אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 2427/04

פסק-דין בתיק פשר 2427/04

תאריך פרסום : 19/02/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2427-04,3930-08
16/06/2008
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
1. עו"ד שחר הררי
2. בתפקידו כמפרק זמני של יקי רחמני חב' לביצוע עבודות חשמל ומיזוג אוויר בע"מ

הנתבע:
1. יריב דהן
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד טננבוים מלר ושות'
עו"ד אורי ולרשטיין
פסק-דין

זוהי בקשה, אשר הוגשה על ידי עו"ד שחר הררי, מפרקה הזמני של חברת יקי רחמני - חברה לביצוע עבודות חשמל ומיזוג אויר בע"מ (להלן: "המפרק הזמני" ו-"החברה" בהתאמה), בה מבקש המפרק הזמני להורות לו כיצד לנהוג בנוגע להסכם מכר אשר נכרת בינו לבין מר יריב דהן (להלן: "המשיב"). זאת, לאחר שהמשיב הודיע על ביטול ההסכם, משלא התקיים תנאי אשר הוסכם בין הצדדים והוא כי תתקבל חתימת בית המשפט על פסיקתא בתוך 30 יום. הבקשה מעלה שאלות בדיני חוזים, ובעיקר בנוגע לתניות חוזיות הנוגעות לאישורו של בית המשפט של פירוק.


עובדות המקרה;

1.         בין הצדדים נחתם הסכם מכר ביום 8/1/08 בנוגע לנכס מקרקעין בזכרון יעקב (להלן: "הנכס"), אשר בבעלות החברה. לענייננו רלוונטי סעיף 14 להסכם אשר קבע כהאי לישנא:

"לא יחתום בית המשפט של פירוק על פסיקתא בתוך 30 יום מיום חתימת הסכם זה, יהיה הקונה רשאי לבטל הסכם זה בהודעה בכתב למפרק הזמני וזכאי להשבת כל סכום ששולם על ידם [ידו] בתוספת הפירות שצמחו ממנו, בתוך 7 ימים. ביטול הסכם כאמור, יקנה למפרק הזמני זכות לפרסם את הנכס למכירה חוזרת ללא דיחוי (ההדגשות אינן במקור, ו.א.)

            ביום 10/1/08 הוגשה לבית המשפט פסיקתא לחתימה, בהמשך להחלטה קודמת של בית משפט זה (מיום 11/9/07), בה אושר מכר הנכס האמור. דא עקא, הפסיקתא לא נחתמה בתוך 30 יום, וזאת ככל הנראה בגין תקלה טכנית במזכירות בית המשפט, אשר בגינה לא הועברה הפסיקתא לחתימתי במסגרת הזמן שקבעו הצדדים.

            ביום 11/2/08 התקבל במשרדי המפרק הזמני מכתב מבא כוחו של המשיב המורה על ביטול ההסכם (להלן: "המכתב"), בהתאם לסעיף 14 להסכם לעיל.

2.         לטענת המפרק הזמני, על בית המשפט להורות על אכיפת ההסכם בינו לבין המשיב. המפרק הזמני מציין כי לא השתהה ממועד חתימת ההסכם ועד למועד הגשת הפסיקתא, וכי בשיחה שהתקיימה ביום 11/2/08 (בעקבות קבלת המכתב) בין מתמחה ממשרדו של המפרק הזמני לבין המשיב, הוסבר למשיב כי הפסיקתא הוגשה לבית המשפט יומיים לאחר חתימת ההסכם ורק בשל כשל טכני (כנראה במזכירות בית המשפט - ו.א.) טרם נחתמה.  לטענת המפרק הזמני, התעקשותו של המשיב על ביטול ההסכם נובעת ככל הנראה משיקולים כלכליים.

            כמו כן, טוען המפרק הזמני כי התנהגות המשיב משך כל הליך המשא ומתן, לקראת חתימת ההסכם, נגועה בחוסר תום לב. לטענתו, נהג המשיב לאורך כל הדרך, ממועד ההתמחרות ועד החתימה, בזלזול ודחה מספר פעמים את מועד חתימת ההסכם. המפרק הזמני טוען כי ביטול ההסכם על ידי המשיב, לאחר שהוסבר לו כי הבקשה ממתינה לחתימת בית המשפט וכי העיכוב נגרם בגין תקלה טכנית,  תוך נקיטת פרשנות דווקנית של ההסכם, הינו פעולה חסרת תום לב.

3.         מנגד, טוען המשיב כי ההסכם בוטל על ידו כדין, בהתאם להוראה המפורשת בהסכם שנחתם. לטענת המשיב, הצדדים הגיעו לסעיף זה לאחר משא ומתן, כאשר ניסוחו הראשוני של ההסכם (אשר נוסח על ידי המפרק) נקב בפרק זמן של 90 יום ממועד חתימת ההסכם לחתימת בית המשפט, ולאחר שהמשיב התעקש על צמצום פרק זמן זה ל-14 יום. הצדדים הגיעו בסופו של דבר להוראת ההסכם (סעיף 14 לעיל) בדבר פרק זמן של 30 יום, ולטענת המשיב, יש לתת להוראה מיוחדת זו בהסכם משקל ניכר במסגרת הדיון בבקשה, לאור הנסיבות .

            נוסף, טוען המשיב, כי המפרק לא פנה אליו במהלך התקופה האמורה ולא נקט כל פעולה על מנת לזרז את החתימה (לדוגמא, על ידי פניה לבית המשפט בבקשה חוזרת לחתימה) או למנוע את הביטול על ידי המשיב (על ידי פניה אל המשיב תוך הבהרת הסיטואציה במקרה זה) ובכך הפגין אדישות לאפשרות הביטול .

            המשיב טוען כי המדובר ב תנאי מפסיק כמשמעותו בסעיף 27 לחוק החוזים, וכי המשיב עשה שימוש בזכות אשר הוקנתה לו במסגרת ההסכם בין הצדדים, ואין לראות בעמידה על זכותו זו חוסר תום לב.

            לבסוף, טוען המשיב כי הסתמך על זכות הביטול שהוקנתה לו בהסכם, וכי אכיפת ההסכם בשלב זה תגרום לו נזק, בעוד שביטול ההסכם לא יגרום נזק למפרק, אשר יוכל למצוא רוכש אחר לנכס.

4.         כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") הגיש תגובה קצרה ובה הוא תומך בעמדת המשיב. עמדת הכנ"ר הינה כי התנאי, אשר נדרש על ידי הקונה (המשיב) ושהוסכם בהסכם על ידי המפרק (אשר ניסח בפועל את ההסכם), לא התקיים. משכך, הביטול נעשה כדין.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי;

5.         במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל, נדרש בעל התפקיד מטעם בית המשפט לבצע פעולות שונות בשם החברה אשר בפירוק. בין היתר, כדבר שבשגרה, נכרתים חוזים למכר נכסי החברה (או החייב) לצדדים שלישיים. חוזים אלה כפופים לאישורו של בית המשפט של פירוק, במסגרת בקשות למתן הוראות. כך בא לידי ביטוי האופי הייחודי של בעל התפקיד במסגרת הליכי פירוק או פשיטת רגל, כידו הארוכה של בית המשפט, אשר פעולותיו מפוקחות על ידי בית המשפט (ראה, בין היתר, הוראות סעיף 307(ג) לפקודת החברות וסעיף 310 לפקודת החברות). ודוק; במסגרת הליכים אלה, הנחת היסוד הינה כי לבעל התפקיד שיקול דעת רחב במסגרת מילוי תפקידו. אלא שבית המשפט, בתפקידו כמפקח על ההליכים, אינו מהווה חותמת גומי בלבד ואין מדובר באישור "טכני-פורמאלי" בלבד. במסגרת ציפיות הצדדים עליהם לקחת בחשבון שאישור כזה אינו אוטומאטי ולשקלל זאת במסגרת המשא ומתן ביניהם (ראה, בין היתר, פש"ר 1557/07 בש"א 15649/07 אגף מס הכנסה נ' דר' דב בירן אחזקות בע"מ) .  

6.         במקרה דנן, ניתן אישור בית המשפט למכירת הנכס בהחלטתי מיום 11/9/07. בעקבות אותה החלטה נחתם ההסכם בין הצדדים והוגשה פסיקתא לחתימה ביום 10/1/08. הצדדים מצאו לנכון להכניס להסכם ביניהם ברירת ביטול אשר הוענקה למשיב, במידה והפסיקתא לא תיחתם בתוך 30 יום (סעיף 14 להסכם).

            נשאלת השאלה האם הצדדים הכניסו להסכם ביניהם תנאי מתלה או תנאי מפסיק. שאלת "מיקומו הגיאומטרי" או הגדרתו המשפטית של תנאי כזה בחוזה תלויה במידה רבה בניסוחו. ניתן לנסח תנאי בהסכם הנוגע לחתימה על פסיקתא כתנאי מתלה או כתנאי מפסיק. ניתן לנסח את התנאי, כפי שעשו הצדדים דנן, כמייצר "אופציה על תנאי" - אם לא תיחתם הפסיקתא בזמן, קמה למשיב ברירה: ירצה, יבטל את ההסכם. לא ירצה, ישאיר את ההסכם בתוקפו. אין מדובר בפרקטיקה יוצאת דופן, נהפוך הוא. ראה ע"א 187/87 לוי נ' דויטש, פ"ד מג(3) 309, 316 וגם  ע"א 1363/04 צאלים החזקות בע"מ נ' דלק, חברת הדלק הישראלית בע"מ (טרם פורסם). כמו כן, ראה לעניין זה, פרידמן ד' וכהן נ', חוזים, כרך ג, עמ'  43-44.

7.         המשיב טען בתגובתו כי התנאי הוכנס להסכם בין הצדדים בעקבות התעקשותו של המשיב, וכי פרק הזמן שננקב (30 יום) הושג כפשרה בין הצדדים (כאמור, טען המשיב כי הוא רצה להגביל את "סד הזמנים" ל-14 יום בלבד). המפרק לא הכחיש טענות אלה, ומשכך אני מקבלת אותן כמות שהן. למעלה מן הצורך אציין כי מדובר בהוראה בהסכם שלשונה ברורה, וגם אם היה המפרק מכחיש את טענותיו האמורות של המשיב, הרי נראה שאינני זקוקה לנסיבות המשא ומתן על מנת לפרש את ההוראה האמורה.

8.         טענת המפרק הינה כי הביטול והעמידה הדווקנית על קיום סעיף 14 להסכם מצידו של המשיב מהווים התנהגות חסרת תום לב, וזאת לאור העובדה כי המפרק הבהיר למשיב כי הפסיקתא לא נחתמה במועד בשל תקלה טכנית. טענה זו דינה להידחות, בנסיבות המקרה דנן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ