אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עש 1031/02

פסק-דין בתיק עש 1031/02

תאריך פרסום : 26/04/2006 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1031-02
28/03/2005
בפני השופט:
1. ועדת ערר: נפגעי פעולות איבה
2. קיי בלנש (בדימוס) יו"ר הועדה


- נגד -
התובע:
מחאג'נה מוחמד אחמד
עו"ד רסמי זחאלקה
הנתבע:
בטוח לאומי-סניף תל-אביב
עו"ד רייכנברג
פסק-דין

1.                   העורר, יליד 1942, גדל באום-אל-פאחם, אחד מ-20 ילדים, ואב ל-11 ילדים.  השכלתו בסיסית בלבד, ועקב מות אימו עזב את בית הספר בגיל 9, והתחיל לעבוד.  הוא עבד כאופה במאפיות שונות בתל אביב, והתמיד בעבודתו בכל מקום בו הוא נקלט לעבודה. הוא ישב במאסר כ-4 שנים, בגין קליטה של קרוב משפחה מהשטחים המוחזקים, ללא רשיון.

2.                   תחילה, תיאור הארוע שאיננו מוכחש על ידי הרשות המאשרת.  ביום 25.5.01 העורר נכח בפיגוע בחדרה. הוא ישב בחלק הקדמי של אוטובוס כאשר מכונית תופת התפוצצה בסמוך לאוטובוס. הוא נפצע קל, ופונה לבית חולים בחדרה, שם הוא אושפז במשך שלושה ימים.   סיכום המחלה מחדר המיון נמצא בתיק.  פחות מחודש לאחר הארוע, העורר פנה למרפאה של דר' ג'בארין מומחה בפסיכיאטריה באום-אל-פאחם, שם אובחנה אצלו תסמונת של חרדה פוסט-טראומטית. הוא קיבל טיפול תרופתי.  בחוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש, הפסיכולוגית דר' יודיקין סיגל, נאמר כי העורר המשיך בביקורים במרפאה הפסיכיאטרית עד זמן קצר לפני שהוא נבדק על ידה. הוא הפסיק את הביקורים מחמת מצב כלכלי קשה, אלא שהוא המשיך בנטילת התרופות. היא קבעה כי בעקבות הארוע לוקה העורר בתסמונת חרדה P.T.S.D.

הוגש לתיק סיכום מחלה של דר' ג'בארין מיום 11.8.01. אותו דר' ג'בארין גם נתן חוות דעת פסיכיאטרית מיום 10.2.02. באותה חוות דעת מפורט מהלך מחלתו של העורר כתוצאה מן הפיגוע, הנתפס לדבריו של דר' ג'בארין אצלו כ"מאיים וקטסטרופלי", שבעקבותיו התפתח מצב שלP.T.S.D    . תסמונת זו  מתבטאת על פי דר' ג'בארין בסימנים קליניים אוביקטיביים וסוביקטיביים קבועים ובולטים.  אמנם, הוא מוסיף, חל שיפור מסויים בעקבות התרופות אך מצבו הנפשי של העורר נשאר בלתי יציב ומחייב המשך טיפול ומעקב. 

3.                   כאן ראוי לעמוד על אישיותו הבעייתית מאד של העורר.  השכלתו הצטמצמה ל-3 שנות לימוד בלבד. המושגים אצלו הם בסיסיים ביותר, ותפקודו בדרך כלל לוקה מחמת אישיותו.  נוסף לחוסר הרגשי שהיה לו בהיותו מתגורר מחוץ לביתו מגיל צעיר ביותר, הוא אף חלה במחלת לב שהצריכה ניתוחי חזה ושתילת מעקפים.  הוא גם אדם עצוב באשר אשתו איננה רוצה בו ,הן בשל חולשתו הגופנית והן בשל כך שהוא חדל לעבוד וחדל להביא פרנסה למשפחתו.  כאשר הוא אושפז בעקבות הפיגוע, ילדיו הגיעו לבית החולים לביקור, אך לא רעייתו. 

4.                   אין הרשות המאשרת חולקת על כך כי הארוע היה אירוע חבלני וכי העורר נכח בו.  הרשות מבקשת מבית המשפט לקבוע שכל המיחושים שנמצאו אצל העורר כאשר הוא נבדק על ידי המומחה מטעם ביהימ"ש, מוצאם במחלתו הגופנית שגרמה לירידה בתפקודו הכלכלי והשפיעה על יחסה של משפחתו אליו. 

5.                   תפקידו של ביהמ"ש הוא לבדוק אם כתוצאה מארוע האיבה נגרמה לו לעורר תסמונת של P.T.S.D  שאיננה קשורה במצבו הגופני והנפשי טרם הארוע.  לדעתנו, העורר הוכיח כי אכן, בנוסף למחלת הלב ולירידה בתפקודו בדרך כלל, כולל אין אונות מינית שגורמת לו מפח נפש, הוא לקה בתסמונת של חרדה שאיננה מרפה ממנו והוא ממשיך לסבול כתוצאה ממנה, וכי היא נגרמה על ידי הארוע החבלני. 

6.                   בסיכומיה, אומרת ב"כ המלומדת של הרשות המאשרת, כי המומחה מטעם ביהמ"ש טעתה באבחון שלה, טעות כה גסה עד כי אין להתבסס על חוות הדעת שלה.  במהלך הדיונים שבתיק.  ביקשה ב"כ הרשות למנות מומחה אחר בשל הטענות שהיו לה כנגד חוות הדעת. הבקשה הוגשה אחרי שהופנו אל המומחה שאלות הבהרה, 25 במספר, אשר תוכנן מלמד על כך שהמל"ל מבקש להפעיל מבחנים אחרים מאלו שהמומחה, דר' יודיקין סגל השתמשה בהם. למשל, בשאלות 8, 12, 20, 21 וכו', המומחה נשאלה אם היא ערה למבחנים, למאמרים, ולספרים שהרשות המאשרת פירטה בשאלות. אנחנו למדים מהשאלות שנשאלו, שחרגו מההיקף הרגיל של שאלות הבהרה, שהמל"ל מבקש להמיר חוות דעתה של המומחה בחוות דעתו כתוצאה מהידע שנצבר במל"ל ושהרשות המאשרת סברה שהמומחה היתה צריכה להשתמש בו. אין אנו סבורים שניתן להסתמך על מבחנים שזכרם לא בא בחוות הדעת של המומחה.  לא סברנו, גם, שהיה צורך במינוי מומחה אחר. על מנת שביהמ"ש ימנה מומחה אחר אחרי שהמומחה מטעמו נתן חוות דעתו, היה צורך להצביע על נסיבות חריגות שהיו מובילות לפסילתו של המומחה, מטעמים כבדי משקל, וראה: ספרו של דר' צלטנר, חבות לפיצויי נפגעי תאונות-דרכים, כרך ג', עמ' 1518 - 1519. שם נאמר כי אין זה ראוי לעודד בעלי דין להמתין למומחה שהתמנה בהסכמתם כי יתן חוות דעתו, ורק לאחר מכן יבקשו פסילתו מחמת כך שחוות הדעת איננה נוחה לאותו בעל דין. ראה גם, בר"ע (ת"א) 2135/99 גולן נ' איילון חב' לביטוח בע"מ, תק-מח 99(4) 15798. 

7.                   ההנחה היא כי מומחה רפואי פועל בהגינות ובתום לב. יכולתם של הצדדים לשכנע את ביהמ"ש בטעותו של המומחה היא מצומצמת לטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. לא השתכנענו כי חוות הדעת של המומחה מטעם ביהמ"ש, המתיישבת גם עם חוות דעתו של דר' ג'בארין, לקתה בטעות יסודית וגסה היורדת לשורשה של חוות הדעת עד כדי פסילתה. 

8.                   בסיכומיה של ב"כ המלומדת של הרשות המאשרת, היא מצביעה על סתירות בחוות דעתה של המומחה הדר' יודיקין סגל. מצד אחד, הפסיכולוגית מבליטה את דלות אישיותו של העורר, ומאידך, היא מציינת כי הוא למד נהיגה ועבד למחייתו. לא מצאנו כי זוהי סתירה הראויה להתייחסות. עוד אומרת עוה"ד גב' רייכנברג כי המומחה בעצמה ציינה שהעורר במסגרת המבחנים שהיא ערכה לו הגזים בתיאור ההפרעות שלו. בחוות דעתה של המומחה היא מזהירה את עצמה, בבואה להעריך את השפעתו של הארוע החבלני על תפקודו של העורר, שמא הוא נוטה להגזמה. אין היא מייחסת לו לעורר התחזות. אנחנו סבורים שהזהרה זו דווקא מלמדת על יכולתה המקצועית הנאותה של המומחה מטעם ביהמ"ש.  כל עוד שאין היא מגיעה למסקנה כי העורר התחזה בפניה, אנחנו מאמצים את חוות דעתה.  צורפה לתיק גם חוות דעתו של הפסיכולוג הקליני מטעם המל"ל דר' זלוטוגורסקי.  הוא הגיע למסקנה שכל התסמונות של העורר הן כתוצאה מאישיותו וממחלת הלב שלו שגורמים לו חרדה.  רצינו לציין כי הפסיכולוג הנ"ל בעמ' 2 בחוות דעתו ב"תוצאות המבחנים" הוא מציין במפורש כי העורר יצר קשר טוב ואמין עם הבודק, ולפי מבחניS.V.T.    תוצאות המבחנים אמינות ללא עדות להתחזות או הגזמה כלשהי.  אנחנו מחליטים כי לא זו בלבד שהעורר לא התחזה ולא התחלה, אלא שהוא גם לא הגזים במידה הראויה לציון.  

9.                    התוצאה היא שאנחנו מחליטים כי העורר הוכיח שכתוצאה מהארוע החבלני התפתחה אצלו תסמונת חרדתית של  P.T.S.D. וכי הוא נפגע פעולת איבה. 

ניתנה היום י"ז ב אדר ב, תשס"ה (28 במרץ 2005) במעמד ב"כ המשיב.


קיי בלנש, שופטת (בדימוס)               עו"ד משה מרבך, חבר   עו"ד עינת ריזברג-שושני, חברה

            יו"ר הועדה

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ