אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 1291/06

פסק-דין בתיק פשר 1291/06

תאריך פרסום : 27/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1291-06,12778-08,13167-08
25/09/2008
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
עו"ד רונן בצלאל בתפקידו כנאמן על נכסי החייב מילשטיין דוד
הנתבע:
1. עו"ד ש. ובר בתפקידו ככונס נכסים למכירת הנכס
2. מילשטיין נחמה
3. בנק המזרחי טפחות בע"מ
4. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד אורן הראל
עו"ד ש. ובר ואח'
עו"ד רוני הירשנזון
פסק-דין

הבקשה דנן עניינה מחלוקת שהתעוררה בין עו"ד בצלאל, הנאמן על נכסי החייב דוד מילשטיין (להלן: "הנאמן" ו-"החייב") לבין בנק המזרחי טפחות בע"מ, באמצעות כונס הנכסים עו"ד ובר (להלן: "הנושה המובטח" או "הבנק") בנוגע לזהות הגורם המוסמך לממש את בית המגורים של החייב ואשתו בראשון לציון (להלן: "הנכס"), המשועבד לנושה המובטח.

במסגרת בש"א 12778/08, שהוגשה במשותף על ידי הנאמן ואשת החייב, מבקש הנאמן להסמיכו לממש את הנכס. מנגד, במסגרת בש"א 13167/08, אשר הוגשה ימים ספורים לאחר מכן, מבקש הנושה המובטח לאפשר לו לפעול בהתאם לזכותו הקניינית ולממש את הנכס במסגרת הליכי הוצאה לפועל.

1.         ביום 19/6/06 ניתן, לבקשת נושה, צו כינוס לנכסי החייב, וביום 21/2/08 הוכרז החייב כפושט רגל ועו"ד בצלאל מונה כנאמן לנכסי החייב. כמו כן, הנאמן הוסמך (עוד בתוארו כמנהל מיוחד) בהחלטה מיום 5/7/07 לפתוח בהליכי פירוק השיתוף בנוגע לנכס (בש"א 7920/07). בעקבות זאת ולאור התנגדותה של אשת החייב למימוש כל הנכס, הגיש הנאמן בקשה לפירוק שיתוף בנכס והתקיימו מספר ישיבות קדם משפט בבית משפט השלום בין הנאמן לבין אשת החייב. בסופם הגיעו הנאמן ואשת החייב להסכמות כי הנאמן יממש את הנכס בשלמותו, ובעקבותיהם הוגשה בקשתו דנן ביום 29/6/08. 

2.         טרם הגשת בקשת הנאמן, ולאחר שלא נתקבלה כל תביעת חוב או פנייה מטעם הנושה המובטח במשך כשנה וחצי ממועד מתן צו הכינוס, פנה הנאמן ביום 8/1/08 לנושה המובטח והודיעו על קיומם של הליכי פש"ר כנגד החייב, על ההליכים המתנהלים בנוגע לפירוק השיתוף, ועל כך שיש לפעול למימוש הנכס. בעקבות זאת, פתח הנושה המובטח בהליכי הוצאה לפועל למימוש המשכנתא על הנכס ובתאריך 29/5/08 מונה עו"ד ובר ככונס נכסים, אולם בקשתו לאישור המשך הליכי המימוש, אשר מהווה למעשה את פנייתו הראשונה לבית משפט זה הוגשה רק ביום 3/7/08, דהיינו מספר ימים לאחר בקשת הנאמן.

3.         הנאמן טוען כי בנסיבות המקרה דנן קיימת עדיפות ברורה למימוש על ידי הנאמן ולא על ידי הנושה המובטח. הנאמן תומך עמדתו זו במספר טענות:

א.         הנושה המובטח לא פעל בהתאם להלכת פש"ר 466/93 בש"א 26205/00 גרבש נ' שלף כיוון שלא נקט כל פעולה ולא הגיש בקשה לבית משפט זה במשך למעלה משנה וחצי ממועד מתן צו הכינוס. די בכך כדי להיעתר לבקשת הנאמן (אשר הוגשה לפני בקשת הנושה המובטח).

ב.         בנסיבות דנן, קיים יתרון ברור למימוש על ידי הנאמן, וזאת לאור הסכמת אשת החייב למימוש חלקה, ללא צורך בהמשך ההליכים למתן צו לפירוק שיתוף. הנאמן טוען כי מימוש הנכס בשלמותו , מבלי לנקוט בהליכים ארוכים לפירוק שיתוף, יניב תמורה גדולה יותר, כאשר לנגד עיניו מצויה טובת כלל הנושים, והיא השאת התמורה, זאת בניגוד לאינטרס הצר של הנושה המובטח (במיוחד לאור סכום החוב הנמוך יחסית לנושה המובטח) ולתמורה שתתקבל במסגרת הליך מימוש מהיר במסגרת ההוצאה לפועל.

ג.          החוב לנושה המובטח (כ-150,000 ש"ח) נמוך משמעותית משווי הבטוחה שברשותו (הנכס), אשר מוערך ב-2-4 מיליוני שקלים, ובנסיבות אלה אין למימוש בידי הנושה המובטח עדיפות על פני מימוש בידי הנאמן. נוסף, מציין הנאמן כי הבנק הינו נושה קטן יחסית ביחס לכלל הנשייה, ועל כן אין ליתן לו עדיפות במימוש, אשר עשויה להסב נזק רב ליתר הנושים.

ד.         בהתאם להסכם ההלוואה, הנושה המובטח רשאי להיפרע מחמישה ערבים שחתמו על ההלוואה, ועל כן איננו חייב להיפרע דווקא מהנכס דנן, ועליו לפרוע את חובו מהערבים.  

ה.         הנושה המובטח נקט בשיהוי רב - בקשתו להמשך הליכי המימוש הוגשה כשנתיים לאחר מתן צו הכינוס וכחצי שנה לאחר הודעת הנאמן לנושה המובטח - ואישור המשך הליכי המימוש על ידי הנושה המובטח בשלב זה יגרום נזק לנאמן אשר פעל במשך תקופה ארוכה לפירוק שיתוף בטרם הגיע להסדר עם אשת החייב.

4.         הנושה המובטח הגיש בקשה להמשך הליכי מימוש בהתאם לסעיף 20 לפקודת פשיטת הרגל ביום 3/7/08, דהיינו שלושה ימים לאחר שהוגשה בקשת הנאמן . בבקשתו טוען הנושה המובטח כי החייב ואשתו נטלו בשנת 1991 הלוואה מהבנק, ולהבטחת פרעונה נרשמה לטובת הבנק משכנתא על זכויותיהם בנכס. שטר המשכנתא מאפשר לנושה המובטח להעמיד לפרעון מיידי את כל יתרת ההלוואה שטרם סולקה, במידה ותוגש בקשה לפשיטת רגל לחייב או לאשתו.

הנושה המובטח טוען כי יש להורות על מימוש הנכס על ידו במסגרת הליכי הוצאה לפועל. הנושה המובטח תומך עמדתו במספר טענות אף הוא:

א.         בהתאם להלכת גרבש, ההנחה הבסיסית והעקרונית הינה כי הליכי המימוש יבוצעו על ידי הנושה המובטח, תוך קביעת אופן הפיקוח שיבוצע על ידי בית המשפט, באמצעות הנאמן וכונס הנכסים הרשמי (להלן: "הכנ"ר"). ההנחה הבסיסית הינה כי אין מפקיעים מהנושה המובטח את זכותו לממש את הנכס, אלא רק מכפיפים זכות זו לפיקוח בית המשפט (באמצעות הנאמן והכנ"ר).

ב.         הנאמן תלוי בהסכמת אשת החייב (אשר עשויה לסגת מהסכמתה) על מנת לממש את הנכס במלואו, בעוד שהנושה המובטח רשאי לממש את כל הנכס, לאור שטר המשכנתא, ואיננו תלוי בהסכמת אשת החייב.

ג.          אין לקבל את טענת הנאמן כי על הנושה המובטח לפעול כנגד הערבים להסכם ההלוואה, וכי לא ייפגע במידה ולא יממש את הנכס. הערבים שחתמו על הסכם ההלוואה הינם ערב יחיד, כמשמעו בחוק הערבות, ועל כן הנושה המובטח מנוע מלנקוט נגדם בהליכים, בטרם מיצה את ההליכים כנגד החייב.

ד.         קבלת טענותיו של הנאמן אין פירושה רק הפקעת יכולת המימוש מידי הנושה המובטח, אלא הלכה למעשה הפקעת הזכות הקניינית של הנושה המובטח בנכס וביטול העדיפות שיוצרת זכות זו על פני יתר נושי החייב.

מעבר לכל האמור לעיל, ובשולי הדברים, טוען הנושה המובטח כי ניתן ללמוד מההתכתבות בינו לבין הנאמן (בעקבות פניית הנאמן לנושה המובטח כאמור לעיל) על הסכמת הנאמן למימוש על ידי הנושה המובטח.

5.         הכנ"ר תומך בעמדת הנאמן ומתנגד לעמדת הנושה המובטח. הכנ"ר מציין כי הנושה המובטח לא פעל בהתאם להלכת גרבש, ובמשך כשנה וחצי ממועד מתן צו הכינוס לא טרח לפנות בבקשה לבית משפט זה להמשך הליכי המימוש. הכנ"ר מוסיף ומציין התנהלות הנושה המובטח מנוגדת לעקרונות שנקבעו בהלכת גרבש: בקשת הנושה המובטח דנן (בש"א 13167/08) הוגשה רק לאחר שהוגשה בקשת הנאמן (בש"א 12778/08), ורק לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל ועו"ד ובר מונה ככונס נכסים, בניגוד להלכת גרבש לפיה יש לפנות תחילה לבית משפט זה ולא להציב בפניו "עובדות בשטח". המשכה של התנהלות זו באה לידי ביטוי נוסף כאשר הנושה המובטח לא טרח ליידע את הנאמן (עד למועד הגשת הבקשה דנן) על פתיחת תיק ההוצאה לפועל ועל מינוי כונס הנכסים.

הכנ"ר מציין כי הנאמן פעל רבות וארוכות במסגרת הליכי פירוק השיתוף, אשר הניבו בסופו של דבר את הסכמת אשת החייב למימוש הנכס בשלמותו, ומשכך אין כל יתרון למימוש על ידי הנושה המובטח. לאור התנהלותו הנושה המובטח ולאור גובה החוב של הנושה המובטח הנאמד באחוזים ספורים משווי הנכס, סבור הכנ"ר כי יש לקבל את בקשת הנאמן ולדחות את בקשת הנושה המובטח.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ