אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עתמ 1659/07

פסק-דין בתיק עתמ 1659/07

תאריך פרסום : 11/03/2009 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1659-07
18/11/2007
בפני השופט:
ד"ר מיכל אגמון-גונן

- נגד -
התובע:
1. סלי בן-צבי
2. ג'וביטה קמיד אורפילה

עו"ד סלי בן צבי
הנתבע:
מדינת ישראל - משרד הפנים
עו"ד זיו ביילין
פסק-דין

העתירה שלפניי היא לחייב את המשיב לתת אשרת עבודה לעותרת 2, כדי שתוכל לעבוד כעובדת סיעודית בשירותו של העותר 1. העותר 1, עו"ד סלי בן צבי (להלן: " העותר 1" או " עו"ד בן-צבי") הוא אזרח ותושב מדינת ישראל שהוכר כנכה צה"ל, אשר בשנת 1981 נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור של 93%. העותרת 2 היא אזרחית פיליפינית, שנכנסה לישראל ביום 20.12.01 כעובדת סיעודית, כאשר דרכונה היה בתוקף עד ליום 20.3.02. כשלושה חודשים לאחר הגעתה לישראל, עזבה העותרת 2 את מעסיקה החוקי, ומאז ובמשך כחמש שנים היא שוהה בישראל שלא כדין ומועסקת  ע"י עו"ד בן צבי.

1. רקע הדברים

העותר 1, הנזקק לסיוע עקב נכותו, ניסה לקבל היתר להעסקת עובדת סיעודית זרה שתטפל בו, אך בקשתו נדחתה עוד בשנת 1998. העותר 1 החל להעסיק את העותרת 2 לפני כחמש שנים בעת שלא היה בידו רשיון להעסקת עובד זר. לאחר מעצרה של העותרת 2, ביום 7.8.05, חידש העותר 1 את בקשתו להעסקת עובד זר על מנת שהעותרת 2 תוכל להמשיך ולטפל בו, באופן חוקי. במהלך הטיפול בבקשתו המחודשת של העותר 1 להעסקת עובד סיעודי, שוחררה העותרת 2 בערבות, ותקופת שחרורה בערבות הוארכה חמש פעמים. רק ביום 27.12.05 נקבעה זכאותו של העותר 1 לליווי של שבע עשרה שעות ביממה, והעותר  1 קיבל מיחידת הסמך לעובדים זרים במשרד התמ"ת היתר להעסקת תושב חוץ בסיעוד. אולם, אז הסתבר לו כי משרד הפנים מתנגד לכך שהעותרת 2 תהיה העובדת הסיעודית היות והיא שוהה בארץ שלא כדין במשך מספר שנים. לפיכך, נדרש העותר 1 להפסיק את העסקתה של העותרת 2 ולוודא את יציאתה מישראל. כיוון שהמשרד הפנים היה מודע לכך כי עו"ד בן-צבי הינו נכה צה"ל ויהיה עליו לקבל עובדת סיעודית חלופית, הודיע משרד הפנים לעו"ד בן צבי (ביום 4.4.06), כי הסכים להאריך את שהייתה של העותרת 2 למשך חודש ימים לצורך חפיפה עם עובדת זרה אחרת טרם צאתה של העותרת 2 מהארץ.

במכתבו למשרד הפנים מיום 23.4.06 ביקש עו"ד בן צבי להאריך את שהותה של העותרת 2 למשך 90 יום, והודיע כי יש בכוונתו להתחיל ללא דיחוי בהליכי הבאת עובדת זרה אחרת לישראל . משרד הפנים נענה לבקשה זו באופן חלקי, ועו"ד בן צבי פנה לשר הפנים בבקשה להעניק אשרת שהייה לעותרת 2 כאשר במהלך תקופת הטיפול בבקשה ביקש עו"ד בן צבי להאריך את שחרורה בערובה של העותרת. בסופו של דבר נותרה העותרת 2 משוחררת בערובה עד עצם היום הזה.

על אף האמור במכתבו לעיל, לפיו יחל בהליכי הבאת עובדת סיעודית חלופית, הגיש עו"ד בן צבי, ביום 6.6.06, עתירה מנהלית לבית משפט זה (עת"מ 1723/06, להלן: " העתירה הראשונה"), בה ביקש העותר 1 להורות על ביטול ההחלטות המורות על גירושה של העותרת 2 ומתן אשרה לעותרת 2 שתאפשר המשך העסקתה כעובדת סיעודית על ידו. במסגרת העתירה הראשונה ניתן צו ביניים האוסר על גירושה של העותרת 2 עד למתן פסק הדין באותה עתירה, על פי בקשתו של העותר 1 בבש"א 31214/06 שהוגשה במסגרת אותה עתירה.

ביום 1.11.06 ניתן בעתירה הראשונה פסק דין הדוחה את העתירה, ע"י כב' השופט בנימיני, כאשר במסגרת פסק הדין ניתנה לעותר ארכה נוספת בת שישה חודשים לביצוע פסק הדין (דהיינו- עד ליום 1.5.07) על מנת לאפשר לעותר למצוא עובדת סיעודית  חילופית במקום העותרת 2.

ביום 25.3.07 פנה העותר 1 למשרד הפנים בבקשה לדיון נוסף עקב שינוי נסיבות- החמרה במצבו הגופני, וביקש בשנית, בשל שינוי הנסיבות, שתינתן לעותרת 2 אשרת עבודה כעובדת סיעודית של העותר 1. ביום 26.4.07 השיב לעותר 1 עוזר משרד הפנים, מר עודד סטקלוב, כי בהתאם לפסק הדין בעתירה הראשונה, הוענקה לעותרת  2 אשרה עד ליום 1.5.07, אולם לאור הנסיבות הרפואיות שצויינו במכתבו של העותר 1, ניתן אישור חריג להאריך את אשרת העותרת לחודשיים נוספים, עד ליום 1.7.07, שבסיומם על העותרת 2 לצאת מישראל, כאשר אישור זה ניתן בכפוף להתחייבות עו"ד בן צבי, כי בתום האשרה תצא העותרת 2 מהארץ ולא יינתנו ארכות נוספות. ביום 11.6.07 הוגשה העתירה הנוכחית.

2. העתירה הראשונה

בעתירה הראשונה טען עו"ד בן צבי כי בהארכות שניתנו לעותרת 2 מפעם לפעם ניתן לראות משום הבטחה שלטונית, כי הוא יוכל להמשיך ןלהעסיק את העותרת 2 אם יקבל היתר להעסקת עובד סיעודי זר. כב' השופט בנימיני דחה את טענת העותר 1 בדבר "הבטחה שלטונית" להעניק היתר שהייה לעותרת או את הטענה כי משרד הפנים האריך את שהותה של העותרת 2 בישראל על מנת שתוכל לעבוד אצל העותר 1. זאת, מאחר שמשרד הפנים היה עקבי בעמדתו- כי אין להעניק לעותרת 2 מעמד שיאפשר לה שהייה בישראל. יש להדגיש ולציין כי משרד הפנים הבהיר בכל פעם כי ההארכות השונות ניתנות רק על מנת שלא להותיר את העותר 1, שהינו נכה צה"ל, ללא עזרה, ובהתחשב במצבו המיוחד.  משרד הפנים האריך את שחרורה בערובה של העותרת 2 כל זמן שהעותר 1 לא קיבל היתר להעסיק עובד זר, כדי לאפשר לו לטפל בהשגת היתר כאמור, ומתוך ידיעה שעד שלא יתקבל ההיתר, ממילא לא יוכל העותר 1 לבקש ולקבל עובדת חילופית. לאחר מכן הוארכה תקופת שחרורה בערובה של העותרת 2 לצורכי חפיפה, כפי שהצהיר עו"ד בן צבי עצמו, באפריל 2006, אז ביקש ארכה של 90 יום על מנת למצוא עובדת זרה חלופית כאמור.

עוד נקבע בעתירה הראשונה, כי בנסיבות המקרה קשה למצוא פגם מנהלי המצדיק התערבות בהחלטת משרד הפנים: לעותרת אין זכות לבקש להמשיך לשהות בישראל לאחר ששהתה בארץ שלא כדין במשך ארבע שנים וכאשר היא איננה נכנסת לגדר "נוהל שמיים סגורים", שכן חלפה שנה מאז הגיעה לישראל, וחלפו יותר מ-60 יום מהיום שבו עזבה את מעסיקה הקודם (ר' סעיף 20(ה) לנוהל); העותרת 2 שוהה בישראל כבר חמש שנים והיא מעולם לא פנתה למשרד הפנים כדי להסדיר את מעמדה.

העותר 1, עו"ד במקצועו, העסיק את העותרת 2 שלא כדין בתקופה שלא היה לו היתר להעסקת עובד זר, בוודאי לא היתר להעסיק את העותרת 2 ששהתה בארץ שלא כדין. משרד הפנים, במסגרת העתירה הראשונה, הציע להעניק לעותרת 2 ארכה של שישה חודשים בטרם תעזוב את הארץ, כאשר במשך תקופה זו תוכל להמשיך לעבוד אצל העותר 1, והשופט בנימיני ציין כי הצעה זו נראית סבירה בעיניו בנסיבות העניין, וכי אין בה פגם מינהלי המצדיק התערבות בהחלטת משרד הפנים, ולכן הוא דוחה את טענת העותר 1 לפיה מדובר בהחלטה שרירותית הלוקה בחוסר סבירות קיצוני.

בסופו של דבר, קבע השופט בנימיני כי בנסיבות אלה "השאלה היחידה העומדת לדיון היא האם נסיבותיו המיוחדות של העותר 1, מצבו ונכותו, מהווים עילה שיש בה כדי לשנות את התוצאה האמורה", וכך השיב: "קל להבין ללבו של העותר, אשר התרגל לעובדת סיעודית המכירה את צרכיו ודרישותיו. אולם, אם תינתן לעותר תקופה למצוא עובד/ת סיעודית אחר/ת, בטרם תעזוב העותרת את הארץ, אין סיבה לסבור כי אין תחליף לעותרת, וגם לא הוגשה חוות דעת רפואית ופסיכולוגית התומכת בטענה זו. לכן הצעתי למשרד הפנים להעניק לעותרת אשרת שהייה למשך תקופה מוגבלת, על מנת לאפשר לעותר למצוא תחליף לעותרת. אחרי הכל, העותר עצמו כתב למשרד הפנים כי יש בכוונתו לנהוג בדרך זו, ולשם כך ביקש ארכה של תשעים יום" (ההדגשה שלי- מ' א' ג').     

3. מעשה בית-דין והשאלה שבמחלוקת בעתירה הנוכחית

לאור העובדה שטענות העותר 1 בדבר הבטחה שלטונית ופגם מינהלי נדונו בעתירה הראשונה ונדחו לגופן כאמור, כאשר העותר 1 לא ערער על העתירה הראשונה, מה שנקבע שם ביחס לטענות אלה מהווה מעשה בית-דין ועל כן איני נדרשת לדון בטענות אלה לגופן. למעשה, השאלה העומדת לדיון בעתירה שלפני היא, האם לאור ההחמרה הנטענת במצבו הרפואי והנפשי של העותר 1, חל שינוי בנסיבות, כך שבנסיבות החדשות יש כדי לשנות את שנקבע בעתירה הראשונה, ולקבוע כי בנסיבות אלה אין תחליף לעותרת 2 ועל כן יש ליתן לעותר את הסעדים המבוקשים.

4. טענות הצדדים

העותר 1 טועןכי חל שינוי בנסיבות עקב החמרה במצבו הרפואי והנפשי, ועל כן הוא מבקש מבית המשפט להורות על ביטול החלטת נציג המשיב מיום 26.4.07 המורה לעותר 1 להפסיק את העסקתה של העותרת 2 כמטפלת סיעודית עד ליום 1.7.07 ולשלוח אותה אל ארץ מוצאה, הפיליפינים. וכן להורות למשיב ליתן לעותרת 2 אשרת שהייה ועבודה אצל העותר 1 לתקופה עד ליום 31.12.08 או לתקופה אחרת הניתנת להארכה מעת לעת. עוד מבקש העותר 1, להורות למשיב להשיב לעותר את הערבות הבנקאית שהעותר 1 הפקיד במשרדי המשיב בנתב"ג כבטוחה להסדרת מעמדה של העותרת 2 או לעזיבתה את ישראל, אשר תוקפה הוארך ע"י העותר ביום 4.6.07 עד ליום 25.12.07.

לחלופין, מבקש העותר 1 להורות למשיב להתיר לעותרת 2 להישאר בישראל תקופת זמן מספקת נוספת על מנת לאפשר לעותר להתקשר עם חברת כוח אדם מתאימה שבאמצעותה יאתר העותר 1 עובד/ת זר/ה סיעודי/ת חלופי/ת במקום העותרת 2.

העותר 1 למעשה שב וטוען את כל הטענות שטען בעתירתו הראשונה. היינו, כי במשך שנות עבודתה של העותרת 2, למדה העותרת 2 להכיר את פציעתו של העותר 1 ומאפייניה, את צרכיו הרפואיים, את רצונותיו, העדפותיו ומגבלותיו הפיזיות והיטיבה לסעוד אותו בפעולותיו היום-יומיות. במחיצתה הצליח העותר 1 להתגבר על מבוכתו הנובעת ממגבלותיו ומצרכיו הרפואיים המיוחדים ולהסתייע בשירותיה הסיעודיים של העותרת 2 ללא בושה, מבוכה או חשש. לטענתו, החלפתה של העותרת 2 במטפלת סיעודית אחרת תגרום לו קשיי התסתגלות קשיים למחליפ/ה וכן מפח נפש העולים כדי נזק שיקומי ונפשי כבדים.

עוד טוען העותר 1, כי כבר בסמוך לפני מתן פסק הדין בעתירה הראשונה, החלה החמרה במצבו הרפואי, וכאבים עזים ונפיחות החלו פוקדים את שתי ברכיו וצליעה חמורה עוד יותר מזאת שהיתה כבר קיימת החלה מלווה את הליכתו. לאחר בדיקות רפואיות אובחן בברך רגלו הימנית של העותר 1 קרע במיניסקוס וביום 17.9.07 נותח העותר 1 בברכו הימנית (נספח ז' לעתירה). עפ"י מכתבו של ד"ר גדעון בורשטיין מיום 15.4.07 (נספח ח' לעתירה), בשל הכאבים שמהם סובל העותר 1 גם בברכו השמאלית, מועמד העותר 1 לניתוח דומה גם בברך שמאל, ועקב מוגבלותו התנועתית הוא זקוק לסיוע בפעילות היום יום אף יותר מבעבר. בעקבות פניית העותר 1 אל משרד הפנים במרץ 2007 בבקשה למתן ארכה נוספת עקב שינוי בנסיבות הרפואיות, ניתנה לעותר ארכה של חודשיים להמשיך ולהעסיק את העותרת 2, עד ליום  1.7.07, כאמור לעיל.

בנוסף מציין העותר 1, כי ביום 3.6.07 עבר אירוע שאובחן כהתקף חרדה וטופל בטיפול תרופתי הומיאופתי ניסיוני מונע מתחים, לחצים וחרדות, ולטענתו הוא עדיין סובל מחרדה ומתח המתבטאים במצוקה נשימתית הקשורים קרוב לוודאי לבואו הקרוב של המועד שנקבע לעזיבתה של העותרת 2 במסגרת ההחלטה האחרונה של משרד הפנים בה ניתנה הארכה האחרונה הנ"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ