אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 1355/04

פסק-דין בתיק פשר 1355/04

תאריך פרסום : 30/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1355-04,20875-07
24/06/2008
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
1. רו"ח שמואל רוזנבלום
2. עו"ד יעקב ריבנוביץ בתפקידם כמפרקי פנינת הכרך בע"מ

עו"ד יעקב סלומון ליפשיץ ושות'
הנתבע:
1. עיריית ראשון לציון
2. הועדה המקומית לתכנון ובנין ראשון לציון
3. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד מישאל שרעבי
עו"ד רונית שרגא ולטוך
פסק-דין

מונחת בפני מחלוקת שהתעוררה בין מפרקיה של חברת פנינת הכרך בע"מ (להלן: "המפרקים" ו"החברה", בהתאמה), לבין עיריית ראשון לציון (להלן: "העירייה"), וזאת בעניין חיובים בהיטלי השבחה והיטלי פיתוח העשויים לחול על נכס המקרקעין של החברה. המחלוקת בין הצדדים נסבה הן אודות עצם זכותה של העיריה לגבות היטלים שהתגבשו טרם צו הפירוק, ולחלופין בדבר היותה של העירייה מחוייבת (אם בכלל) להסכמות העבר בינה לבין חברות דומות באותו שטח, אודות שיעורי מיסוי מופחתים. לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים, ניתנת החלטתי זו.

1.                  החברה שבפני, הינה אחת ממספר חברות מקרקעין, שבבעלותן קרקעות רחבות היקף במערב ראשון לציון, ועניינן פיתוח האיזור וחלוקת פירותיו בין בעלי מניותיהן. בשלב מסויים, נכנסו החברות דנן להליכים של פירוק מרצון, וזאת במטרה להקל על חלוקת נכסי המקרקעין בין הנהנים השונים. פנינת הכרך הינה יוצאת דופן, במובן זה שעקב טענות ומחלוקת שהתעוררו, הועברה לפירוק בפיקוח בית המשפט. זאת, כאשר אין חולק כי הסיבה לכך אינה נעוצה בחדלות פרעון .

2.                  בין העירייה, אשר כחלק מתפקידה ממונה על קביעת וגביית היטלים החלים על בנייה ופיתוח, לבין כמה מן החברות, התגלעה שורת מחלוקות הנוגעות לאותם היטלים, ובעיקר לאורח חישובם. בהקשר זה, נחתם בעבר הסכם בין העירייה לבין חברת הצלחת יחזקאל בע"מ, ואשר קבע תעריפים מדורגים הקשורים באורח ומועדי תשלום ההיטל. חרף נספח להסכם והבהרה של גזבר העיריה, כי החברות האחרות יהיו רשאיות להצטרף להסכם באותם תנאים, ניסתה העירייה לסגת מן האמור לעיל בשלבים מאוחרים יותר, ולטעון כי ההנחות ותנאי התשלום הטובים יותר שניתנו ל"הצלחת יחזקאל", כרוכים בכך כי שילמה לעירייה מקדמה בשנת 1993, כאשר העירייה נזקקה לכספים. ביום 17.2.05, ניתנה החלטתי בפש"ר 1344/98, בש"א 13403/04, חברת הר האם בע"מ נ' עריית ראשון לציון, בה דחיתי את טענות העירייה (דיוניות ומהותיות גם יחד), וקבעתי כך:

א.         לא הוכח כל קשר אמיתי בין התנאים להם זכתה הצלחת יחזקאל, לבין הטענות בעניין המקדמה; ואף אם כאלו היו פני הדברים, הרי שמכח עקרון השיוויון היה על העיריה ליתן גם לחברות האחרות הזדמנות לשלם מקדמה ולזכות בתנאי תשלום זהים.

ב.         מכתבו של גזבר העירייה הינו ברור ומחייב, ומהווה למעשה חלק מההסכם עם חברת הצלחת יחזקאל; נוכח האמור לעיל, ובעיקר נוכח עקרון השיוויון ודיני ההבטחה המנהלית, חייבת העירייה ליתן לחברות האחרות אפשרות מעשית להצטרף להסכם ולהנות מתנאים שווים. בעניין זה, אין העיריה זכאית להבנות מכח העובדה כי נקטה "סחבת" במשא ומתן, בתקווה כי חלוף הזמן יסייע לה להעלות את מדרגות התשלום.

3.                  על החלטתי זו הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אך הצדדים הגיעו לפשרה ביניהם בעוד הערעור תלוי ועומד, ולפשרה זו ניתן תוקף של פסק-דין. כבר בשלב זה אעיר, כי בניגוד לטענות העירייה, תוצאתה של הפשרה הינה כי הערעור לא נדון ולא הוכרע מן הבחינה המשפטית , ואין לערבב את היוצרות בין מתן תוקף לפשרה בין הצדדים (עניין מבורך לכשעצמו), ואי לכך שינוי החיובים בפועל באורח הנותן תוקף להסכמה, לבין הפיכת החלטה שיפוטית בפסק-דין מנומק המבקש לקבוע הלכה משפטית. לאור האמור לעיל, לא מצאתי כל סיבה להתעלם מהחלטתי הקודמת בכל הנוגע לדיון במחלוקת דנן, בה לא עלה בידי הצדדים, בשלב זה, להגיע להסכמה שתייתר דיון והכרעה שיפוטית.

4.                  המפרקים מעלים, למעשה, שתי טענות מרכזיות: האחת , כי העירייה לא הגישה תביעת חוב במועד (אין חולק, כי תביעת חוב "רשמית" לא הוגשה כלל עד למועד הגשת בקשה זו), ולכן היא מנועה מלתבוע היטלים וכל חוב אחר שמועד יצירתו קודם למועד צו הפירוק בפיקוח בית המשפט; השניה , הינה טענה חליפית הנוגעת למעשה לתחולת פסק-הדין בעניין הר-האם, ועותרת לחייב את העירייה ליתן לחברה להנות מאותם תנאים, בשינויים המחוייבים. בעניין זה, מעלים המפרקים טענות חריפות בכל הנוגע להתנהלות העירייה ולחוסר תום-לב מצידה במהלך המשא ומתן הארוך שהתנהל בין הצדדים בכל הנוגע לשומת ההיטלים. העירייה, מצידה, אינה טומנת אף היא ידה בצלחת, מכחישה את טענות המפרקים, וטוענת כי דווקא הם ניהלו את המשא ומתן בחוסר תום-לב מובהק.

5.                  המפרקים מסתמכים על ההלכה, לפיה הגבלת המועד להגשת תביעת חוב הינה כלל מהותי, שנושים אשר אינם עומדים בו מאבדים את זכותם לתבוע, אף אם החוב כלפיהם אינו שנוי במחלוקת. כאן, מצטטים המפרקים פסיקה הקובעת כי לרשות מקומית או רשות מס אין מעמד מיוחד בעניין זה - כולל משעסקינן בהיטלי השבחה שהמאורע שגיבש אותם ארע טרם צו הפירוק (זאת, כאשר אין חולק כי העיריה ידעה היטב על מתן צו הפירוק ומועדו).

6.                  בכל הנוגע להסכם המסגרת, מציינים המפרקים כי ביקשו מבעוד מועד להסדיר את התשלום, בכדי להגיע לסיכום טרם מרץ 2005, מועד בו לפי הסכם המסגרת נכנסה לתוקפה מדרגת תשלום חדשה וגבוהה יותר. אלא לשיטתם, נקטה העירייה סחבת, כולל בהעברת מסמכים, וזאת שלא בכדי. בין היתר, קובלים המפרקים על כך כי למשך תקופה ארוכה, נמנעה העיריה, בתואנות שונות, מלהעביר להם שומה שהיוותה בסיס להסכם המסגרת המקורי. בסופו של דבר, לא עלה בידי הצדדים להגיע לעמק השווה, והמשא ומתן נכשל. המפרקים מאשימים בעניין זה את העיריה, ובין היתר נוכח סירובה להתחשב בפסק-הדין בעניין הר האם.

לטענת המפרקים, העלתה העיריה טענות נוספות "חדשות לבקרים", ובין היתר הפלתה את החברה לעומת חברות אחרות, אשר שילמו בהתאם לשער הדולר היציג, בכך כי התעקשה על שער שרירותי ובלתי מציאותי של 4.4 שקלים לדולר.

7.                  העירייה מסתמכת על הטענה, כי פנינת הכרך אינה חברה חדלת פרעון, אלא חברה סולבנטית במובהק, ששווי נכסיה הוערך בכ-48 מיליון דולר, וכי מטרת המפרקים הינה התחמקות פסולה מתשלום חובות, בכדי להעשיר את בעלי מניותיה, וכי אין להחיל בעניינה את הוראות פקודת פשיטת הרגל כלל ועיקר. לחלופין טוענת העיריה, כי עקב מורכבות ההיטלים, חישובם והתגבשותם, הרי שבדרך בה פעלה בפועל, יידעה אף יידעה את המפרקים בדרכים שונות אודות תביעותיה מקופת הפירוק.

לעניין הסעד החלופי, טוענת העירייה טענות סף של חוסר סמכות עניינית (נוכח מהות הסכסוך אודות היטל השבחה, והיות העירייה כביכול צד ג' יחסית לקופת הפירוק), אי התאמה לבקשה למתן הוראות, ומחלוקת עובדתית מורכבת. לגופו של עניין טוענת העירייה כי אין כל מקום לחייבה להתקשר בהסכם עם המפרקים, במידה ואין היא מעוניינת בכך, וכי ההסכם שהוצע למפרקים היה הוגן, ודומה להסכמים שנכרתו עם חברות אחרות.

א.         העיריה מכירה בכך, כי דיני חדלות הפרעון הוכרו בפסיקה, לרבות ובעיקר בג"צ 198/88 קהילת ציון, ככאלו הגוברים על הוראת סעיף 324 לפקודת העיריות (ודין זה הוחל, ברע"א 2911/95 אברהם נ' עיריית רמת-גן, גם על כינוסי נכסים), אולם לטענתה הדבר חל אך ורק במצב של חברה שהיא חדלת פרעון במובהק, ולא במצב של פירוק שאינו כרוך בחדלות פרעון. את טענתה זו היא סומכת על על העובדה, כי שיקולים עקרוניים של תחרות בין נושי גוף חדל פרעון ועקרון השוויון ביניהם תפסו חלק נכבד בהנמקת פסק-הדין בעניין קהילת ציון. לשיטת העירייה, מעמדה של החברה דנן אינו צריך ואינו ראוי שיהיה שונה ממצבה של חברה סולבנטית גרידא, המצויה בפירוק מרצון שלא בפיקוח בית המשפט.

את פרשנותה זו מנסה העירייה לסמוך אף על לשונם של סעיפים בפקודת החברות, ובעיקר של סעיף 352, אשר קובע כי בכפוף לתחולתם של דיני פשיטת רגל על חברות חדלות פרעון , ניתן לתובע מהחברה כל חוב, וכן סעיף 353 המחיל את דיני פשיטת הרגל על חברה חדלת פרעון . אי לכך, לשיטת העיריה, אין כל תחולה לסעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל בעניינה, אלא אך ורק לסעיף 283 לפקודת החברות, הקובע כי תביעות חוב יוגשו במועד שקצב בית המשפט, וכי נושה שאיחר, לא יוכל אך לתבוע חלק מכספים שחולקו טרם שהצטרף. לשיטתה של המשיבה, סעיף 283 הינו ההסדר הכללי, אשר נדחה מפני דיני פשיטת הרגל אך ורק במקום שהחברה "חדלת פרעון"; ואף את התקנות הכלליות המפנות להליכי תביעת חוב, יש לשיטתה לפרש אם כך, ככאלו החלות אך ורק במצב של חדלות פרעון.

ב.         לחלופין, טוענת העיריה כי המפרקים מושתקים מלטעון לאי-יכולתה לתבוע חובות עבר, נוכח המשא ומתן הארוך שנוהל בין הצדדים במשך שנים, אשר מרכזו וסיבתו הינם אותם היטלים; המפרקים יצרו, לפי טענה זו, מצג כאילו הם מקבלים ומסכימים עם חיובה העקרוני של החברה בחובות דנן, וכן שילמו סכומים "על החשבון" במהלך התקופה שלאחר חלוף המועד להגשת תביעות חוב. מוסיפה העירייה וטוענת, כי נוכח המשא ומתן והמחלוקות, כלל לא יכלה להגיש תביעת חוב במועד, והדברים נדונו כל העת בין הצדדים. כאן, מאזכרת העיריה אף את האמור בע"א 673/87 יחזקאל סאלח נ' כוכבי, בעניין נפקותו של משא ומתן בין מפרק לנושה.

ג.          העיריה מפרטת בהרחבה את גרסתה שלה להשתלשלות המשא ומתן בין הצדדים; טענתה, בקצירת האומר, הינה כי המפרקים עצמם הם אלו אשר "נזכרו" במאוחר כי הם עומדים להחמיץ את המועד הנדרש לתשלום בכדי להנות ממדרגות ההיטל הנוחות יותר, ובכדי לחפות על רשלנות נטענת זו מצידם, פעלו שלא כדין והקשו על העיריה בחוסר תום-לב, תוך העלאת טענות חדשות, שינוי של טיוטות שנמסרו להם, וזאת בכדי לנסות להביא את בית המשפט, בדיעבד, לאשר למפרקים להנות מהיטל מופחת אשר תקופתו חלפה, וזאת בלא ששילמו בתקופה זאת את המגיע מהם.

בכל הנוגע לפסק-הדין בעניין הר האם, טוענת העיריה כי נוכח הפשרה אליה הגיעה עם הר האם במהלך הערעור, אין היא מחוייבת לכבדו, וכי מכל מקום, לא ניתן לבצע סיכום זה ככתבו וכלשונו, היות והדברים היו תלויים במקדמה נכבדה ששילמה חברת הצלחת יחזקאל בשנת 2003, כאשר העיריה נזקקה לכך.

ד.         לטענת העירייה, דווקא המפרקים הם הדורשים חתימת הסכם בתנאים העדיפים על אלו להן זכו "הצלחת יחזקאל" וחברות אחרות.

לעניין סעיפי המחלוקת, בגינם סירבו המפרקים לחתום על ההצעה שהוגשה להן, טוענת העיריה כי:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ