אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עתמ 1477/08

פסק-דין בתיק עתמ 1477/08

תאריך פרסום : 16/02/2009 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
1477-08
05/06/2008
בפני השופט:
רות רונן

- נגד -
התובע:
1. צ'אקבורי סולימאני
2. אילנה סולימני
3. בל טל סולימני

עו"ד שוורצברג
הנתבע:
משרד הפנים
עו"ד גנצ'רסקי
פסק-דין
  1. העותרת 2 (להלן: " העותרת") היא אזרחית ישראלית. אמה היא מוסלמית ואביה הוא יהודי. העותרת נולדה בישראל וחיה בה כל חייה. העותרת הכירה את העותר 1 (להלן: " העותר") בטורקיה, בחודש אוגוסט 2005. העותר הוא אזרח איראני, בן הדת המוסלמית, שעבד כנגן במועדון בטורקיה.

לאחר ביקורה של העותרת בטורקיה, היו העותרים בקשר זה עם זה, ובסופו של דבר הם נישאו זה לזה ביום 21.4.06, בטורקיה. ביום 20.3.07, נולדה בתם המשותפת של בני הזוג, היא העותרת 3.

2.     עד לנישואיו לעותרת, נהג העותר לחזור לאיראן מדי שלושה חודשים. לאחר הנישואין ומחשש שמא ייעצר, לא שב עוד העותר לאיראן.

3.         ביום 10.5.06 הגישה העותרת למשיב בקשה לאיחוד משפחות. המשיב סרב לבקשה, מאחר שהעותר הוא אזרח של מדינה עוינת. ביום 26.6.06 הוגשה בקשה חוזרת למשרד הפנים, שנדחתה אף היא ביום 18.7.06.

4.         יחד עם זאת, משרד הפנים פנה לעותרת ביום 29.4.07, והבטיח לשוב ולבחון את בקשתה מול גורמי הביטחון (מכתבו של משרד הפנים צורף כנספח ז' לעתירה). כעולה מהעתירה, התבקשה העותרת במאי 2007 למלא קורות חיים בבקשה לאיחוד משפחות - המסמך כפי שמולא צורף כנספח ט' לעתירה.

ביום 18.9.07, נשלח מכתב סירוב נוסף של משרד הפנים (נספח ג' לתשובת המשיב), המבוסס על תיקון חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשס"ג - 2003 (להלן: " החוק" ו" התיקון לחוק"). העותרת הגישה על ההחלטה הנ"ל ערר שניתן להגישו מסיבות הומניטאריות, וביום 28.1.08 נדחה הערר.

5.         כאמור, החוק תוקן ביום 28.3.07 בתיקון מספר 2. במסגרת התיקון לחוק, נקבע בסעיף 2 כי:

תקופת תוקפו של חוק זה, על אף האמור בכל דין לרבות סעיף 7 לחוק האזרחות, שר הפנים לא יעניק לתושב אזור או לאזרח או לתושב של מדינה המנויה בתוספת אזרחות לפי חוק האזרחות ולא ייתן רישיון לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל..."

בתוספת לחוק נמנו המדינות שהחוק מתייחס אליהן - איראן, לבנון, סוריה ועיראק.


טענות העותרים

6.         העותרים העלו מספר טענות בעתירתם. ראשית הם טענו כי לא ניתן להחיל את התיקון לחוק על עניינם, משום שמדובר בהחלה רטרואקטיבית של החוק. הטעם לכך הוא משום שהבקשה המקורית של העותרים הוגשה ביום 10.5.06, זמן רב לפני התיקון לחוק. לטענת העותרים, לא ניתן לפגוע בציפיות ובאינטרס ההסתמכות של העותרת בדיעבד, ויש להחיל את הוראות החוק באופן פרוספקטיבי ולא רטרואקטיבי.

העותרים טענו כי חרף היותו אזרח איראני, אין כל סיכון ביטחוני הנובע מהעותר. העותר, כך נטען, נרדף על ידי שלטונות איראן, ודעותיו מנוגדות לאידיאולוגיה של המשטר האיראני.

7.         עוד טענו העותרים כי החלטת המשיב פוגעת בזכויות חוקתיות שלהם - הזכות החוקתית לנישואין, הזכות לשלמות המשפחה, זכותה של העותרת 3 שלא להיפרד מאביה, וזכות שני העותרים לגדל את בתם, העותרת 3.

טענות המשיב

8.         מנגד, טען המשיב כי יש לדחות את העתירה. לטענתו, התיקון לחוק איננו מוחל באופן רטרואקטיבי. זאת, משום שבקשת העותרים הושלמה לאחר שהם הגישו את מכלול המסמכים החסרים. במועד זה כבר נכנס התיקון לחוק לתוקפו. לאור התיקון לחוק, לא ניתן להעניק מעמד לאזרח איראני, גם כאשר לא קיים ביחס אליו סיכון ביטחוני. גם לפני התיקון - כך נטען -  היתה בדיקה מדוקדקת מול הגורמים הביטחוניים.

9.         המשיב טען כי גורמי הביטחון מתנגדים לכניסתו של העותר ארצה. זאת משום שקיימת פעילות מודיעינית ענפה באיראן, ואחד מבסיסי הגיוס המרכזיים הוא בטורקיה. לעותר יש קרובים באיראן, וניתן יהיה להפעיל עליו לחץ בעתיד לשתף פעולה עם שלטונות איראן.

דיון

10.       לצורך הכרעה בעתירה, אני סבורה כי יש לבחון שתי שאלות -

ראשית, יש לבחון האם התיקון לחוק חל על ענייננו. אם התשובה לכך היא חיובית, יש לבחון את העתירה לאור התיקון לחוק, ולבחון האם לאור המצב המשפטי לאחר התיקון, יש לקבל את העתירה.

רק אם בית המשפט ימצא כי התיקון לחוק איננו חל על נסיבות המקרה דנן, יש לבחון את החלטתו של המשיב שלא להיעתר לבקשת העותרים לאור המצב המשפטי שקדם לתיקון לחוק.

כפי שיובהר להלן, אני סבורה כי התיקון לחוק חל על בקשת העותרים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ