אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 611/10

פסק דין בתיק ערר 611/10

תאריך פרסום : 05/12/2011 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
611-10
09/11/2011
בפני השופט:
1. עו"ד אינגריד הר-אבן
2. עו"ד מנחם שח"ק
3. עו"ד שמרית שלומוביץ'


- נגד -
התובע:
שיר גנץ
הנתבע:
דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רווה ואח'
פסק דין

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                           ערר מס' 611/10

(כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995                            

בעניין:                                     שיר גנץ

                                                                                                            העורר

                                                            נ   ג   ד

                                                דרך ארץ הייוייז ( 1997 ) בע"מ

                                                ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                            המשיבה

פ ס ק  -  ד י ן

העובדות וטענות הצדדים

1.                  להלן קיצור העובדות והטענות העובדתיות העומדות בבסיס הערר:

במועדים הרלבנטיים לערר היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ"ר 2151323 (להלן: " הרכב") ביצע באמצעותו נסיעות בכביש האגרה מס' 6, החל מיולי 2009 וחוייב בגינן באגרה על ידי המשיבה, בעלת הזיכיון עפ"י חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק"). החשבוניות בגין חיובי האגרה נשלחו על ידי המשיבה לכתובת: שלמה המלך 22  5 תל אביב 64378" (להלן: "הכתובת הרשומה"), שהייתה רשומה בעת ההיא במרשם רישיונות הרכב של רשות הרישוי. עד לחודש מאי 2010 לא שולם על ידי העורר חשבון אגרה כלשהו,  והמשיבה חייבה את העורר בחיובי פיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק, ובתקנות כביש אגרה [כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), בגין חיובי האגרה שלא שולמו. ביום 8.4.10 העבירה המשיבה את החשבוניות לטיפול עו"ד פישר, בא כוחה המטפל בגביה. ביום 23.5.10 (לאחר הגשת הערר) שולמו החשבוניות שסומנו כנספחים א' - ז' לתגובת המשיבה, הכוללות הן חיובי אגרה והן חיובי פו"ה, ונותרו פתוחות שתי חשבוניות פו"ה, נספחים ח', ט' לתגובת המשיבה (חשבונית ח' כוללת בנוסף גם חיוב אגרה). רישומי הדואר שלצד החשבוניות שהמשיבה שלחה בדואר רשום, בהתאם לתקנה 5 לתקנות האכיפה, היינו אלו שכללו חיובי פו"ה, מציינים שהן חזרו כולן לידי המשיבה תוך ציון הטעמים הבאים: "לא נדרש" (ביחס לחשבונית ג'), "הנמען לא ידוע" (חשבוניות ד', ו', ז', ט'), "הנמען עזב" (חשבוניות ה', ח'). טענתו המרכזית של העורר, המבקש את ביטול חיובי הפו"ה, הן אלו ששולמו והן אלו שנותרו לתשלום, היא שביום 14.4.10 הוא קיבל לראשונה מן המשיבה הודעה (טלפונית) על קיומם של החיובים ועל כך שהועברו לעוה"ד מטעמה, ואז גם הבין לראשונה שהרכב לא צורף למנוי שהיה קיים ביחס לרכב הקודם. העורר מוסיף, שהכתובת הרשומה אליה נשלחו החשבוניות נעזבה על ידו בחודש מרץ 2009 ותולה בכך את כשלון המסירה של החשבוניות. לטענתו, המשיבה לא עשתה די על מנת לאתרו ולמסור לו על החוב ומציין שלא הייתה לו כל כוונה להתחמק מתשלומיו למשיבה. המשיבה מצידה דוחה את טענות העורר וטוענת שהוא חויב כדין בפו"ה שכן לא שילם את חיוביו במועד. המשיבה מוסיפה שהעורר ידע על קיומן של החשבוניות, התחמק מתשלומן וככל שהכתובת לא הייתה טובה הרי שמדובר על מחדל של העורר ועליו לשאת בתוצאתו. בסיום כתב התשובה מבקשת המשיבה שהוועדה תבחן האם הערר הוגש באיחור.

2.                  ביום 30.3.11 התקיים דיון בנוכחות בא כוח המשיבה, העורר, ורעייתו - גב' אפרת גנץ (להלן: "אפרת"). העורר ואפרת העידו בפנינו, ואת החלקים החשובים מעדותם נפרט במסגרת הדיון להלן. לאחר הדיון הגישו הצדדים מסמכים שונים שהגשתם הותרה על ידינו, לרבות סיכומים בכתב. מצד העורר הוגש צילום של ספח תעודת הזהות שלו המעיד על כך שכתובתו במשרד הפנים עודכנה ביום 13.6.10. מצד המשיבה הוגשו מסמכים המתייחסים לחשבוניות שנוצרו לאחר הגשת תגובת המשיבה לערר. מתוך החשבוניות הללו רלוונטית להכרעה רק חשבונית אחת, שסומנה על ידי המשיבה כנספח י', הכוללת חיוב בגין ריבית פיגורים, ששולם על ידי העורר ביום 26.5.10. יתר החשבוניות הן חשבוניות אגרה ששולמו, וחשבונית אחת בגין פו"ה, שסומנה כנספח טז' לתגובת המשיבה, ברם המשיבה הודיעה שהיא מוותרת על חיוב פו"ה זה, כך שהתייתר הצורך לדון בו. בנוסף, צירפה המשיבה תמליל ותקליטור של שיחה שנערכה ביום 19.12.10 עם העורר ואפרת. לשיחה זו, שהצדדים חלוקים ביחס למשמעויות שיש לגזור ממנה, נתייחס במסגרת הדיון להלן ונראה כי אין בה כדי לשנות מאומה מן הבחינה האופרטיבית.

דיון

3.                  לא מצאנו בסיס להנחה שהערר הוגש באיחור, למעט ביחס לחשבונית נספח ג' שרישום הדואר מציין לגביה "לא נדרש", ושמכוח תקנה 5(ג) לתקנות האכיפה יש לראותה כאילו נמסרה (נציין כי נאמנותו של הרישום מוטלת בספק נוכח עדות העורר על כך שכבר במרץ 2009 עזב את הכתובת הרשומה). עם זאת, היות והערר לגבי חשבונית זו נדחה לגופו, כדלהלן, התייתר הצורך לדון באפשרות להאריך מועד לגביה. ביחס ליתר החיובים שבמחלוקת המשיבה לא הניחה כל בסיס להנחה שיש איחור בהגשת הערר. נפנה אפוא לבחון את הערר לגופו.

4.                  כאמור, להכרעתנו עומדים חיובי הפו"ה שהוטלו על העורר קודם להגשת הערר וכן החיוב בגין "ריבית פיגורים" שנכלל בחשבונית י' שצורפה לסיכומי המשיבה.

5.                  לא ניתן לפטור כליל את העורר מאחריות לאי תשלום החשבוניות ולבואם לעולם של חיובי הפו"ה. אין חולק, שאת הכתובת הרשומה עזב העורר הרבה קודם לתחילת השימוש בכביש באמצעות הרכב. האחריות לעדכון כתובת טובה ברשות הרישוי, באמצעות עדכון רשות האוכלוסין, מוטלת על העורר. מדובר על חובה חוקית על פי תקנה 13 לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, נובעת גם מחוק עדכון כתובת, התשס"ה - 2005, והיא מתבקשת גם מכוח השכל הישר. בכך שהכתובת לא עודכנה עד לאחר שבאו לעולם כל החיובים הרלוונטיים, פגע העורר ביכולתה של המשיבה למסור לו את החשבוניות, וקשה שלא לראות בו אחראי, במידה זו או אחרת לכך שחיובי האגרה לא שולמו במועד. אמנם, אפרת העידה כי הם היו משוכנעים שהרכב מצוי במסגרת מנוי ומשום כך לא בדקו את מצב החשבון, ברם גם אם כנים דברים אלו של אפרת, מדובר היה על הנחה בלתי מבוססת שכן לא נעשתה מצד העורר כל פעולה לצירוף הרכב למנוי, מה גם שמדובר היה על מנוי של אפרת. עם זאת, בטענה זו יש במידת מה כדי לרכך את מידת הביקורת כלפי העורר שכן התרשמנו שהעורר אכן לא היה מודע לחיובים בזמן אמת. נוכח התנהלות העורר לאחר ההתוודעות חוב, לרבות תשלום כל החוב וההצטרפות למנוי, ועובדת קיומו של מנוי קודם, יש יסוד איתן להניח שאילו היו מודעים הוא ואפרת לכך שהחשבוניות אינן משולמות, הם היו פועלים להסדרת התשלומים.

6.                  בהתחשב באמור בסיפא של סעיף 5, יש מידה לא קטנה של טעם בטענת העורר לכך שהמשיבה לא עשתה די על מנת לאתרו וליידעו אודות החיובים הנצברים ביחס לרכב, קודם שהעבירה את הטיפול בתיק לידי עוה"ד פישר. ברישומי המשיבה לא ניתן למצוא ולו פעולה אחת שמטרתה איתור העורר וזאת במשך כל תקופת השימוש של הרכב בכביש, עד להעברת החשבוניות לעוה"ד פישר, באפריל 2009, ולמרות שחזרו אליה שוב ושוב החשבוניות ששלחה בדואר רשום, כאמור, וניתן להניח שגם אלו ששלחה בדואר רגיל חזרו שכן העורר לא התגורר בעת הרלוונטית בכתובת הרשומה. הוועדה אמרה את דברה לא פעם בנוגע לחובת המשיבה לפעול לאיתור לקוחות, שאינם מקבלים את החשבוניות, על חיובים הנצברים בחשבונם ובית המשפט המחוזי אף הוא תמך בעמדת הוועדה בעיקרה, וכך נקבע על ידו [בר"ע 1173/04 (באיחוד דיון) דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ נ' ראני נאסר ואח' תק'-מח' 2005 (2) 7359] -

"מובן שאין לקבל גישה של התעלמות שיטתית מחזרת דברי דואר מהם משתמע שהחייב העתיק כתובתו...ובמסגרת סמכויותיה רשאית ועדת הערר לקבוע כי מירוץ החיובים הנוספים יעצר מהשלב שבו היה על דרך ארץ לפעול לאיתורו של החייב...איתור החייב בנסיבות בהן ברור שההודעות אינן מגיעות ליעדן, הינה חובה המוטלת על דרך ארץ מכח חובת תום הלב וסמכויות האכיפה המסורות בידה ומובן שמחובתה לקחת בחשבון תקלות הנוגעות למשלוח החשבון בבואה לשקול מתן הנחה או הפחתת החיוב. התעלמות מחובה זו תהיה עילה להתערבות ועדת הערר בכל מקרה על פי נסיבותיו."

אמנם, אין אנו יודעים עד כמה מאמצי המשיבה, ככל שהיו ננקטים, היו מניבים פרי, ברם בהעדר תיעוד לניסיון כלשהו יש לצאת מהנחה שככל שהיה ננקטת פעולה של ממש, היה עולה בידי המשיבה לאתר את העורר וכאמור יש יסוד איתן להנחה שככל שהיה העורר מתוודע לבעיה שנוצרה, הוא היה פועל לתיקונה, כפי שעשה לאחר שקיבל את ההודעה הטלפונית מיום 14.4.10. כמתואר בערר. כמו כן, העובדה שהמשיבה הצליחה להשיג את העורר טלפונית ימים ספורים לאחר שהתיק הועבר לטיפול עוה"ד, אומרת דורשני ומחזקת את ההנחה הנ"ל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ