אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עתמ 255/07

פסק-דין בתיק עתמ 255/07

תאריך פרסום : 18/05/2009 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי באר שבע
255-07
22/05/2008
בפני השופט:
ברוך אזולאי- ס. נשיא

- נגד -
התובע:
איזוטופ בע"מ
עו"ד ד"ר הנריק רוסטוביץ
עו"ד ערן פייביש
הנתבע:
עיריית אשדוד
עו"ד גדי רוקח
עו"ד שמואל לנקרי
פסק-דין

ההליך

1.      מדובר בעתירה בעניין שומת ארנונה שהוציאה המשיבה בגין נכס של העותרת המצוי ברחוב ההדרים 101 באזור התעשייה באשדוד (להלן: "הנכס"), בה התבקש בית המשפט, כדלהלן: לקבוע אילו סוגיות הן בסמכותו, להורות על עיכוב הליכי גביית סכומי הארנונה נשוא שומת הארנונה לשנים 2000-2007 שהוצאה ביום 23.1.07 (להלן: "שומת הארנונה נשוא המחלוקת") כל עוד היא שנויה במחלוקת, ולהורות על בטלות שומת הארנונה נשוא המחלוקת.

העובדות המוסכמות

2.      לפני השומה נשוא המחלוקת חויבה העותרת בשומות בגין ארבעה נכסים שמספרם 30004002126, 30004002001, 30004002002 ו-30004000701 בשטח מבנים כולל של 2,204 מ"ר בגין שימוש של מבנים לתעשייה ומלאכה, לפי תעריף א' של 48.87 ש"ח למ"ר בגין 200 מ"ר ראשונים של כל נכס ותעריף ב' של 54.89 ש"ח למ"ר בגין יתרת השטח של כל נכס, בסכום חיוב כולל של 116,161.56 ש"ח (ראו חשבון ארנונה - נספח ב' לעתירה וסעיף 2 למכתב המשיבה מיום 23.1.07 - נספח א' לעתירה).

3.      ביום 23.1.07 הוציאה המשיבה לעותרת שומת ארנונה לשנים 2000-2007 בגין הנכס (נספח א' לעתירה), לפיה נעשה החיוב בגין שטח מבנים של 2,863 מ"ר ושטח קרקע תפוסה של 777 מ"ר (סה"כ 3,640 מ"ר) בגין שימוש המבנים למשרדים, שירותים ומסחר ושימוש בקרקע כקרקע תפוסה, לפי התעריפים הבאים למבנים: תעריף א' של 131.34 ש"ח למ"ר בגין 20 מ"ר ראשונים של כל המבנים, תעריף ב' של 177.12 ש"ח למ"ר בגין 20 מ"ר נוספים של כל המבנים, תעריף ג' של 199.36 ש"ח למ"ר בגין 20 מ"ר נוספים של כל המבנים ותעריף ד' של 222.36 ש"ח למ"ר בגין כל השטח הנותר, ולפי תעריף לקרקע תפוסה של 24.30 ש"ח למ"ר בגין כל השטח ובסה"כ 652,312.58 ש"ח לשנת 2007, סכום הגבוה פי 5.6 מהשומה הקודמת שנשלחה לעותרת לשנת 2007.

4.      בסעיף 8 למכתב האמור (נספח א' לעתירה) פירטה המשיבה את תוספת החיוב לשנות הכספים 2000-2007 בגין הנכס ודרשה מהעותרת לשלם את השומה לשנים אלה ע"ס 6,777,261.69 ש"ח.

טענות העותרת בעתירה

5.      טענתה הראשונה של העותרת הייתה כי "דיני ההקפאה", שהם חוקים שנחקקו מאז 1985 והגבילו את סמכויותיהן של הרשויות המקומיות בשינויים בצווי הארנונה, מתירים לרשות המקומית לשנות תעריפי ארנונה בכפוף לאישור שר הפנים ושר האוצר, שלא ניתן בענייננו, וכי המשיבה כרשות המבצעת אינה מוסמכת לפרש את צו הטלת הארנונה באופן הנוגד את כוונת הרשות המחוקקת בניגוד ל"דיני ההקפאה". ב"כ העותרת הפנה לעע"מ 2874/02 עיריית חדרה נ' שיקרצ'י תעשיות, פ"ד נח(5) 877, לפיו כאשר לא חל שינוי בשימוש שנעשה בנכס, אין הרשות המקומית רשאית לשנות את סיווגו של הנכס לצרכי ארנונה בלי לקבל את אישור השרים לכך.

6.      לטענת העותרת, שינוי החלטות לעתיד יותר רק במקרים חריגים כשמדובר בצרכי ציבור חיוניים, ואילו בשינוי רטרואקטיבי המבחנים יהיו חמורים יותר. לכן, משלא התקיימו בענייננו נסיבות יוצאות דופן וצרכי ציבור חיוניים, התוצאה היא ששומת הארנונה הרטרואקטיבית הוצאה ללא סמכות.

7.      טענתה השנייה של העותרת הייתה בעניין סופיות שומת הארנונה ולפיה כל השומות לשנים 2000-2006 הפכו לשומות סופיות. לטענת העותרת, השומה נשוא המחלוקת הוצאה בחוסר סמכות לאחר המועד שנקבע לכך ואין לשנותה בהעדר נסיבות יוצאות דופן, צרכי ציבור חיוניים או מקרה חריג המצדיק שינוי החלטה מנהלית. העותרת, להבדיל מהמשיבה, הסתמכה על השומות שהוצאו לה במהלך השנים וכלכלה את צעדיה לפיהן. כמו כן ישנם טעמים מיוחדים להסתמכות העותרת על השומות הרגילות הקודמות והם:

א.                  ביום 9.2.95 שכרה העותרת חלק מהנכס (קומה א') בשטח של 1,872 מ"ר וביום 12.12.00 שכרה חלק אחר של הנכס (בקומת הקרקע) בשטח של 237 מ"ר וגלריה בשטח של 38 מ"ר. סך השטח הנ"ל הוא 2,237 מ"ר ושומות הארנונה הושתו לפי שטח של 2,204 מ"ר, בסטייה של 33 מ"ר (חוזי השכירות צורפו כנספחים ג'1-ג'2 לעתירה).

ב.                  ביום 13.7.00 הוציאה המשיבה לעותרת שומת היטל השבחה המבוססת על חוות דעת שמאי מיום 14.10.99 מטעם המשיבה (נספחים ד'-ה' לעתירה).

ג.                    ביום 27.2.01 הוצא היתר בנייה לתוספות ולשינויים בנכס (נספח ו' לעתירה) והמשיבה לא שינתה את שומת הארנונה.

ד.                  מתכתובות בין הצדדים מחודשים יוני ויולי 2002 לגבי השטחים והשימושים בנכס (נספחים ז'-ט' לעתירה) ידעה המשיבה אודות השטחים והשימושים של העותרת בנכס ולא שינתה את שומת הארנונה.

ה.                  במועדים שונים התקיימו פגישות בין נציגי הצדדים ובהן דנו בשימושים בקרקע ובשומות (תצהירו של ד"ר שנדלוב, סמנכ"ל העותרת ומהנדס ראשי שלה, צורף כנספח י' לעתירה).

8.      טענתה השלישית של העותרת הייתה אי סבירות תעריפי הארנונה, שכן סכום הארנונה עולה על סכום דמי השכירות שמשלמת העותרת למשכירה, חברת מבני תעשייה. לטענת העותרת, לפי פקודת העיריות משנת 1934 שיעור הארנונה של בניין היה 20% מדמי השכירות השנתיים שניתן היה לקבל בגין הנכס, ובנכס תעשייתי בניכוי 1/3 משיעור זה. לפי סעיף 274(2)(ב) לפקודת העיריות (נוסח חדש) ארנונה כללית על נכסים תיקבע "לגבי בניין אחר - לכל יחידת שטח בהתחשב עם סוג הבניין והמקום שבו הוא נמצא, או בשיעור של אחוז מסוים מהשווי לצורך ארנונה". לטענת העותרת, "האחוז המסוים" היה צריך להיות דומה לאחוז שנקבע בפקודת העיריות משנת 1934, ואם נקבע תעריף לפי מ"ר, הוא היה נחשב סביר אם הוא לא סטה באופן מהותי מהסכום שהיה נקבע לפי שיטת האחוזים מדמי השכירות. לעומת זאת בענייננו עומד סכום השכירות לשנה על 484,992 ש"ח וסכום הארנונה השנתי לפי השומה נשוא המחלוקת עומד על 652,312 ש"ח, כך שסכום הארנונה השנתי הוא 134% מדמי השכירות השנתיים, במקום 20% בניכוי 1/3, ומדובר למעשה בהפקעת הקניין בנכס ללא תמורה בניגוד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

9.      טענתה הרביעית של העותרת הייתה כי השטח הנקוב בשומה נשוא המחלוקת נובע משינוי שיטת מדידה, וכי יש להתעלם מתשריט המדידה מטעם המשיבה ולקבל את נתוני השטחים בתשריט המדידה מטעם העותרת. בעוד ששטח המבנים הכולל עד לשומה נשוא המחלוקת היה 2,204 מ"ר, לפי השומה האמורה גדל שטח המבנים הכולל ל-2,863 מ"ר, ולפי המדידה מטעם העותרת מדובר בשטח של 2,186 מ"ר בלבד.

10.      כמו כן נטען, כי מאחר ששומת הארנונה הרטרואקטיבית אינה חוקית, לא ניתן להוסיף לה חיוב בהפרשי הצמדה וריבית, וכי אין המדובר בחוב ישן שלא שולם, ולכן אין מקום לחיוב האמור. לטענת העותרת, החיובים בהפרשי הצמדה וריבית יחולו רק לאחר חלוף 30 יום מיום קבלת שומת הארנונה הרטרואקטיבית, כלומר מיום 23.2.07.

טענות המשיבה בתגובה לעתירה

11.      לטענת ב"כ המשיבה, הנכס מיועד מבחינה תכנונית לשימוש תעשייתי, אך בפועל עשתה בו העותרת שימוש חורג שלא כדין למטרות משרדי ההנהלה הראשית של החברה וכן שימוש למעבדה, שאף היא אינה משמשת לפעילות ייצורית, אלא למתן שירותי בדיקה ללקוחות העותרת. בעקבות כך כבר בשנת 1996 איימה הועדה המקומית לתכנון ולבניה אשדוד לנקוט הליכים משפטיים נגד העותרת, שאמורה, כחברה העוסקת בבדיקות תקינה, להיות אמונה על שמירת דיני התכנון והבניה והקפדה על תקנים כמי שבסמכותה ליתן אישורים על טיב הבניה לצורך קבלת טופס 4 (תעודת גמר). רק בשנת 2001 הסדירה העותרת את הפגם באופן חלקי וקיבלה היתר לשימוש חורג.

12.      כמו כן נטען לחוסר ניקיון כפיים מצד העותרת, בכך שניסתה להטעות בנושא שטח המבנים באמצעות תשריט מדידה נגדי מטעמה, שממנו הושמטו מבנים שלא נמדדו, ששטחם הכולל 444 מ"ר (שני מקלטים, חדר שומר, שתי סככות, שטח מקורה נוסף, שני חדרי מדרגות ושטח בנוי נוסף). בנושא זה לא ברורה טענת העותרת בדבר שינוי שיטת מדידה, בשעה שהמודד מטעמה סבור שהשטח בר החיוב עולה על זה שנקבע בעבר בשומת המשיבה, ובשים לב לכך שבסעיף 35 לעתירה, בשורה האחרונה של הטבלה, מודה העותרת בהחזקת 872 מ"ר של "קרקע תפוסה", דהיינו בשטח הגדול ב-95 מ"ר מזה שצוין בשומת העירייה.

13.      עוד נטען, כי העותרת ידעה כבר משנת 1996 על כך שהיא מחויבת בארנונה בחסר בעקבות השימוש למשרדים ולמעבדה ובעקבות תוספות השטחים, וכי יש לדחות את טענתה המקוממת להסתמכות על השומות ואת ניסיונה להיבנות מהפרת החוק שבוצעה על ידה, בטענה שמחלקת הגביה של המשיבה גילתה את העובדות באיחור, לעומת הועדה לתכנון ולבניה.

14.      לטענת המשיבה, אם תתקבל העתירה, המסר לנישומים יהיה שלא משתלם לשמור על החוק ולדווח אמת לעירייה על תוספות בניה ועל השימוש האמיתי בנכס, שכן במקרה שבו ייתפס הנישום, הוא יוכל להעלות את טענת החיוב הרטרואקטיבי ולהשתמט מתשלום החוב. לטענת המשיבה, מדובר במקרה קיצוני ומובהק, שבו יש להשית על העותרת את החיוב הרטרואקטיבי, מאחר שהטעות נגרמה כתוצאה מהטעיה על ידי העותרת, ובמקרה כזה יש להעדיף את האינטרס של מס אמת, כפי שסבור ב"כ העותרת בספרו "ארנונה עירונית" (ספר ראשון, התשס"א), עמ' 149. כמו כן, יש ליתן משקל ליכולתה של הרשות המקומית לשנות מדיניות ולהפעיל שיקול דעת, וההיגיון מחייב לאפשר במקרים המתאימים לכך תיקון שומות במגבלת תקופת ההתיישנות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ