אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עש 1087/05

פסק-דין בתיק עש 1087/05

תאריך פרסום : 07/09/2006 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1087-05
21/02/2006
בפני השופט:
שרה דותן

- נגד -
התובע:
סחייק מנשה
הנתבע:
1. המועצה הדתית
2. המשרד לענייני דתות

פסק-דין

ערעור על פי חוק הרשויות המקומיות (גמלאות לראש ראשות ולסגניו) התשל"ו - 1977.

השאלה שמעלה ערעור זה הינה מדוע לא תאושר למערער קצבת נבחרים, בהתאם להחלטת שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש מועצה דתית וסגניו), התשמ"א - 1981 (להלן: " ההחלטה") ולחילופין, מדוע לא יאושר לו תשלום מענק פרישה בגין תקופות כהונתו בתפקיד סגן ראש המועצה הדתית רמת השרון ולאחר מכן בתפקיד ראש המועצה הדתית רמת השרון.

המערער יליד 1943, הועסק במועצה הדתית רמת השרון, בתפקיד משגיח, מיום 1.1.1987 עד 21.2.1990 (60% משרה).

מתאריך 22.2.1990 ועד 13.12.1999 כיהן בתפקיד סגן ראש המועצה הדתית (50% משרה) ומיום 14.12.1999 עד 2.5.2004 בתפקיד ראש המועצה הדתית במשרה מלאה.

עם סיום כהונתו פנה המערער למנכ"ל המשרד לענייני דתות בבקשה לאישור זכויות לקצבה.

בתאריך 28.12.2004 נדחתה בקשתו מן הטעם שכהונתו כסגן יו"ר המועצה אינה נחשבת לצורך חישוב זכויות פנסיוניות מכיוון שבתקופת כהונתו לא הייתה הרשות המקומית רמת השרון "עירייה" (הוכרזה כעיר בתאריך 7.10.2002).

באשר לתקופת כהונתו כיו"ר המועצה, נאמר כי מתאריך 9.11.1998 עברו הנבחרים לפנסיה צוברת ולפיכך, עליו לממש את זכויותיו בקרן אליה הופרשו הכספים.

בתשובה ככל שהיא מתייחסת לזכויות שנצברו בתקופת הכהונה כסגן יו"ר המועצה הדתית, מפנה המנכ"ל לצו שירותי הדת היהודיים (גמלאות לראש מועצה דתית וסגניו) התשמ"א - 1981 אשר על פיו, רק סגן ראש מועצה דתית בשכר ואשר כיהן במועצה דתית הנמצאת בתחום עירייה, נכלל בהגדרת "ראש רשות" ומתוך כך גם בהגדרת "ראש רשות לשעבר" כמצוין בסעיף 1 בהחלטה.

בהודעת הערעור המתוקנת טוען ב"כ המערער כי אבחנה זו מהווה אפליה פסולה ואין לפעול על פיה.

ב"כ המשיבה 2 טוענת כי אין רלבנטיות לתקופת הסגנות כיו"ר המועצה הדתית בשנים בהן רמת השרון הייתה מועצה מקומית ולא הוכרזה לעיר ולפיכך, אינה מזכה בזכויות לפנסיה או למענק לאור הוראות הצו.

עוד מציינת ב"כ המשיבה כי בשל עובדה זו אין רצף בין תקופות הכהונה והמערער אינו זכאי לצרף את התקופות השונות של כהונתו.

ב"כ המשיבה 2 מפנה לפרוטוקול מס' 80 מישיבת ועדת הכנסת מיום 26.7.1982 בה נדונה החלטת גמלאות לראש מועצה דתית וסגניו והאבחנה בין יו"ר מועצה דתית וסגניו של רשות מקומית המוגדרת עירייה לזו שאינה עונה להגדרה זו; ולהשקפתה, דיוני הועדה מצביעים על מודעות של ועדת הכנסת לאפליה בין נושאי המשרה וכי למרות האמור לעיל נקבעה האבחנה הנ"ל ולפיכך, אין לראות בה אפליה פסולה.

עיון בפרוטוקול הנ"ל מעלה כי השיקול שהנחה את חברי הועדה היה כספי גרידא, והתוצאה נועדה לצמצם את מספר הזכאים להנות מגמלה בשל שרותם הציבורי. אין אני משוכנעת שניתן להסתמך על האמור לעיל כצידוק לאפליה בין עובדים במשרות זהות ויצוין לעניין זה, כי גודלה של הרשות המקומית בה מכהנים יו"ר המועצה הדתית וסגניו כבר נלקח בחשבון בקביעת שכרם ונשאלת השאלה האם בשל הרצון לצמצם את מספר הזכאים לגמלה ניתן לאשר את האבחנה ולראות בה אבחנה מוצדקת בין שווים.

בבג"צ 104/87 ד"ר נעמי נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד מד(4) 749, נדונה האבחנה בין גבר לאישה כפי שנקבעה בסעיף 6 לחוקת הפנסיה בו נאמר: " גיל הפרישה לפנסיה הוא 65 שנה לגבר ו- 60 לאשה". בית המשפט העליון בחן את הוראת סעיף 6 הנ"ל לאורה של השאלה האם במקרה הנדון קיימת מטרה לגיטימית אשר לצורך הגשמתה, ההבחנה בין המינים הינה רלבנטית ויפים לענייננו דברי כב' השופט ג' בך (עמ' 761-762):

            " 9. האפליה היא נגע היוצר תחושת קיפוח ותיסכול. היא פוגמת בתחושת השייכות ובמוטיבציה החיובית להשתתף בחיי החברה ולתרום לה. חברה אשר בה נוהגת אפליה איננה חברה בריאה, ומדינה שבה נהוגה אפליה לא תוכל להקרא מדינה מתוקנת. ראויים לאיזכור בהקשר זה דברי חברי, השופט ברק בבג"צ 953/87, 1/88 פורז ואח' נ. ראש עירית ת"א-יפו ואח', פד"י מ"ב (2) 309, בעמ' 332:

            'אין לך גורם הרסני יותר לחברה, מאשר תחושת בניה ובנותיה כי נוהגים בהם איפה ואיפה. תחושת חוסר השיוויון היא מהקשה בתחושות. היא פוגעת בכוחות המאחדים את החברה. היא פוגעת בזהותו העצמית של האדם'.

            נראה, שלא תמיד קיימת ערנות מספקת לנושא האפליה כאשר זו פועלת נגד נשים. ראה לענין זה, לדוגמא, את העובדות ששמשו רקע לע"א 89/85, בית חרות, מושב עובדים נ. רבקה גלזמן, פ"ד מ"א (3) 526, 531.

            נניח כמקרה היפוטתי, כי גיל הפרישה המוקדם היה חל על יוצאי עדה מסויימת, מהנימוקים שבני עדה זו מעדיפים לשבת בחיק משפחתם וכי לדידם ההשתתפות בשוק העבודה הינה משנית, וכן כי פרישה כפויה זו מהווה הגנה מיוחדת עבורם, בשל העומס הרב בו נשאו בתקופת בחרותם. אין ספק בליבי כי הכללה מעין זו והקביעה שבעקבותיה היתה מצטיירת מיד כאפליה הזועקת לשמים. ברי שלא הייתי נזקק כלל לפרט את ההשלכות הכלליות השליליות של ההבחנה, כדי לנמק את הקביעה כי המדובר באפליה פסולה."

ומקובלת עלי המסקנה שהסיק בית המשפט ולפיה:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ