אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 79/07

פסק-דין בתיק פשר 79/07

תאריך פרסום : 23/06/2009 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
79-07
28/09/2008
בפני השופט:
דיאנה סלע

- נגד -
התובע:
בוגטי אילן
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
פסק-דין

עובדות המקרה

1.         החייב, יליד 51', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים בסך 5,080,870 ש"ח ל- 7 נושים. ביום 19.2.07 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 450 ש"ח בחודש.

נגד החייב 3 הוגשו תביעות חוב סך כולל של 3,565,894 ש"ח. לדברי החייב נפתחו נגדו 7 תיקי הוצל"פ, נערכו לו 3 חקירות יכולת ותיקיו אוחדו בשנת 00', אולם התיק פוזר בשל היעדר תשלומים.

התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.         בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

א. לאחר שחרורו מהצבא, עבד החייב כמנהל בחברות לעבודות עפר ואף הקים שתי חברות, מהן לא נוצרו לו חובות. בשנת 88' פתח החייב ביחד עם שותף עסק לשיווק מוצרי קוסמטיקה, אותם ייבא מחברה בשם "r.v.a.הפרפר קוסמטיקה בע"מ" (להלן: הספק הראשי), בשם "בוביס קוסמטיקס" (להלן: העסק), אותו ניהל כעוסק מורשה. העסק הוקם באמצעות אשראי של 30,000 ש"ח.

ב. עקב שריפה במפעל הספק הראשי שותק העסק. החייב ניסה והצליח לשחזר את נוסחאות הייצוא שאבדו בדליקה באמצעות השקעה נוספת ע"ס 250,000 ש"ח ו-150,000 ש"ח נוספים לצורך ההתרחבות העסקית. רוב הסכום מומן מאשראי עסקי שנתן בנק דיסקונט בע"מ.

ג. בשנת 95', לאור הגידול המשמעותי בהיקפי הפעילות, הקים החייב חברה בע"מ בשם "בוגטי קוסמטיקס קריאטיבה בע"מ" (להלן: החברה), לחייב 99% במניות והשאר נרשם ע"ש אשתו דאז. החייב מסר כי החברה, אשר העסיקה בשיא פעילותה כ-15 עובדים, נטלה לתוכה עם הקמתה את כל הפעילות עסקית של העסק כולל את פירעון האשראי והחובות של העסק לספקים ולבנקים. לצורך תפעול החברה, נאלץ החייב ליטול אשראי עיסקי נוסף על סך 50,000 ש"ח מבנק הפועלים.

ד. דא עקא שהתברר לחייב כי הוצאות העבודה דרשו השקעות כספיות נוספות בפרסום. אלה מומנו מן התזרים השוטף וכן מאשראי בנקאי בסך מאות אלפי שקלים אותו קיבלה החברה בחשבונותיה בבנק הפועלים ובבנק דיסקונט. בפועל היו המכירות נמוכות, הניבו רווחים זעומים שלא הצדיקו את ההשקעות, והביאו את העסק והחברה להפסדים מתמשכים. כתוצאה מכך, הוגבלו חשבונות החברה והעסק ע"י הבנקים בקיץ 96'. בהעדר כל יכולת לגייס אשראי נוסף, שותקה פעילותם והחייב נאלץ לפטר את העובדים.

3.         בחוות דעת שהגיש ביום 2/1/08, הודיע הכנ"ר כי הוא מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. על פי דיווחי המל"ל, החייב עסק כעצמאי בין השניים 88'-96', ועבד עם שותף. החייב לא נתן כל הסבר מדוע לא נשא השותף בנטל החובות. החייב לא המציא דו"חות כספיים לשנים 90' עד 93' על אף שנדרש לעשות כן, אם כי המציא דוחות לשנים 94' עד 96'. ניכר כי בשנת 96' נרשמה ירידה חדה ברווחים.

            ב. באשר להצהרת החייב כי ניסה והצליח לשחזר את נוסחאות הייצור שאבדו בדליקה באמצעות השקעה נוספת ע"ס 400,000 ש"ח לצורך התרחבותו העסקית, סכום שמרביתו מומנה מאשראי עסקי שנתן כאמור בנק דיסקונט בע"מ, לכנ"ר לא ברור מדוע בחר החייב ליטול לעצמו את האחריות הכרוכה בהשקעה כלכלית נוספת, ומה היה חלקו של השותף במהלכים אלה. מכל מקום, בנק דיסקונט הגיש נגד החייב תביעת חוב בסך 3,159,321 ש"ח.

            ג. בשנת 90' נרשמה חברה בשם "בוגטי מסחר בע"מ" (להלן: חברה א), כאשר לחייב 98% מהמניות בה, והשאר ע"ש שני בניו. החייב לא דיווח על חברה זו בבקשה למתן צו כינוס, ומשנשאל לפשר הקמתה השיב: " לא יודע מה זה". החברה נמחקה בשנת 91', והחייב לא המציא דוחות כספיים לחברה זו על אף שנדרש לעשות כן.

            ד. בשנת 95' נרשמה, כאמור, חברת "בוגטי קוסמיטקה קריאטיבה בע"מ" (החברה), בה היו לחייב 99% מהמניות והשאר ע"ש גרושתו הראשונה. החייב לא המציא את הדוחות הכספיים של חברה זו על אף שנדרש לעשות כן. בתצהיר התמיכה לבקשתו הדגיש כי החברה נטלה לתוכה את הפעילות העסקית של העסק, לרבות פרעון חובותיו והאשראי שלו, והחייב אף נטל לצורך זה אשראי נוסף בסך כ- 50,000 ש"ח מבנק הפועלים (סעיף 18). בחקירתו שינה במפתיע את גרסתו וציין כי לא הייתה פעילות בחברה, הוא לא שילם שכר עבודה מחשבונה, לא עשה פעולות גבייה, לא הוציא חשבוניות, אבל לדבריו - " עשיתי העברות כספיים בין חשבון החברה לבין חשבון העוסק מורשה". בנק הפועלים הגיש תביעת חוב על סך 406,290 ש"ח בגין חוב בחשבונה של החברה. ממסמכים שצורפו לתביעת החוב עולה כי ביום 24/7/95 נפתח חשבון בנק לחברה, וכי החייב חתם על ערבויות אישיות בלתי מוגבלות לחובותיה.

            ד. בשנת 96', השנה בה קרס העסק, נסע החייב 4 פעמים לחו"ל, העביר את זכויותיו בדירת המגורים לאשתו ללא תמורה, ופעל משפטית נגד הנושים על מנת למנוע מהם להיפרע ממכירתה. בנוסף לכך, החייב לא עבד בין השנים 96' עד 98', על אף שלכנ"ר נתונים שלחייב יכולת השתכרות גבוהה, אותה בחר שלא לנצל משך שנים.

            ה. על פי רישומי מס שבח, מכר החייב נכס בסך 515,000 ש"ח בתאריך 29/8/93, ומסר כי כספי התמורה התחלקו בינו לבין גרושתו הראשונה. הוא לא נתן מענה הולם לשאלה מה עשה בכספי התמורה, ולא צרף כל אסמכתא לפיה שמשו אלה להחזר חובות. ביום 21/2/94 רכש החייב נכס נוסף, לדבריו במימון הלוואת משכנתא, והשאר מחסכונות גרושתו השנייה ועזרה מהמשפחה. בחודש נובמבר 00' נמכר הנכס ע"י כונס נכסים מטעם בלמ"ש, בסך של 762,312 ש"ח, ולאחר המכירה נותרה יתרה בסך של 228,336 ש"ח. החייב מסר כי מחצית מהתמורה הועברה לידי גרושתו השנייה, והיתרה חולקה בין הנושים אך לא תמך דבריו במסמכים.

            ו. הכנ"ר טוען כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב. משלא המציא דוחות כספיים מבוקרים לחברות שפעלו החל משנות ה- 90' ומסמכי העסק לתקופה שבין 90' עד 93', לא דיווח על הקמת חברה א', מסר גרסאות סותרות בנוגע לסיבות הקמתה של החברה ואופן פעילותה, הבריח נכסים מנושיו ולא ניצל את מלוא כושר השתכרותו. החייב הגיש דוחות חודשיים עד חודש אוגוסט 07' בלבד. 

4.         בדיון שהתקיים בעניינו, ביקש החייב שלא למסור את תגובתו בעל פה והגיב לאמור בכתב.

א. בתגובתו טען כי השקיע זמן רב ומאמצים ללא לאות באיסוף שקדני של המסמכים הנחוצים להוכחת תום ליבו בנפילתו העסקית, אך עקב העדרו של שיתוף פעולה, הצליח לאסוף רק חלק מהמסמכים. משהחלה שקיעתו הכלכלית בשנת 90' והסתיימה בשנת 96', יש קושי בהרמת הנטל ובהוכחת גרסתו. החייב לא הצליח להמציא דוחות כספיים לעסק שניהל עקב פטירתו של רוה"ח שטיפל בענייניו, ואי שמירת המסמכים ע"י גורמים נוספים, כפי שהוא מצביע בתשובות לפניותיו הרבות. החייב הצליח למצוא את הדוחות  הכספיים שהוגשו על ידו בשנים 94'-96' אצל רשויות המס, מסרם לרוה"ח וכסלר, והאחרון קבע כי אילו היו הדוחות נערכים עפ"י שיטת הנה"ח כפולה היו משקפים הפסד של 132,635 ש"ח לפחות, נתון שלא עמד בפני הכנ"ר בעת שהכין את חוות דעתו.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ