אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עתמ 1910/06

פסק-דין בתיק עתמ 1910/06

תאריך פרסום : 16/07/2007 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1910-06
10/01/2007
בפני השופט:
נ. ישעיה

- נגד -
התובע:
יוסף יצחק
עו"ד א. קמר
הנתבע:
1. הועדה המקומית לתכנון ובניה ראש העין
2. עיריית ראש העין

עו"ד ע. רקובר
פסק-דין

1.         בעתירה שבפני עותר העותר להורות למשיבות "לבטל את הפקעת השטח של 1850 מ"ר בחלקה 93 בגוש 4252 בראש העין".

את עתירתו מבסס העותר על העובדה כי עד היום טרם שולמו לו הפיצויים המגיעים לו, כמחזיק בר רשות של הקרקע, על אף התחייבות המשיבות לעשות כן, ובשל העובדה כי מאז ההפקעה חלף זמן רב (כמפורט בעתירה), ללא שנעשה שימוש בשטח המופקע, וללא שגובשו תכניות  כלשהן לגביו. 

ביום 7.8.05 פנה העותר למשיבות בדרישה לבטל את ההפקעה ומשלא נענה פנה, כעבור כשנה, לבית המשפט בעתירה שבפני. 

העותר שהוכר כבר רשות להחזיק בקרקע המופקעת, מחזיק בה עד היום, על אף שהוא התחייב לפנותה לא יאוחר מ-29.9.01, על פי הסדר שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט השלום בפתח-תקוה ביום 27.4.99 (במסגרת ת.א. 3044/97).

במסגרת ההסדר הכירו, כאמור, המשיבות בזכותו של העותר לקבל פיצויים כבר רשות שהחזיק בקרקע המופקעת שנים רבות. על אף זאת לא שולמו הפיצויים עד היום, כנראה, מטעמים של "חסרון כיס" של המשיבות (ראה דברי מהנדס העיר שצוטטו בסעיף 2 לסיכומי העותר).

לציין כי הבעלות על הקרקע הועברה על שם המשיבה 2, כחלק מההפקעה, עוד     ב-1977.

אי תשלום הפיצויים הניעה את העותר להמנע מביצוע התחייבותו לפנות את הנכס. בשלב מאוחר יותר, כנראה, כתגובה לנקיטת הליכי הוצל"פ נגדו ע"י המשיבות לביצוע הפינוי על פי פסק הדין הנ"ל, פנה הוא לבית המשפט, בעתירה, לביטול צו ההפקעה, כמפורט לעיל.

2.      העותר נתן את הסכמתו למעשה ההפקעה והכיר בחובתו לפנות את הקרקע עד מועד מסוים. כך ניתן להסיק מלשונו ונוסחו של ההסכם בין הצדדים שקיבל תוקף של פסק דין (ראה המבוא להסכם וסעיפים 3-4 שבו).

הסכמה זו ניתנה ע"י העותר ב-27.4.99 (הוא יום החתימה על פסק הדין) במסגרת הסדר פשרה שאיפשר לו (בהסכמת המשיבה 2) להמשיך ולהחזיק במגרש בו הוא מנהל מוסך פרק זמן נוסף עד לפינויו לא יאוחר מ-29.9.01.

שום טענה ביחס לתקפות ההפקעה או באשר לקיומן של זכויות קנייניות כלשהן בנכס לא הועלתה ע"י העותר. כאמור, העותר הכיר בהפקעה, בתוקפה ובחובתו לפנות את הקרקע.

מה לו, אם כך, לעותר להלין או לתקוף את תוקפה של ההפקעה בטענה כי עד היום לא נעשה בקרקע המופקעת כל שימוש, שהרי ב-1999 הכיר בה העותר ונתן לה, למעשה, את הסכמתו.

אם מכוון העותר בטענתו כי חלף זמן רב מדי, לתקופה שלאחר 1999 ועד המועד שבו דרש או תבע לראשונה את ביטול ההפקעה (2005), הרי שגם בטענה זו אין הוא יכול להשמע, ודאי לא, משחלפו כ-6 שנים בלבד, או לכל היותר 8 שנים (מאז מועד פרסום צו ההפקעה ב-1997). לא ניתן לומר כי תקופת זמן כזו אינה סבירה לצורך מימוש מטרת ההפקעה וכי המשיבה 2 לא פעלה "בשקידה ראויה ובמהירות סבירה" לשם כך. לא ניתן אף לקבוע כי המשיבה זנחה את מטרת ההפקעה.

אי מימוש ההפקעה עד היום נובע בעיקר בשל אילוצים תקציביים ולא בשל אי קיומה של תכנית או מטרה ציבורית לשמה נועדה ההפקעה.

יתירה מכך, כנטען בסיכומי המשיבות, טענה שלא נסתרה, מיועד השטח שהופקע מהעותר והמבנה שעליו, לשימוש כמרכז לוגיסטי של המשיבה 2 מיד לאחר פינויו ע"י העותר.

האם בנסיבות אלה, היינו חלוף 6 או 8 שנים מאז פרסום צו ההפקעה עד מועד הפניית הדרישה לביטול ההפקעה, כאשר בכל אותה תקופה מחזיק העותר במגרש ומונע על ידי כך עשיית שימוש, ולו חלקי, בו או במבנה שעליו, ניתן לומר כי מטרת ההפקעה הוזנחה ו/או כי הרשת המפקיעה - המשיבה 2 - לא פעלה "במהירות סבירה" כדי לממש את מטרת ההפקעה.

סבור אני כי התשובה מתבקשת מאליה: לא ניתן לקבוע זאת ואין כל הצדקה, בנסיבות אלה, לבטל את הפקעת הנכס.

לציין כי בתי המשפט שהורו על ביטול הפקעות של מקרקעין בשל אי עשיית שימוש ציבורי בקרקע המופקעת במשך תקופה ארוכה, או בשל זניחת מטרת ההפקעה, הורו כך לא לפני שחלפו עשרות בשנים מאז תחילת הליכי ההפקעה. כך בפרשת קרסיק הידועה וכך במקרים שצוטטו ע"י ב"כ העותר בסעיף 3 לסיכומיו.

3.      העותר לא הצביע על נסיבות שיצדיקו את ביטול החכירה.

אמנם לא שולמו לו עד היום הפיצויים כמחזיק בר רשות כפי שהתחייבה המשיבה לעשות, וכפי שהיה עליה לעשות זה מכבר, אך אין בכך כדי להצדיק ביטול החכירה, אם משום שאין בהסכם בין הצדדים כל זיקה או התניה בין תשלום הפיצויים לבין ההכרה של העותר בהפקעה ובהתחייבותו לפנות את המגרש במועד ספציפי ומוגדר, ואם משום שככלל, אי תשלום הפיצויים אינה שוללת, או מבטלת, את ההפקעה ממנה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ