אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 25/3012

פסק דין בתיק ערר 25/3012

תאריך פרסום : 28/10/2013 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת ערר לפי חוק נתיבים מהירים התש"ס - 2000
25-3012
21/03/2013
בפני השופט:
עו"ד מנחם שח"ק - יו"ר הוועדה

- נגד -
התובע:
משה שמעון
הנתבע:
הנתיב המהיר בע"מ
עו"ד ויקטור פישר ואח'
פסק דין

רקע עובדתי ודיוני

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר. 8920460 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק נתיבים מהירים, התש"ס - 2000 (להלן: "החוק"), חייבה את העורר בחיובי אגרה בגין שימוש בנתיב המהיר לתל אביב (להלן: "הנתיב המהיר") וכן בחיובי פיצוי והחזר הוצאות (להלן: "פו"ה"), כמשמעותו בחוק ובתקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), תשע"א - 2010 (להלן: "התקנות"), עקב שימוש שלטענתה נעשה שלא בהתאם לחוק ולתקנות. העורר מבקש את ביטולם של החיובים שהוטלו עליו.

2.      קודם שנפרט את טענות הצדדים, להלן מספר מילות רקע, החשובות לעניינינו, ביחס למאפייני הנתיב המהיר (להרחבה יתירה בכל הנוגע להפעלת הפרויקט והתשתית התחיקתית וההסכמית שמכוחה הוא פועל, ראו בפסקי הדין בערר30/3011 בענייו סיוון חן ובערר 164/3011 בעניין ניסים ולביאה צבי). באופן כללי ניתן לומר שפרויקט הנתיב המהיר בנוי משלושה חלקים מרכזיים: קטע דרך ראשון שתחילתו באזור מחלף בן גוריון, וסופו בנקודת פיצול, סמוכה למחלף שפירים, שבה ניתן לרדת מן הנתיב (הממשיך לעבר תל אביב, במקטע השני, כהגדרתו להלן) אל גשר המוביל אל החלק השני של הפרויקט (קטע דרך זה, ממחלף בן גוריון ועד לנקודת הפיצול, יכונה להלן: "המקטע הראשון"). החלק השני הוא מתחם הכולל את משרדי המשיבה, מרכז בקרה, חניון גדול, מערך הסעות, נקודות ביקורת למתן פטורים, לרבות פטור בגין רכב רב תפוסה, מתקן ביקורת להעלאה או הורדה של נוסעים, הרלוונטי לעניינינו, עמדות תשלום ועוד (מתחם זה יכונה להלן : "החניון"). החלק השלישי הוא קטע הדרך (מדובר למעשה בהמשכו הישיר של המקטע הראשון), שתחילתו באזור היציאה מן החניון וסופו באזור מחלף קיבוץ גלויות, בואכה תל אביב, עד אשר הוא מתמזג עם נתיבי איילון (קטע דרך זה יכונה להלן: "המקטע השני").

3.      במוקד התיק דנן עומדת השאלה האם השימוש שנעשה באמצעות הרכב במקטע הראשון היה שימוש בר חיוב, וככל שהיה בר חיוב - האם בנסיעה הרלוונטית דובר בהורדת נוסע בחניון, ואם כן - האם זכאי העורר לפטור לגביה (להרחבה בנוגע למקור הפטור למי שמעלה או מוריד נוסע ותנאי הזכאות לו, ראה בהרחבה בפסקי הדין הנ"ל).

4.      עסקינן בשש נסיעות רלוונטיות שבוצעו במהלך תקופה קצרה, במועדים הבאים: 27.11.11, 28.11.11, 29.11.11, 30.11.11, 5.12.12, 13.12.12.

אין חולק שבכל הנסיעות נעשה שימוש רק במקטע הראשון של הנתיב המהיר, מבלי להמשיך במקטע השני.

אין גם חולק כי מי שמוריד או מעלה נוסע בחניון זכאי לפטור מתשלום האגרה, אלא שלטענת המשיבה, כדלקמן, הפטור מותנה במעבר בנקודת ביקורת ייעודית.  

5.      טענתו המרכזית של העורר היא שבכל הנסיעות הרלוונטיות נסעו הוא ורעייתו ברכב אל החניון, הוא עצמו ירד מן הרכב בסמוך לנקודת ההסעה הציבורית (שאטל), רעייתו יצאה מן החניון ברכב, חזרה לכביש מס' 1 מבלי להמשיך במקטע השני. העורר מציין כי על הפטור השמור למי שמוריד נוסע למד לדעת מעיון באתר המשיבה וצירף לערר העתק מדף אינטרנט. 

6.      לטענת המשיבה בתשובתה, הפטור מותנה במעבר בנקודת ביקורת ספציפית. לטענתה, היות שהפעולה לא בוצעה בנקודת הביקורת, ולא ניתן פטור, העורר חויב כדין בתשלום האגרה ומשלא נרשם מראש, חויב כדין גם בפו"ה. המשיבה טוענת כי השימוש נעשה שלא בהתאם לחוק ולתקנות וכי גם שימוש במקטע הראשון מחייב בתשלום. לטענת המשיבה, העורר התעלם מן החוק, התקנות ואף מן השילוט הברור המוצב בכניסה לחניון וברחבי החניון לגבי עמדות העלאה והורדה של נוסעים, ומשנמנע ממעבר בנקודת ביקורת, חויב כדין באגרה ומשלא היה רשום כמנוי, חויב כדין בפו"ה. במשיבה צירפה לתגובתה צילום של שלטים המוצבים במקום. לגבי אתר האינטרנט תמהה המשיבה על כך שהעורר בחר להתייחס לדף האינטרנט המתאר את החניון ולא לזה המפרט את ההנחיות להורדה והעלאה של נוסעים.

7.      ביום 30.10.12 התקיים דיון בפנינו, שבמסגרתו שמענו את טענות הצדדים בעל פה ואת עדות העורר.

8.      במעמד הדיון הסכימו הצדדים שהדיון בערר יתקיים בפני הרכב חסר של הוועדה ובהתאם לסעיף 16 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"א -1991.

דיון

9.      אכן, כטענת המשיבה, השימוש בנתיב המהיר מותר רק למי שפועל בהתאם לאחת החלופות המוצעות בחוק, שזו לשונו:

"3ב(א)  לא ינהג אדם ברכב בנתיב מהיר, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:

(1)    ברכב קיים אמצעי זיהוי על פי הסכם תקף;

(2)    האגרה בעד אותה נסיעה שולמה מראש או שולמה במהלך הנסיעה בנתיב מהיר, הכל כפי שקבע בעל הזיכיון באישור הרשות הממונה;

..."

"3ג.      (א)   המבקש להסדיר מראש את אופן חיובו באגרה ובחיובים אחרים לפי הוראות חוק זה, בשל נסיעות ברכב בנתיב מהיר, יתקשר לשם כך בהסכם עם בעל הזיכיון."
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ