אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 1554/07

פסק-דין בתיק פשר 1554/07

תאריך פרסום : 27/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1554-07,17028-07
19/03/2008
בפני השופט:
אלשיך ורדה - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
ש. שפירא יהלומים
עו"ד יעקב קורן ואח'
הנתבע:
1. א.י.א. יהלומים בע"מ
2. עו"ד אהוד שטמר בתפקידו כמפרק זמני של א.י.א. יהלומים בע"מ
3. עו"ד ליאת עיני נצר
4. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד נצחון גואטה
עו"ד רונית שרגא-ולטוך
פסק-דין

מונחת בפני מחלוקת אשר התעוררה בין חברת ש.שפירא יהלומים בע"מ (להלן: "המבקשת"), לבין חברת א.י.א יהלומים בע"מ, אשר נקלעה להליכי פירוק וכינוס (להלן: "החברה בפירוק"), וכונסת הנכסים שמונתה לחברה, למטרת מימוש שעבוד צף שנערך לטובת בנק איגוד (להלן: "הכונס" ו"הבנק", בהתאמה).

עיקרה של המחלוקת נסוב אודות מעמדה של המבקשת ביהלומים גולמיים ששויים 137,500 דולר, אשר במועד הקובע של ראשית הפירוק נמצאו בחזקתה של החברה בפירוק. המבקשת טוענת לזכות קניינית ביהלומים, אשר הינם מחציתה של כמות אשר רכשו המבקשת והחברה בפירוק במשותף, ופתחה בעניין זה בהליך אזרחי, אותו היא מבקשת כי אתיר לה להמשיך, וזאת על פי סמכותי שבסעיף 267 לפקודת החברות. החברה בפירוק, ובעיקר כונסת הנכסים, מאידך גיסא, טוענים כי עסקינן בנכס שזכות הבעלות בו הינה של החברה, ואילו למבקשת אין לשיטתם אלא זכות אובליגטורית בעניינם. אי לכך, לשיטת המשיבים, על המבקשת להתכבד ולהגיש תביעת חוב למפרק החברה; זאת, כאשר בנסיבות המקרה ספק גדול אם יזכו הנושים הרגילים, להבדיל מן הנושה המובטח, בקבלת דיבידנד כלשהו על חשבון חובם.


מכאן הבקשה שבפני.

1.                   עניין לנו במקרה, אשר התשתית העובדתית שבבסיסו (להבדיל מנפקותה המשפטית, וממחלוקות רקע שאינן רלוונטיות להכרעה) אינה שנויה במחלוקת אמיתית.
בין המבקשת לחברה המשיבה (טרם קריסתה), התקיימה תבנית עסקית קבועה, לפיה היו הצדדים רוכשים במשותף יהלומים, כאשר כל אחד מהם משתתף במימון באורח שווה; היהלומים היו מאוכסנים אצל החברה המשיבה, אשר בשלב מאוחר יותר היתה מעבדת אותם ומוציאה אותם למכירה. זאת, כאשר בסופו של דבר היה התשלום מתחלק בין הצדדים.
אין מחלוקת, כי היהלומים נשוא בקשה זו טרם עברו עיבוד או ליטוש , והם מצויים באותו מצב בו היו כאשר נרכשו במשותף בידי הצדדים. אלא מאי? המשיבים מסתמכים על העובדה (שאף היא אינה שנויה במחלוקת), כי היהלומים דנן הוחזקו ביחד עם יהלומים דומים אשר אין חולק כי היו רכוש החברה בפירוק, וכי לא ניתן להבחין כעת בין היהלומים, אשר דומה כי הם בעלי תכונות דומות.

לשון אחר; המבקשת אינה יכולה להצביע על יהלומים מסויימים מתוך המלאי כשייכים לה, ומכאן שהדרך היחידה הפתוחה בפניה היא לבקש "לייחד" עבורה יהלומים מתוך המלאי, בשווי המימון שהשקיעה ברכישה. על כך, מנסים המשיבים לבסס את טענתם, בדבר תחולת דינים והלכות העוסקות בערבוב מטלטלין באורח שלא ניתן לזהותם, ובעיקר בדין לפיו, במידה ואחד הנכסים המעורבבים היה "טפל" בערכו ובמהותו יחסית למרכיבי התערובת, יהיה הקניין בתערובת כולה שייך לבעל העיקר, ואילו לבעל המטלטלין הטפלים אין אלא זכות אובליגטורית השווה לערכם של המטלטלין שהשקיע באותה תערובת.

2.                   טרם אגיע להכרעת העניין לגופו, מן הראוי להעיר כי בכל הנוגע לתחולתו האפשרית של סעיף 267 לפקודת החברות, כמו גם בשאלות הדיוניות שנכרכו בעניין בנסיבות המקרה, ספק גדול אם יש ממש בטענותיה של המבקשת.

עניין לנו, אכן, בטענה של צד ג' סולבנטי לזכות קניינית בנכס המוחזק בידי חברה בפירוק. אולם, ספק גדול בעיני האם יש מקום לקביעה קטגורית וגורפת, לפיה בכל מקום בו מועלית טענה כזו, מן הראוי ליתן היתר מיידי לניהול הליכים אזרחיים בערכאות אחרות, להבדיל מדיון בפני בית המשפט של חדלות פרעון.

אמנם, כפי שאכן הובהר בפסיקה, קיימים מצבים רבים בהם בירורן של זכויות קנייניות, ראוי לו כי יעשה בערכאות אזרחיות, וזאת בעיקר מקום בו הדבר דורש בירור מסכת מורכבת של ראיות, שמיעת עדים רבים או בחינה מדוקדקת של אמיתות מסמכים. מאידך גיסא, קשה עלי הטענה, כי די באיזכור המילה "קניין" כדי לקבוע דין קטגורי וגורף, שאינו מתחשב בשיקולים אחרים, וזאת כאשר השיקול המנחה בכל האמור בשאלת ריכוז התביעות בבית המשפט של חדלות פרעון הינו הנסיון לקביעה מהירה ויעילה של  מ ס ת    ה נ כ ס י ם  העומדת לחלוקה, וזאת תוך נסיון להמנע מפיזור הדיון בערכאות שונות .

אינטרס זה קיים ועומד, לכאורה, בשאלות של קניין וחיוב גם יחד, כאשר הפסיקה קבעה זה לא מכבר שורה של שיקולים מנחים הנוגעים הן למורכבותו העובדתית של העניין הנדון, והן ליכולת לדון בו בהגינות, אגב איזון אינטרסים ראוי בין הצדדים.


דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור המושכלה הידועה כי בתקופתנו, נטשטשו במידה רבה ההבדלים הדיכוטומיים בין קניין לחיוב, ולא פעם הם מעורבבים זה בזה; זאת, כאשר נכסים רבי-ערך עשויים ללבוש צורה של זכויות משפטיות לא מוחשיות, ולהיפך.
זאת ואף זאת; עיון מדוקדק בדין מלמד, כי סמכויות והליכים רבים המתנהלים באורח קבוע בפני בית המשפט של חדלות פרעון (אלא אם נקבע לגביהם, במקרים מסויימים, כי נסיבותיהם הספציפיות אינן הולמות דיון כזה), עוסקים במובהק ובמפורש בזכויות קניין, ובעיקר בנסיון להכריע, האם נכסים כאלו ואחרים שייכים למצבת נכסי הגוף חדל הפרעון ;


בקשות למתן הוראות שמגישים ספקים הנושים בגוף חדל פרעון, המבוססים על טענה כי עומדת לרשותם תניית שימור בעלות, המזכה אותם ביכולת ליטול בעין נכס המצוי בחצריו של גוף חדל פרעון.

א.         בקשות למתן הוראות המוגשות בידי מפרק, בהתאם לסעיפים בפקודת החברות המתירים למפרק לנסות ולתפוס נכסים אשר נראה כי החברה זכאית להם (קרי, קיים יסוד סביר להנחה, כי קיימת לה זכות קניינית בהם).

ב.         טענות של נושים לזכויות קנייניות שונות בנכסים של הגוף חדל הפרעון: נשיה מובטחת, עכבון, וכיוצא באלו, או להבדיל - נסיונות של בעל התפקיד לערער על קיומן של זכויות כאלו בידי נושה פלוני.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ