אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 787/06

פסק-דין בתיק פשר 787/06

תאריך פרסום : 09/07/2009 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי חיפה
787-06
22/11/2007
בפני השופט:
דיאנה סלע

- נגד -
התובע:
ג'בארין מוחמד ג'מאל
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
פסק-דין

עובדות המקרה

1.         החייב, יליד 58', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 2,483,992 ש"ח ל- 15 נושים. ביום 4.9.06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 200 ש"ח בחודש.

לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשו נגד החייב 4 תביעות חוב בסך כולל של 545,362 ש"ח, ללא חובות בדין קדימה. לדברי החייב נפתחו נגדו 13 תיקי הוצל"פ, נערכו חקירות יכולת ולא נעשה איחוד תיקים. התקיימה אסיפת נושים אחת בעניינו, אך איש מהנושים לא התייצב לאסיפות אלה, והחייב אשר התייצב, לא הציע הצעה להסדר חובותיו.

2.         בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית.

החייב הצהיר כי במהלך שנת 90' פתח נגריה כעוסק מורשה, ובשנת 93' הקים חברה בשם "נגרית אלשאיב בע"מ"(להלן: החברה), אשר פעלה עד 98'. קריסתו הכלכלית של החייב החלה בשנת 96', כאשר הבנק בו ניהל את חשבונו ביטל את האשראי שניתן לו וההמחאות שמשך חוללו. החייב הצהיר כי בשנת 98' חדל לעבוד, והחל לחיות מקיצבת ביטוח לאומי.

3.         הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב.

א. חקירת הכנ"ר העלתה כי בהתאם לדיווחי המל"ל, עבד החייב כעצמאי מאוגוסט 89' עד דצמבר 93'. ביום 6.12.93 הקים החייב את החברה, כשהוא רשום כבעלים של 99% ממניותיה, והמנייה הנותרת היא בבעלות אחיו אחמד.

החייב מסר כי החברה הפסיקה פעילותה בשנת 98', אך על פי רישומיו של רשם החברות, החברה רשומה כ"פעילה" גם כיום.

ב. עיון בנתונים של תקציר השומה של החברה מגלה כי אכן צברה הפסדים בסך של 454,681 ש"ח בשנים 94'-97', נתונים התומכים בגירסת החייב לכשלון עיסקי, ואולם דיווחי המל"ל מגלים כי בניגוד לגירסת החייב, לא הפסיק האחרון לעבוד בשנת 98' אלא המשיך לעבוד עד שנת 02'.

ג. עיון בתביעת החוב של הנושה "מרכז הפורמאיקה אברבוך בע"מ" (להלן: הנושה) מאשש את דיווחי המל"ל. מתביעת החוב שהגיש הנושה עולה כי בשנת 02' הגיש תביעה אזרחית נגד החייב בגין אי תשלום עבור חומרי גלם עץ לנגריה בתקופה בה היה לקוחו של הנושה, דהיינו בחדשים מאי - יוני 01'. לטענת הנושה חתם החייב על 5 חשבוניות, ועל חלק מתמורת המוצרים שקיבל שילם בשיקים שזמן פרעונם בחודשים מרץ - יולי  02' ואשר חוללו.

ד. מעיון במסמכים שונים ובתביעות חוב שהוגשו נגד החייב, עולה שהחייב היה פעיל עיסקית לפחות עד שנת 04', כאשר הוא מפעיל עסקים על שם בניו הצעירים.

ה. החייב מתגורר בבית באום אל פאחם, כאשר שישית מהזכויות בנכס בו הוא מתגורר רשומות על שם אביו, והוא אינו משלם דמי שכירות. על פי רישומי מס רכוש, בשנת 93' רכש החייב זכויות בנכס, ובשנת 00' מכר את חלקו לאשתו תמורת 1,216,639 ש"ח.

החייב יצא מן הארץ 4 פעמים, בין השנים 96'-00', בעת שהיה מסובך בחובות. כמו כן הוא רשום כבעלים של רכב מסוג פיג'ו, שנת ייצור 93'.

ו. החייב זכאי לקצבת הכנסה בסך 38 ש"ח, אשתו זכאית לקצבת נכות וקצבת ילדים. לחייב ילדים בגירים המתגוררים בביתו, אך החייב לא מסר נתונים בנוגע להכנסתם החודשית, ואף לא הגיש דוחות הכנסות והוצאות מחודש פברואר 07'.

ז. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב בטענה כי התנהל בחוסר תום לב לאחר שהסתבך בכשלון עסקי, העביר את חלקו בנכס לאשתו, נסע לחו"ל על אף חובותיו, לא דיווח אמת ביחס לעבודתו, לא מסר דוחות ומנע מהכנ"ר אפשרות להתחקות אחר הכנסותיהם של בני המשפחה המתגוררים עמו.

4.         בדיוןשהתקיים בעניינו, טען החייב כי התביעה שהוגשה בשנת 02' על ידי הנושה היא תביעה כנגד בנו אחמד, המנהל את הנגריה הקרויה "נגרית אלשאיב", ואילו שם החברה שניהל החייב היה "חברת אלשאיב בע"מ". לדבריו, עקב המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע, הסתכסך עם אשתו והם הגיעו להסכמה לפיה התגרשו והדירה הועברה על שמה. לדבריו, נסע לחו"ל רק פעם אחת, למצרים, וזה היה שעה שברח מהבית עקב המצב הקשה.

5.         החייב הגיב לחוות דעתו של הכנ"ר גם בכתובים. לדבריו, המציא לכנ"ר את כל המסמכים שנתבקש להמציא, לרבות אישורים על הפסקת פעולותיו העסקיות בשנת 98'. לטענתו, בשנים 98'- 00' נסע לחו"ל רק פעמיים, וביום 10/10/00 ניתן צו לעיכוב יציאתו מן הארץ. בשנת 98' הסתכסך עם בני משפחתו ועם אשתו, ולכן נסע למצרים. בתאריך 26/5/00 נסע לירדן על חשבון ילדיו בשל מצבו הבריאותי הקשה.

החייב חזר וטען כי לא הוגשה נגדו כל תביעה אזרחית, וצירף אישור מלשכת ההוצל"פ על פתיחת תיק הוצל"פ נגד בנו אחמד.

לטענתו, בשנת 93' העביר אביו את זכויותיו בקרקע שבבעלותו על שם ילדיו, והחייב כללם. כאמור, הקרקע הועברה לאשתו במסגרת הסכם גירושין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ