אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עתמ 289/07

פסק-דין בתיק עתמ 289/07

תאריך פרסום : 18/05/2009 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי באר שבע
289-07
12/10/2008
בפני השופט:
ר. אבידע - ס. נשיא

- נגד -
התובע:
אינטל אלקטרוניקה
עו"ד יגאל כרמי
הנתבע:
1. עיריית קרית גת
2. הועדה המקומית לתכנון ולבניה קרית גת

עו"ד גדי רוקח
עו"ד שמואל לנקרי
פסק-דין

א. הקדמה

  1. העותרת הינה חברה העוסקת ביצור שבבי מחשבים, בשליטתה של חברת אינטל העולמית, ובעלת מפעל בקרית גת, שנמצא בשטח שיפוטן של המשיבות (להלן: "המשיבה"). בשנת 1996 הקימה העותרת את מפעלה לאחר קבלת היתרי בנייה. בשנת 2005 החלה העותרת בבניית מפעל חדש בשטחים נוספים אותם רכשה.

ביום 20.03.07 שלחה המשיבה לעותרת דרישת תשלום עבור אגרת בניה ואגרת הנחת צנרת מים, רובה בגין ההיתרים שהעותרת קיבלה בשנת 1996 וחלקה בגין מגרשים אותם רכשה בשנים 2001, 2005.

בעתירתה ביקשה העותרת כי יוצהר כי דרישת התשלום הינה שלא כדין ואין היא חייבת באגרת בנייה או אגרת הנחת צנרת מים.

  1. לטענת העותרת דרישת המשיבה התיישנה, עם זאת ביקשה כי המחלוקות בינה לבין המשיבה תוכרענה לגופן, שכן אין בהתיישנות כדי "לבטל את הזכות גופה" (סעיף 2 לחוק ההתיישנות, תשי"ח - 1958). לפיכך, לא אדון בטענת ההתיישנות, מה עוד שנפסק כי הטענה יכולה לשמש כ "מגן" אך לא כ "חרב".

ב. החיוב באגרת הנחת צינורות מים בגין מגרש 1

עובדות וטענות

  1. מתוך הסכום של 24,545,915 ש"ח בדרישת התשלום, הסכום של כ- 18,320,000 ש"ח, הינו עבור אגרת הנחת צנרת מים בגין מגרש מס' 1 שעליו נבנה בשנים 1996-1995 המפעל הראשון 18-13FAB  , המדובר בחיוב משנת 1996. חיוב נוסף בדרישת התשלום עבור אגרת הנחת צנרת מים הינו בסכום של כ- 2,554,000 ש"ח שהינו עבור שטח הקרקע של המגרשים 63, 62, 151 כאשר המדובר בחיוב מסוף שנת 2005.

לטענת העותרת דין דרישת החיוב באגרה בגין הנחת צנרת מים להידחות מאחר והמשיבה לא נשאה בהוצאה כלשהי בשל הנחת צנרת מים למפעלה של העותרת, ואין כל קשר או זיקה בין רשת המים של המשיבה לזו של העותרת המקבלת את אספקת המים שלה ישירות ממקורות.

לטענת העותרת היא שילמה עבור הנחת צנרת למפעלה לתמ"ס ולחברת מקיף, אשר שדרגה והתאימה את הצנרת ומערכת המים לצרכיה של העותרת. מעבר לצנרת שהונחה על חשבון העותרת למפעלה הקימה חברת מקיף, לטענת העותרת, על חשבונה של העותרת שני מיכלי אגירה. לכך שאין עליה לשאת באגרה להנחת צנרת, הסתמכה העותרת על מכתבו מיום 9.6.96, של מר קותי נבון מנהל אגף הנדסה ותשתית אצל המשיבה למר דני נאמן מהתמ"ס בו נאמר "... ובכל מקרה מכיוון שקרית גת לא גובה אגרת הנחת צינורות למפעל אינטל אין היא הכתובת לשיפור צנרת מקורות".

  1. המשיבה טענה כי היא מספקת לעותרת את צריכת המים שלה. המשיבה הפנתה למכתב מיום 2.12.98 של מר גלעד הכהן מטעם העותרת למשיבה בו דרשה העותרת מהמשיבה לשאת בהוצאות צריכת החשמל לגבי שני מיכלי האגירה המשמשים את העותרת. בין היתר, נאמר באותו מכתב, "אין ואף לא תיתכן מחלוקת כי בריכות המים הנדונות מהוות חלק מרשת המים של עיריית קרית-גת...". כן הפנתה המשיבה להסכם מספטמבר 1999 (נספח ב-2 לסיכומי המשיבה - הנספחים הנזכרים, אלא אם צויין אחרת, הם נספחים לסיכומי המשיבה) בין המשיבה לעותרת ואשר בו נאמר - "...והואיל: ומשרד התעשייה והמסחר הקים עבור העירייה שתי בריכות וקווי מים כמפורט בהסכם זה, בשטח אשר העירייה מצהירה כי הוא בחזקתה, כמוגדר בהסכם זה...". המשיבה טוענת כי יש לראות באמור בהסכם ובמכתב של הכהן הודאת בעל דין כי הצנרת המובילה למפעל העותרת ושני מיכלי אגירה הם רכושה של המשיבה, ולפיכך יש לדחות טענת העותרת כי נשאה בהוצאות הנחת התשתית האמורה - מה עוד שלא היה באפשרות העותרת להמציא מסמכים המוכיחים כי היא נשאה בתשלום של אותה תשתית. עם זאת יצויין כי בשום שלב משלבי הדיון המשיבה לא טענה כי נשאה בתשלום הנחת הצנרת למפעל העותרת או בניית שני מיכלי האגירה.

טענת העותרת כי על המשיבה להוכיח הנחת צנרת

  1. העותרת הסתמכה על שנפסק בע.א. 3888/99 התאחדות הקבלנים הארצית ואח' נ' מועצה מקומית מודיעין ופסיקה אחרת, בטעוניה כי דין החיוב עבור אגרת הנחת צנרת המים להידחות, וזאת מהטעם שהמשיבה לא פרטה בדרישתה באיזה צנרת המדובר. כבוד השופט מצא קבע בע.א 3888/99 כי על הרשות המקומית "....לפרט בדרישתה בגין אילו פעולות שביצעה בעצמה היא תובעת תשלום אגרה ומה הבסיס לדרישת אגרה בסכום מסויים". באותו עניין המדובר היה בדרישה לתשלום עבור "אגרת חיבור מים" על פי סעיף 2 לחוק עזר למודיעין (אספקת מים), תשנ"ו - 1955, כאשר מקור הסמכות לגביית האגרה על פי חוק העזר היה סעיף 20 לפקודת העיריות (אספקת מים), 1936. כבוד השופט ריבלין קבע כי לפי סעיף 20  לפקודה אין לרשות מקומית "כל הרשאה לגביית אגרה מבעלי הקרקע מקום שבו העירייה אינה מניחה את הצינורות בעצמה...". לטענת העותרת מכיוון שהמשיבה לא הניחה הצנרת למפעלה של העותרת, לא מימנה אותה, ואף לא פרטה בדרישה לאיזה צנרת מתייחסת הדרישה, אין היא זכאית להפרע מהעותרת.
  2. תשובת המשיבה לטענה זו היא כי דרישתה היא בהתאם לחוק עזר לקרית גת (אספקת מים), תשל"ה - 1975 (להלן- "חוק העזר"), וכי חוק עזר זה הותקן על ידי המשיבה לא מכוח סעיף 20 לפקודת העיריות (אספקת מים) 1936, אלא מתוקף סמכותה לפי סעיפים 250, 251 ו- 254 לפקודת העיריות [נוסח חדש] (להלן: "פקודת העיריות"). סעיפים אלה מסמיכים את העיריות להתקין חוקי עזר "כדי לאפשר לעירייה ביצוע הדברים שהיא נדרשת או מוסמכת לעשותם...", נקבע בסעיף 238 לפקודת העיריות כי בין יתר הדברים שעיריות נדרשות לעשות זה לדאוג לאספקת מים בתחום העיר. בסעיף 238(5) לפקודת העיריות נאמר כי העירייה "תסדיר את התנאים שלפיהם יסופקו מים לצרכי בית ולצרכים אחרים, וכן את המחיר שישולם בעד מים שיסופקו כאמור וההיטלים בקשר עם התקנת ההספקה".

טוענת המשיבה כי מאחר וחוק העזר הותקן בהסתמך על הוראות פקודת העיריות אין להחיל על ענייננו את שנקבע בע.א. 3888/99 התאחדות הקבלנים הארצית ואח' נ' מועצה מקומית מודיעין. לא מצאתי צורך להיזקק לטענה שכן בנסיבות מקרה זה לאור האמור להלן דעתי היא כי אין לדחות את דרישת התשלום שהמשיבה שלחה לעותרת בעניין אגרת הנחת צנרת אך בשל כך שהמשיבה לא פרטה בדרישה עבור איזה צנרת מתייחסת הדרישה ואף לא עלה בידיה להוכיח כי היא נשאה בהוצאות הכרוכות בהנחת תשתית המים - הצנרת ומיכלי האגירה - לעותרת.

  1. בתוספת לחוק העזר נקבעו השירותים עבורם יש לשלם אגרה. האגרות לפי התוספת הן: בסעיפים 1+7 אגרות חיבור, אגרת הרחבת חיבור, ואגרת חידוש חיבור. בסעיף 2 אגרה בעד היתר לשינוייה או הסרתה של רשת פרטית. בסעיף 3 אגרת בדיקה של רשת פרטית, סעיפים 5, 6 אגרת בדיקת מד מים ואגרת התקנת מד מים. סעיף 4, הרלבנטי לענייננו, מתייחס ל "אגרת הנחת צינורות" (סעיף 4(א) ו-(ג) לחוק העזר). אליבא דגירסת העותרת האגרה מתייחסת אך להנחת צינורות, וכאמור, כיוון שהמשיבה לא הניחה צינורות לאתר העותרת אין היא זכאית לתשלום האגרה. עוד טענה העותרת כי חוק העזר נחקק בחוסר סמכות וכי שיעורי האגרה על פי חוק העזר הם בלתי סבירים. טוענת המשיבה כי על מנת לספק מים בתחומה, כדרישת המחוקק, עליה, בנוסף להנחת צינורות, אף לדאוג לרכישת זכויות מים ממקורות לדאוג לבריכות איגון ועוד. כלל ההוצאות האמורות כלולות באגרת הנחת צינורות.

טענת המשיבה באשר למהות האגרה להנחת צינורות, וממה היא מורכבת, נסמכת על תחשיב כלכלי שנערך בסוף שנת 1978, על ידי אינג' צפריר וינשטין עבור משרד הפנים אגף התקציבים והכספים, נציבות המים- המחלקה למים עירוניים ומרכז השלטון המקומי איגוד מנהלי מפעלי מים (נספח 8). עולה מהתחשיב כי האגרה להנחת צינורות - בתחשיב נקראה "אגרת פיתוח מערכת הספקת מים" - כוללת:

(א) "תשלום עבור קניית המים ע"י הרשות (מחברת מקורות) או "ייצור" עצמי של המים, כלומר קדיחת באר ושאיבתם".

(ב) "...תשלום עבור הקמה ופיתוח מערכת הספקת המים כולל הנחת קוי צינורות ואביזרים, הקמת מתקני איגום, שאיבה והשבחה".

לטענת המשיבה התחשיב שימש בסיס לחוק העזר, וחוק העזר אושר על ידי משרד הפנים. טענה זו לא נסתרה על ידי העותרת.

אשר על כן, נדחית טענת העותרת כי חוק העזר נחקק בחוסר סמכות וכי שיעורי האגרה על פי החוק הם בלתי סבירים.

לנוכח האמור נדחית אף טענת העותרת כי אגרת הנחת צינורות נועדה לכסות אך את הוצאות המשיבה על הנחת צינורות לעותרת. הנני מקבלת את טענת המשיבה כי האגרה נועדה ל "כיסוי כל ההוצאות שהוצאו על ידי הרשות לצורך הספקת מים נאותה לצרכן כולל הוצאה לייצור המים או קנייתם הובלת המים, שאיבה, איגום...".

זיקת העותרת למפעל המים של המשיבה - ודרישת התשלום עבור זכויות המים

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ