אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עש 102/03

פסק-דין בתיק עש 102/03

תאריך פרסום : 01/11/2007 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי נצרת
102-03
13/07/2006
בפני השופט:
סגן הנשיא נסים ממן

- נגד -
התובע:
מחסני חיסול בצפון בע"מ
עו"ד ריינפלד יצחק
הנתבע:
מנהל מס ערך מוסף טבריה
עו"ד א' גרוס
פסק-דין

1.  פסק דין זה עוסק בערעור על שומות מס ערך מוסף בנושאים הבאים:

            א.  פסילת פנקסים וחיוב בקנס לפי סעיף 95 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 [להלן - חוק מס ערך מוסף];

            ב.  שומת מס תשומות בגין אי הכרה בחשבוניות;

            ג. שומה בגין אי הכרה בתשומות בחשבוניות האוטונומיה;

ד. שומת מס עסקאות;

ה. חיוב בגין הפרשים בדווח לגבי מס תשומות.

            אדון בנושאים אלה לפי סדרם.  

נטל השכנוע

2.  אדון תחילה בשאלת נטל ההוכחה בכדי להקל את הדיון בכל אחת מהחשבוניות והעסקאות שתפורטנה להלן. המערערת מסכימה כי על פי פסק הדין ב-ע.א. 4069/03 מ.א.ל.ר.ז. שיווק מתכות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, נבו, המאגר המשפטי הישראלי [23.2.05], המבחן לניכוי מס תשומות על פי חשבוניות הוא מבחן אובייקטיבי ולא סובייקטיבי, דהיינו: די בעובדה שהחשבונית אינה כדין כדי לשלול את הזכות לקזוז את מס התשומות הכלול בה. יחד עם זאת, ישנו חריג המתקיים בהתמלא התנאים הבאים: העוסק פעל בתום לב; ישנה עסקת יסוד אמיתית; החשבוניות נראות תקינות על פניהן; העוסק הוכיח שלא התרשל ונקט בכל האמצעים הסבירים כדי לאמת את החשבוניות ואת זהות העוסק. ועוד טוענת המערערת כי אימוץ המבחן האובייקטיבי יכול להביא לתוצאות בלתי רצויות לאותו עוסק, אשר לא היה שותף לתהליך הרמייה. המערערת טוענת כי תנאים אלה התקיימו בה.

לענין תום הלב טוענת המערערת כי אופי העסק שהיא מנהלת, שהוא עסק מזדמן, אינו מאפשר בדיקת עומק באשר לזהות העוסק שמולו היא פועלת. בנסיבות בהן בוצעו העסקאות, שהיו רובן ככולן עסקאות חד פעמיות תוך כדי "ניצול הזדמנויות", ננקטו כל האמצעים הסבירים על מנת לאמת את החשבוניות ואת זהות העוסק. המערערת מאמצת לעניין זה את פסק דינו של השופט גלעדי ב-ע"ש 5/94 גליה בע"מ נ' מנהל מע"מ מיסים ט/4 ה-173 על-פיו לא יתכן שבכל קניה של חפץ בחנות צריך הקונה לזהות את בעל החנות ולהתקשר לשלטונות מס ערך מוסף כדי לוודא שבעל החנות נרשם כעוסק מורשה.

באשר לדרישה כי החשבונית תהייה תקינה על פניה, טוענת המערערת כי גם דרישה זו התקיימה בפרשה זו בכל החשבוניות נשוא הערעור על פי תקנה 9 לתקנות מס ערך מוסף [ניהול פנקסי חשבונות] תשל"ו-1976, יש לפרט בחשבונית פרטים כגון: מחיר היחידה, הכמות, הסכום המלא ששולם, סכום המע"מ, והסכום הכולל מע"מ. החשבוניות נשוא ערעור זה עומדות, לטענת המערערת, בכל הדרישות הצורניות. אמנם יש כמה חשבוניות שבהן הודפס מספר ח.פ. של העוסק ולא מספר הרישום במס ערך מוסף, אולם מכיוון שמדובר במספר זהה לחלוטין, ראוי להסתפק באזהרה תחת אשר לפסול את החשבונית כולה.

הדרישה השלישית, העדר רשלנות ונקיטת אמצעים סבירים, התמלאה גם היא, לדעת המערערת. היא טוענת כי על פי אופי עסקאותיה פעלה באופן סביר: העסקאות בוצעו כולן בחנויות, במרכזי מסחר ובבתי עסק הנחזים כבתי עסק רגילים שבהם עבדו אנשים והיו להם גם משרדים. לא היה צריך להתעורר אצלה כל חשד באשר לכשירותם של מי שעסקו מולה. אותם אנשים שהצליחו להונות את המערערת הונו גם את רשויות מס ערך מוסף. במקרים רבים העדר בדיקה מעמיקה, הגובל ברשלנות מצד המשיב באשר לזהות העוסק או הספק, מיקומו, סטטוס החברה וכו', גרם למשיב להיחפז ולסמן את החשבוניות כחשודות וזה ללא כל צורך ושלא כדין. עוד טוענת המערערת כי המשיב לא הוכיח כי אותם עוסקים אשר החשבוניות שהוציאו נפסלו לא שילמו בפועל לאוצר המדינה את מס ערך המוסף שגבו מהמערערת.

3.  המערערת מבקשת להבחין בין חשבונית פיקטיבית לבין חשבונית "זרה" אשר מבטאת בבסיסה, כבמקרים שבפנינו, עסקה אמיתית. ההבחנה בין חשבונית "זרה" לבין חשבונית פיקטיבית יחד עם עקרון ההקבלה במס ערך מוסף, מחייבים את המסקנה שיש צורך להכיר בחשבוניות הללו ולא לפסול אותן.

ובאשר לנטל ההוכחה טוענת המערערת כי אמנם הנטל מוטל על הטוען, ובמקרה זה עליה, אולם כאשר התובע [במקרה זה המערערת] נושא בנטל השכנוע להוכחת עובדה פלונית ועובדה זו ידועה במיוחד לנתבע, הרי נקודה זו עשויה להפחית את כמות הראיות שתידרש מהתובע להרמת נטל הבאת הראיות והעברתו אל הנתבע. לכן, על המשיב להוכיח שהתשלום על פי החשבונית לא בוצע. מסקנה אחרונה זו מוסקת על ידי המערערת, בין השאר, מתוך מה שנקבע בפסק דין ע"ש 9038/01 גוד-מאן מתכות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, נבו המאגר המשפטי הישראלי, [20.8.03]. לאור זאת טוענת המערערת כי התנהגותו של המשיב בעבר אשר הכיר בחשבוניות שהוצאו על ידי חלק מן העוסקים שפורטו לעיל, יצרה מצג כלפי המערערת על פיו החשבוניות תקינות בעיניו.

            4.  הטיעון דלעיל מתייחס רובו ככולו לשאלת ניכוי מס תשומות על סמך חשבוניות שטנען כי הוצאו שלא כדין. הטיעון איננו מתייחס לחלקים אחרים של הערעור והם פסילת הספרים ושומת מס העסקאות. בכל הנוגע לפסילת הספרים הפסיקה ברורה ועל פיה נטל הראיה ונטל השכנוע מוטלים על כתפי המערערת. ראו, למשל, את ברע"א 4483/02 מובילי מים  (1994) דבוריה בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף טבריה, נבו המאגר המשפטי הישראלי, פסק דין מיום 4.8.05 שם נקבע, בין היתר, כי כאשר נפסלים פנקסי העוסק מחמת אי ניהולם כדין, מוטלים עליו הן נטל השכנוע והן נטל הבאת הראייה. רשות המס ככל רשות נהנית מחזקת תקינות פעולותיה.

המחלוקת, אם בכלל ישנה מחלוקת בשאלה זו, נוגעת לנטל הראיה ונטל השכנוע בכל הנוגע לפסילת החשבוניות. בנושא זה ניתנו כמה וכמה פסקי דין בבית המשפט העליון וגם בבית משפט זה. ברע"א 3646/98 כ.ו.ע. לבניין בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, פ"ד נ"ז [4] 891  מיום 1.7.03 נקבע בעמוד 905 כי נטל השכנוע המוטל לעניין ניכוי מס תשומות הכלול בחשבונית שהוצאה לעוסק כדין הוא בדרך כלל קבוע ואינו עובר במהלך המשפט מבעל דין למשנהו. בערעור מס ערך מוסף שעניינו מס תשומות, העוסק שלא ניהל פנקסים כדין, הוא שנושא בנטל השכנוע וזה  מכוח שתי הוראות חוק: האחת, סעיף 38[א] לחוק מס ערף מוסף והשנייה, סעיף 83[ד] לחוק לפיו מוטל נטל השכנוע על העוסק אם לא ניהל פנקסים כדין. פנקסיה של המערערת נפסלו; הפסילה לא הושתתה על השימוש בחשבוניות "פיקטיבות", שהרי שאלה זו נתונה במחלוקת, אלא על אי עמידה בדרישות הוראות ניהול ספרים. כפי שיוברר להלן, פסילת הפנקסים היתה מוצדקת מראש וגם בדיעבד. לכן הנטל לשכנע כי החשבוניות הוצאו למערערת כדין מוטל עליה.

            5.  לדעתי מתוך הפירוט הרב שיובא להלן לגבי כל אחת ואחת מן העסקאות שעשתה המערערת עולה כי היא לא הצליחה לשכנע כי פעלה בתום לב וכי יש להכיר בניכוי מס התשומות למרות שהחשבוניות פסולות מבחינה אובייקטיבית. הדברים יפורטו בצמוד לדיון שלהלן לגבי כל אחת מהעסקאות. אפשר ואופי פעולותה של המערערת הוא ביצוע עסקאות מזדמנות חד פעמיות, אולם אין בכך משום צידוק מכל בחינה שהיא לפעול שלא בתום לב או להקל בחובותיה כעוסק מורשה. הוכח בכמה וכמה מקרים כי פעולותיה היו בלתי סבירות ובמקרים אחדים אף סיכנה את רכושה שלה מתוך הלהט לעשות עסקאות מוצלחות. אם המערערת מזלזלת ברכושה שלה. זה ענינה שלה, אך אין היא רשאית לזלזל בכספי אוצר המדינה המופקדים בידיה. לעיתים עולה הרושם כי המערערת איננה רוכשת סחורה במובן הרגיל של הביטוי אלא רוכשת מסמכים וליתר דיוק: רוכשת הזדמנויות. הדבר האחרון שעניין אותה הוא ההקפדה על תקינות החשבונית או בדיקת סמכותו של מי שהוציא אותה לעשות כן.

בכמה מקרים כלל לא ידעה המערערת מה היא קונה, לא בדקה את הסחורה, לא הקפידה לרשום את מחירי היחידות ובעיקר לא עמדה על זהותם של האנשים שמולה עמדה. במקרים לא מעטים ידעה המערערת כי מי שמוכר לה את הסחורה איננו מוסמך לעשות כן, כי איננו בעל הסחורה ואיננו רשאי להוציא חשבונית בשם העוסק בעל הסחורה. המערערת הייתה חייבת להתעניין בזהותו של האיש שעומד מולה ואין דינה כדין אדם הקונה בתום לב סחורה בחנות בקניון שאין לדרוש ממנו לברר את זהותו של בעל החנות, האם הוא רשום במס ערך מוסף או משלם את המס המגיע ממנו. המערערת איננה "צרכן" הקונה סחורה בקניון; היא סוחרת בהיקפים גדולים; היא משלמת מס ערך מוסף ומנכה את מס התשומות. זהותו של העוסק הפועל מולה היא נתון הכרחי שבלעדיו עשוייה העסקה כולה להיות בלתי חוקית או לפחות מונחת על קרן הצבי. דווקא מתוך כך שהמערערת קונה עסקים הנמצאים בשלבים כאלה ואחרים של חיסול או קשיים כלכליים, היא חייבת לעמוד על המשמר ולוודא כי הסחורה הנמכרת לה איננה גנובה או איננה סחורה שהוצאה בכוח מידי העוסק על ידי שליחיהם של אנשי השוק האפור.

6.  איני בטוח שכל העסקאות שעשתה המערערת היו עסקאות אמיתיות או כי הפגם היחיד הוא התנהלותם הבלתי חוקית של העוסקים האחרים מול מע"מ. בשל העדר תיעוד ראוי ובשל העדר פירוט בחלק לא מבוטל של החשבוניות, עצם קיומה של עסקה אמתית מוטל בספק רב במקרים רבים.

מכאן לדיון  ברכיבי הערעור השונים.

פסילת ספרים

7.  ספרי המערערת לשנים 1997 עד 2000 נפסלו בשל כך שנוהלו בסטייה מהותית מהוראות חוק מס ערך מוסף ותקנותיו. בעקבות הפסילה הוטל עליה קנס לפי סעיף 95 לחוק מס ערך מוסף בשיעור 147,237 ש"ח שהוא 1% מסך העסקאות באותן שנים.

ממצאי הביקורת העלו את הפגמים הבאים בניהול ספרי המערערת: הספרים נוהלו בשיטת החשבונאות הכפולה אך נעדרו מהם ספר קופה וגם תחליף לרבות חשבון בנק; לא נוהלו ספר כניסת טובין ולא שוברי קבלה; פנקסי החשבוניות לא נשמרו; רשימות מלאי לא נוהלו; תיעוד החוץ לא נשמר וגם לא סרטי קופה פנימיים. המערערת טענה כי ספריה נוהלו כראוי ואם נמצאו פגמים - אין הם מהותיים. חלק מהספרים ניזוק בשל רטיבות במחסן בו נשמרו. טענות אלה שבערעור נזנחו למעשה על ידי המערערת לאחר שמנהלה, מר שמשון עמרוסי,  הודה במפורש בעמ' 58 לפרוטוקול כי חלקים חשובים מתוך פנקסי המערערת לא נוהלו כלל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ