אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עת"מ 729-09-11

פסק-דין בתיק עת"מ 729-09-11

תאריך פרסום : 28/08/2012 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי ירושלים
729-09-11
26/12/2011
בפני השופט:
יגאל מרזל

- נגד -
התובע:
רחל ברהנה סלומון
עו"ד יונתן ברמן ואח'
הנתבע:
1. שר הפנים
2. הוועדה המייעצת לענייני פליטים

עו"ד נדב ביננבאום
פסק-דין

1.           העתירה שלפניי - עניינה החלטת שר הפנים מיום 10.4.2011. בהחלטה זו, קיבל שר הפנים את המלצת הוועדה המייעצת לענייני פליטים ודחה את בקשתה של העותרת להכרה בה כזכאית למקלט לפי האמנה בדבר מעמדם של פליטים (1951). השאלה המרכזית שבעתירה היא, אם יש עילה להתערב במסקנת המשיבים, לפיה גרסתה של העותרת אינה אמינה וכן במסקנתם לפיה העותרת לא הצליחה להראות שקיים בעניינה "פחד מבוסס להיות נרדף" - כמשמעו באמנה ובתנאיה.

רקע רלבנטי

2.         העותרת, גב' רחל ברהנה סלומון, היא אזרחית אתיופיה, ילידת 1982. היא בת לקבוצה האתנית אורומו. על פי העתירה, שני הוריה של העותרת היו פעילים בקבוצת Oromo Liberation Front (OLF). מדובר, לפי העתירה, בקבוצה הפועלת נגד השלטונות באתיופיה למען קבוצת בני האורומו. לפי העתירה, אביה של העותרת היה פעיל ידוע בארגון. נרשם עוד בעתירה, שעובר ללידת העותרת, נעצר אביה על ידי השלטונות האתיופיים לפרק זמן ממושך וגם אחיו של אבי העותרת היו פעילים ב- OLF ונעצרו עקב פעילותם. הרשויות המקומיות לא רשמו את העותרת ולא הנפיקו לה מסמכי זיהוי, נוכח פעילות אביה. בעתירה תואר עוד, כי אביה של העותרת נעצר בשנית ביום 30.1.2000 בבית המשפחה, בשעת לילה. אמה החורגת של העותרת ואחיה היו בבית "והם שמעו קולות ירי וצעקות וברחו מן הבית". בהמשך, נעצרה אמה החורגת של העותרת ועד היום אין היא יודעת, לדבריה, את מקום הימצאה. לדברי העותרת, היא התחבאה פרק זמן מסוים ולאחר מכן הוברחה לסודן. בעת שהותה בסודן היא ניסתה לברר מה עלה בגורל בני משפחתה ונמסר לה בשלב מסוים, כי אביה נהרג בכלא. העותרת שהתה בסודן, לדבריה, עד לשנת 2008. לטענתה, היא פנתה בבקשה לקבל מקלט בסודן, אולם - בקשתה מעולם לא טופלה. בהמשך עברה למצרים, שם שהתה יום אחד; וממצרים הוברחה לישראל. בישראל הגישה העותרת בקשה להכרה בה כפליטה לפי האמנה. בקשה זו נדחתה לאחר הליכים מרובים, עליהם נעמוד להלן ביתר פירוט.

3.         אין חולק, כי עם כניסת העותרת לישראל היא טענה בתחילה שהיא אזרחית אריתריאה; ורק בהמשך מסרה שהיא אזרחית אתיופית. העותרת שהתה תקופה ממושכת במשמורת - במתקן "מיכ"ל". לפי האמור בעתירה, במהלך חודש נובמבר 2008, הגיעו לפגוש את העותרת במתקן המשמורת שני אנשים. היא סברה, לפי העתירה, כי מדובר בנציגי נציבות האו"ם לפליטים. אולם, התברר בהמשך, כי מדובר בנציגי ממשלת אתיופיה. נטען עוד בעתירה, כי נוכח מחשבתה של העותרת שמדובר בנציגי נציבות האו"ם לפליטים, היא שיתפה עמם פעולה. היא מסרה להם את זהותה, את זהות אביה, את היות אביה פעיל ב- OLF וכן את קורות משפחתה. היא אף אמרה לנציגים האמורים, כי לא תחזור לאתיופיה עד שתתחלף בה הממשלה. אנשי השגרירות רשמו את דבריה תוך כדי השיחה עמה. בעתירה מתואר עוד, כי כאשר אמרה את שאמרה אודות המשטר באתיופיה, "היכה אחד מנציגי השגרירות בידו על השולחן וצעק כי היא לעולם לא תוכל לחזור לאתיופיה, כל עוד שולטת בה מפלגת ה-EPRDF". לדברי העותרת, רק בהמשך הבינה שמדובר באנשי שגרירות אתיופיה.

עמדת נציבות האו"ם לפליטים

4.         בקשתה של העותרת להכיר בה כפליטה, התבררה בתחילה לפני נציבות האו"ם לפליטים.  בחוות דעת ראשונית של הנציבות (מיום 19.6.2009 - ע/13), נכתב כי העותרת היא אכן בת לקבוצת האורומו וכן תועד התיאור המשפחתי שמסרה העותרת ושפורט לעיל. נרשם, כי אביה של העותרת אכן היה פעיל מגיל צעיר נגד השלטון האתיופי והוא נעצר, כמו גם אמה החורגת. נציבות האו"ם הוסיפה, שעל פי מידע אובייקטיבי, החל משנת 1992 - מועד בו ארגון ה-  OLFהוכרז כארגון שמחוץ לחוק באתיופיה - פיתחו השלטונות האתיופיים מצב של הפחדה ודיכוי של פעיליו. עוד צוין, כי בהתאם למידע נוסף ועדכני משנת 2005, אלפים מבני האורומו מאוימים, נעצרים ואף מעונים על ידי הרשויות. הנציבות סברה,  בהתבסס על המידע האובייקטיבי הנוגע לאתיופיה וכן עדות העותרת, שיש מקום להמשיך לברר את בקשתה.

5.         בהמשך, ולאחר ראיון משלים שקוים עם העותרת, גיבשה נציבות האו"ם לפליטים חוות דעת מלאה בעניינה (מיום 9.8.2009 - ע/17). בחוות דעת זו נאמר שהעותרת אכן אמינה - היא אכן בת לקבוצת האורומו; ואביה היה פעיל  ב-  OLF במשך שנים רבות. כמו כן, נמצאה כאמינה גרסתה הכוללת לגבי רדיפת הוריה ומעצרם. בכל הקשור ל"פחד מבוסס להיות נרדף" - שהוא אחד מן התנאים לפי האמנה להכרה בפליטים - קבעה הנציבות שקיימת אפשרות סבירה שהעותרת תיפגע אם היא תשוב לאתיופיה. כך, הן במובן הסובייקטיבי והן במובן האובייקטיבי. זאת, בהמשך לרקע של אביה כפעיל ב- OLF והפחד מפני רדיפת בני משפחה של פעילי OLF. הנציבות הוסיפה, כי חשש זה קיים חרף העובדה שהעותרת עצמה לא הייתה פעילה ב- OLF. נאמר עוד בחוות הדעת, שאין זה סביר לצפות מהעותרת לחזור לחלק אחר שבאתיופיה, היות והחשש לרדיפה הוא מפני השלטון המרכזי. הנציבות גם ציינה במסגרת ביסוס מסקנתה זו, את אותו מפגש שתואר לעיל בין העותרת לבין נציגי הממשל האתיופי, בו נאמר לה כי היא לא תורשה לעולם לשוב לאתיופיה. בהמשך לכך נרשם, כי סביר לצפות שאם תשוב העותרת לאתיופיה, היא צפויה לפגיעה.

דיוניה של הוועדה המייעצת לענייני פליטים והחלטותיה

6.         עניינה של העותרת בא לדיון לפני הוועדה המייעצת לענייני פליטים במספר הזדמנויות. בדיון שנערך ביום 8.9.2009 (ע/18) ציין יו"ר הוועדה, כי "משרד הפנים צריך לוודא שלא יחויב המבקש מקלט להיפגש עם נציגי שגרירות ארצו ללא הסכמתו מראש". לגופו של עניין, צוין כי קיימים סימני שאלה במקרה זה - בעיקר בשאלה אם ישנו בסיס אובייקטיבי ל"פחד" של העותרת בשל מה שאירע לאביה. בהמשך, קוים "ראיון מקלט" חדש עם העותרת, וזאת על ידי נציגי משרד הפנים. במהלך ראיון זה עומתה העותרת עם סתירות שעלו לכאורה מדבריה. בהמשך לכך (ביום 28.10.2009), גיבש משרד הפנים חוות דעת בה נמצאה העותרת לא אמינה (ע/21). הגם שבכל הקשור לזהותה כאזרחית אתיופית היא נמצאה אמינה, הרי שבכל הקשור לסיבות עזיבתה את אתיופיה (וגרסתה לעניין מעצרו של אביה), הסבריה לא נמצאו אמינים. זאת, בשל סתירה להצהרות קודמות בכל הקשור לאירועים שקדמו לעזיבה. עוד נקבע בחוות הדעת, כי אין בנסיבות המקרה "פחד מבוסס היטב" לפי התנאי שבאמנה, היות והעותרת לא נמצאה כאמינה ביחס לסיבות עזיבתה את מדינת מוצאה ולא הוכיחה פחד מבוסס היטב מפגיעה חמורה, אם תחזור למדינת מוצאה. צוין עוד בחוות הדעת, שהעותרת - על פי הצהרתה - מעולם לא נעצרה באתיופיה. נציין כבר עתה, כי עותק מלא של חוות דעת זו, לא הועבר לעותרת או לבא כוחה.

7.         בעקבות ראיון זה שנערך לעותרת על ידי משרד הפנים, הגישה נציבות האו"ם לפליטים חוות דעת נוספת (מיום 17.11.2009 - ע/22). בחוות דעת זו נמתחה ביקורת על הראיון שהתקיים לעותרת במשרד הפנים. צוין בחוות הדעת, שבעיני הנציבות - עדיין יש לראות את גרסתה של העותרת כמהימנה. בה בעת נקבע, כי הראיון שבוצע - נגד את כללי הצדק הטבעי ולא היה בו כדי לאפשר לעותרת להתמודד עם הטענות לעניין הסתירות בגרסתה. עוד נרשם בחוות הדעת, שמסקנת משרד הפנים באשר לאי התקיימותו של פחד מבוסס "להיות נרדף", לפי תנאי האמנה, אינה מסקנה סבירה. יש לציין, כי נציבות האו"ם לפליטים, משכה בהמשך חוות דעת זו, הגם שעמדה על ביקורתה בעניין אופן ניהול הראיון (ע/25).

8.         בדיון נוסף של הוועדה המייעצת לענייני פליטים בעניינה של העותרת (מיום 8.12.2009 - ע/23), התמקדה הוועדה בשאלת הסיכון הצפוי לעותרת אם תשוב לאתיופיה. הוועדה החליטה, כי נציבות האו"ם תציג אסמכתאות על רדיפת ילדים של פעילי OLF, וכך יחידת ה-RSD תבחן את העניין. לאחר מכן התקיימו דיונים נוספים לפני הוועדה המייעצת. בדיון מיום 17.10.2010, הובאו לפני הוועדה (לפי פרוטוקול הדיון) פסקי-דין שפורסמו באנגליה, ולפיהם בן משפחה של פעיל פוליטי ב- OLF - לא יחווה רדיפה באתיופיה. הוועדה החליטה בסוף דיון זה, כי נוכח מורכבות הבקשה, תיעשה פנייה לשגרירות באתיופיה, "לקבלת פרטים האם בעת הזו יש התעמרות או רדיפה של בנים/בנות שהוריהם היו פעילים פוליטיים". בדיון נוסף שנערך לפני הוועדה (ביום 22.11.2010 - ע/26), צוין כי קיימת מחלוקת בין יחידת ה-RSD לבין נציבות האו"ם לפליטים. רכז המחקר של יחידת ה-RSD ציין כי לא נמצא חומר נוסף המדבר נקודתית בנושא ילדי ה- OLF. דיון נוסף בעניינה של העותרת נערך ביום 3.2.2011. בדיון זה, ולשאלת חברי הוועדה, השיבה נציבות האו"ם לפליטים כי נושא דרגתו של האב אינו חשוב. עמדת משרד החוץ הייתה שיש לדחות את הבקשה למקלט, "על רקע תשובה שהגיעה משגרירות ישראל באתיופיה". לאחר מכן, התקבל בוועדה המייעצת דואר אלקטרוני מטעם משרד החוץ ובו תיעוד של חוות דעת שגרירות ישראל באתיופיה. נרשם בו, כי "להערכת השגרירות שאינה עוקבת באופן צמוד בנושא ... אין להכחיש כי אכן במקרים מסוימים קיימים מקרים של התנכלויות והטרדות אך לא ידוע על מקרים של מעצרים אך ורק בגין קרבת משפחה ... מסקנתנו לפיכך היא כי בשים לב למעמדם הנמוך יחסית של אבות המבקשות [בתיק שלפניי וכן בתיק נוסף, י. מ.] ובזמן הארוך שעבר, אין מקום לחשש כי אם מבקשות אלה תחזורנה לאתיופיה הן תעמודנה בפני סכנה ממשית של רדיפה".

9.         אחר הדברים האלה ובדיונים נוספים שהיו, גיבשה הוועדה המייעצת לענייני פליטים את מסקנתה הסופית (פרוטוקול מיום 17.3.2011 - ע/31). הוועדה המייעצת המליצה לדחות את בקשתה של העותרת למקלט. בהחלטת הוועדה צוין, שהעותרת שהתה בסודן במשך 8 שנים (משנת 2000 ולאחר מעצר אביה הנטען), ובתקופה זו לא פנתה בבקשה לקבלת מקלט מדיני או להסדרת מעמדה. עוד צוין, כי עיון במכלול גרסותיה מעלה סתירות. כך, בין היתר, לעניין מקום המחבוא של העותרת ואחיה, לאחר מעצר אב המשפחה, וכן לגבי משך הזמן בו אביה היה נתון במעצר. הוועדה עמדה על כך, שקיימים הבדלים בין עמדת יחידת ה-RSD לבין עמדת נציבות האו"ם לפליטים, בכל הקשור לאמינותה של העותרת. עוד צוין בהחלטת הוועדה, כי מן החומר שלפני הוועדה "עולה כי ישנו חשש לרדיפה לפעילי תנועת ה-OLF. ואולם, חשש זה הופך לממשי ולכזה המקים הגנה על פי אמנת הפליטים, רק כאשר המדובר בפעילות בדרגת מעורבות גבוהה, ובייחוד כאשר הפעיל המדובר זכה לתשומת לב שלילית מצד השלטונות, ובמקרים מעין אלה - יש להעניק מקלט מדיני". בהמשך לכך, קבעה הוועדה, כי משאין מחלוקת שהעותרת עצמה לא הייתה פעילה בתנועת ה- OLF, הרי שאין הצדקה למתן מקלט מדיני לעותרת. זאת, שעה שלפי בירור עדכני אל מול שגרירות ישראל באתיופיה, אין חשש לרדיפה בנסיבותיה של העותרת, הגם שהיא בת של פעיל בתנועת ה- OLF; ובשים לב לחלוף הזמן ממועד עזיבתה את אתיופיה. כל זאת, חרף עמדתה הסותרת של נציבות האו"ם לפליטים. שר הפנים, בהחלטתו מיום 10.4.2011, אישר את המלצת הוועדה המייעצת לענייני פליטים. מכאן העתירה שלפניי.

העתירה

10.       בעתירה שהוגשה לבית-משפט זה, התבקשו שני סעדים: ראשית, להורות למשיבים להכיר בעותרת כפליטה מכוח האמנה וליתן לה מכוח זאת רישיון ישיבה מסוג א/5; שנית, להורות למשיבים להעביר לידי העותרת את חוות הדעת המלאה שהציג משרד הפנים לפני הוועדה המייעצת לענייני פליטים, כמו גם את חוות דעתו של "רע"ן מחקר" במשרד הפנים, בעניין רדיפת פעילי OLF ומשפחותיהם, שהוצגה גם היא לפני הוועדה המייעצת, אך לא הועברה לעותרת חרף בקשתה.

11.       בכל הקשור להחלטת שר הפנים שלא להכיר בעותרת כפליטה, נטען כי החלטה זו - אינה סבירה בנסיבות המקרה והעותרת עומדת בכל תנאי האמנה. הודגשה בעתירה עמדתה העקבית של נציבות האו"ם לפליטים בעניינה של העותרת. זאת, הן בעניין ארגון ה- OLF ורדיפתו באתיופיה; הן בעניין הסכנה לבני משפחה של פעילים ב- OLF; והן בכל הנוגע לאמינותה של העותרת. בעתירה פורטו בהרחבה תשובות העותרת בכל הקשור לכל אחת מן הנקודות בהן מצא משרד הפנים את גרסת העותרת כלא אמינה (ככל שניתן היה לעמוד עליהן מן החומר שהיה לפני העותרת) תוך התייחסות מפורטת לכל נקודה ונקודה. אליבא דעותרת, הסתירות שנמצאו על ידי משרד הפנים בעניין אמינותה - לאו סתירות הן. מדובר לכל היותר בעניינים שוליים, שהדין אינו מאפשר לקבוע על יסודם כי המדובר בגרסה לא אמינה של מבקש הכרה כפליט.

12.       עוד נטען בעתירה, כי קיים מידע מבוסס - שזכה גם להכרה בפסיקותיהן של ערכאות שונות בעולם - בכל הקשור לארגון ה- OLF ורדיפת הפעילים בו על ידי שלטונות אתיופיה. לעתירה צורפו אסמכתאות שונות לביסוס עניין זה. נטען בעתירה, כי ממקורות אלה ניתן גם ללמוד על "פחד מבוסס להיות נרדף" של בני משפחה ותומכים קרובים של פעילי OLF. אשר לעותרת עצמה, צוין בעתירה שהגם שהעותרת לא הייתה פעילה בעצמה ב- OLF, הרי שיש לייחס משקל משמעותי לכך שלא הונפקו לה מסמכים על ידי הרשויות. עוד נטען, שלא כעמדת הוועדה המייעצת, כי העותרת פנתה בזמן שהותה בסודן - בבקשה למקלט, אלא שבקשה זו לא טופלה. העותרת חזרה על עניין זה שוב ושוב בראיונות שנערכו לה. בכל הקשור להתקיימות תנאי האמנה, הרי שעלה בידי העותרת, לפי הנטען, לבסס "פחד מבוסס" לרדיפה. העותרת לא נדרשת לעמוד ברף של מאזן הסתברויות בנדון. היא הביאה נתונים מספיקים בכל הקשור לחשש הרדיפה. אף נציבות האו"ם לפליטים סברה כך. מדובר בחשש מרדיפה, כמשמעותו באמנה - במובן זה של חשש מפני מעצר שרירותי, החזקה בתנאים בלתי אנושיים ועינויים, והכל בשל דעה פוליטית מיוחסת. בה בעת נטען, כי הבסיס העובדתי לעמדת הוועדה המייעצת בעניין החשש המבוסס לרדיפה של העותרת - והיעדרו - היה רעוע. לא ברור על איזה אסמכתאות נסמכה הוועדה המייעצת. עמדת השגרירות באתיופיה - לא גובתה בנתונים והיא אינה צריכה לזכות למשקל של ממש, נוכח התייחסות קודמת לנדון ולפיה השגרירות אינה עוסקת בנושא זה.

13.       בכל הקשור למסמכים שלא נמסרו לעותרת, נטען שלפי הדין - חובה למסור את מלוא המסמכים לעותרת. מדובר הן בחוות דעת משרד הפנים, על יסודה נמצא שהעותרת אינה אמינה והן בחוות הדעת של "רע"ן מחקר" ביחס לרדיפת קרובי משפחה של פעיל OLF. אליבא דעותרת, אין כל סיבה ואף לא הצדקה, למנוע ממנה מידע זה בנסיבות העניין.

התשובה

14.       בתשובה לעתירה, נתבקש לדחות את העתירה. בכתב התשובה צוין, כי הסיבות העיקריות לדחיית בקשתה של העותרת היו: ראשית, שהעותרת לא הוכיחה שקיים חשש לרדיפתה באתיופיה; שנית, שהעותרת לא הראתה כי אוימה באופן ישיר או שנרדפה באתיופיה על רקע פוליטי; שלישית, שהעותרת לא ניסתה כלל לבקש את עזרת הרשויות בעניינה; רביעית, שהעותרת לא הראתה שמעבר למגורים בחלק אחר באתיופיה - לא יועיל. צוין עוד בכתב התשובה, כי העותרת הייתה בתו של "פעיל זוטר" ב- OLF. ההשתייכות לארגון ה- OLF אינה מקימה באופן אוטומטי עילה לקבלת מקלט, ורק כאשר מדובר בפעילות בדרג גבוה והפעיל זוכה ל"תשומת לב שלילית" מצד השלטון, ניתן להעניק מקלט מדיני לפי האמנה. מעבר לכך, על פי מידע המצוי בידי המשיבים, ארגון ה- OLF הוא ארגון טרור. עוד צוין בתשובה, כי העותרת לא נמצאה כאמינה לפי הראיון שנערך לה על ידי ה- RSD ויש לזקוף לחובתה גם את חלוף הזמן מאז עזיבתה את אתיופיה, כמו גם את שהייתה הממושכת בישראל. כל אלה, בשים לב גם לחוות דעת משרד החוץ בעניינה של העותרת, מובילים למסקנה לפיה לא קיים בנסיבות המקרה "פחד מבוסס היטב" מרדיפה. אשר על כן, אין מקום להתערב בהחלטת המשיבים שלא להכיר בעותרת, על פי האמנה. אין המדובר בהחלטה החורגת ממתחם הסבירות, וממילא אין מקום להתערב בה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ