אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 128/05

פסק-דין בתיק פשר 128/05

תאריך פרסום : 18/10/2007 | גרסת הדפסה
פש"ר
בית המשפט המחוזי נצרת
128-05
19/06/2006
בפני השופט:
שאהר אטרש

- נגד -
התובע:
טויל אמל ת.ז. 029114097
הנתבע:
כונס הנכסים הרשמי
פסק-דין

1.         ביום 20.1.05 הגישה החייבת בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתה פושטת רגל. החייבת ילידת שנת 72, עקרת בית, נשואה למר לואי טויל, החייב בתיק פש"ר 1149/04, ואם ל- 3 בנות קטינות.

2.         ביום 16.3.05 ניתן צו לכינוס נכסיה של החייבת בגין חובות מוצהרים בסך 754,851 ש"ח ל- 9 נושים. בין היתר, הושתו על החייבת תשלומים עיתיים בסך 400 ש"ח.

3.         גרסת החייבת לגבי נסיבות הסתבכותה הכלכלית, כפי שהצהירה עליהן בתצהירה התומך בבקשה, הינה, כי בעלה עסק בפחחות ובצבע במוסך שהיה בבעלות אביו ומאוחר יותר עבר לבעלות אחיו ומשנקלע עסקה של המשפחה לקשיים כלכליים ועל מנת שלא יקרוס באופן מוחלט, פתחה החייבת חשבונות בנק על שמה לטובת העסק. לגרסת החייבת, למרות תמיכתה הכלכלית, העסק נקלע לקשיים כלכליים, בין היתר, עקב אי תשלום סדיר מצד לקוחות ואי מילוי התחייבויותיהם של ספקים.

4.         בחוות דעתו לפי 18ד' לפקודה מיום 30.3.06, מתנגד הכנ"ר לבקשת החייבת להכריזה פושטת רגל ומבקש לבטל את צו הכינוס שניתן בעניינה; לטענת ב"כ הכנ"ר, הבקשה מוגשת בחוסר תום לב ובמטרה לנצל לרעה את הליך הפש"ר. לשיטת ב"כ הכנ"ר, חובותיה של החייבת נוצרו בשל העובדה, כי היא מסרה לבעלה שיקים על החלק מתוך ידיעה כי אין להם כיסוי. ב"כ הכנ"ר הפנתה לגישת בית המשפט המחמירה שיש לנקוט לעניין שיקים הניתנים ללא כיסוי, המצדיקה דחיית בקשתה של החייבת [פשר 89/01 (נצ') בהיג' טלאל נ. הכנ"ר ופש"ר 76/01 עמיהוד דקלה נ. הכנ"ר]. ב"כ הכנ"ר מוסיפה, כי החייבת ממשיכה לנהוג בחוסר תום לב במהלך הליך פשיטת הרגל כאשר אינה ממציאה דוחות הכנסות והוצאות חודשיים אשר נדרשה להמציא עפ"י צו הכינוס. עוד צוין בחוות הדעת, כי לחובת החייבת שני תשלומים בפיגור לקופת הכינוס.

5.         בתגובתה מיום 14.5.06 לחוות דעת הכנ"ר, טוענת החייבת, כי חוות דעת הכנ"ר הומצאה לה ולבית המשפט בטרם הספיקה להמציא את המסמכים שנתבקשה להמציא ע"י החוקר מטעם הכנ"ר. לטענת החייבת, אין בסיס למסקנתו של הכנ"ר, לפיה, החייבת מסרה שיקים חתומים על החלק לבעלה תוך ידיעה שאין להם כיסוי, שכן החייבת מסרה בחקירתה שפנקס השיקים היה ברשותה תמיד וכי היתה לה כוונה כנה לכסות כל שיק שיצא ממנה. עוד טוענת החייבת, כי בית המשפט מתבקש להתחשב במצבה של החייבת כאשה עקרת בית מחברה מסורתית, שלא היתה מסרבת להושיט עזרה לבני משפחתה בעת מצוקה.

6.         אף בחוות הדעת המשלימה שהוגשה ע"י הכנ"ר בעניינם של החייבת ובן זוגה, נותרה ב"כ הכנ"ר איתנה בעמדתה המתנגדת להכרזתם פושטי רגל.

7.         בדיון מיום 22.5.06, חזרה ב"כ הכנ"ר על טיעוניה בפש"ר 1149/04 ועל נימוקי חוות הדעת. כך גם ב"כ החייבת, אשר חזר על נימוקי תגובתה של החייבת, אם כי, הדגיש שהחייבת נחלצה לעזרתו של בעלה ע"י פתיחת חשבון על שמה. ב"כ החייבת ביקש לתת לה הזדמנות לפתוח דף חדש בחייה.

8.         באשר לחוב הפיגורים, הודיע ב"כ החייבת בדיון מיום 15.5.06, כי החייבת שילמה את כל התשלומים עד חודש 4/06; בדיון האחרון מיום 22.5.06, לא נטען אחרת ע"י ב"כ הכנ"ר. משכך, אני יוצא מנקודת הנחה, כי אין לחובת החייבת חוב פיגורים לקופת הכינוס.

9.         בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכריזו פושט רגל עליו ליתן דעתו לתום לבו של החייב. תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות זמן. האחת - זו שקדמה לצו הכינוס, דהיינו בתקופה שבה החלה התדרדרותו הכלכלית של החייב, כאשר הכלל הוא שחובות שנוצרו בדרך רמייה יובילו לדחיית הבקשה. התקופה השניה היא זו שלאחר מתן צו הכינוס, שאז נבחנת מידת שיתוף הפעולה של החייב עם חוקרי הכנ"ר (ש. לוין, א. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 169).

10.        באשר לתקופה שלפני מתן צו הכינוס, נראה, כי הסתבכותה של החייבת הינה בשל כשלון עסקי של העסק המשפחתי, עבורו פתחה החייבת חשבון בנק למען הפעלתו השוטפת של המוסך, לאחר שנקלע למצב כלכלי קשה. מקובלת עלי גרסתה של החייבת, כי התגייסה לעזרת בעלה בשל המצב הכלכלי הקשה אליו נקלע עסקם המשפחתי, כעולה מתצהירה התומך בבקשה וכעולה ממצאי חקירת הכנ"ר. לא זו אף זו, עיון ברשימת נושיה של החייבת מראה, כי מרבית נושיה הינם בנקים, שנתנו הלוואות לאותו עסק, וספקי שירותי טלפון סלולרי, כאשר החובות הינם מהשנים 02-99, ומאז לא נוצרו חובות חדשים, דבר שיש בו כדי לחזק את גרסתה של החייבת, כי הסתבכותה הינה עסקית גרידא. בנוסף, שוכנעתי, כי מטרתה של החייבת היתה לסייע בשיקומו של העסק המשפחתי ולא התרשמתי ממעשי רמיה.

            באשר לתקופה שלאחר מתן צו הכינוס, החייבת משלמת את התשלומים העיתיים לקופת הכינוס כסדרם ואין לחובתה פיגורים. כמו כן, החייבת שיתפה פעולה עם נציגי הכנ"ר והמציאה מסמכים שונים כדרישתם. באשר לדו"ח הכנסות והוצאות, החייבת הינה עקרת בית ואין לה מקורות הכנסה משלה, כך שאין בהצגת הדו"ח כדי להוסיף.

11.        לא נעלמה מעיני טענת ב"כ הכנ"ר בדבר העדר תום לב ביצירת החובות בשל פיזור שיקים ללא כיסוי על ידי החייבת, אולם, לא שוכנעתי, כי החייבת אכן נהגה כך בידיעה שאין להם כיסוי או במטרה לרמות.

יודגש, כי תיקון הפקודה משנת תשנ"ו, הסיט את נקודת הכובד משיקולי תועלתם של הנושים בלבד אל מערכת כפולה של שיקולים שעל בית המשפט לבחון בבואו להכריע בבקשת החייב להכריזו פושט רגל; כיום, השיקולים הם טובת הנושים וסיכויי שיקומו ופתיחת דף חדש בחייו של החייב. הדברים נאמרו מפורשות ברע"א 2282/03 ראובן גרינברג נ. הכנ"ר, תק-על 2004(1) 1259, 1261:

"השיקולים המופיעים בסעיף 18ה' לפקודה, נגזרים משתי התכליות העומדות בבסיס הליכי פשיטת הרגל: האחת, עניינה בנושים, והיא כינוס נכסי החייב לצורך פירעון החובות, והאחרת עניינה בחייב, ויסודה ברצון ליתן לו הזדמנות "לפתוח דף חדש", לאחר שיופטר מחובותיו (ראו: ע"א 6416/01 בנבנישתי ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נז(4) 197. להלן: עניין בנבנישתי). בעקבות תיקון מספר 3 לפקודה, משנת תשנ"ו, מודגשת, יותר מבעבר, התכלית השנייה שעניינה בחייב. טרם התיקון, היה בעובדה שהכרזה על פשיטת רגל לא תועיל לנושים, כדי להוות עילה עצמאית לדחיית בקשתו של חייב. התיקון מתווה גישה שונה, ועל פיו לא זו בלבד שבית המשפט יכול לקבל את הבקשה, אף אם פשיטת הרגל לא תועיל לנושים, אלא שהוא רשאי להורות כי "מיד לאחר הכרזת החייב פושט רגל יינתן לו הפטר לאלתר" (סעיף 18 ה (א)(3) לפקודה), וזאת על מנת לאפשר לחייב "לפתוח דף חדש" בחייו בהקדם, ומשום שממילא לא יהיה בהליכי פשיטת הרגל מזור לנושים. עם זאת, על פי הקבוע בסעיף, חוסר תום לב בהגשת הבקשה, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או האפשרות שהחייב יכול לפרוע את חובותיו, מהווים עילה לדחיית הבקשה.".

            מן הכלל את הפרט, מצבה הכלכלי הקשה של החייבת, שאין לה מקורות הכנסה משלה, היעדר רכוש בר חלוקה שבבעלותה והעובדה שהסתבכותה הכלכלית של החייבת הינה כתוצאה מכישלון עסקי ולא ממעשי רמייה, ובשים לב לכך, שהחייבת זכאית לפתוח דף חדש בחייה, כל אלה מטים את הכף לטובתה.

12.        אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומכריז על החייבת כפושטת רגל.

כל המגבלות שהוטלו על החייבת בצו הכינוס מיום 16.3.05 לרבות התשלומים העיתיים והצו לעיכוב יציאתה מן הארץ, יעמדו בעינם.

ניתן היום 19 ביוני, 2006 (כ"ג בסיון תשס"ו) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ