירות שניתן לגבות עבור השכרת בית עסק לדייר מוגן על פי החוק. המדובר בהוראת חוק שתכליתה להגשים את מטרותיו הסוציאליות של חוק הגנת הדייר ולהוסיף נדבך בהגנתו של שוכר בית עסק אשר באין באמתחתו את האמצעים לשכור קורת גג חלופית. בחלוף העיתים, נשתנו פני המציאות החברתית והכלכלית בארצנו ושוב לא ניתן היה לאפיין את שוכר הנכס כאדם חסר אמצעים. בהתאם החלה להסתמן מגמה לצמצום תחולתו של חוק הגנת הדייר. בכלל זה, בשנת 1983, במסגרת התקנות, החריג המחוקק מהוראת ס' 52א דנא את בתי העסק עבורם לא שולם דמי מפתח, כך שניתן יהא לגבות בגין השכרתם דמי שכירות כלכליים וריאליים (ראה למשל רע"א 4664/06 צארום נ' פרלמוטר (לא פורסם, ניתן ביום 17.6.09)). בעניינו, אוחזים המבקשים בטענה כי לא שולמו דמי מפתח ועל כן החנות מוחרגת מתחולת הוראת ס' 52א לחוק.

הלכה פסוקה, נטל ההוכחה מוטל על שכמו של בעלי המושכר הטוען לאי תשלום דמי המפתח, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה", כדברי השופט י. קדמי בספרו "על הראיות", בהאי לישנא:

"הכלל הוא- כי נטל השכנוע מוטל על "המוציא מחברו". אשר על כן: התובע- נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו" (י. קדמי, על הראיות (מהדורה משלובת ומעודכנת, תשס"ד-2003), עמ' 1508).

הלכה זו עוגנה בשורה של פסקי דין שניתנו על ידי בית דין זה, כמו גם בבתי הדין ברחבי הארץ, ואושרה על ידי בתי המשפט המחוזיים ובית המשפט העליון (ראה למשל ת.ש. (י-ם) 141/05 חטיב נ' אל עקרמאוי (לא פורסם, ניתן ביום 4.8.09); ת.ש. (פ"ת) 102/99 מגדלי יוסף בע"מ נ' סודאי עזרא (לא פורסם, ניתן ביום 12.9.00); ת.ש (ת"א) 124/98 אשר אושר בע"א (ת"א) 2955/99 בן שחר נ' ירקוני (לא פורסם, ניתן ביום 5.11.02); רע"א 4664/06 לעיל; ע"א 357/72 שנסי עזיז נ' סוראיה בצלציוני, פ"ד כז(1) 741).

יחד עם זאת, על המבקש מוטל להוכיח יסוד עובדתי הנושא עמו אופי שלילי, אשר מטיבו וטבעו קשה יותר להוכחה, ועל כן יסתפק בית הדין היושב על המדוכה בכמות פחותה של ראיות (ראה רע"א 4664/06 לעיל; רע"א 4135/06 פרוידיגר נ' אשכנזי (לא פורסם, ניתן ביום 28.3.07)).

8.      במקרה המונח לפתחי, לא הסתייע בידי המבקשים להניח תשתית ראייתית ולו ברמה פחותה בתמיכה לטענתם לאי תשלום דמי מפתח. למעשה העד היחידי שהעיד מטעם המבקשים הוא עומר מעתוק, אשר לדבריו סייע לד"ר מעתוק המנוח בניהול החנות. דא עקא, לא היה בפי העד דבר לעניין תשלום דמי המפתח, למעשה לא נטען כי בידיעתו האישית של העד ששולמו דמי מפתח. הפכתי והפכתי וכל שמצאתי הינה אמירה אחת ולאקונית של העד בתצהיר עדותו הראשית לפיה הדירה הושכרה בשכירות רגילה ללא ששולמו בעדה דמי מפתח. אין בכך להוות ראיה, אף לא במשקל נוצה, שיכולה לעמוד בתמיכה לטענות המבקשים בתובענה דנא. מהצד השני של המתרס- עומדת עדותה של המשיבה, אישה באה בימים אשר הייתה מעורבת בשכירת החנות בשנת 1964 ושמעה את הדברים מפי בעלה סמוך למועד בו חתם על השכירות. עדותה של המשיבה צלולה וברורה, המשיבה העידה באופן רציף ולא התחמקה ממתן מענה לשאלות ואמרה את הדברים בפשוטם. בית הדין התרשם מאמינותה ומהימנותה של עדות המשיבה. בתמיכה לעדות המשיבה, עומדת עדותו של בנה אשר הטה שכם וסייע לאביו בניהול החנות בימי חייו ולמן יום פטירתו נשא בעול בכוחות עצמו ולבדו. עדותו של הבן מפורטת לפרטי פרטים שיש בהם לאותת על אמינות גרסתו, ניכר שהעד מגולל את אשר אירע במציאות ואף אינו בוחל באמת כשאינה נוחה לו כפי שהעיד שהשיקים שמסר לטובת השכירות לא נפרעו החל משנת 2006. עסקינן בעדות קוהרנטית שבית המשפט התרשם ממהימנותה. העד הציג בתמיכה לגרסתו את הסכם השכירות המקורי והעתקי שטרי החוב. העדות עולה בקנה אחד עם עדותה של האם. המבקשים לא הגישו כל ראיה לסתור את גרסת המשיבה ואף נמנעו מהבאתם של עדים על מנת לשפוך אור על שאירע. למעשה, אך במסגרת סיכומיהם ביקשו המבקשים להפריך את טענות המשיבה אלא שבקיעים וסדקים רבים נתגלו בגרסתם החלופית, גרסה לאקונית שאינה נתמכת בראיות, מגלה טפח ומכסה טפחים ואין בה כדי לעמוד נוכח משקל עדותם של המשיבה ובנה. בצירוף הדברים, שוכנעתי כי האמת בפי המשיבה ובנה לפיה שולמו דמי מפתח בגין הנכס.

9.      לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי שולמו דמי מפתח עבור המושכר ולפיכך זוכה המשיבה להגנת סעיף 52א לחוק. בנסיבות העניין, לא מצאתי להידרש לחוות הדעת השמאית שהוגשה מטעם המבקשים.

10.  לעניין הטענה לאי תשלום דמי שכירות- בנה של המשיבה, דאוד עיסא, הודה כי דמי השכירות בגין הנכס לשנים 2006-2008, עד למועד הגשת התובענה בה עסקינן, לא שולמו בפועל במלואם שכן ההמחאות שמסר לטובת דמי השכירות לא נפרעו. מניה וביה, על המשיבה לשלם כדין את דמי השכירות בגין שנים אלו.

11.  סוף דבר, הבקשה לקביעת דמי שכירות כלכליים-ריאליים נדחית.

על המשיבה לשלם לידי המבקשים, תוך 60 יום, את דמי השכירות שטרם שולמו עבור השנים 2006-2008.

אשר להוצאות משפט- אני מחייב את המבקשים לשלם למשיבה הוצאות משפט ובנוסף שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ