אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 1524/02

פסק-דין בתיק פשר 1524/02

תאריך פרסום : 27/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1524-02,8712-08
17/07/2008
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
די.סי. תעשיות נייר ופלסטיק בע"מ
עו"ד נתן שפטלוביץ
הנתבע:
1. עו"ד עינת רוזנצויג בתפקידה כמנהלת מיוחדת לנכסי החייב שחאדה מיטראן סמיר
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד ענבל מנוצ'הרי
פסק-דין

זהו ערעור על החלטת עו"ד עינת רוזנצויג, המנהלת המיוחדת לבדיקת תביעות חוב במסגרת תיק פשיטת הרגל של החייב, שחאדה מוטראן סמיר (להלן: "המנהלת המיוחדת" ו-"החייב" בהתאמה). בהחלטתה דחתה המנהלת המיוחדת את תביעת החוב שהגישה חברת די.סי תעשיות נייר ופלסטיק בע"מ (להלן: "המערערת").

1.         ביום 11/11/02 ניתן צו כינוס לנכסי החייב, לבקשת נושה. הצו פורסם ביום 30/4/03 ברשומות. המערערת הגישה את תביעת החוב רק ביום 15/1/08 , דהיינו כ- 5 שנים (!!) לאחר מתן הצו ופרסומו.

אין חולק כי תביעת החוב לא הוגשה במסגרת המועדים שנקבעו בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל . נקבע כי נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס. על סד זמנים זה נאמר כבר פעמים רבות כי מדובר ברף קשיח, אשר מעבר לו אבדה זכותו של נושה לתבוע את חובו מהחייב (ראו, בין היתר, פש"ר 239/97 בש"א 18584/01 לבידי זהב שיווק נ' שדה; פש"ר 29/95 בש"א 59076/99 שושלת הנגרים נ' מימון; פש"ר 1943/02 בש"א 24163/08 השטיח המעופף  נ' עו"ד פניני).

לטענת המערערת היה על המנהלת המיוחדת לקבלת את תביעתה, וזאת לאור הטעייה מצד החייב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגדו בטרם ניתן צו הכינוס ואשר נמשכו לאחר מתן הצו. לטענת המערערת, התנהגותו של החייב מהווה "טעם מיוחד" בגינו מן הראוי לקבל את תביעתה, וזאת לאור הסיפא של סעיף 71(ב) הקובעת כי מנהל מיוחד רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעות חוב מטעמים מיוחדים. 

2.         המערערת נושה בחייב בעקבות פסק דין שניתן בעניינו בהיעדר הגנה בבית משפט השלום בתל אביב בשנת 1996 (ת.א. 55758/96). אחר שניתן פסק הדין, נפתח תיק הוצל"פ, אשר צורף אוטומטית לתיק איחוד שהיה פתוח כנגד החייב. בתיק ההוצל"פ בוצעו לאורך השנים פעולות מנהליות שונות, הן בטרם ניתן צו הכינוס והן לאחר שניתן צו הכינוס, זאת כאשר אין חולק כי החייב לא הודיע לראש ההוצאה לפועל כי ניתן צו כינוס על נכסיו עד עצם היום הזה

המערערת טוענת כי נודע לה לראשונה אודות צו הכינוס רק בתחילת שנת 2008, לאחר שהגישה בקשה (במסגרת תיק ההוצאה לפועל) לפקודת מאסר כנגד החייב וזו נדחתה בשל צו הכינוס. לטענתה, די במחדל זה מצד החייב כדי להוות "טעם מיוחד" המצדיק קבלת תביעתה באיחור רב. בנוסף, טוענת המערערת כי שתיקת החייב הפכה ממחדל לשתיקה "פעילה" המהווה הטעייה ברורה של הנושים, כאשר בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 11/7/05 בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל (בפני כבוד השופטת שטופמן), אשר החייב נכח בו, לא טרח החייב לציין שהוא מצוי בהליכי כינוס. זאת, כאשר הדיון בפני השופטת שטופמן נסב על החלטת ראש ההוצאה לפועל שלא לפזר את תיק האיחוד, וכאשר נקבע בערעור כי יש להפוך את החלטת ראש ההוצאה לפועל, וכי תיק האיחוד יפוזר. לטענת המערערת, מרגע שתיק האיחוד נסגר, ולמעשה התאפשר לה כנושה לחזור ולפעול כנגד החייב, היא ביצעה פעולות שונות במסגרת תיק ההוצאה לפועל ועל כן, לאור התנהלותו המטעה של החייב (אשר הטעה אף את בית המשפט), אין להחיל עליה את כלל "הידיעה הקונסטרוקטיבית" הנוגע לפרסום הצו ברשומות.

3.         המנהלת המיוחדת טוענת כי דין הערעור להידחות, לאור העובדה כי תביעת החוב הוגשה באיחור ניכר , בניגוד לרף הקשיח שנקבע בסעיף 71(ב). המנהלת המיוחדת מתנגדת לטענת המערערת כי החייב ביצע מעשה הטעייה כלפיה: לטענתה, הפסיקה רואה בסייג "הטעמים המיוחדים" חריג מצומצם אשר אין להרחיבו, כאשר יש לראות רק הטעייה פוזיטיבית כ"טעם מיוחד". לטענתה, לא מוטלת על החייב כל חובה לדווח במסגרת תיק ההוצאה לפועל על מתן צו כינוס בעניינו, ומשכך אין לראות באי-דיווח שכזה הטעייה מצידו. בנוגע לדיון שהתקיים בפני השופטת שטופמן (ובו, כאמור, ניתנה החלטה לפזר את תיק האיחוד, כאשר החייב נמצא באולם ולא טרח לציין את צו הכינוס כלל), טוענת המנהלת המיוחדת כי לא ברור מפרוטוקול הדיון האם החייב שהה באולם לאורך כל הדיון אם לאו; ובמיוחד לא ברור האם החייב הבין את הפרוצדורה שמתנהלת בדיון. כמו כן, מציינת המנהלת המיוחדת כי טענות המערערת בנוגע לדיון בפני השופטת שטופמן לא נטענו בתביעת החוב ולא בבקשה להארכת מועד אלא רק בבקשה לעיון חוזר ובמסגרת הערעור, ודי בכך כדי לדחות את הערעור.

בנוסף, מצביעה המנהלת המיוחדת על כך שגם לאחר שפוזר תיק האיחוד , לא טרחה המערערת לפעול אקטיבית נגד החייב, כאשר במשך שנתיים וחצי בוצעו על ידה רק שלושה הליכים מבצעיים בתיק ההוצאה לפועל (בקשה לצו מאסר, בקשה לחקירת יכולת ובקשה להטלת עיקול), כאשר שני הליכים נדחו ללא דיון בנוכחות החייב ולא ידוע מה עלה בגורלו של ההליך השלישי.

4.         כונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר") תומך בעמדת המנהלת המיוחדת כי דין הערעור להידחות. הכנ"ר מדגיש כי נושה לא יכול להסתמך על כך שהחוב אינו שנוי במחלוקת ושהחייב מודה בקיומו של החוב (בין אם באופן מפורש ובין אם הודאה שבשתיקה במסגרת הליכי ההוצאה לפועל), אם לא הוגשה תביעת חוב במועד (ראו, בין היתר, פש"ר 1065/03 בש"א 8058/05 בנק לאומי למשכנתאות נ' עו"ד צנעני). כמו כן, טוען הכנ"ר כי על המערערת חל כלל "הידיעה הקונסטרוקטיבית" ממועד פרסום צו הכינוס (כפי שהוא חל על כל נושי החייב), וכי לא מוטלת חובה כלשהי על החייב לדווח לנושיו על צו כינוס שניתן בעניינו, גם אם מתקיימים הליכי הוצאה לפועל. לבסוף, מציין הכנ"ר כי נושים אחרים של החייב (שבעה נושים) הגישו תביעות חוב במועד, למרות שהחייב לא טרח להודיע ללשכת ההוצאה לפועל על צו הכינוס, ומשכך לא ניתן לראות בהתנהלותו הטעייה פוזיטיבית, אלא יש לראות במעשי המערערת רשלנות מצידה, כאשר לא טרחה לפעול אקטיבית כנגד החייב.

עד כאן טענות הצדדים ולהלן החלטתי;

5.         כפי שציינתי לעיל, המערערת הגישה את תביעת החוב באיחור ניכר, ומשכך איננה נכנסת בגדר הרישא שבסעיף 71(ב), הקובעת רף קשיח להגשת תביעות חוב. השאלה שלפניי הינה האם על המערערת להיכלל בגדרי חריג "הטעמים המיוחדים" אשר בסיפא שבסעיף 71(ב).

חריג "הטעמים המיוחדים" נדון בעבר בפסיקה ונקבע כי מחד גיסא, אין להרחיבו יתר על המידה, כיוון שהרחבה שכזו תהפוך את יוצא הדופן לכלל ותערער את עיקרון וודאות הנושים בנוגע למצב החובות אשר עומד בבסיסו של סעיף 71(ב) (ראו, בין היתר, עניין לבידי זהב שהוזכר לעיל; פש"ר 1021/98 בש"א 5844/04 הבנק הבינלאומי הראשון נ' עו"ד קאופמן). מאידך גיסא, נקבע שאין לאיין את החריג לחלוטין בדרך של פרשנות נוקשה מדי, המותירה את החריג בגדר אפשרות דמיונית בלבד על סף האבסורד (ראו פש"ר 2440/99 בש"א 13353/02 קינג השכרת רכב נ' עו"ד אנגלר).

בגדר חריג "הטעמים המיוחדים" קבעתי במסגרת פש"ר 1021/98 (שהוזכר לעיל) כי הטעייה מצד החייב, אשר יוצר מצג שווא בנוגע לסולבנטיות שלו, עשויה בנסיבות מסוימות להוות "טעם מיוחד" להגשת תביעת חוב באיחור . כך, כאשר מדובר בחייב המגיש דו"ח חובות ועסקים מטעה (עניין קינג שהוזכר לעיל); כך כאשר מדובר בחייב אשר ממשיך בניהול הגנה בתביעה שהגיש כנגדו נושה, ואינו מציין כי ניתן בעניינו צו כינוס (פש"ר 2331/02 בש"א 25878/06 ח.ג.י.י שיווק מוצרי בנייה נ' עו"ד נהיר).

בנוגע לסוגייה זו ציינתי בעניין קינג:

"יוצא, כי "אור הזרקורים" בכל האמור בהארכת מועד מופנה לכאורה אל הנושה. אלא, שאין באמור לעיל כדי למנוע מבית המשפט ליתן דעתו על התנהגות החייב, אם וכאשר היא משפיעה על יכולת הנושה להגיש תביעת חוב במועד. ... יתכנו מצבים בהם החייב, בחוסר תום-לב, מעוות את מאזן הסיכויים והסיכונים, ויוצר מצג מכוון המטעה את הנושה בדבר מצבו האמיתי; טול לדוגמא חייב, אשר לא די כי השמיט את הנושה בזדון מדו"ח העסקים שהגיש, אלא מוסיף לנהל נגדו הליך אזרחי עצמאי (תוך שהוא מעלים זאת מהכונס הרשמי), כאילו היה פרט סולבנטי. אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי כל נושה סביר העומד מול חייב כזה, יסבור כי בחייב סולבנטי עסקינן, ודבר זה ישפיע על התנהגותו. במצב זה, מחיקת חובו של הנושה הינו בגדר "פרס" לחייב על חוסר תום-ליבו, אשר עלתה לגדר הטעיה אקטיבית של ממש".

6.         שקלתי האם יש לראות בהתנהלות החייב במקרה דנן התנהלות חסרת תום לב, זאת לאור העובדה כי תיק האיחוד בלשכת ההוצאה לפועל המשיך והתנהל בעניינו במשך מספר שנים, לאחר מתן צו הכינוס מבלי שדיווח על הצו, ובמיוחד לאור הדיון שהתקיים בפני השופטת שטופמן בו הוחלט על פיזור תיק האיחוד ובו, על פי הפרוטוקול, החייב נכח ושתק.

אפתח ואציין כי אני סבורה שהתנהלות מעין זו עשויה להוות מעשה הטעייה מצד החייב, גם אם לא מדובר בהטעייה פוזיטיבית מפורשת אלא הטעייה שבשתיקה היוצרת מצג שווא. אין בידי לקבל את עמדת המנהלת המיוחדת והכנ"ר כי לאור העובדה שלא מוטלת על החייב חובה מפורשת בדין לדווח על מתן צו הכינוס, אין לראות בהתנהלות שכזו הטעייה. זוהי עמדה פורמליסטית המנוגדת לרוח הפסיקה הנוגעת לעקרונות של תום לב והגינות משפטית, ואין בידי לקבלה.

אולם במקרה דנן לא שוכנעתי כי שתיקת החייב היוותה הטעייה מפורשת, במיוחד לאור העובדה כי הדין החל על החייב במועד מתן צו הכינוס (ועד עתה) לא דרש מן החייב לדווח במסגרת תיק ההוצאה לפועל, ולא נאמר דבר בעניין זה בצו שניתן בהחלטתי מיום 11/11/02. מתחזקת אני בעמדתי זו לאור העובדה כי נושים אחרים של החייב המשיכו לפעול ולברר בעניינו, ואף הגישו תביעות חוב למנהלת המיוחדת. כמו כן, מקובלת עליי טענת המנהלת המיוחדת כי המערערת "ישבה על ידיה" ולא טרחה לפעול גם לאחר שתיק האיחוד פוזר. גם אם אצא מנקודת הנחה כי התנהלותו של החייב עד לדיון בנוגע לפיזור תיק האיחוד הייתה התנהלות חסרת תום לב ומטעה, הרי שאין בכך כדי להסביר את העובדה כי המערערת הגישה תביעת חוב לאחר למעלה משנתיים אפילו מיום פיזור תיק האיחוד , ולא טרחה לברר במהלך השנתיים הללו האם הוצא צו כינוס בעניין החייב, למרות שידעה כי לחייב נושים רבים.

6.         אין זו הפעם הראשונה שסוגיה מעין זו מתגלגלת לפתחו של בית משפט זה. סבורה אני כי אין להותיר את המצב הנוכחי על כנו, כאשר מוצא צו כינוס לבקשת נושה (ולא לבקשת חייב), ואילו החייב פטור מלדווח במסגרת תיק ההוצאה לפועל על הצו. מצב זה יוצר תוצאות אבסורדיות ו"תאונות משפטיות", כאשר מקרים כגון דא ניתן למנוע על ידי קביעה, במסגרת צו הכינוס, כי על החייב מוטלת חובה לדווח על הצו שהוצא לבקשת נושה. חייב אשר לא יקיים חובה זו עשוי להיחשב, בנסיבות המתאימות, כמי שהטעה את נושיו, גם אם מדובר בשתיקת החייב ולא בהטעיה אקטיבית מפורשת. אלא שתחולתה של קביעתי זו הינה פרוספקטיבית ואינני סבורה כי יהיה זה ראוי להשליכה רטרואקטיבית על חייבים שצווי כינוס בעניינם ניתנו בעבר, בלא שהוראה מפורשת ברוח הדברים לעיל נכללה בהם. משכך, לא יהא בה, עם כל הצער שבדבר, כדי לעזור למערערת דנן.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ