אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 977/06

פסק-דין בתיק פשר 977/06

תאריך פרסום : 09/06/2009 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
977-06
18/06/2008
בפני השופט:
דיאנה סלע

- נגד -
התובע:
מסארוה נארימאן
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
פסק-דין

עובדות המקרה

1.        החייבת, ילידת 69', הגישה בקשה למתן צו לכינוס נכסיה ולהכרזתה פושטת רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 371,028 ש"ח ל- 32 נושים. ביום 21.11.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת ונפסק כי עליה לשלם לקופת הכינוס סך של 450 ש"ח בחודש.

נגד החייבת הוגשו 8 תביעות חוב בסך כולל של 218,562 ש"ח. לדבריה, נפתחו נגדה 30 תיקי הוצל"פ, נערכה לה חקירת יכולת אחת ונעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינה, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייבת אשר התייצבה לישיבה אחת בלבד, לא הציעה הצעה להסדר חובותיה.

2.         החייבת פירטה בתצהירה את האופן בו נוצרו חובותיה.

א. לדבריה, נבעה הסתבכותה הכלכלית כתוצאה מפעילות עסקית של בעלה לשעבר, אשר בשנות ה-90 היה קבלן בניין ושיפוצים ולצורך עסקיו עשה שימוש בחשבון בנק שהיה רשום על שמה. החייבת הצהירה כי היא לא פעלה בחשבון ולא היתה מודעת לנעשה בו. היא חתמה על מסמכים בבנק בהתאם לדרישות בעלה לשעבר, אולם לא הבינה את משמעות החתימות הואיל ואינה יודעת קרוא וכתוב.

ב. מצבה הכלכלי החמיר לאחר גירושיה בשנת 00', הואיל ולא היה לה מקור הכנסה לפרנסת התא המשפחתי. בהסכם הגירושין התחייב גרושה להעביר לידה סך של      25,000 ש"ח, אולם החייבת לא קיבלה סכום זה או חלק הימנו.

3.         בחוות דעתו מיום 8/10/07 סקר הכנ"ר את נסיבות הסתבכותה של החייבת, וציין בכפוף למילוי תנאים מסויימים לא יתנגד לבקשתה.

א. בתצהירה ובחקירתה מסרה החייבת כי אין בבעלותה נכסים כלשהם. אולם, בהסכם הגירושין בין החייבת ובין גרושה, הסכימו השניים כי דירת מגוריהם בשטח של 141 מ"ר הידועה כחלקה 32 בגוש 8764, תהא לרכושם של החייבת וארבעת ילדיה. בחקירה טענה החייבת כי דירת המגורים בנויה על שטח בבעלות אביו של גרושה ושייכת לו. האב גר בקומה הראשונה והיא וילדיה מתגוררים בקומה השנייה של הדירה. לדבריה, כיום מאפשר לה האב להתגורר בדירה בגלל הילדים, אך אינו מוכן להעביר לה את הבעלות.

ב. החייבת, אם לחמישה ילדים קטינים, מסרה בתצהירה ובחקירתה כי היא אינה עובדת ומתקיימת מקצבת ילדים בסך של כ-1,100 ש"ח ומדמי מזונות מהמל"ל בסך של                כ- 2,500 ש"ח. דא עקא, שמחקירתה עולה כי הוצאות התא המשפחתי מסתכמות בסך של כ-3,500 ש"ח. החייבת הסבירה בחקירה כי אינה עובדת הואיל והיא מתקשה למצוא עבודה משאינה יודעת קרוא וכתוב וכן בשל העובדה שהיא מטפלת בילדיה ובפרט בבנה בן החצי שנה. עוד הוסיפה החייבת וטענה כי בחברה בה היא חיה לא נהוג שאישה תצא לעבוד.

הכנ"ר ציין כי החייבת לא הגישה דוח הכנסות והוצאות חודשיים, בטענה כי אינה יודעת קרוא וכתוב. היא נדרשה להמציא דוחות חודשיים, ברם, עד למתן חוות הדעת, טרם הומצאו הדוחות. מעיון בחשבוניות ובאסמכתאות שהמציאה החייבת מצא הכנ"ר כי לחייבת תשלומים חודשיים גבוהים לחברת מירס במהלך החודשים אוגוסט - אוקטובר 06' (בסך של 1,512 ש"ח, 1,335 ש"ח ו-1,351 ש"ח), וכן חשבון חשמל בסך של כ-2,000 ש"ח. לעניין התשלום לחברת מירס, הסבירה החייבת כי שכן שלה החתים אותה על מסמכים והבטיח שהוא ישלם על הטלפון, אולם בפועל, לקח את מכשירי הטלפון לעצמו והיא נשארה לשאת בחוב. באשר לחשבון החשמל, השיבה החייבת כי מדובר בחשבון משותף לה ולאביו של גרושה, מבלי להסביר כיצד היא אחראית לחשבון האב. 

ג. באשר לאופן יצירת החובות, חזרה החייבת בחקירתה על גרסתה בתצהירה והסבירה כי נתנה אמון בבעלה ואפשרה לו לפעול מחשבון הבנק שלה ולמסור המחאות על שמה, מתוך אמון כי ידאג להפקיד כספים לכיסוי ההמחאות שמסר. לדבריה, לא יכלה להתנגד לרצון בעלה ולסרב לפתוח את חשבון הבנק.

החייבת הוסיפה וטענה כי בעלה חי כיום בספרד וכי אין לה כל קשר עימו.

ד. הכנ"ר התרשם כי גרסת החייבת אמינה וכי נפלה קורבן למעשיו של בעלה, מבלי שהיתה לה יכולת ממשית לשנות את המצב.

יחד עם זאת, החייבת לא שיתפה פעולה עם הכנ"ר כנדרש, ולא המציאה את כל המסמכים שנדרשו ממנה במועד החקירה כגון תדפיס חשבונות בנק לשלושת החודשים האחרונים, דוח הכנסות והוצאות לחודשים מרץ-יולי 07', ואישורים על משלוח צו כינוס לכל לשכות ההוצל"פ.

הכנ"ר הודיע כי בכפוף להשלמת המסמכים הנדרשים, ניתן יהיה להיעתר לבקשת החייבת להכריזה פושטת רגל.

4.         בדיון שהתקיים בעניינה, התגלו ממצאים נוספים, אשר לא באו לידי ביטוי בחוות הדעת של הכנ"ר.

החייבת מסרה כי היא גרושה מזה 7 שנים, בעלה עזב את הבית כבר אז, אך הוא בא אליה פעם אחת ויש להם תינוק בן חצי שנה.

החייבת נשאלה לענין מכשירי המירס שהחזיקה והסבירה כי מדובר במכשירים שרכש עבורה שכן שלה שהוא כאח לה, אשר אמר לה שהוא יביא לה טלפון כדי לדבר בו בשעת חירום. היא לא ידעה שהטלפון הוא על שמה, כי הוא לקח אותו לעצמו ודיבר בו. בהמשך תיקנה כי היו לה שני מכשירים של מירס, האחד בשבילה והשני בשביל השכן.

אשר לחשבון החשמל מסרה החייבת כי היא וחמיה משלמים את החשבון ביחד בחלקים שווים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ