אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק פשר 1156/03

פסק-דין בתיק פשר 1156/03

תאריך פרסום : 27/04/2009 | גרסת הדפסה
בש"א, פש"ר
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1156-03,22859-03
16/06/2008
בפני השופט:
ורדה אלשיך - סגנית נשיא

- נגד -
התובע:
אורי עליזי
עו"ד אילן מוריאנו
הנתבע:
1. עו"ד שאול ברגרזון בתפקידו כנאמן לביצוע הסדר נושים של חברת טרנס מערכות בטחון וטכנולוגיות בע"מ
2. כונס הנכסים הרשמי

עו"ד רות לינקר-מזרחי
פסק-דין

מונח בפני ערעורו של מר אורי עליזי (להלן: "המערער"), על החלטת הנאמן לביצוע הסדר הנושים של חברת טרנס מערכות בטחון וטכנולוגיות בע"מ, אשר דחה את תביעת חובו של המערער (בין היתר בשל איחור נטען בהגשתה), ואף קבע כי הוא שייך לקבוצת הנושים הנדחים. עניין לנו בערעור, אשר הוגש בשנת 2003, אולם הדיון בו הושהה עד לסיום הדיון בערעור שהגיש מר עליזי לבית המשפט העליון ואשר נסב על עצם אישורו של הסדר הנושים. לאחר שבית המשפט העליון נתן החלטתו, בסרבו להתערב בתוצאת הסדר הנושים ולמעשה דחה את בקשתו של המערער, ולאחר שהצדדים הגישו השלמות טיעון, הגיעה העת ליתן החלטתי.

1.                  אין חולק, כי המערער היה בעל מניות מרכזי בחברה שבהסדר, טרם קריסתה. עניינה של תביעת החוב שבפני, נוגע לבטוחה שנתן המערער לבנק הפועלים, ואשר לשיטתו הורחבה באורח חד-צדדי על ידי הבנק. לאור האמור לעיל, טוען המערער כי תביעת החוב שהגיש, הינה תביעת חוב של נושה מותנה, אשר טרם התגבשה במועד בו חלף המועד הרגיל להגשת תביעות חוב .

בעניין זה, מוסיף המערער וטוען, כי לאור העובדה שעמל באותה עת לגבש הצעת הסדר לפיה יפרע הבנק מניה וביה כדי מלוא חובו, לא היה כל הגיון או צורך להגיש באותו שלב תביעות חוב. בסופו של דבר, ובניגוד לדעתו של המערער, לא התקבלה הצעת ההסדר דנן, אלא הצעה מתחרה. זו הציעה לכאורה, לטענת המערער, את תשלום מלוא החוב כלפי הבנק.

רק בדיעבד, כך לשיטת המערער, הסתבר לו כי הנאמן גיבש מתווה, לפיו יופנה הבנק לגבות את חובו מן הערבים.


 בית המשפט העליון קבע ביום 30.10.06, כי אין להתערב בהסדר הנושים והערעור נמחק. מאוחר יותר, הגיעו המערער והבנק להסכמה, לפיה ישלם המערער לבנק סך של 148,000 דולר. לאור האמור לעיל, קמה למערער, לשיטתו, הזכות לחזור אל החברה לגבי סכום זה.

2.                  המערער קובל במסגרת הערעור, על כך כי הנאמן סיווג אותו בקבוצה אחת עם בעלי המניות אשר העמידו לחברה הלוואות בעלים, באשר בניגוד לאותם בעלי מניות אחרים, העניק משכנתא כערב, ולכן קמה זכותו מכח דיני הסוברוגציה לעמוד בנעלי הנושה, מרגע בו נפרעה ערבותו (קרי, נושה מותנה שאם תפרע ערבותו בידי הבנק, יהפוך לנושה רגיל).

            המערער מנסה להסתמך על האמור בע"א 2223/99, בעניין ההבדל האפשרי בין הסוגים דנן; לאור האמור לעיל, טוען המערער כי ההצעה הזוכה בעניינו איחדה שלא כדין בין שתי קבוצות נושים שונות (בעלי מניות שהם נושים מכח הלוואת בעלים, ובעלי מניות שהם נושים מכח ערבותם לחובות החברה), וזאת בלא שנערכו אספות נפרדות לאותם סוגים שונים במהותם.


טענה נוספת, וחלופית, שמעלה המערער, היא כי החלטת הנאמן סותרת הוראה בהסדר הנושים, המאפשרת לבעלי ערבויות אישיות או בטוחות שניתנו לבנק הפועלים לחזור ולתבוע אותן מן החברה.

3.                  הנאמן מבקש את דחיית הערעור, ועומד על טענתו כי המערער איחר בחודשיים את המועד להגשת תביעות חוב, וזאת למרות העובדה כי נטל חלק פעיל בהליכים, ידע היטב על המועדים, ואף הגיש תביעת חוב אחרת מטעמו במועד.

הנאמן טוען, כי המערער הודה בכתב (בהליכים קודמים שנקט), כי אם יאושר ההסדר, לא יוכל לחזור עוד אל החברה, וכי טענותיו כנגד הסיווג אינן אלא נסיון נוסף לערער על עצם אישור הסדר הנושים, מה גם כי העלה אותן טענות עצמן - כנגד סיווגו ביחד עם הלוואות הבעלים - במסגרת הערעור שהגיש לבית המשפט העליון על עצם אישור ההסדר . מוסיף הנאמן וטוען כי אף יתר בעלי המניות ערבו אישית כלפי בנק הפועלים, וכי ההבדל היחיד בינם לבין המערער, היה כי בניגוד לו, פרעו את ערבותם לפי דרישת בנק הפועלים.

4.                  המערער שולל את עמדת הנאמן, וטוען כי במסגרת הערעור דנן, הוא מעלה שתי סוגיות משפטיות עקרוניות:

(א) האם הסדר נושים גובר על דיני הערבות הכלליים.

(ב) האם יש דין אחד לבעלי הלוואות בעלים ולבעלי ערבויות שטרם נפרעו.

מוסיף המערער וטוען, כי הנאמן אישר תביעות חוב אחרות שהוגשו באיחור, ולא הביא כל נימוק מדוע יש להפלותו לרעה בעניין זה.

            לעניין הזכות הנטענת בין בקשתו לבין הערעור על הסדר הנושים, טוען המערער כי במסגרת ערעור זה, טענתו אינה ערעור על הסדר הנושים, אלא כי לאור אי-סיווגו בקבוצה נפרדת כנדרש לכאורה על-פי דין, הרי שאין הסכמתה של אספת בעלי הלוואות הבעלים מחייב את המערער.

5.                  במסגרת השלמות הטיעון, מדגיש המערער, כי לאור העובדה שיתר הנושים קיבלו את המגיע להם לפי ההסדר, הרי קבלת הערעור דנן (קרי, זכותו לחזור אל הרוכשת) לא תפגע באיש; כמו כן, הוא חוזר על טענתו, כי בדיונים לא הוזכר כי ערבות המערער תחשב כהלוואת בעלים. לשיטתו לא יעלה על הדעת כי הסדר הנושים יכלול סעיף שלא אושר במפורש באסיפות הנושים. כמו כן, מבקש המערער שייקבע כי קיים דין שונה בין בעלי ערבויות שמומשו לפני ראשית הקפאת ההליכים והפכו להלוואות בעלים, לבין ערבויות שמומשו אך לאחר מכן.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהשלמות הטיעון שהגישו, ניתנת החלטתי זו;

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ