אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 1943/02

פסק-דין בתיק פשר 1943/02

תאריך פרסום : 04/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1943-02,24163-0
09/04/2008
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
השטיח המעופף בע"מ
עו"ד שינדלהיים כהן ושות'
הנתבע:
1. רו"ח ישראל פניני בתפקידו כמפרק חברת פליי פור לס בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד יוסי מססה
פסק-דין

זהו ערעור שהגישה חברת השטיח המעופף בע"מ (להלן: "המערערת" או "המבקשת") על החלטת מפרק חברת פליי פור לס בע"מ, רו"ח ישראל פניני (להלן: "החברה" ו- "המפרק" בהתאמה) לדחות את תביעת החוב אשר הגישה החברה לאור הגשתה באיחור ובהיעדר בקשה להארכת מועד.

1.         ביום 5/2/03 ניתן צו לפירוקה של חברת פליי פור לס. בהמשך, וכמתחייב על פי הדין, פורסם דבר צו הפירוק ביום 19/2/03 בעיתונות היומית. לאחר מכן, ביום 24/3/03 פורסם דבר צו הפירוק ומועד אסיפת הנושים ברשומות.

המבקשת הגישה תביעת חוב ביום 24/8/03 למשרדי כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר"), אשר שימש כמפרקה הזמני של החברה עד למינויו של רו"ח פניני למפרק. בתאריך 1/11/07 הודיע המפרק למבקשת כי תביעת החוב שלה נדחית לאור סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל (להלן: "הפקודה"), כיוון שהוגשה באיחור ובהיעדר בקשה להארכת מועד. על החלטת המפרק הוגש הערעור דנן.

2.         המבקשת טוענת בערעורה כי פרסום צו הפירוק ברשומות נעשה רק בתאריך 24/3/03, ועל כן תביעת החוב אשר הוגשה בתאריך 24/8/03 הוגשה במסגרת ששת החודשים הקבועים בסעיף 71 (ב)לפקודה. במילים אחרות, טוענת המבקשת כי אין להתחיל את ספירת ששת החודשים ממועד מתן צו הפירוק אלא ממועד פרסום הצו ברשומות , שכן רק ממועד זה ניתן לייחס לה את "הידיעה הקונסטרוקטיבית" אודות מתן צו הפירוק.

בנוסף, טוענת המבקשת בערעורה טענה נוספת הנוגעת לכך שהכרעת המפרק התקבלה קרוב לארבע שנים לאחר הגשת תביעת החוב, כאשר מדובר בחריגה משמעותית מהתקופה הנקובה בתקנות פשיטת הרגל.

3.         תגובת המפרק לערעור נסמכת על לשון הוראת סעיף 71(ב) לפקודה, לפיה הגשת תביעת חוב צריכה להעשות תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס (בהליכי פשיטת רגל ובהתאמה - מיום מתן צו הפירוק בהליכי פירוק) ולא מיום הפרסום ברשומות. המפרק סבור כי גם אם קיימת הצדקה לדחיית המועד הקובע במתן צו כינוס ליחידים למועד הפרסום ברשומות, הצדקה כזו אינה קיימת בכל הנוגע להליכי פירוק חברות, וזאת מכיוון שבהליכי פירוק חברות נעשה פרסום ברשומות עוד בשלב הגשת בקשת הפירוק (ובטרם ניתן צו פירוק בפועל). בנוסף, טוען המפרק כי יש לייחס למבקשת ידיעה סובייקטיבית על קריסת החברה ומתן צו הפירוק בשל מערכת יחסי העבודה השוטפים עם החברה וקשריה עם מנהלה ובעליה, מר ירון גולן.

4.         הכנ"ר הגיש תגובה מפורטת אשר מסתמכת על הפסיקה הענפה הקיימת בנושא זה. עמדת הכנ"ר הינה כי דחיית תביעת החוב על ידי המפרק נעשתה כדין וכי דינו של הערעור להידחות. הכנ"ר מפנה לפסקי הדין בפש"ר 239/97 בש"א 18584/01 לבידי זהב שיווק לבידים בע"מ נ' מרדכי שדה (להלן: "עניין לבידי זהב") ובפש"ר 29/95 בש"א 59076/99 שושלת הנגרים נ' מימון (להלן: "עניין שושלת הנגרים") בהם נקבע כי סעיף 71(ב) לפקודה מהווה "רף קשיח" להגשת תביעות חוב ובהם עמדתי על הרציונאל מאחורי קביעת רף קשיח מעין זה בנוגע לתביעות חוב. עמדת הכנ"ר הינה כי לא התקיימו כאן "טעמים מיוחדים" כלשהם להארכת מועד הגשת תביעת החוב, וזאת לאור פסקי הדין העוסקים בחריג "הטעמים המיוחדים" ואשר צמצמו חריג זה.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי.

5.         המסגרת הנורמטיבית לדיון מצויה בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל אשר קובע:

" "71.  (ב) - נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך ששה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר ; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע"

בעניין שושלת הנגרים ציינתי כי:

"אין ספק כי המחוקק היה ער לכך כי ייגרם נזק למי שתביעתו תידחה מבלי שתידון לגופה, אך בכל זאת עמד על דרישת העמידה בלוח הזמנים שכן, מועד קצוב לסיום הגשת תביעות החוב הוא הכרחי כדי שאפשר יהיה לכנס אסיפת נושים ולהביא בפניה תמונה מגובשת של מצבת חובות החייב".

ובעניין לבידי זהב הוספתי וציינתי כי:

"משמעותו של סעיף זה היא קביעת "רף קשיח" להגשת תביעות חוב... הכלל הרחב היה ונותר כי משנעשה פרסום של צו הכינוס ואסיפות הנושים בעיתונות וברשומות כדין , קמה כנגד כל הנושים חזקה של "ידיעה קונסטרוקטיבית" אשר מקימה כנגד נושה מעין חזקה של "רשלנות סטטוטורית" שעליו הנטל להפריכה".

בשורה של פסקי דין נקבע כי אין להרחיב את חריג "הטעמים המיוחדים", כיוון שהרחבתו עשויה להפוך את החריג לכלל ובכך תתערער וודאות הנושים אשר עומדת בבסיס סעיף 71(ב). כך, נקבע בפש"ר 1021/98 בש"א 5844/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' עו"ד ערן קאופמן, בתפקידו כמפרק חברת פאן אל סחר בינלאומי בע"מ (להלן: "עניין פאן אל") כי סכום תביעת החוב, גדול ככל שיהיה,  אינו מהווה שיקול להארכת מועד ואינו מהווה "טעם מיוחד". מאחורי קביעה זו, אשר אין חולק כי יש בה פגיעה קשה בנושה המחזיק בתביעת חוב בסכום גבוה, עומד שוב הטעם המהותי לוודאות בנוגע להיקף תביעות החוב של החייב או החברה, במסגרת אסיפות הנושים.

6.         אלא שמקרה זה אינו המקרה בו עליי לבחון אם התקיימו "טעמים מיוחדים" להעניק למבקשת הארכת מועד להגשת תביעת החוב. ודוק; המבקשת אינה מעלה כלל את סוגיית הטעמים המיוחדים ואינה טוענת כי התקיימו טעמים כאלה במקרה דנן.

המבקשת סבורה כי תביעתה הוגשה במועד וכל טענתה הינה כי מניין תקופת ששת החודשים על פי סעיף 71(ב) לפקודה מתחיל ממועד הפרסום ברשומות ולא ממועד מתן צו הפירוק, ובטענה זו יש לדון.

משכך, טענותיו הסדורות של הכנ"ר בנוגע להיעדר טעמים מיוחדים אינן רלוונטיות במקרה דנן. בשולי הדברים (ומבלי שתהיה לכך נפקות במקרה זה) אעיר, כי אילו היה מדובר במקרה שבו הייתה המבקשת מגישה את תביעתה לאחר שחלפו שישה חודשים ממועד הפרסום ברשומות והייתה מעלה טענת "טעמים מיוחדים" בנוגע לאיחור זה, הרי שנדמה שטענה זו דינה היה להידחות לאור הצמצום שיש לנקוט בחריג "הטעמים המיוחדים" (כאמור בפסק הדין בעניין פאן אל ובעניין לבידי זהב).

7.         בפסקי הדין השונים שאוזכרו לעיל חזרתי וקבעתי כי סעיף 71(ב) יוצר חזקה של "ידיעה קונסטרוקטיבית" כנגד כל הנושים, וכי אין אפשרות ליידע כל נושה ונושה בנוגע להליכי הפירוק (או פשיטת הרגל). אלא שחזקה זו קמה כנגד הנושים מיום פרסום צו הכינוס (או הפירוק) ואסיפות הנושים בעיתונות וברשומות כדין ולא מיום מתן הצו (ראה עניין לבידי זהב). זאת, שהרי, עובדה ידועה היא כי הפרסום ברשומות ובעיתונות לא נעשה מיד אלא לרוב בטווח זמן של כמה שבועות מיום מתן הצו. אם נקבע כי החזקה קמה מיום מתן צו הפירוק (או הכינוס) ולא מיום הפרסום ברשומות ובעיתונות, נוציא בכך נושים רבים מחוץ לתמונה, כאשר ספק אם ניתן לומר כי התקיימה לגביהם אותה "ידיעה קונסטרוקטיבית" בשלב זה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ