אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 1700/05

פסק-דין בתיק פשר 1700/05

תאריך פרסום : 19/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1700-05,23759-07
29/07/2008
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
גרשון ויסמן
עו"ד אפרת דויטש ואח'
הנתבע:
1. רו"ח גבי טרבלסי ועו"ד שלמה נס בתפקידם כנאמנים בהסדר נושים של חברת קלאב מרקט רשתות שיווק בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד רות לינקר מזרחי
פסק-דין

מונח בפני ערעורו של מר גרשון ויסמן (להלן: "המערער") על הכרעת המנהלים המיוחדים של חברת קלאמברקט רשתות שיווק בע"מ לדחות את רכיבי תביעת החוב שהגיש שעניינם דמי הודעה מוקדמת. המנהלים המיוחדים, וכן כונס הנכסים הרשמי מתנגדים לערעור, ועותרים לדחייתו. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.                  עניין לנו במקרה, אשר עובדותיו (להבדיל מפרשנותן המשפטית), הינן פשוטות וברורות. המערער הועסק בקלאמברקט בתפקיד בכיר יחסית של סמנכ"ל סחר, ונמנה על קבוצת העובדים שהועסקו בחוזים אישיים. במסגרת חוזה זה, אין חולק כי ניתנה לו "תקופה מוארכת" של הודעה מוקדמת, המזכה אותו בתקופת הודעה מוקדמת של שישה חודשים, וזאת תחת תקופת 30 הימים הקבועה בדין - כולל פיצוי הולם, במידה ויפוטר בלא הודעה מוקדמת מוארכת כנקוב בחוזה.

2.                  הצדדים אינם חלוקים על כך, כי המערער פוטר כחודשיים טרם קריסת החברה, וזכה לפיצוי בגין חודשיים מתוך תקופת ששת החודשים הנקובה בחוזה. אי לכך, הגיש המערער תביעת חוב, ובמסגרתה תבע בין היתר את הסכום המגיע לו לשיטתו בגין ארבעת החודשים הנותרים. זאת, במעמד של נשיה רגילה . אלא, שהמנהלים המיוחדים דחו רכיב זה בתביעת החוב, בטענה כי המערער זכאי אך ורק לתקופת 30 הימים הקבועה בדין עבור דמי הודעה מוקדמת. מכאן הערעור שבפני.

3.                  אין ספק, כי הסעיף המנחה בהסדר הנושים, הקובע זכאותם של העובדים לתשלומים לפי ההסדר, קובע כדלקמן:

" עובדים בחוזים אישיים - עובדים אלו יקבלו 100% מהסכום המגיע להם על-פי דין בחלופה של פירוק החברה, לרבות חוב בדין קדימה ולרבות סכומים שהיו משתלמים להם בפירוק על-ידי הביטוח הלאומי על פי חוק הביטוח הלאומי.

חוב החברה כלפיהם בגין שכר עבודה וזכויות סוציאליות ופיצוי פיטורים, מעבר לתקרת הסכומים הקבועים במוסד לביטוח לאומי בעת פירוק ועל פי עילות התביעה המוכרות בחוק ביטוח לאומי בנושא זה, יחשב כנשייה בלתי מובטחת ויחולו עליו שיעורי ההחזר לנושים בלתי מובטחים"


לעניין זה, נטושה מחלוקת בין הצדדים לגבי תחולת הסעיף; לשיטת המנהלים המיוחדים, הסעיף יכול לחול (בעניין דמי הודעה מוקדמת), אך ורק על אותו מוסד משפטי כפי שהוא מוכר בדין - קרי, הודעה בת חודש אחד; המערער לעומתם טוען כי הנקיבה ב"עילה" מעיד על כך, כי די שהעילה עצמה תהיה מוכרת בדין, אף אם שיעור הכספים הנתבעים בנסיבות המקרה גבוה יותר משניתן היה לקבל מן הביטוח הלאומי.

נוסף, חלוקים הצדדים אף על פרשנותו התכליתית של חוזה העבודה עצמו, וזאת חרף העובדה כי אין בו כל תניה השוללת מהמערער את התקופה המוארכת של הודעה מוקדמת, במידה והחברה נקלעת לחדלות פרעון; לשיטת הנאמנים וכונס הנכסים הרשמי, הרי שחרף השתיקה דנן, פרשנות תכליתית תביא למסקנה שכזו, וזאת עקב שילוב בין מעמדו הבכיר של המערער בחברה, כשלונה העסקי, והעובדה כי בפועל הוא דורש כספים עבור חודשים בהם לא עבד ולא יכול היה להיות מועסק; דבר זה, לשיטת המנהלים המיוחדים, עומד בניגוד לתכלית הסוציאלית של מוסד ההודעה המוקדמת, ומהווה עיוות מלאכותי בחלוקת הקופה בין הנושים. מוסיפים המנהלים המיוחדים ומשווים את תביעתו של המערער לפיצוי מוסכם מופרז, אשר בית המשפט יכול וראוי כי יפחית אותו.

עד כאן עובדות המקרה וטענות הצדדים, ולהלן החלטתי

4.                  עסקינן, בנסיבות המקרה, במחלוקת שעניינה פרשנות חוזית, וזאת בעניין "תנאים מפליגים" (או כלשון כונס הנכסים הרשמי "מצנחי זהב") שהוקנו לעובד בכיר בחוזה אישי; עולה השאלה מהו הדין כאשר החברה המעסיקה נקלעת לחדלות פרעון, ובהעדר כל אמירה מפורשת בחוזה בעניין זה.

הפעלת מושכלות בסיסיות של ניתוח הדין מלמדת לכאורה, כי המשיבים דווקא, הם העומדים בפני מכשול משפטי משמעותי בעניין זה; זאת מדוע? אין צורך להכביר מילים על העובדה, כי מעת בו חוזה מקנה לפלוני זכות כספית, בהתמלא תנאי ספציפי (ובנסיבות המקרה דנן: הפסקת עבודה), הרי מרגע שאין מחלוקת כי התנאי התקיים, קמה חזקה כי פלוני אכן זכאי לדרוש את המגיע לו על-פי החוזה - ועל הטוען היפוכו של דבר מוטל הנטל לסתור. אוסיף ואעיר, כי אין עסקינן בחוזה הקובע כי התקופה המוגדלת של דמי ההודעה המוקדמת "תידון" או אף "תשקל בחיוב" לאחר סיום ההעסקה - ניסוחים המכילים אלמנט של שיקול דעת המוקנה להנהלה (או לבעלי התפקיד הבאים בנעליה), וזאת בהתאם לשיקלול אפשרי בין מצב החברה לתרומתו של העובד מוטב הזכות. עניין לנו בניסוח פשוט וברור, המקנה לעובד את הזכות באורח הנראה על-פניו חד-משמעי ובלתי מותנה.

דברים אלו מתחזקים, בנסיבות המקרה, נוכח העובדה כי בחוזה מופיעות אף מופיעות נסיבות מסויימות בהם ניתן לשלול מהמערער את הזכות נשוא המחלוקת - נסיבות אשר אין מחלוקת כי אף אחת מהן לא מתקיימת בנסיבות המקרה. לאור האמור לעיל יכול המערער (וכך הוא אף עושה) להעלות את הטענה, כי כאשר התכוון המעסיק לשלול את ההטבה בהתקיים תנאי מסויים, הרי שטרח ועשה זאת במפורש ; אף אם לא ניתן להרחיק לכת ולגרוס כי די בכך כדי לדחות על הסף כל טענה כנגד "תנאי במשתמע" הנוגע לחדלות פרעון, הרי שאין ספק כי הדבר מחזק במידה ניכרת את טענת המערער השוללת סוג כזה של אומד דעת. שכן, מדוע לציין במפורש תנאים מסויימים לשלילת ההטבה, ולהותיר אחרים להשתמע במעורפל מתוך החוזה או הגיונו?


נקל לראות, כי דברים אלו מגבירים במידה רבה את הנטל המוטל על המשיבים בכל הנוגע להוכחה כי החוזה אכן מכיל תניה משתמעת השוללת את זכותו של המערער בעת חדלות פרעון. כעת, מן הראוי לברר האם עלה בידם לעמוד בנטל זה.

5.                  לצורך הדיון, נניח כי אכן עניין לנו בהטבה מפליגה יחסית, המוקנית לעובד בכיר (אף כי לא הוכח שעסקינן בבעל שליטה או בעל מניות), וזאת במסגרת החוזה האישי המכתיב את תנאי עבודתו בחברה והתגמול לו הוא זכאי.

אמנם, אין ספק כי עובדים אחרים, זוטרים יותר, לא זכו להטבות דומות; כמו כן, אין אף ספק כי אותה הטבה חורגת בהרבה מן המטרה הסוציאלית שעומדת מאחורי מוסד "דמי ההודעה המוקדמת"; לעניין זה, ניתן יהיה אף להרחיק לכת ולהניח כי אין עסקינן אלא - פשוטו כמשמעו - בהטבה כספית גרידא המוקנית לעובד בכיר, כחלק מתנאי עבודה משופרים שביקשה החברה להעניק לו. חיי המעשה מלמדים, כי לא פעם אכן מוקנות לעובדים בכירים הטבות כספיות כאלו ואחרות, תוך שהן אמנם זוכות באורח רשמי לשם התואם מוסד סוציאלי ידוע מתחום דיני העבודה, אולם למעשה הן חורגות מכך בהרבה.

לעניין זה, ראוי להבחין הבחן היטב בין תוקפה החוזי של ההטבה לבין התאמתה או אי-התאמתה למנגנונים מיוחדים הקבועים בדיני חדלות הפרעון להגנת העובדים. מן הבחינה החוזית, אין ספק כי חברה זכאית להתקשר בכל חוזה חוקי עם עובדיה, ובוודאי שאין לגרוס כי הטבות כספיות, אף אם הן בעלות משמעות כספית ניכרת, מהוות מאליהן מעין "פגיעה בתקנת הציבור"; נהפוך הוא - עיתים, הדבר דרוש וראוי בכדי למשוך עובדים בכירים מוכשרים, תוך תחרות עם חברות אחרות הפעילות באותו תחום. אלא מאי? ככל שעסקינן בהגנות מיוחדות המוקנות בדיני חדלות הפרעון ואשר מעוגנות באינטרסים סוציאליים, לא ניתן להסוות הטבה שכזו תחת כותרת מתחום דיני העבודה, ובכך להקנות לה את אותו מעמד מיוחד. כך למשל בכל הנוגע למעמד של דין קדימה, או נכסים המוצאים על-פי דין ממסת נכסיה של החברה בפירוק; בעניין זה כבר נקבע בעבר, כי משמעותם של אותם מושגים תהיה אך ורק משמעותם (כולל כימותם) על-פי דין, ולא ניתן להשתמש בהם כדי להקנות קדימות לכספים עודפים, העולים על התקרה הסטטוטורית של אותו מוסד סוציאלי מוכר בדין (לעניין זה, ראה בין היתר את ההסבר המפורט בפש"ר 1504/00 בש"א 18240/01 עובדי מפעל  לבידי אשקלון נ' שפירא).

אלא מאי? בנסיבות המקרה, אין המערער תובע את הסכום שבמחלוקת בתור דין קדימה, או טוען לזכות מיוחדת אחרת החלה עליו. נהפוך הוא; המערער מודה בפה מלא, כי הסכום דנן נתבע על-ידו כנשיה רגילה לכל דבר . נוכח האמור לעיל, ספק גדול אם יכולים המנהלים המיוחדים להתבסס על טענות הנוגעות לניתוח ולטיבה הסוציאלי של הזכות להודעה מוקדמת, באשר לא עולה כאן אלא הטענה הבסיסית ביותר כי החברה נטלה על עצמה מחוייבות כספית תקפה על-פי דין, וחבה את קיומה במעמד של נשיה רגילה - זאת אף נוכח ההלכה הידועה כי אין בעצם הקלעותה של חברה לחדלות פרעון בכדי לשחרר אותה מחיוביה החוזיים (זאת, להבדיל משינוי דרכי הגביה ושיעורה).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ