אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עש 1223/05

פסק-דין בתיק עש 1223/05

תאריך פרסום : 29/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1223-05
31/01/2006
בפני השופט:
שרה דותן

- נגד -
התובע:
CUBIST PHARMACEUTICALS INC
עו"ד פורת אהוד
הנתבע:
רשם הפטנטים המדגמים וסימני מסחר
עו"ד אורית וינשטיין מפמת"א
פסק-דין

ערעור זה מופנה כנגד החלטת רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר מיום 5.9.05 לפיה נדחתה בקשת המערערת להארכת מועד להגשת בקשה להארכת תוקפם של  פטנטים מספר 76608 ו - 92118 (להלן: " הפטנטים").

הרקע העובדתי

CUBIST PHARMACEUTICALS INC. (להלן: " המערערת" או " CUBIST") הינה הבעלים הרשום של הפטנטים מכוח העברת בעלות מאת Eli-lily & compony (להלן: " Lilly") אשר הגישה את הבקשה לרישומם של הפטנטים בתאריך 8.10.1985.

תוקפם של הפטנטים, המגינים על תכשיר CUBICIN 500 MG, המיועד לטיפול בדלקות עור מסובכות  ועל התהליך לייצורו, פג בתאריך 8.10.2005.

בשנת 1997 קיבלה המערערת מאת Lilly רישיון בלעדי על הפטנטים ובשנת 2000 רכשה את הבעלות בהם.

ממועד רכישת הזכויות בפטנטים פעלה המערערת לפיתוחם ולאחר שנסתיים שלב הניסויים והאישורים נרשם התכשיר במרשם התרופות בישראל בתאריך 13.7.2004. מאחר שעל פי סעיף 52 לחוק, משך ההגנה על הפטנטים הנו 20 שנה, ממועד הגשת הבקשה לרישום פטנט, נותרו למערערת כ-15 חודשי הגנה ובלעדיות.

סעיף 64 ב לחוק, מסמיך את הרשם להאריך את תקופת תוקפו של פטנט בסיסי בכפוף למילוי התנאים המפורטים בסעיף. המועד להגשת הבקשה להארכת תוקף נקבע בסעיף    64 טו לחוק:

            "בקשה למתן צו הארכה תוגש בדרך שנקבעה, לאחר תשלום אגרה לא יאוחר מ -60 ימים מיום רישום התכשיר הרפואי לפי תקנות הרוקחים".

מכאן, שהיה על המערערת להגיש בקשה להארכת תוקפו של הפטנט לא יאוחר מתאריך 11.9.04. בשל תקלות במשרדה של המערערת, ההודעה על רישום התכשיר במרשם התרופות לא זכתה לתשומת הלב הראויה ועל פי עדותו של מר טימוטי דורוס המשמש בתפקיד יועץ ראשי לקנין רוחני אצל המערערת, בחודש אוגוסט 2005 נודע לו באקראי על רישום התכשיר במרשם התרופות בישראל; עם קבלת המידע החל לבדוק את מצב הזכויות בעקבות הרישום ואז התברר לו כי על פי החוק בישראל קיימת אפשרות  לבקש הארכת תוקפו של הפטנט וכי בשל שורה של טעויות ומחדלים הבקשה לא הוגשה במועד.

בתוך יומיים הוגשה על ידי המערערת בקשה להארכת המועד להגשת הבקשה, הנסמכת על הוראת סעיף 164 לחוק. הבקשה נדונה בפני כב' רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר, ד"ר מאיר נועם, אשר שמע את עדותו של מר דורוס ולאחר שבחן את טיעוני ב"כ המערערת החליט לדחות את בקשתה.

דיון

סעיף 164 לחוק קובע:

            "(א) הרשם רשאי, אם ראה טעם סביר לכך, להאריך כל מועד הקבוע לפי חוק זה ועשייתו של דבר בלשכה או לפני הרשם, חוץ מהמועדים הקבועים בסעיפים 30, 56, 57, 61, 64 ו', 64 י"ג, 71 (ג) ו - 170...

            (ב) הרשם רשאי להתנות את הארכת המועד בתנאים שימצא לנכון.

            (ג) בקשה להארכת מועד ניתן להגיש בין בתוך המועד ובין לאחריו"

            (הדגשה שלי ש.ד.)

מניסוח הסעיף עולה כי שיקול דעת שהוענק לרשם להורות על הארכת המועד להגשת  הבקשה להארכת תוקפם של הפטנטים הנו רחב ביותר והוא מוסמך לדון בבקשות גם לאחר שחלף המועד להגשתן כשהוא מונחה לבחון קיומו של טעם סביר.

בענין בקשה להארכת מועד לבקשה להארכת תקופת ההגנה בפטנט מס' 77415 Boehringer Ingelheim pharma Gm bh & CO KG  נקבע ע"י כב' הרשם:

            "אין עוררין על כך כי לרשם הפטנטים שיקול דעת רחב ביותר בבואו להכריע בסוגיות של הארכות מועד לפי חוק הפטנטים, כפי שנקבע בסעיף 164 לחוק, נראה כי הגישה בחוק הפטנטים הוא לתת שיקול דעת רחב מאוד לרשם הפטנטים בנוגע להארכת מועדים, זאת גישה מקלה יותר מהגישה בתקנות סדר הדין האזרחי , תשמ"ד-1984".

ברע"א 2826/04 רשם הפטנטים נ' Recordati Ireland Limitecd נדונה סוגיית יישומו של סעיף 164 הנ"ל ונקבע על ידי בית המשפט, בין היתר, :

            "...אכן, אם לא תינתן הארכת המועד המבוקשת לא יוכל בעל הפטנט לזכות בהארכה שהיה זוכה בה (בהתקיים התנאים לכך - שאלה שטרם בוררה), והאפשרות שתהיה קיימת בידו לנצל בישראל את השקעותיו בפיתוח - תפגע. זהו שיקול שיש להביא בחשבון והוא 'מושך' לכיוון של הארכת מועד. מן הצד האחר, אין להתעלם מכך שפרט לאי ידיעת הדין בישראל, דהיינו למעשה - אי בירורו, אין הסבר ממשי למחדלה של המשיבה לבקש במועד להאריך את תוקף הפטנט. והעיקר: סגן הרשם עמד בהחלטתו על  פרק הזמן הממושך של האיחור - למעלה מחמש שנים לאחר המועד הקבוע בדין. למסקנתו כי אין מקום להארכת מועד לאחר תקופה כה ארוכה  - מסכימה אני. המחוקק  ייחס חשיבות ללוחות הזמנים בעניין צווי הארכה... הארכת מועד כה ארוכה - איננה סבירה... על איחור סביר ניתן היה לעבור לסדר היום, ולהאריך את המועד..."

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ