אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 600/09

פסק דין בתיק ערר 600/09

תאריך פרסום : 23/11/2011 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
600-09
02/11/2011
בפני השופט:
1. עו"ד אינגריד הר-אבן
2. עו"ד מנחם שח"ק
3. עו"ד שמרית שלומוביץ' - שטיין


- נגד -
התובע:
ישראל פרץ
הנתבע:
דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רווה ואח'
פסק דין

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                       ערר מס' 600/09

(כביש ארצי לישראל) התשנה - 1995

בעניין:                          ישראל פרץ

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר 4931818 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק"), חייבה את העורר בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה שהושתו על העורר בגין נסיעות שבוצעו באמצעות הרכב בכביש האגרה.

2.      בכתב הערר, שהוגש ביום 14.5.09 טוען העורר כי בשנת 2004 הוא קיבל חשבונית לתשלום ע"ס 88.52 ש"ח, ששולמה באיחור קל. לטענתו, הוא לא קיבל כל פניה נוספת מן המשיבה לאחר התשלום הנ"ל וסבר כי בכך נגמר העניין. להפתעתו, ביום 14.8.07 קיבל מכתב מן המשיבה ובו נמסר כי קיים חוב של 600 ש"ח ועל הכוונה לפתוח תיק הוצל"פ. רעייתו התקשרה למשיבה, ונמסר לה שהכתובת לא הייתה מעודכנת ולכן לא קיבלו הודעות כל השנים. במעמד זה הוצע לעורר לשלם 300 ש"ח לסגירת החוב אולם עקב מצבו הכלכלי באותה עת וכן בגין התנגדות "אידיאולוגית" - לא קיבל את ההצעה. כעבור כשנתיים, ביום 5.4.09, התקשרה מזכירת עוה"ד המטפל בהוצל"פ ומסרה כי אכן נפתח תיק הוצל"פ והחוב צמח לכדי סכום של 2150 ש"ח. העורר קובל על הקפיצה הקיצונית בשיעור החוב וטוען כי מדובר על "עושק וגזל לאור היום". העורר מתאר את מצבו הכלכלי והאישי וטוען כי יקשה עליו לשלם את החוב הנטען.

3.      המשיבה מצידה, בתגובתה מיום 30.6.09, טענה טענות שונות שלטעמה מצדיקות את דחיית הערר. המשיבה טוענת כי פעלה כדין ובהתאם להוראות החוק והתקנות, הן בנוגע למשלוח החשבוניות לכתובת הרשומה ברשות הרישוי, להשתת החיובים, להשתת הפו"ה ולנקיטת הליכי הגביה. כן טוענת המשיבה כי שיעורי החיובים הם בהתאם לדין. המשיבה טוענת כי במועדים מוקדמים מאוד הופנה העורר לוועדת הערר וכן הונחה לעדכן את הכתובת ברשות הרישוי. העורר היה מודע, אפוא, לחובו ובחר שלא להסדירו ולא ברורה טענתו לכך שהופתע לשמוע על החוב. המשיבה טוענת כי העורר, למעשה, אילץ אותה לפתוח תיק הוצל"פ בכך שבחר לא להסדיר חובו ובהמתנתו רבת השנים. תיק ההוצל"פ נפתח בפועל ביום 4.12.07.  כן טוענת המשיבה כי הערר הוגש באיחור ניכר ויש לדחותו ולו משם כך.

לתגובתה צירפה המשיבה את פרטי החשבוניות הרלוונטיות, את רישומי הדואר ביחס לחשבוניות שנשלחו בדואר רשום, את ריכוז החשבוניות, לרבות מועדי הפקה והתשלומים, וכן דו"ח ריכוז בקשות שירות לפי חשבון.

מנספחים אלו עולה, בין היתר, כי ביחס לרכב הופקו 9 חשבוניות, החל מיום 12.3.04 (חשבונית נספח א' לתגובת המשיבה) ועד יום 12.11.04 (חשבונית ט'). החשבוניות כללו חיובי אגרה בגין 6 נסיעות והן נשלחו כולן לכתובת "שמואל הנביא 101  66 ירושלים 97253 (להלן: "הכתובת הרשומה"). מתוכן, נספחים ב', ד', ה', ז', ט' כללו חיובי פו"ה ולפיכך נשלחו בדואר רשום (בהתאם לתקנה 5 לתקנות האכיפה), ולצד כולן רישום הדואר - "נמסר חזרה לשולח ... לא דווחה סיבת אי המסירה".

כל החשבוניות שכללו חיוב נסיעות בלבד, נספחים א', ג', ו', ח' לתגובת המשיבה שולמו במהלך שנת 2004, אולם זאת לאחר המועד הנקוב כמועד האחרון, והעורר חויב בפו"ה בגין כך. בנוסף, העורר שילם את חיובי הפו"ה שבחשבוניות ב' ו - ט' לתגובת המשיבה, זאת במועדים מאוחרים להגשת הערר.

4.      הדיון בתיק זה התקיים ביום 24.5.10. לדיון התייצבו העורר, אביו ובא כוח המשיבה. במהלך הדיון שמענו את עדות העורר ועדות אביו (להלן: "האב").  

בדיון טען העורר כי כאשר שילם (באמצעות האב) את החוב שנדרש, בסך 88 ש"ח, בשנת 2004 (לערר צורפה קבלה), הוא הניח שהתשלום כולל את הריבית, שהניח שהיא מסתכמת ב"כמה שקלים". לטענתו, המשיבה "נרדמה" בנוגע לריבית שנותרה לטענתה בלתי משולמת. העורר טען כי המשיבה יכולה הייתה לאתר אותו כפי שאיתרה אותו בסופו של דבר עם מכתב ההתראה ברחוב דוד 39 ירושלים (להלן: "הכתובת העדכנית").

עוד טען העורר, כי לאחר פתיחת תיק ההוצל"פ נמסר לרעייתו שובר תשלום ע"ס 125 ש"ח (מדובר ככל הנראה על חשבונית נספח ט' לתגובת המשיבה, ששולמה ביום 26.5.09) והסתבר כי מדובר על חשבונית שכבר הועברה להוצל"פ ולכאורה נעשה ניסיון לגבותה פעמיים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ