אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עש 1010/05

פסק-דין בתיק עש 1010/05

תאריך פרסום : 10/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
1010-05,1101-05
05/01/2006
בפני השופט:
ישעיהו שנלר

- נגד -
התובע:
דוד כהן
הנתבע:
מדינת ישראל לשכה לסיוע משפטי מחוז תל-אביב והמרכז
פסק-דין

1.         בפנינו ערעורים על החלטות הלשכה לסיוע משפטי (להלן - המשיבה או הלשכה), מיום 15.12.04 ומיום 16.3.05, בהן הוחלט שלא להעניק למערער סיוע משפטי, מחמת חוסר סיכוי משפטי, לפי סעיף 4 לחוק הסיוע המשפטי, תשל"ב-1972 (להלן - החוק).

2.         המערער פנה ביום 2.5.04 ללשכה, בבקשה למתן סיוע משפטי בערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי ושרות התעסוקה, אשר סרבו להעניק לו שיקום מקצועי.

בהחלטה מיום 15.12.04 ציינה הלשכה כי בהתאם להחלטת המוסד לביטוח לאומי, ועל-פי תוצאות אבחון שנערך למערער, מצבו הנפשי אינו מאפשר התערבות שיקומית. עם זאת, ככל שיחול שיפור במצבו הנפשי, תישקל שוב בקשתו לשיקום.

לעניין בקשתו של המערער לסיוע בעניין הסירוב ליתן לו שיקום בשנים קודמות, צויין כי היה על המערער להמציא ללשכה את כל החלטות הדחייה של המוסד לביטוח לאומי, כדי שניתן יהיה לבדקן. הגם שכך, לפנים משורת הדין, הלשכה תפנה למוסד לביטוח לאומי, בבקשה לקבל את ההחלטות, ואזי הן תיבחנה.

המערער הגיש ערעור על החלטה זו (ע"ש 1010/05).

3.         ביום 16.3.05, ניתנה החלטה נוספת בצירוף מכתב הסבר, ובו פורטו נימוקי ההחלטה, ובכללם כי בהתאם לתקנה 3(א)(3) לתקנות הביטוח הלאומי (שיקום מקצועי), תשט"ז-1956 (להלן - התקנות), תנאי למתן שיקום מקצועי בדרך של הכשרה מקצועית, החלטתו של פקיד השיקום כי אכן הנפגע מתאים לשיקום שכזה. בנוסף, בהתאם להוראות שהוצאו בעניין שיקום מקצועי, ליד פקיד השיקום תפעל ועדת שיקום הכוללת את פקיד השיקום, רופא מוסמך ופקיד מוסמך, וכי על פקיד השיקום, טרם החלטתו, להביא את השאלה בפני ועדת השיקום לחוות דעתה.

לאור האמור, צויין כי אין שחר לטענותיו של המערער, בעניין הסמכות לקבוע התאמתו לשיקום מקצועי, מה עוד, שהמערער לא הוכיח כשירותו בשנים הללו.

כך לא ניתן לערער על החלטות שניתנו לפני כשמונה שנים, כשגם ערעור שכזה אינו אפקטיבי, הואיל ולא ניתן להעניק שיקום רטרואקטיבי. החלטות המוסד לביטוח לאומי היו ידועות למערער במועד נתינתן, ועל כן לא היתה קיימת מניעה לערער עליהן במועד.

המערער הגיש ערעור גם על החלטה זו (ע"ש 1101/05).

4.         הדיון בשני הערעורים אוחד.

טענות המערער :

5.         במסגרת ערעורו הראשון, טען המערער בהתייחס למוסד לביטוח לאומי, כי עד לשנת 2004 לא נשלח לאבחון מקצועי, לא על-ידי המוסד לביטוח לאומי ולא על-ידי שרות התעסוקה. רק בשנת 2004 עקב לחצים של מפקח חינוך מבוגרים מחוז תל-אביב והמרכז, מר יוסי בר נוי, נשלח לאבחון מקצועי על-ידי המוסד לביטוח לאומי.

בנסיבות אלו, טען המערער, הכיצד יכול היה להחליט המוסד לביטוח לאומי כי אינו מתאים לשיקום, עד שיעבור טיפול נפשי. כך גם טען המערער, כי במהלך השנים עבר מספר טיפולים נפשיים במסגרות שונות, וחרף זאת, לא הופנה לשיקום מקצועי.

עוד טען המערער, כי מאז שנת 1990, לא קיבל תגובה רשמית מהמוסד לביטוח לאומי בעניין בקשת השיקום שהגיש, ובשל כך נמנעה ממנו היכולת לערער על החלטות אלו.

6.         בכל הקשור לשרות התעסוקה, טען המערער כי מאז שחרורו מהצבא היה מובטל מספר פעמים, אולם למרות זאת לא הופנה על-ידי שרות התעסוקה לאבחון מקצועי או לשיקום מקצועי. גם כאשר הופנה כבר על-ידי שרות התעסוקה למרכז השיקום, לא אושר לו לבסוף השקום בשל העדר תקציב, ואף לאחר שהתקבל תקציב, לא הופנה המערער בשנית למרכז השיקום.

7.         בערעורו השני טען המערער, כי הלשכה קיבלה למעשה את עמדת המוסד לביטוח לאומי. אולם, לטענתו, בכל השיחות שקיים במוסד לביטוח לאומי, לא נכח פסיכולוג או פסיכיאטר אשר קבע כי הוא זקוק לטיפול לפני שיקום.

יתר על כן, מנימוקי ההחלטה עולה כי ליד פקיד השיקום אמורה לפעול אותה ועדת שיקום הכוללת רופא מוסמך וכי הוועדה אמורה לקבל את ההחלטה. אולם, מכל אותם מסמכים שצרפה המשיבה בתשובתה לערעור הראשון, ניתן להסיק כי לא נכח רופא מוסמך בשיחות עמו, אלא רק עובדת שיקום ומפקחת.

בהתייחס לעבר, טען המערער, כי הואיל ולא עבר מעולם ועדת שיקום, ממילא לא יכול היה לערער בזמנו. אכן, אין אפשרות לשיקום מקצועי רטרואקטיבי, אולם ניתן להחיל את הסיפא של האמור בתקנה 3(א)(3) לתקנות, דהיינו, שיקום מקצועי יינתן בדרך אחרת.

כך גם טען המערער, כי אותו אבחון שנטען שעבר ביום 22.10.95, לא היה אבחון מקצועי אלא אבחון רגיל ביחידה לפסיכיאטריה בבית החולים איכילוב, ומשכך, אין קשר בין אבחון זה לבין שאלת השיקום המקצועי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ