אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 877/06

פסק-דין בתיק פשר 877/06

תאריך פרסום : 24/06/2009 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
877-06
16/03/2008
בפני השופט:
דיאנה סלע

- נגד -
התובע:
אגבאריה זידאן
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
פסק-דין

עובדות המקרה

1.         החייב, יליד 46', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך 2,466,161 ש"ח ל- 6 נושים. ביום 14/1/07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 200 ש"ח בחודש.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב שתי תביעות חוב בסך כולל של 1,373,644 ש"ח, ללא חובות בדין קדימה. תביעת החוב העיקרית בסכום העולה על 1.3 מליון ש"ח הוגשה על ידי בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק).

לדברי החייב נפתחו נגדו 6 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת אך לא נעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, הנושה העיקרי התייצב לאסיפה השנייה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.         בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

החייב הצהיר כי הסתבכותו הכלכלית  החלה בשנת 99'-98', שעה שהגיעה לביתו במפתיע דרישה לתשלום חוב מהבנק בסך של כ-250,000 ש"ח, על אף שלמיטב ידיעתו היתה לו יתרת חובה בסך של כ-6,000-4,000 ש"ח לכל היותר. לגרסתו, החוב הגיע לסכומים כה גדולים עקב גניבה של כספים מחשבונו.

בנו מרואן אגבאריה (להלן: מרואן), אשר עבד בבנק, ופקיד בנק נוסף החתימו את החייב על הסדר לפיו חובותיו יופחתו לסך של עשרות אלפי שקלים בודדים, על ידי פריסת החוב לתשלומים. יחד עם זאת, החוב נותר בעינו ולא הופחת, הבנק תבע את החייב ובני משפחה נוספים וזכה בדין. ניסיונו של החייב לערער על פסק הדין נדחה עקב אי מתן ערבון.

החייב טען כי הוא אנאלפאבית ובנו מרואן לוקה בנפשו, מאושפז במוסד "שער מנשה" ומטופל בזריקות. לדבריו, על סמך הבדיקות הרפואיות חלה מרואן כבר לפני שש עד שבע שנים והיה חולה גם בתקופה שעבד בבנק, עובדות שעזרו ככל הנראה לעושה התרמית להוציאה מהכח אל הפועל.

עוד הצהיר החייב כי הוא חולה, והוא אף הוכר על ידי המל"ל כנכה בשיעור 60%.

3.         הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. מחקירת החייב עולה, כי לחייב היה עסק להסעות ילדים לבתי ספר, אשר פעל משנת 85' עד שנת 03'. מעיון בתדפיס של רשם החברות התברר כי החייב מופיע כבעל מניות בחברה להסעות ילדים בשם "חברת מטיילי לינדה בע"מ" (להלן: החברה). החייב לא פירט אודות החברה בבקשתו. בחקירה מסר כי גיסו רשם אותו כבעל מניות בחברה, אך הוא מעולם לא קיבל משכורת מחברה זו. עם זאת לדבריו, עשה שימוש ברכב שהיה רשום על שם החברה לצרכי עבודה, והחברה היתה משלמת את החשבונות.

בניגוד לדברי החייב, מגלה עיון בדיווחי המל"ל, כי החייב קיבל משכורת מהחברה בחודשים פברואר- מרץ 99'. משנדרש להסביר עניין זה מסר כי ייתכן שמדובר בתקופה בה מכר את רכבו וטרם רכש רכב חלופי. לכן קיבל תלושי שכר מהחברה. בנו מוחמד אגבאריה שהגיש אף הוא בקשה לפשיטת רגל בבית המשפט המחוזי בנצרת (להלן: מוחמד), מסר בחקירתו שרכבו של אביו עבר תאונה, ובכספי הביטוח הוא סגר את יתרת החובה שהיתה לו בחשבון בבנק הפועלים.

ב. בניגוד לאמור בתצהירו כי קיבל דרישת תשלום מהבנק בשנת 99'-98' על סך של 250,000 ש"ח, מסר החייב בחקירתו כי בשנת 00' קיבל מכתב מהבנק המודיע לו כי הוא חב סכום של כ-200,000 ש"ח. החייב טען כי מנהל הסניף הוא זה שלקח כספים מחשבונו וכי מרואן אינו אחראי לחובותיו. עוד טען כי כספים נלקחו גם מחשבון הבנק של בני משפחתו, לרבות מבנו מוחמד.

החייב לא ידע להסביר כיצד לא הבחין בנו מרואן, אשר עבד בבנק כי מחשבון אביו נלקחו כספים. הכנ"ר הדגיש כי בניגוד לגירסת החייב, מסר בנו מוחמד, בחקירתו מיום 14.8.07 שהחוב לבנק נובע מפעולות בלתי חוקיות שביצע אחיו מרואן ועובדי בנק נוספים.

ג. על אף שהחייב מסר כי מרואן ופקיד בנק נוסף החתימו אותו על הסדר, אשר לא כובד על ידי הבנק, לא הגישו החייב ו/או מי מבני משפחתו תלונה נגד מרואן.

ד. הבנק הגיש תביעה בסדר דין מקוצר נגד החייב, אישתו ומוחמד, ובית המשפט דחה את בקשתם למתן רשות להתגונן. העתק ההחלטה צורף לחוות דעתו של הכנ"ר.

ה. עיון ברשימת החובות המוצהרים של החייב מלמד כי בנוסף לחובו העיקרי לבנק, הצהיר החייב על חובות בגין שיקים נוספים שמסר לנושים אחרים, אך לא ידע לומר מה גובהם.

ו. החייב קיבל סכום של 54,316 ש"ח מהמל"ל בסוף שנת 05', אך לא שילם חובותיו, ובחקירתו מסר כי העדיף  להוציא כספים אלה לטובת חתונת בתו. החייב הוא בעלים של בית על קרקע באום-אל-פחם, ובעל מניות בחברה, הפעילה גם כיום.

ז. הכנ"ר התרשם כי החייב הציג גירסה חלקית ומלאת סתירות, והשיב על רוב השאלות בחקירה "באופן שאינו משקף את האמת לאשורה".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ