אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 387/3011

פסק דין בתיק ערר 387/3011

תאריך פרסום : 24/10/2013 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר
387-3011
03/04/2013
בפני השופט:
1. עו"ד מנחם שח"ק יו"ר הוועדה
2. עו"ד שרון גלילי חבר הועדה
3. גלעד ונגרובר חבר הועדה


- נגד -
התובע:
יעקב אביטל
הנתבע:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר ואח'
פסק דין

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 8002836 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס - 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר בחיוב אגרה בגין שימוש בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר"), שנעשה ביום 9.11.11 (להלן: "הנסיעה הרלוונטית") וכן בחיוב פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותם בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א - 2010 (להלן: "התקנות"), עקב שימוש שלטענתה נעשה שלא בהתאם לחוק ולתקנות.

2.      קודם שנפרט את טענות הצדדים, נוסיף בתמצית מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס למאפייני הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסקי הדין בעניין סיוון חן, ערר 30/3011, ובעניין ניסים ולביאה צבי, ערר 164/3011). באופן כללי ניתן לומר שפרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, וסופו בנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, לרבות פטור בגין רכב רב תפוסה, מתקן ביקורת להעלאה או הורדה של נוסעים, הרלוונטי לעניינינו, עמדות תשלום ועוד (מתחם זה יכונה להלן : "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך (שהוא למעשה המשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב, עד אשר הוא מתמזג עם נתיבי איילון (קטע דרך זה יכונה: "המקטע השני").

3.      העורר טוען כי במועד הנסיעה הרלוונטית צויין בשילוט כי מחיר נסיעה הוא 7 ש"ח. לטענתו, הוא לא הכיר את "הפרוצדורה" ובלשונו - "לא ראיתי שלט 'מאיר עיניים' שיכול היה להצביע על הסבר לגבי שימוש בכביש זה". העורר מוסיף שפעל בתום לב וביקש לבטל את הפו"ה.

4.      המשיבה טוענת כי השימוש נעשה שלא בהתאם לחוק ולתקנות והעורר חויב כדין בפו"ה משום שלא נירשם מראש ולא שולם במזומן עבור הנסיעה. המשיבה מציינת כי העורר חוייב בחיוב פו"ה מופחת בהתאם לתקנה 12(ג) לתקנות משום שהיה זה חיוב הפו"ה הראשון שהושת עליו. המשיבה צירפה לתשובתה צילומים של השלטים שלטעמה מבהירים היטב שהכניסה היא לרשומים בלבד.

5.      ביום 27.6.12 התקיים דיון בערר. העורר הודיע מראש שאין בכוונתו להתייצב וביקש שזה יתקיים בהעדרו. בהודעתו טען העורר כי לטעמו "האדם הסביר לא מבין מה לעשות בהיותו בנתיב המהיר וכך היה איתי המשכתי בתום לב תוך שאני יודע שאשלם 7 ש"ח בלבד" (הדגשות במקור). המשיבה, שהתייצבה לדיון, חזרה בו על הטענות שהועלו בכתב התשובה לערר.  

דיון

6.      עצם השימוש בנתיב המהיר, מותר רק למי שהתקשר בהסכם עם המשיבה, או מי שזכאי לפטור בתנאים המפורטים בחוק, בתקנות ובהסכם הזיכיון. על פי סעיף 3ב לחוק:

"3ב(א)  לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)    ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;

(2)    האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה ..."

            סעיף 3ג קובע -

"3ג.      (א)   המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."

7.      העורר לא פעל בהתאם לאמור בחוק - לא נרשם קודם לשימוש בנתיב המהיר ולא שילם מראש עבור הנסיעה. משכך, לכאורה, זכאית הייתה המשיבה לחייבו הן בחיוב האגרה עבור הנסיעה והן בפו"ה בשל ההימנעות מרישום, ובהתאם לתקנה 11 לתקנות הקובעת כי "חייב יחויב בפיצוי והחזר הוצאות לבעל הזיכיון בעד כל אחד מאלה ... נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף".

שיעור הפו"ה נקבע בתוספת השלישית לתקנות ובמקרה של חיוב ראשון מדובר על חיוב מופחת, בהתאם לתקנה 12(ג).  

8.      בעת שהעורר עשה שימוש בנתיב - וכך המצב גם כיום -  ניצבו לאורך הדרך שלטים שעל גביהם נכתב "לרשומים או למשלמים במזומן". עד לחודש 9/2011, וכעולה מנספחי תגובת המשיבה, נרשם על גבי השלטים "לרשומים בלבד". מדובר בשלטים בולטים וברורים מבחינת הנראות שלהם בתוואי הדרך.

נוסח השלטים הקודם - "לרשומים בלבד" היה מחד נכון, שכן הוא העביר באופן ברור את המסר שאסורה הכניסה למי שאינו רשום, ברם מאידך הוא היה מטעה, שכן הכניסה לנתיב מותרת גם למי שמבקש לשלם מראש עבור השימוש, וגם אם אינו רשום. כמו כן, הכניסה בוודאי מותרת למי שמבקש להירשם באותה נסיעה - והדבר אפשרי על ידי כניסה אל החניון ופניה לעמדות השירות. משכך, שונה הנוסח כך שנוספה לו אופציית התשלום מראש ונרשם בו - "לרשומים או למשלמים במזומן".  דא עקא, שגם המצב הקיים אינו מונע לחלוטין אפשרות לטעות. קודם לשינוי בשילוט, כאשר צוין "לרשומים בלבד", היה המסר חד וברור (אך שגוי, כאמור). בכך שהוסרה המילה "בלבד" מן השלטים, נגרע מהם המסר השלילי החד משמעי שהיה טמון בהם קודם לכן, קרי - שהשימוש אסור למי שאינו רשום מראש ולמי שלא שילם במזומן. בנוסף, לא ברור מן השלט שעל התשלום במזומן להתבצע מראש.  כמו כן, בעת הנסיעה הרלוונטית, בנקודת הפיצול לא היה שלט ברור שהכווין את המשתמשים לחניון לצורך תשלום מראש, אלא רק לצורך רישום (וראו הרחבה בעניין זה בפסה"ד בערר 272/3011 בעניין בלה אלי. בינתיים המצב תוקן במידה רבה). לא פעם התייצבו בפנינו עוררים שטענו שהשילוט הקיים כיום אינו ברור דיו והעורר דנן הוא אחד מהם.

עם זאת, מערך השילוט, גם במתכונתו הנוכחית, מעביר באופן משביע רצון את המסר לפיו הרשות להיכנס לנתיב המהיר מותנית בתנאים ואינה נתונה לכל דכפין. אמנם, ניתן לקבל במקרה המתאים טענה מצד משתמש שהשילוט לא היה ברור לו עד תום, וכי לאור חוסר הבהירות בשילוט הוא טעה ולא נרשם מראש, או שטעה ולא שילם מראש עבור השימוש, במיוחד כאשר מדובר בשימוש הראשון, אולם קשה לעשות זאת במקרה דנן, במיוחד מבלי שהעורר התייצב לדיון שנקבע בעניינו. העובדה הנטענת שהעורר נהג "בתום לב" אינה מהווה עילה שעל בסיסה מוסמכת הוועדה לבטל את החיוב, שפורמאלית הוטל כדין, כאמור. כמו כן, בכתב הערר לא הבהיר העורר מה הבין מן השלטים הבולטים הכוללים את המסר "לרשומים או למשלמים במזומן" ולמעשה כלל לא התייחס לשלטים אלו, שמרכזיותם ברורה. נוכח סכום החוב הקטן שעל הפרק, ניתן אמנם  להבין את החלטת העורר להימנע מהתייצבות לדיון, ברם בד בבד קיים חיסרון בתמונה העובדתית, ששולל את האפשרות להעניק לו את הסעד שביקש.  

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ