אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עש 1059/02

פסק-דין בתיק עש 1059/02

תאריך פרסום : 23/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1059-02
16/01/2006
בפני השופט:
1. ד"ר עודד מודריק - יו"ר
2. עו"ד משה מרבך - חבר
3. עו"ד עמנואל סלע - חבר


- נגד -
התובע:
עג'מי יוחנן
עו"ד שמואל דוד קספר
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
עו"ד אירית רייכנברג
פסק-דין

הרקע

ביום 27.5.01 התפוצצה מכונית תופת סמוך לצומת הרחובות יפו וחשין בירושלים. אותה עת ישב המערער במכוניתו שחנתה מרחק מטרים ספורים ממקום הפיצוץ. שמשות המכונית התנפצו והמערער חש בפגיעות מסוימות. הוא הגיע לבית החולים והתלונן על כאבים שונים (שאינם רלוונטיים לערעור זה) ועל "זמזום באוזניים". המערער נבדק בבית החולים ושולח, בו ביום, לביתו עם המלצה להמשך מעקב רפואי וטיפול לפי הצורך. מאחר שתחושת ה"זמזום באוזניים" (להלן לפי המינוח של הרופאים: "טנטון") לא חלפה ותרופות שונות לא הועילו, פנה המערער אל המשיב בבקשה להכיר בו כנפגע פעולות איבה.

הרשות המאשרת הגיבה לפנייה באמרה:

ארוע זה הוכר ע"י הרשות המאשרת כפעולת איבה... אך לפי ממצאי חדר המיון מיום הארוע אין חבלה בחזה. גם בדיקת שמיעה וטנטון ע"י ד"ר אטיאס מיום 24.9.01 מעלה כי הנזק לשמיעה אינו מאירוע זה אלא קודם לכן. ממצא זה אושר בחוות דעת רופאת מל"ל ד"ר פרידמן מור מיום 3.12.01. לכן הפגיעה אינה פגיעת איבה כמשמעה בחוק.

מכאן הערעור.

סוגיית הערעור

כיון שההתרחשות של התפוצצות מכונית התופת נקבעה כ"פעולת איבה" לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970, סבה המחלוקת במסגרת ערעור זה סביב השאלה האם למערער נגרם נזק גופני ב"פעולת איבה" זו. לשון אחר האם נגרם, (או הוחמר) למערער, בפעולה זו, הנזק הגופני שהוא טוען לו. זו, בעיקרה, שאלה של ממצאי עובדה רפואיים הכוללת בחובה שלושה מרכיבים: א) האם, לעת הזאת, המערער סובל מליקויי שמיעה בכלל וטנטון בפרט; ב) האם היו ליקויים כאלה גם קודם להתרחשות פעולת האיבה; ג) האם מתקיימת זיקה כלשהי (במובן של היווצרות נזק גופני או החמרתו) בין פעולת האיבה לבין הליקויים שהמערער סובל מהם כיום.

דיון

ביום 25.6.01 נבדק המערער בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים והרופאה ד"ר מיכל קאופמן יחזקאלי, אבחנה אצלו טנטון ואפשר גם ליקוי שמיעה כלשהו "לאחר פגיעת רעש". משך מספר חודשים קיבל המערער ימי מחלה מרופאי קופת חולים לאומית. בעקבות פנייתו להכרה כנפגע פעולת איבה הופנה לבדיקה בידי ד"ר יוסי אטיאס. הבדיקה נערכה ביום 24.9.01 ובסיכומה קבע ד"ר אטיאס ש"התמונה השמיעתית [ליקויי שמיעה מסוימים שהרופא גילה] ... מתאימה לחבלה אקוסטית ולא קשורה לאירוע הפיצוץ... באשר למדדי הטנטון, אף כי הנבדק כללית מתאר טנטון, כל בדיקות בתא האטום לא הראו מדדים אופייניים לחבלה אקוסטית. המדדים לא היו עקביים, לא התקבלה התאמה לתדר ולא לחוזק ולא הייתה תגובה אופיינית...".

ביום 15.9.02 ניתנה חוות דעת של המומחה ד"ר יורם גורביץ מטעם המערער. חוות הדעת דוחה את מסקנות ד"ר אטיאס שלסברת ד"ר גורביץ נבעו בעיקר מתפיסת מהימנות נמוכה של דברי המערער. במקום זה סבר ד"ר גורביץ כי מאחר שהמערער היה ממוקם בעת הפיגוע מרחק 5, 6 מ' ממקום הפיצוץ ומאחר שלא התלונן מעולם על ליקויי שמיעה או טנטון ולא היה חשוף לרעש תעסוקתי יש לקבוע שתלונת הטנטון שלו מוצדקת ותואמת את ממצאי בדיקת השמיעה. לפיכך צריך להעניק לו 10% של נכות לצמיתות וממילא להכיר בו כנפגע פעולת איבה.

במציאות הזו של חוות דעת רפואיות סותרות החליטה הוועדה במאי 2003 למנות את פרופ' י. קרוננברג כמומחה מטעמה שיגיש חוות דעת בשאלות נושא המחלוקת. מחוות דעת פרופ' קרוננברג מ-26.12.03 עולות המסקנות הבאות.

א. באופן עקרוני פיצוץ המלווה בגל הדף יכול לפגוע בשמיעה ולהיות מלווה בתחושת טנטון. ליקוי בשמיעה כתוצאה מגל הדף יהיה במרבית המקרים בכל התדירויות. ליקוי זה ותחושת הטנטון הם בדרך כלל זמניים וחולפים תוך 3 חודשים מן האירוע החבלתי;

ב. הבדיקות השונות שעבר המערער מראות כי ליקוי השמיעה לאחר הפיגוע השתפר וכל שנותר הוא ליקוי קל בתדירויות הגבוהות בלבד. לא מן הנמנע שליקוי זה היה קיים גם לפני הפיגוע ומכל מקום מאחר שסף השמיעה של המערער בתדירויות הדיבור הוא בגדר הנורמה אין מקום לקביעת אחוזי נכות (אחוזי נכות 0) והשאלה של ליקוי השמיעה הופכת להיות משנית;

ג. השאלה העיקרית במקרה דנן נוגעת לתחושת הטנטון. זאת תחושה סובייקטיבית שקשה להוכיחה בבדיקות שונות. הבחנות בנקודה זו תלויות באמינות התלונה ובאמינות הרישומים בתיק הרפואי. עיון בתיק הרפואי של המערער מגלה רישום אחד על תלונה בדבר תחושת טנטון והוא בעת הבדיקה בבית החולים "ביקור חולים". פרט לזה אין תלונה כזו גם אחרי אותה בדיקה;

ד. בדיקת מאפייני טנטון שערך המומחה למערער לא מצאה "יכולת חזרה עקבית על צליל הטנטון" ומכאן מסקנת המומחה ש"תחושת הטנטון עליה [המערער] מתלונן כיום אינה אמינה".

ה. פרופ' קרוננברג סבור שד"ר גורביץ טעה בכך שהכיר בעובדה שליקוי השמיעה הזמני כתוצאה מן הפיגוע חלף עם הזמן ולא הכיר בכך שגם תחושת הטנטון חלפה עם הזמן.

ניתן לומר שבשורת הסיכום שלוש חוות הדעת הרלוונטיות שונות זו מזו. חוות הדעת של ד"ר אטיאס שוללת הן את ליקוי השמיעה והן את תחושת הטנטון. חוות הדעת של ד"ר גורביץ, שוללת את ליקוי השמיעה וקובעת כי תחושת הטנטון שרירה וקיימת ואף מגיעים בגינה 10% נכות. חוות הדעת של פרופ' קרוננברג גורסת כי קיים ליקוי שמיעה קל שלא ניתן לקבוע בוודאות שלא היה קיים לפני התרחשות פעולת האיבה וששיעורו 0% נכות ואילו את תחושת הטנטון הוא שולל.

הואיל והממצא של חוסר מהימנות המערער בהקשר לתלונת הטנטון נקבע בידי שני מומחים הוועדה אינה רואה מקום להתערב בכך. מסקנתנו היא, אם כן, שהמערער אינו סובל כיום מתחושת טנטון וממילא אין מקום להכיר בו כנפגע פעולת איבה בהקשר זה.

בעניין ליקוי השמיעה נקבל את מסקנות פרופ' קרוננברג שהן מקלות עם המערער, במובן זה שהמומחה קובע כי קיים ליקוי שמיעה קל.

השאלה היא אם הליקוי קדם לפיגוע או שהוא תוצאה של הפיגוע. נטל הראיה בעניין זו הוא על המערער. אולם, מדובר בהוכחת עובדה שלילית (היינו, הוכחת העובדה שהמערער לא סבל מליקוי שמיעה לפני הפיצוץ). לשם הוכחת עובדה כזאת די בהבאת ראיות משניות שעוצמתן קטנה. אנו סבורים שעצם העובדה שלא נמצאת בתיק הרפואי של המערער עדות לכך שקיים היה ליקוי שמיעה לפני האירוע, וכן כיוון שאין עדות שהוא נחשף ל"רעש תעסוקתי" לפני האירוע, אין יסוד לדחות את טענתו שהליקוי בשמיעתו הוא תוצאה של האירוע החבלני, אף על פי שלפי חוות דעת פרופ' קרוננברג בדרך כלל חבלות שמיעה כתוצאה הדף ניכרות בכל התדרים ולא רק בתדרים הגבוהים כפי שהדבר בעניינו של המערער.

המסקנה היא, אם כן, שבהקשר לשמיעה נגרם למערער ליקוי קל בעקבות האירוע החבלני.

התוצאה

במסגרת ערעור זה, עלינו להחליט רק בשאלה האם מוצדקת היתה הרשות המאשרת לסרב להכיר במערער כנפגע פעולת איבה. לא לנו לעסוק בשיעורי הפגיעה ובערכיהם מבחינת אחוזי נכות. בכך תעסוקנה הוועדות הרפואיות במסגרת המוסד לבטוח לאומי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ