אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עתמ 310/06

פסק-דין בתיק עתמ 310/06

תאריך פרסום : 13/12/2007 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי באר-שבע
310-06
10/05/2007
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
1. עיריית נתיבות
2. ועדה מקומית לתכנון ובניה נתיבות

עו"ד בירנבוים
הנתבע:
1. ועדה מקומית לתכנון ובניה "שמעונים"
2. נסים עידן

פסק-דין
  1. העותרות מבקשות כי יוצהר על בטלותה של תוכנית יד/197/03 (להלן: "תוכנית 197), ועל בטלותם של היתרי בניה שהוצאו מכוחה למשיב 2 (להלן: "המשיב") ביחס למגרש 82 גוש 100270 חלק מחלקה 1 (להלן: "מגרש"). כן עתרו למתן הוראה למשיבה 1 (להלן: "המשיבה"), לאכוף את העבירות על פי חוק התכנון והבניה המבוצעות במגרש 82 ע"י המשיב.

תמצית העובדות

  1. המגרש מצוי בשטח שלמשיבה סמכויות תכנון לגביו, והוא גובל בכביש 25 המקשר בין באר שבע לאשקלון. הכניסה לעיר נתיבות מרוחקת כ- 300 מטרים מהמגרש. המשיב רכש זכויות במגרש על פי הסכם פיתוח עם המינהל, וביום 31.5.05 קיבל היתר מהמשיבה לבניית "מפעל פלדה" על המגרש, כאשר קודם לכן קיבל היתר לעבודות חפירה במגרש. בשלב זה מתייחס ההיתר למבנה אחד, מתוך שלושה מבנים המתוכננים לקום במפעל, ובניין עזר (להלן: "ההיתרים"). כנגד ההיתרים שניתנו, ותוכנית 197 שמכוחה ניתנו ההיתרים, הוגשה העתירה, כאשר, כאמור, העותרות מבקשות כי תינתן הצהרה לגבי בטלותם של התוכנית וההיתרים.
  2. תוכנית 197 אושרה למתן תוקף, ואף אושרו לגביה חמישה תיקונים, ואולם, התוכנית מעולם לא פורסמה. התוכנית מתייחסת ל "איזור תעשיה עזתה", כפי שאף כונה האזור ע"י האדריכלית אליסיה סיבר, מתכננת מחוז הדרום בלשכת התכנון המחוזית, במכתבה מיום 13.5.03 (נספח ג' לעתירה).

קדמה לתוכנית האמורה תוכנית ד,348 / א' (להלן: "תוכנית 348"). שמה של תוכנית 348 "איזור התעשיה נתיבות - עזתה", והיא פורסמה למתן תוקף עוד בנובמבר 1965. תוכנית 348, כפי שהוסבר בתקנון, הינה תוכנית בנין עיר מפורטת לאיזור התעשיה של המועצות נתיבות- עזתה. שטח התוכנית היה בגודל של 980 דונם בקירוב, יוזמיה היו המועצה המקומית נתיבות, המועצה האיזורית עזתה, ומשרד השיכון. בהמשך חולק האיזור בין העיר נתיבות למועצה האיזורית עזתה, אשר שינתה את שמה למועצה איזורית שדות נגב. המגרש נותר בתוך שטח שיפוטה של המועצה האיזורית שדות נגב, הנמצאת מבחינה תכנונית תחת סמכות המשיבה. תוכנית 197, אשר אושרה כאמור, אך לא פורסמה, מתייחסת לאזור אשר לגביו סמכויות התכנון הן בידי המשיבה, והכולל את המגרש.

טענת המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף

  1. נטען ע"י המשיב כי דין העתירה להידחות על הסף, בשל כך ש "העותרות באו בידיים לא נקיות והסתירו מבית המשפט הנכבד, כי ידוע להן מזה שנים על פעולות בניה ושימושים למסחר המתבצעים בהתאם לתוכנית נשוא העתירה ולמרות הכל הן לא פעלו ואינם פועלים כנגד משתמשים ובונים...". העותרות כפרו בטענה כי ידעו שתוכנית 197 לא פורסמה. לגרסתם עניין זה התברר להם במהלך הכנת העתירה . בהעדר ראיה המפריכה את גרסת העותרות, דין טענה זו להידחות.
  2. עוד טען המשיב, כי היה על העותרות לפנות לועדת הערר המחוזית ולא להגיש את עתירתן. המשיב הסתמך בטענתו זו על האמור בסעיף 152(א)(1) לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה - 1965, והאמור בפסק דינו של כב' סגן הנשיא בדימוס ד"ר ביין, בעת"מ 136/00 של בית המשפט המחוזי בחיפה. לנוכח לשונו של סעיף 152(א)(1) שם נאמר "הרואה עצמו נפגע מהחלטה של ועדה מקומית .... לסרב לתת היתר לפי פרק זה או לדחות התנגדות לפי סעיף 149(3)", אין לומר כי דין העתירה להידחות על הסף בשל אי מיצוי הליכים - גם אם נקבע כי ועדת הערר בעניין שנדון בעת"מ 136/00 היתה מוסמכת לדון בעניין שהובא בפניה שם.

טענת המשיב בדבר קיפוח, אפליה וטעמים פסולים בהגשת העתירה

  1. נטען ע"י המשיב כי מטעמים פסולים מתנכלות העותרות למשיב, בין היתר, בשל רצונן ביקרם של מי שפלשו למגרש, כדיר וגד כהן. העותרות הכחישו הטענות האמורות. לטענתן מתנגדות הן להיתר בשל כך כי בסמוך לאזור בו מצוי המגרש מצוי אזור תעשיה של העותרות ובו מגרשים פנויים, אישור בניית תעשיית פלדה במגרש עלול להעמיס על מערך הביוב בעירם, וכן הקמת מפעלו של המשיב עלולה לפגוע במראה הכניסה לעיר נתיבות.

לא השתכנעתי מטענות המשיב כי העתירה יסודה בשיקולים זרים, למרות  טענותיו, שאין להתעלם מהן, בדבר שיתוף הפעולה בין העותרות לכהן והיות גד כהן חבר מליאת המועצה האזורית  שדות נגב.

גם אם המשיב מופלה לרעה לעומת אחרים אשר העותרות לא התנגדו להיתרים שניתנו להם בעבר, עדיין אין בכך משום אפליה פסולה,  וזאת לאור טענות העותרות בדבר העניין שיש להן בעתירה, ומיקומו של המגרש. לפיכך, לא מצאתי  כי יש לדחות  העתירה בשל טענות האפליה וטעמים פסולים אחרים שהועלו על ידי המשיב ושלגרסתו עומדים ביסוד הגשתה.

תוקף תוכנית 197 אשר לא פורסמה

  1. נטען על ידי העותרות, כי התוכנית 197 חסרת תוקף ולפיכך לא ניתן להוציא היתרים בהסתמך על אותה תוכנית. אין מחלוקת שהתוכנית 197 לאחר שאושרה, לא פורסמה כדין. על פי סעיף  119 לחוק התכנון והבניה "(א) תחילתה של תכנית, שאושרה לפי סימן זה, היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות או בעתון על דבר אישורה, לפי המועד שבו פורסמה ההודעה האחרונה. (ב) מועד פרסום ההודעה ברשומות יהיה המועד הקובע לענין קביעת פיצויים לפי סעיף 197...".  

הצדדים לעתירה חלוקים ביניהם באשר לנפקות של אי פירסום התוכנית 197. לענייננו, די בהכרעה לגבי השאלה מה נפקותו של אי הפירסום לגבי ההיתרים שניתנו למשיב, ולכך בלבד אתייחס.

מעמדה של תוכנית מתאר הוא כמעמד של חקיקת משנה. בבג"צ 1733/04 עבד אלרחים נ. ועדת הערר המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה, נפסק על ידי כב' הנשיא ברק -

" תכנית מתאר הוכרה כבעלת מעמד של חקיקת משנה בהקשרים שונים (ע"א 416/58 ג'דעון נ' סליאמן, פ"ד יג(2) 916, 922; ע"א 119/86 קני בתים בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, נתניה, פ"ד מו(5) 727, 742; ע"א 2962/97 ועד אמנים נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, תל-אביב, פ"ד נב(2) 362, 377; ע"א 3213/97 נקר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, הרצליה, פ"ד נג(4) 625, 636; ע"א 9355/02 מדינת ישראל נ' ראשד, פ"ד נח(4) 406; ע"א 6291/95 בן יקר גת חברה להנדסה נ' הוועדה המיוחדת לתכנון ולבניה "מודיעין", פ"ד נא(2) 825, 854). השאלה אם תכנית מתאר עונה להגדרה של תקנה בת-פועל תחיקתי בהתאם למבחנים שגובשו בבית משפט זה (ע"פ 213/56 היועץ המשפטי לממשלה נ' אלכסנדרוביץ, פ"ד יא(1) 695, 701; ע"פ 402/63 רונן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד יח(3) 172, 178-179), הושארה בעבר בצריך עיון (בג"ץ 500/76 כהנוב נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, פ"ד לב(1) 48, 54). גם הפעם ניתן להשאירה בצריך עיון, שכן אין לי צורך, בנסיבות המקרה דכאן, להכריע בטענה. הנני מוכן להניח, בלא לפסוק בדבר, שאכן תכנית מתאר הנה תקנה בת-פועל תחיקתי כמשמעותו של ביטוי זה בסעיף 269 לחוק התכנון והבניה. השאלה בה עלינו להכריע במסגרת זו הינה האם סמכותו של שר הפנים לפי סעיף 109 לחוק התכנון והבניה לאשר או שלא לאשר תכניות מתאר הינה סמכות להתקין תכניות מתאר. לדעתי התשובה לשאלה זו היא בשלילה. הסמכות שניתנה בידי שר הפנים בסעיף 109 אינה סמכות התקנת תכניות מתאר, כי אם סמכות בקרה ופיקוח על התקנתן של תכניות מתאר. לדעתי אין במעורבותו של שר הפנים באישורה של תכנית מתאר כדי להביא לידי המסקנה ששר הפנים הוא הגורם ה"מתקין" את תכנית המתאר. דעתי זו נתמכת בתכליות העומדות בבסיס הוראותיו של חוק התכנון והבנייה בכלל, ובתכליות העומדות בבסיס הוראות סעיפים 109 ו-269 בפרט. "

מבלי, כאמור, להכריע בשאלת תוקפה של התוכנית, מעבר לנדרש לצורך הכרעה בעניננו, סבורתני, כי כשם שתוקפה של חקיקת משנה תלוי בפרסום - סעיף 17 לפקודת הפרשנות - כך גם לגבי תוכנית מתאר. האמור משתלב עם הוראת סעיף 119 לחוק התכנון והבניה, שם נאמר, "תחילתה של תכנית ... היא בתום חמישה עשר ימים מיום פרסום הודעה ברשומות...".  

8.       למרות שתוכנית 197 מעולם לא פורסמה, נעשו לתוכנית 5 תיקונים אשר קיבלו אישור ופורסמו. תיקונים אלה לא חלים על המגרש.

9.       לכך שתוכנית 197 לא פורסמה למתן תוקף היתה המשיבה ערה לכל המאוחר מאז מכתבה של מתכננת מחוז הדרום מיום 13.5.2003 למר חגי סלע ממחלקת התכנון במינהל מקרקעי ישראל מחוז הדרום שיו"ר המשיבה, מר ריטוב, היה אחד מהמכותבים למכתב. לפיכך, משתוכנית 197 לא פורסמה כדין, מנועה היתה המשיבה מלהוציא ההיתרים נשוא העתירה, על פי תוכנית זו. עם זאת משהוצאו ההיתרים מתעוררת השאלה אם ראוי בנסיבות המקרה לבטל ההיתרים כבקשת העותרות, או להותירם, על פי עקרון הבטלות היחסית כבקשת המשיב.

בטלות יחסית

  1. בסיום תשובתו, ביקש המשיב כי "גם אם לא כל ההליכים אשר על פיהם מקצה רשות מקומית קרקע הושלמו, יש להשלימם תוך הזמן הקצוב על ידי ביהמ"ש". כמו כן, טען המשיב כי ראוי במקרה זה (סעיף 18 לכתב התשובה) להחיל את עקרון הבטלות היחסית. בדיון שהתקיים ביום 14.12.06 טען ב"כ העותרות (עמ' 6 לפרוט') "אשר לטענת השיהוי וההסתמכות שטוענים המשיבים, אבקש לציין כי לגבי התוכנית 348 לא ידענו על קיומה, עד שהדבר לא גולה לאוזנינו במסגרת העתירה הנדונה. אשר לתוכנית 197, רק במסגרת הטיפול בעתירה התברר לנו שהתוכנית לא תקפה".

המשיבה בכתב תשובתה טענה (סעיף 3) "במשך השנים מאז נהגו מ.א. שדות נגב (עזתה) וועדה מקומית שמעונים לפי התוכנית הנ"ל, וזאת למרות שהתוכנית לא פורסמה למתן תוקף כן נבנו כל המבנים באזור התעשיה, אשר רובו מאוכלס. לכן, מנועות עיריית נתיבות וועדה מקומית נתיבות, אשר ידעו כי נבנים מבני תעשיה ומלאכה באזור התעשיה המשותף להם ולמועצה האיזורית שדות נגב, מלהתלונן על תוקף התוכנית". כן טענה המשיבה (סעיף 4 בכתב התשובה) "עיריית נתיבות והועדה המקומית נתיבות השתהו בהגשת העתירה, הואיל וידעו מזה שנים שתכנית 197/03/17 לא קיבלה תוקף, ואזור התעשיה המשותף הולך ומתאכלס".

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ