אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 2221/04

פסק-דין בתיק פשר 2221/04

תאריך פרסום : 19/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
2221-04,24800-07
26/03/2008
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
1. עו"ד מאיר גוטרבוים
2. בתפקידו כמפרק אי.זד.אן. הנדסת מכונות ושינוע בע"מ

עו"ד מוטי בן ארצי
הנתבע:
1. שחר תשלובת בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד צפריר פרוטיץ ואח'
עו"ד יוסי מססה
פסק-דין

זוהי בקשה שהוגשה על ידי עו"ד מאיר גוטרבוים, מפרק חברת אי.זד.אן הנדסת מכונות ושינוע בע"מ (להלן: "המפרק" ו"החברה" בהתאמה), בה הוא מבקש להורות לשחר תשלובות בע"מ (להלן: "המשיבה" או "שחר") לשלם לחברה את חובה בסך 44,563 ש"ח, בגין רכישת מכונה אשר סיפקה החברה לשחר בשנת 2004 ולחילופין להתיר לחברה (באמצעות המפרק) להגיש תביעה כנגד שחר בגין החוב האמור.

1.         המשיבה הזמינה מהחברה, בשנת 2003,  מכונה לפתיחת שקיות לחם (להלן: "המכונה"). המכונה סופקה על ידי החברה למשיבה, בהתאם למחיר שהוסכם בין הצדדים. המשיבה לא שילמה את מלוא התמורה בגין המכונה, ונותר חוב בסך 11,045 דולר מצד המשיבה לחברה. לאחר מתן צו פירוק לחברה, פנה המפרק (בשם החברה) בתאריך 14.12.05 במכתב למשיבה בדרישה כי תשלם את יתרת התמורה בגין המכונה. המשיבה הגיבה במכתב מתאריך 3.1.06 ובו טענה כי החברה הפרה את ההסכם במספר היבטים, ובין היתר, נטען כי המכונה סופקה בשלבים ובאיחור, כי היו חסרים בה חלקים מהותיים וכי חלקים אחרים התבררו כפגומים. בנוסף, נטען כי החברה נכשלה במתן אחריות למכונה וכתוצאה מכך נגרמו למשיבה נזקים משמעותיים. לאור כל הטענות הללו, טענה המשיבה במכתבה האמור כי אינה חבה דבר לחברה, ובעצם החברה היא זו שחייבת כספים למשיבה.  

2.         המפרק ביקש מהמשיבה אסמכתאות בנוגע לנזקים הנטענים, ובתגובה העבירה המשיבה למפרק העתק קבלה על סך 20,034 ש"ח, אשר שולם על ידי המשיבה לצדדים שלישיים בעבור חלקים (מגנטים) שהיו חסרים במכונה. בנוסף, המשיבה טענה כי יש להפחית 15% משווי ההזמנה (שהם 8,775 דולר), שווי היעדר אחריות מצד החברה. לטענת המשיבה, סכומים אלה יחד מהווים יותר מסכום החוב שלה כלפי החברה.

            המפרק עיין בספרי החברה והשיב למשיבה כי מספרי החברה עולה כי הוסכם בין הצדדים שהמשיבה תרכוש את החלקים בשיעור כולל של 1,610 דולר בלבד, וכי סכום זה יופחת מחובה של המשיבה לחברה, ועל כן חלק המפרק על הסכום שנקבה המשיבה (דהיינו 20,034 ש"ח). בנוסף, טען המפרק כי טענת המשיבה בדבר נזקיה בגין היעדר אחריות הינה טענה שיש להוכיחה ולא לנקוב בהערכה לא ברורה שלא ברור על מה היא מבוססת.

            משלא הגיבה המשיבה לטענותיו, פנה המפרק במסגרת בקשה למתן הוראות לבית המשפט, בבקשה להורות למשיבה לשלם לחברה סך של 11,045 דולר, בניכוי 1,610 דולר, עליהם הייתה הסכמה בין המשיבה לבין החברה (בנוגע לגובה התשלום בגין תיקונים), דהיינו סכום של 9,435 דולר.

3.         טענתו המשפטית של המפרק הינה כי המשיבה אינה רשאית להעלות טענת קיזוז בנסיבות אלה. לטענת המפרק, לאור סעיף 74 לפקודת פשיטת רגל (אשר חל בענייננו מתוקף סעיף 353 לפקודת החברות) ולאור הפסיקה הרלוונטית, נושה, המעוניין לממש את זכותו לקיזוז במסגרת הליכי פירוק, אינו רשאי לעשות דין לעצמו אלא עליו להגיש תביעת חוב למפרק החברה. תפקיד בירור טענת הקיזוז והחובות ההדדיים בנסיבות כאלה מוטל על מפרק החברה ולא על הנושה עצמו.

4.         בתגובתה, מתנגדת המשיבה לבקשה ומבססת את התנגדותה על שתי טענות: הטענה הראשונה הינה טענה פרוצדוראלית, על פיה התובענה אינה ראויה להישמע במסגרת הליך בקשה למתן הוראות ויש להעבירה לפסים של תובענה אזרחית רגילה. הטענה השנייה הינה טענה משפטית לגופו של עניין - לטענת המשיבה, היא ביצעה ניכוי מהמחיר (בהתאם להוראות סעיף 28 לחוק המכר), ופעולה זו נעשתה בדין על ידה. בנוסף, נטענו בשולי הדברים טענה בדבר היות החוב הנטען (של המשיבה כלפי החברה) "נכס מכביד" כמשמעותו בסעיף 361 לפקודת החברות ועל כן היה על המפרק להגיש בקשה לויתור על החוב.

5.         המפרק הגיש כתב תשובה ובו חזר על טענותיו בבקשה. בהתייחסו לטענה הפרוצדוראלית של המשיבה בנוגע להליך בקשה למתן הוראות הצביע המפרק על המגמה בפסיקה להרחיב את הנושאים שנידונים במסגרת הליך הבקשה למתן הוראות וטען כי נסיבות העניין מצביעות על כך שזהו אחד מן המקרים הקלאסיים לנקוט בהליך זה.

6.         כונס הנכסים הרשמי הגיש תגובה קצרה ובה הוא תומך בטענות המפרק, הן לעניין הפרוצדוראלי והן לגופו של עניין בנוגע לאפשרות המשיבה להעלות טענת קיזוז.       

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי.

7.         הצדדים אינם חלוקים כי ביניהם עומד חוב הנובע מאי תשלום חלק מכספי התמורה בנוגע למכירת המכונה האמורה. המחלוקת נוגעת לשאלה האם עמדה למשיבה זכות קיזוז (או ניכוי מהמחיר) בגין אי התאמה שהתגלתה במכונה, ובמידה וכן, מה היקף אותה זכות קיזוז.

טרם אדון בשאלת הקיזוז, ברצוני להתייחס לטענה הפרוצדוראלית שהועלתה על ידי המשיבה, לפיה ההליך שנקט בו המפרק - בקשה למתן הוראות - אינו מתאים לבירור המחלוקת דנן. טענה זו דינה להידחות וטוב היה אילו לא הועלתה מלכתחילה.

            בשורה ארוכה של פסקי דין נקבע כי הליך הבקשה למתן הוראות הינו, במקרים מסוימים, תחליף מהיר ויעיל לבירור תובענה רגילה, כאשר אחד הצדדים לבקשה הינו בעל תפקיד שמונה לחברה על ידי בית המשפט, וכל עוד הסעד המבוקש הינו בתחום מומחיותו של בית המשפט לענייני פירוק. ראו, בין היתר, רע"א 5540/97 עצמון נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נא(5) 355 ולעניין טענת קיזוז הנטענת כנגד חברה בפירוק ראו, בין היתר, החלטתי בפש"ר 1221/02 עו"ד שאול קוטלר נ' מור המכון למידע רפואי (פורסם בנבו) (להלן: "פסק דין מכון מור"). בית משפט זה דן לעיתים קרובות בטענות קיזוז כנגד חברות בפירוק (וכנגד פושטי רגל) כדבר שבשגרה, ואין חולק כי סמכות זו נתונה לו במסגרת בקשות למתן הוראות.

8.         משנדחתה הטענה הפרוצדוראלית אשר בפי המשיבה, נותר לדון רק בשאלת הקיזוז. גם כאן, לא מתעורר קושי רב לקבוע כי דין טענתה של המשיבה להידחות.

            ראשית, יש לציין כי הצדדים לא דייקו במינוחים וכך התערבבו להם סעד הניכוי במחיר (לטענת המשיבה) וסעד הקיזוז (לטענת המפרק) בטענותיהם. למרות שהשוני בין הסעדים הינו לעיתים קרובות (אך לא תמיד) מינורי מבחינה פרקטית , הרי שרצוי להקפיד על דיוק במינוחים. אינני מוצאת לנכון להרחיב בנקודה זו ממילא, שכן "תוארו" של הסעד שבו נקטה לכאורה המשיבה אינו מהותי כאן לאור עמדתי המפורטת להלן ולפיה המשיבה לא רשאית לקזז (או לנכות מהמחיר) בנסיבות אלה ולכן דין טענתה להידחות.

9.         משניתן צו פירוק לחברה ומונה לה מפרק, מבוצע למעשה "חיתוך" משפטי חד מהמשפט האזרחי "הרגיל" (ובו דיני הקיזוז המצויים בסעיף 53 לחוק החוזים ובחוקים אחרים) אל דיני חדלות הפרעון. כתוצאה מכך, משתנים "כללי המשחק" במובנים רבים. אחד מאותם מובנים הינו כי זכות הקיזוז, אשר עומדת לבעל דין בטרם הפירוק ואשר אותה ניתן להפעיל על פי סעיף 53 לחוק החוזים כסעד עצמי (בכפוף להודעה לצד שכנגד), הופכת לאחר מתן צו הפירוק לסעד הכפוף לאישורו של בית המשפט על פי סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל. אין די בהודעה על הפעלת הזכות אלא יש צורך בהגשת תביעת חוב למפרק, אשר ממלא תפקיד מעין שיפוטי. ויפים לעניין זה דברים אשר קבעתי בפסק הדין בעניין מכון מור:

" על המשיבה היה להגיש הוכחת חוב למנהל המיוחד, אשר בידו הסמכות לבצע את הקיזוז. עסקינן בסעד שיפוטי, בו ממלא המפרק, מבצע הקיזוז, תפקיד מעין שיפוטי, לאחר בדיקות החוב ההדדי".

            כלומר, אם סבורה הייתה המשיבה כי בידיה זכות קיזוז (או ניכוי במחיר) אשר מאיינת הלכה למעשה את החוב הנטען על ידי המפרק, היה עליה לפנות אל המפרק בתביעת חוב, ובמסגרתה להצהיר על זכות הקיזוז שיש לה לכאורה, תוך צירוף אסמכתאות לביסוס הזכות. בנסיבות המקרה דנן, המשיבה טענה את טענת הקיזוז מבלי לבססה ומבלי להבהיר את הסוגיות אשר ביקש המפרק להבהיר ובראשן הפער שבין הסכום שהוסכם בין הצדדים על ניכויו (1,160 דולר) לבין הסכום שנטען על ידי החברה בפועל (20,034 ש"ח).

            כמו כן, טענתה של המשיבה לפיה היא זכאית לקזז (או לנכות) סך של 15% ממחיר המכונה בגין נזקים שנגרמו לה בהיעדר אחריות, מבלי לפרט מהם אותם נזקים ובאיזה אופן חושבו אותם 15%, ובהיעדר אמירה מפורשת בהסכם בין הצדדים בנוגע למעין "פיצוי מוסכם" שכזה, מעוררת תמיהה האם בכלל ניתן לראות בכך "חוב הדדי" או "עסקים הדדיים" במובן סעיף 74 לפקודת פשיטת הרגל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ