אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 215/03

פסק-דין בתיק פשר 215/03

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי נצרת
215-03
06/03/2005
בפני השופט:
בנימין ארבל

- נגד -
התובע:
כילאני נסאר
עו"ד וליד ח'ורי
הנתבע:
הכונס הרשמי
פסק-דין

1.         ביום 18.04.04 נעתרתי לבקשת החייב ונתתי צו לכינוס נכסיו חרף התנגדותו של הכונ"ר.

2.         החייב הצהיר בבקשתו למתן צו לכינוס נכסים והכרזתו כפושט רגל בגין חובות, בסכום כולל, העולה על 13 מיליון ש"ח. על פי חוות דעתו של בא כוח הכונר, שנערכה לפי סעיף 18ד' לפקודה הוגשו כנגד החייב תביעות חוב בסך של 8,664,977 ש"ח מהם סך של 2,418,189 ש"ח נתבעו בדין קדימה על ידי אגף מס הכנסה, אגף המכס ומע"מ וכן הנהלת בתי המשפט בגין 34 קנסות תעבורה שונים שהושתו על החייב.

3.         על פי גרסתו של החייב, הוא החל לעבוד כקבלן בניין עצמאי, בשלהי שנות השמונים של המאה שעברה, כאשר בשנת 1990 החל להפעיל את עסקו באמצעות חברה בשם "ע.נ. כילאני בע"מ". חברה זו פעלה עד שנת 1992 ואז קרסה. שכן, לטענת החייב, לא שילמו לה לקוחותיה את תמורת העבודה שבוצעה עבורם. לאחר קריסת חברה זו, הקים החייב, בשנת 1992, חברה שניה בשם "נ.ש.מ. כילאני בע"מ". גם חברה זו קרסה. לטענת החייב, כל חובותיו הרבים נוצרו כתוצאה מקריסתן של שתי חברות אלה, שכן מזמיני העבודה מהן, לא שילמו להן עבור העבודות שביצעו.

יש לציין, כי החייב לא המציא כל ראיה לטענותיו אלה. החייב אף לא המציא דוחות כספים של החברות. בעניין זה של אי המצאת דוחות כספיים נתתי דעתי בהחלטתי מיום 18.04.04 - החלטה אשר נסמכה על פסיקתו של בית המשפט העליון בבר"ע 2282/03 גרינברג נ' כונס הנכסים הרשמי, פדאור (לא פורסם) 04(03) 743, ולפיה, חייב אשר לא המציא דוחות כספיים עתיקי יומין, לא ימצא עצמו עומד בפני שוקת שבורה, רק עקב אי המצאת דוחות אלה.

4.         על פי חוות דעת הכונ"ר, מסתבר, מעיון בתביעות החוב, כי חלק ניכר מן התביעות שהוגשו כנגד החייב, הינן תביעות בגין חובות אישיים שלו. לרבות חוב למס הכנסה על סך העולה על 3.5 מיליון ש"ח וכן חוב למע"מ. חוב נוסף, אשר הסתבר כי הינו חוב אישי של החייב, הינו חוב לבנק הפועלים סניף נשר.

על פי הפירוט, המופיע בסעיף 5 לחוות דעת הכונ"ר, נוצרו חובות המס של החייב בין השנים 93 עד 99, שעה, שעל פי הצהרתו של החייב, החברות שהפעיל, פעלו עד סוף שנת 92 או, לכל היותר, עד שנת 1993. החייב לא מסר כל הסבר באשר לחובות מס אלה. לאחר שניתנה לחייב ההזדמנות להגיב על חוות דעת הכונ"ר, ציין הוא כי אינו חייב כספים לשלטונות המס, וכי החובות הנתבעים, נוצרו עקב שומות לפי מיטב השפיטה של פקיד השומה. לטענתו, מנע ממנו חסרון כיס את האפשרות לטפל בחיובים אלה מול פקיד השומה.

באשר לחוב לבנק הפועלים, טען החייב, כי מדובר בחוב של אחת מחברותיו. כראיה לכך, המציא החייב העתק מכתב תביעה, שהוגש נגד החברה ונגד הערבים. מתביעה זו עולה כי המדובר בתביעה על סך 342,000 ש"ח, אשר הוגשה נגד חברתו השניה של החייב, וכן נגד החייב אישית ואחרים, בגין ערבות שערבו לה. לא ניתן הסבר לגבי התביעה השניה.

הכונ"ר עומד על דעתו, כי לנוכח פרטים שנתקבלו מבא כוח הבנק, כי מתוך החוב הנתבע  על ידי הבנק, קיים חוב על סך של מיליון ומאה אלף ש"ח, כחוב אישי של החייב.

הכונ"ר חוזר על טענותיו, לפיהן לא המציא החייב כל מסמך, אשר יהא בו כדי לתמוך בגרסתו. גרסאותיו של החייב סותרות את המסמכים שהומצאו, בין מסמכים שהומצאו על ידי שלטונות המס, ובין מסמכים הנוגעים לחובותיו לבנק. גרסאות סותרות אלה אינן עולות בקנה אחד עם חובת תום הלב המושתת על החייב. על כן, מסיק בא כוח הכונ"ר, בסיום חוות דעתו, כי החייב לא הרים את הנטל, המוטל על שכמו להוכיח, כי הסתבך בחובות בתום לב וכתוצאה מכשלון עסקי של החברות שהקים. הכונ"ר מציין כי בית המשפט נתן לחייב את ההזדמנות להוכיח את טענותיו ללא צורך בדוחות כספיים של החברות, אולם זה לא נשא בנטל. על כן מתנגד הכונ"רלהכרזת החייב כפושט רגל.

סבורני כי בית המשפט הלך כברת דרך ארוכה לכיון החייב, באפשרו לו להוכיח את טענותיו באשר לתום ליבו, חרף העובדה כי לא הציג דוחות כספיים של החברות שניהל. לא יתכן כי חייב ימנע מהצגת כל מסמך, הנוגע לדרך יצירת חובותיו, ולא יספק הסברים מפורטים לבית המשפט, באשר לדרך יצירת חובות אלה, וזאת מבלי לתמוך את טענותיו בראיות כלשהן.

החייב שלפנינו, טען טענות סותרות, כפי העולה מחוות דעת הכונ"ר. כך למשל, בעוד שהוא טען כי החוב לבנק הפועלים הינו כל כולו חוב של החברות, מסתבר, מדפי חשבון שהומצאו לתיק בית המשפט בישיבת יום 02.03.05, כי אחת התביעות מתייחסת לחייב באופן אישי.

כאמור, חלק נכבד ביותר של החובות לשטונות המס הינם חובות אישיים של החייב לשלטונות המס, אשר נוצרו בשנים שלאחר שחברותיו קרסו. לטעמי, היה על החייב להיכבד ולהמציא אישורים כלשהם, באשר לשנים אלה, בהן ניהל עסקיו באופן אישי. אם אכן היה החייב עובד שכיר באותן שנים, היה עליו לדווח על כך כדין לשלטונות המס ולבטל את חיובי המס האדירים, שהושתו עליו לפי מיטב השפיטה, כטענתו. הצהרה לשלטונות המס כי החייב חדל מלעסוק כעצמאי או כבעל שליטה בחברות, אינה דורשת השקעת משאבים ומאמץ. על כן, לא מקובלת עליי טענתו של החייב, כי עקב חסרון כיס, לא היה באפשרותו לבטל את השומות. יוצא, איפוא, כי החייב לא סיפק כל הסבר סביר שהוא, שיהיה בו כדי להניח את דעת בית המשפט, כי אכן חובותיו נוצרו בתום לב.

יש לזכור, כי חייב, המבקש לחסות בצילה של הגנת פקודת פשיטת הרגל צריך לעשות מאמצים על מנת להקטין את חובותיו. שאלמלא כן, יראו בו כמי שפועל בחוסר תום לב. לא יתכן כי חייב יצבור חובות כה גבוהים ולא יעשה דבר למען הקטנתם, שעה שהוא עצמו טוען כי חובות אלה הינם חובות שנוצרו עקב העדר דיווח, ואינם חובות אמיתיים. לא מצאתי בתגובתו של החייב, שהוגשה ביום 24.02.05, כל תשובה לסוגייה זו. החייב טען, על דרך הסתם, כי עשה כל שביכולתו כדי לשקם עצמו ותדמיתו וכדי לפרוע חובות, אולם לא פרט מה היו המעשים שנעשו. גם אם לא היו בידי החייב אמצעים לפרוע את חובותיו, הרי לא סופק כל הסבר מדוע זה לא פעל בעצמו אצל שלטונות המס ועל מנת להקטין את החובות שאינם חובות אמיתיים.

5.         נכון אמנם, כי אחת התכליות העיקריות, הניצבות בבסיס דיני פשיטת הרגל, לאחר תיקונה של הפקודה, הינה תכלית של שיקום החייב. הרוח החדשה הנושבת מבין הוראות הסעיפים 17, 18 לפקודה מלמדת, כי בית המשפט יטה להגן על חייבים בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל, גם במקרים בהם אין תועלת לנושים, אלא מתוך הכרה באינטרס הלגיטמי של החייב לפתוח דף חדש בחייו. עם זאת אינטרס זה של החייב כפוף לעיקרון תום הלב (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקי דין נז(4) 197). לעניין זה, סבורני כי חייב, אשר יצר חובות עתק, מבלי שעשה כל ניסיון להקטינם, מלמד על עצמו כמי שפעל בחוסר תום לב. יתר על כן: החייב שבפנינו לא הוכיח כי עשה כל ניסיון של ממש לגבות את החובות מצדדים שלישיים שחבו לו, ובעטיים, טוען הוא כי קרסו עסקיו. כאמור, כפי שהדגשתי לעיל, החייב אף לא עשה כל ניסיון של ממש להקטין את חובותיו.

6.         ואם בכך לא סגי, הרי מסתבר כי חלק הארי של חובותיו של החייב הינם חובות בדין קדימה. לגבי חובות אלה, הרי ממילא לא יוכל החייב לקבל הפטר עם תום ההליכים. על כן, לא אדע, הכיצד זה יוכל החייב לשקם עצמו, שעה שהליכי פשיטת הרגל יותירוהו במצב זהה, כפי שהיה ערב נקיטת ההליכים.

7.         לנוכח כל האמור, איני רואה כל מקום להעתר לבקשה, ולהכריז על החייב כפושט רגל. בהתאם, אני דוחה את הבקשה. צו כינוס נכסי החייב מבוטל. צו עיכוב יציאתו מן הארץ של החייב אף הוא בטל.

ניתן היום כ"ה באדר א' תשס"ה (6 במרץ 2005) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לצדדים.

                                                                               __________________

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ