אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 1775/05

פסק-דין בתיק פשר 1775/05

תאריך פרסום : 04/05/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1775-05,3266-08
10/04/2008
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
הארגז בע"מ
עו"ד דורי ברקל ואח'
הנתבע:
1. עו"ד אביב פריצקי בתפקידו כמפרק זמני של חברת קודקס אקספרס בע"מ
2. דבינוב לריסה
3. זמיר אורן
4. ברקוביץ נואית
5. רטר נירי
6. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד א. ורדי ואח'
עו"ד רוני הירשנזון
פסק-דין

מונחת בפני בקשתה של חברת הארגז בע"מ, אשר עניינה בקשת סעדים הקשורים לתפקודו של מפרק חברת קודקס אקספרס בע"מ; המבקשת, חברה בשליטת אחד מבעלי המניות לשעבר בחברה בפירוק, "רכשה" מהנושה המובטח של החברה בפירוק את השעבוד הצף שהיה ברשותו על כלל נכסיה; בתחילה, ניסה המפרק לערער אל יכולתה של החברה המבקשת להכנס לנעלי הנושה המובטח, וזאת נוכח העובדה כי רכש השעבוד נעשה לאחר תחילת הפירוק. אלא מאי? נוכח עמדת כונס הנכסים הרשמי, חזר בו המפרק מהתנגדותו זו - ובדין עשה כן. זאת, באשר עסקינן בשעבוד אשר נוצר טרם תחילת הפירוק, ורכישתו מידי הבנק שאחז בו לא שינתה את טיבו ולא "שדרגה" את מעמדו יחסית למיקומו וכוחו "במועד הקובע" של ראשית הפירוק.

נוכח מעמדה זה של המבקשת, אשר כעת אינו שנוי עוד במחלוקת, נוצר מצב בו אין חולק כי עומדת לה הזכות לזכות בדיבידנד על חשבון חובה, וזאת לאחר שיפרעו הנושים בדין קדימה, ולאחר שישולמו הוצאות הפירוק. אלא מאי? עולה, כי בקופה מצוי כיום סכום בסך 208,000 ש"ח בלבד, ומאידך גיסא אושרו תביעות חוב בדין קדימה בסך של 130,000 ש"ח, וקיימות תביעות נוספות בסך של כ-20,000 ש"ח. סכום זה של חובות בדין קדימה, בתוספת בקשה אפשרית לשכר-טרחה ולסילוק הוצאות הפירוק, אינו מותיר אלא סכום זעום, אשר אינו מכסה אלא מעט מזעיר מהחוב העומד לזכות המבקשת (מתוקף מעמדה דהיום כבעלת השעבוד הצף).

על רקע זה, קובלת המבקשת כנגד התנהלות המפרק, הן בסוגיית הגשת דוחות עדכניים, ובעיקר (ודומה כי על כך נסב עיקרה של המחלוקת), בגין העובדה כי אין הוא פועל לגביית חובות-לקוחות של החברה. המבקשת טוענת, כי הגישה למפרק כל עזרה אפשרית, הן במידע והן בניסוח תביעות כנגד שורה של חייבים; המפרק לעומת זאת, מצביע על טענות הגנה שהעלו החייבים דנן, אשר "אין הוא יכול לבטלן", ואשר מעיבות על סיכויי הגביה. זאת, גם ובעיקר על רקע הסכום הזעום המצוי מניה וביה בקופת הפירוק.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.                  עניין לנו בשאלה משפטית, שמרכזה הינו היחס (והאיזון, במידת הצורך), בין האינטרס העקרי של מקסום קופת הפירוק ומיצוי זכויותיה מול צדדי ג' , לבין שאלות של מימון, יעילות והבדלי אינטרסים בין קבוצות נשיה שונות. אין ספק, כי צודק כונס הנכסים הרשמי בטענתו, כי לנושים בדין קדימה, אשר בקופה יש די לפרעון מלוא חובם, אין אינטרס אמיתי בתביעות כנגד חייבי החברה, ואין ספק כי יש טעם לפגם (בלשון המעטה) ממהלך אשר יטול כספים המיועדים לפרעון החוב כלפיהם, בכדי לממן תביעות אשר הנהנים מהם יהיו נושים בדרגת נשיה נמוכה יותר. קשה להמנע מן המסקנה, כי במהלך כזה ישנו יותר משמץ של הפיכה דה-פקטו של סדרי הקדימה הקבועים בדין.


מאידך גיסא, אין להמעיט אף בחשיבותו של האינטרס הכללי בדבר מקסום קופת הפירוק (או ליתר דיוק: מיצוי זכויותיה הכספיות מול כל הגורמים עימם ניהלה את עסקיה, או שהשפיעו על קופתה). מן הראוי להבהיר, כי חשיבותו של עניין זה (שלא בכדי נחשב לאחת מחובותיו המרכזיות של בעל תפקיד בהליכי חדלות פרעון), חורג אך ורק מהתועלת הספציפית לנושים ספציפיים של החברה , אלא גם ובעיקר מיועד להגשים אף מטרה משפטית-כלכלית כללית:  העבר מסר חד-משמעי למתקשרים חוזיים וחייבים פוטנציאליים, כי הקלעותה של חברה לחדלות פרעון אינה עילה לנסות ו"ליצר" תואנות להמנע מתשלום המגיע לה .

אבהיר דברי; חיי המעשה מלמדים, כי כאשר אדם או חברה נקלעים לחדלות פרעון, הרי שלצד הגורמים אשר נפגעו באמת ובתמים מן הקריסה, קיימים גורמים לא מעטים אשר עשויים לנסות ולנצל אותה, בכדי להמנע מתשלום כספים שהם חבים לגוף חדל הפרעון. זאת, בדרך-כלל, על-ידי העלאת טענות מטענות שונות לנזקים שלא התרחשו בפועל (או למצער, ניפוחם מעל ומעבר לשיעורם האמיתי), ושלל טענות משפטיות אחרות. דברים אלו נעשים בדרך-כלל מתוך תקווה, כי בעל התפקיד שמונה לגוף חדל הפרעון ירתע מלתבוע את המגיע לו; זאת בין אם בשל רצון להמנע מהתארכות ההליך על-פני שנים ארוכות, חשש מעלויות והוצאות אשר עשויות לכרסם בסופו של דבר בשכר-הטרחה שלו (או למצער, לא להוסיף לו באורח אשר "יפצה" אותו על הזמן שהושקע בתביעות), או שילוב בין גורמים אלו. דברים אלו נכונים בעיקר, במצבים בהם ידונו אותן תביעות לא במסגרת היעילה והמקוצרת של "בקשה למתן הוראות" בבית המשפט של חדלות פרעון, אלא בתובענות אזרחיות רגילות. מושכלה זו, מצידה, עשויה להביא את אותם צדדי ג' החבים לכאורה כספים לגוף חדל הפרעון, לנסות לא פעם ולטעון ל"מחלוקות עובדתיות סבוכות", אף במצבים בהם הסכסוך הינו משפטי גרידא, או כי העובדות שבמחלוקת מעטות, וניתנות לבירור בחקירת מצהירים קצרה.

2.                  מכל האמור לעיל יוצא, כי על בעל תפקיד לבדוק בזהירות טענות נגד שמעלים החייבים לכאורה של הגוף עליו הוא מופקד, וזאת מתוך מודעות לחשיבות האינטרס למצות את זכויות החברה או החייב חדלי הפרעון, ומתוך מודעות לאפשרות של "ייצור טענות" בכדי למנוע את הגבייה. בין היתר, עליו לבדוק בזהירות ולהתרשם, האם בירורן של טענות הנגד (ככל שהן קיימות) דורש אכן בירור עובדתי סבוך, או שמא ניתן לבררם בדרך של הגשת בקשה למתן הוראות.

3.                  עיינתי בנסיבות המקרה דנן, והגעתי למסקנה לפיה - במלוא הכבוד הראוי לעמדות המפרק וכונס הנכסים הרשמי - ספק גדול אם אכן כך התנהל המפרק. בלא שאכנס לעומקם של דברים, ובלא שאקבע ממצא כלשהו לגבי כל אחד מחייביה לכאורה של החברה בפירוק, הרי שמעיון באותה "רשימה" ובאורח בו סוקר המפרק את הטענות שהועלו, קשה להשתחרר מן הרושם, לפיהם הסתפק המפרק בסירוב לשלם המלווה בטענה כזו או אחרת (ככל שלא נראתה מופרכת או אבסורדית על-פניה), בכדי להחליט כי "אין כדאיות בניהול התביעה".

עם גישה זו, המסתמנת מן האמור לעיל, לא אוכל להשלים; אף אם יתכן כי כאלו פני הדברים לגבי מקרה כזה או אחר של טענת נגד, הרי שדומה בעיני כי המקרים דנן מצטברים למכלול, אשר ככזה מעלה חשש כי לא ניתן המשקל ההולם לחובת המפרק לפעול - בחריצות, בהתמדה ותוך הפעלת שיקול דעת משפטי - בכדי להגשים הלכה למעשה את האינטרס היסודי של מקסום קופת הפירוק. זאת גם ובעיקר, משום שעל-פניו (ופעם נוספת, בלא לפסוק דבר לגבי נכונות טענותיהם של החייבים לכאורה) נראו כמה מהמחלוקת שעשויות טענות הנגד להעלות כמשפטיות גרידא, דבר אשר מצדיק היה לפחות לשקול בכובד ראש נסיון לברר את הסכסוך בהליך "בקשה למתן הוראות".


זאת ואף זאת; לא מצאתי נסיון משמעותי כלשהו, לבוא בדברים עם המבקשת בכל הנוגע למימון ההליכים, ערובה לתשלום הוצאות וכיוצא באלו.

4.                  העולה מכל האמור לעיל, הוא שלא ניתן להשלים עם מצב הדברים הנוכחי; אלא מאי? נוכח העובדה, כי אין ספק שלא ניתן לגרוע מהסכומים המיועדים לתשלום לנושים בדין קדימה, או לתשלום הוצאות פירוק שכבר הוצאו, הרי שלצד האמור לגבי המפרק, מצוי הכדור אף במגרשה של המבקשת עצמה - וזאת בכל הנוגע למימון אפשרי של תביעות, ובעיקר כאלו אשר ימצאו בסופו של יום ככאלו שאינן הולמות בקשה למתן הוראות, ומן הדין יהיה להעבירם לדיון בערכאה אזרחית; כמו כן, ועל רקע ההתנהלות עד כה, הרי שיהיה על המבקשת לשקול, האם היא מעוניינת כלל ועיקר כי המפרק יהא זה אשר ינהל את אותן תביעות.

5.                  נוכח האמור לעיל, החלטתי כדלקמן:

א.         יתכבד המנהל המיוחד ויגיש לבית המשפט דו"ח מפורט, בתוך 14 יום, ובו יתייחס בפירוט למצב המשפטי, הסיכוי והסיכון בכל אחת מן התביעות כנגד החייבים הלכאוריים של החברה. לחלופין, יהא המפרק רשאי להחליט כי הוא מעוניין לסיים את תפקידו , מיד לאחר שיסיים לבדוק את תביעות החוב בדין קדימה, יחלק דיבידנד לנושים בדין קדימה בלבד (ושכר טרחתו יגזר אך ורק מאותו דיבידנד). דומה, כי פתרון חלופי זה עשוי להמצא עדיף, ככל שהחלופה לו הינה מצב לא רצוי, לפיה יוטל על בעל תפקיד לנהל תביעות שהוא אינו רוצה לנהלן, או סבור כי סיכוייהן אינן מן המשופרים.

ב.         אם יחליט המנהל המיוחד לסיים את תפקידו, תהיה המבקשת רשאית להציע, בתוך 14 יום נוספים, מועמד מטעמה להחליפו, ואשר תפקידו יהא לנהל את אותן תביעות כנגד חייבי החברה. זאת, תוך שהוא מודע מראש לעובדה, כי שכר-טרחתו יגזר ברובו המכריע מהצלחותיו בעניין זה.

6.                  לאור האמור לעיל, מצאתי לנכון לקבל את הבקשה באורח חלקי - הכל כאמור בגוף החלטתי. בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתן היום ה' בניסן, תשס"ח (10 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ