אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 242/08

פסק דין בתיק ערר 242/08

תאריך פרסום : 28/11/2010 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
242-08
23/11/2010
בפני השופט:
ועדת הערר

- נגד -
התובע:
אורי מידן
הנתבע:
דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רווה ואח'
פסק דין

1.      עניינו של ערר זה הוא חיוב בסך של 17.51 ש"ח טבין ותקילין(!) שהושת על העורר במסגרת חשבונית שסומנה כנספח טז' לתגובת המשיבה. מדובר על חיוב בגין סירוב חברת האשראי לכבד הוראת חיוב שהועברה לה על ידי המשיבה. כפי שיובהר הלאה, לאחר הגשת הערר הסכימה המשיבה לבטל את החיוב הנ"ל והסוגיה היחידה שנשארה במחלוקת, היא סוגיית ההוצאות, ששני הצדדים עומדים על פסיקתן, ודרישת העורר לפסוק פיצוי לטובתו. 

2.      ביום 13.5.09 התקיים דיון בפנינו. למקרא כתבי הטענות ולמשמע הדברים שהוספו על ידי הצדדים בדיון, ניתן לסכם בקיצור את העובדות, שאין לגביהן מחלוקת, כדלקמן:

החל מיום 15.2.05 ועד ליום 21.10.07 היה רכבו של העורר, מ.ר. 6479056 (להלן: "הרכב"), מצוי במסגרת מנוי אצל המשיבה. כל החיובים שהושתו על העורר עד ליום 21.10.07, ולא עד בכלל, נפרעו כסדרם, ללא כל תקלות, באמצעות אמצעי התשלום שמסר העורר עם ההצטרפות למנוי. ביום 21.10.2007 הודיע העורר למשיבה על הפסקת המנוי, השיב לרשותה את מכשיר הפסקל וביטל את אמצעי התשלום שמסר במסגרת המנוי. באותו היום ממש, באה לעולם חשבונית נספח יב' לתגובת המשיבה שכללה חיוב אגרה בגין נסיעה אחת שבוצעה קודם סיום המנוי. ניסיון המשיבה לגבות את החיוב באמצעות אמצעי התשלום שבוטל, נתקל בסירוב, והעורר חויב בגין כך בחיוב שבחשבונית נספח יג' לתגובת המשיבה, בסך 17.51 ש"ח. ביום 2.12.07 שילם העורר את החיוב, מבלי לערער או להרהר אחריו. דא עקא, ביום 20.11.07 יצא לאוויר העולם חיוב בסך של 25.41 ש"ח, פיצוי והחזר הוצאות (ראה סעיף 12 לחוק) בגין אי תשלומה במועד של חשבונית נספח יב' הנ"ל, והוא נכלל בחשבונית נספח יד' לתגובת המשיבה. חיוב זה הועבר אף הוא על ידי המשיבה לגביה באמצעות אמצעי התשלום שבוטל על ידי העורר ביום 21.10.07, כאמור, וכצפוי, סורב. החיוב שבחשבונית יד' בוטל על ידי המשיבה. המשיבה מצידה השיתה על העורר, שוב, חיוב בגין סירוב חברת האשראי לכבד את הוראתה, וזהו החיוב הרלוונטי לעניינינו, הכלול בחשבונית נספח טז' לתגובת המשיבה, כאמור. ביום 9.3.08 נוצר קשר בין המשיבה לבין העורר. העורר סירב בתוקף לשלם את החיוב שבחשבונית טז', והמשיבה מצידה, באמצעות נציגתה עמדה על חובת התשלום. בסופו של דבר, העורר שילם את החיוב, לטענתו "תחת מחאה" ואף ברישומי המשיבה מצוין כי "שולם תוך מחאה".

3.      ביום 13.3.08 הגיש העורר את כתב הערר, כאשר טענתו המרכזית היא כי לא היה זה הגיוני מצד המשיבה לחייב אמצעי תשלום שבוטל. בשולי הערר ביקש העורר כי יושב לו התשלום ששילם בגין חשבונית טז'. כן עתר העורר לפצותו בסך של 700 ש"ח בגין הוצאות שונות, ואובדן זמן.

4.      בתגובה שהגישה המשיבה ביום 14.4.08 טענה טענות שונות, אולם לענייננו די אם נציין כי המשיבה עמדה על כך שחיובו של העורר בחשבונית נספח טז' הושת כדין וכי חרף זאת הוצע לו ביטול מלא של החשבונית - הצעה שסורבה על ידו.  

5.      כאמור, ביום 13.5.09 התקיים דיון בערר. בדיון הודתה המשיבה, באמצעות בא כוחה, כי היא חייבה את העורר שלא כדין בחיוב שבחשבונית טז', שכן הוראת החיוב של חשבונית נספח יד' הועברה לחברת האשראי לאחר "שכבר הוסר הרכב מן המנוי ולאחר שאמצעי התשלום הישן כבר לא היה צריך להיות מחוייב", כלשון בא כוח המשיבה.

6.      נוכח הודעת בא כוח המשיבה, הרי שכל שנותר לדיון הייתה סוגיית ההוצאות והפיצוי בגין עצם ההליך, כאמור. המשיבה, מצידה, טענה כי היא הלכה לקראת העורר בכל הנוגע לחיוב הראשון שהוחזר וכי הוא אף מודה בכך. לטענתה, היא הסכימה לבטל את החיוב שבחשבונית טז' לאחר שבמסגרת הטיפול בערר שהוגש "מומחים של המשיבה ... בדקו את הנושא לעומק", כלשון בא כוחה. בא כוח המשיבה הוסיף וטען כי אין זה סביר כי העורר, שאיננו עובד, ידרוש בגין הוצאותיו 700 ש"ח, שאף לא פורטו. בא כוח המשיבה הוסיף וציין כי נוהג קיים בבתי המשפט שאם נחסך דיון ההוכחות ובמקרה זה אף דיון מקדמי, הרי שאין פוסקים הוצאות. לדבריו, המשיבה מצידה הסכימה לביטול החיוב קודם לדיון ומשכך אין לחייבה בהוצאות העורר.

העורר, מצידו, טען בדיון כי בשלב שקדם להגשת הערר הוא לא ביקש כל הוצאות ואילו נאותה אז המשיבה לבטל את החיוב, לא היה מוגש ערר. לטענתו, המשיבה היא שאילצה אותו להגיש ערר ועליה לפצותו בגין הזמן שהשקיע בכתיבתו, עלות הצילומים, משלוח הדואר והתייצבותו לדיון.

7.      אנו סבורים כי הדין עם העורר, על אף שאין לקבל את דרישתו הכספית במלואה.

8.      התנהלות המשיבה במקרה דנן נראית על פניה כבלתי סבירה. את העובדות הידועות לנו היום, היה על המשיבה לדעת קודם להגשת הערר. העובדה הפשוטה היא, שהעורר היה לקוח נאמן של המשיבה משך למעלה משנתיים ושילם את חיוביו ללא דופי. העורר, כלקוח אחראי, הגיע אל המשיבה, ביטל את המנוי, החזיר את הפסקל ומכאן ואילך בהחלט יכול היה להניח כי הדברים הוסדרו כנדרש. ככל שהמשיבה חייבה את אמצעי התשלום שבוטל, לאחר ביטולו, הרי שהייתה זו טעות מצידה והיה עליה להכיר בטעותה כבר עם פנייתו הראשונה של העורר. לא זו אף זו, לטעמנו גם החיוב הראשון שהושת על העורר עקב אי כיבוד אמצעי התשלום, זה הכלול בחשבונית נספח יג' לתגובת המשיבה, ואשר העורר הודה באחריותו לו, ספק רב אם היה מקום להשתתו, שכן חשבונית יב', שהחיוב הנ"ל (נספח יג') בא לעולם עקב אי כיבוד הוראת התשלום לגביה, הופקה, כאמור, בו ביום בו ביטל העורר את המנוי, ועולה אפוא במלוא עוזה השאלה הידועה אודות "הביצה והתרנגולת". לא זו אף זו, הרי ברי שהעורר לא קיבל לידיו את חשבונית יב' במעמד ביטול המנוי, ואם כך, מניין לו לדעת כי הוא צפוי להיות מחויב בחיוב נוסף, ומניין לו לנחש כי המשיבה תעביר את הוראת החיוב לאותו אמצעי תשלום שבוטל?

קל וחומר בנוגע לחיוב הרלוונטי, שבחשבונית טז'. במקרה זה לא הייתה כל סיבה שהמשיבה תתעורר לבדוק את עניינו של העורר באופן מעמיק רק לאחר שיטרח להגיש ערר. לא זו אף זו, נראה כי בא כוח המשיבה לא דק כדבעי בטענתו בהקשר זה. כאמור, גם בתגובתה לערר, שניתן היה לצפות מן המשיבה כי היא תיכתב לאחר שהעניין ייבחן לעומקו, עמדה המשיבה על כך שהחיוב שהושת על העורר במסגרת חשבונית טז', הושת עליו כדין. רק בדיון, שנערך כשנה לאחר הגשת הערר, השכילה המשיבה להודות בטעותה.

9.      הרושם העולה מכל המתואר, ודברי בא כוח המשיבה אף מחזקים זאת, הוא שקודם להגשת הערר, המשיבה לא השקיעה מאמץ של ממש על מנת לבחון את טענת העורר והיא הסתמכה באופן שטחי וטכני על רישומי המחשב. רק לאחר שהוגש הערר, ולא לפני שנקבע בו דיון שהמשיבה נדרשה להתייצב אליו, היא טרחה לבחון את הסוגיה לעומקה.

10.  התנהלות המשיבה במקרה זה הייתה בהחלט מקוממת מנקודת מבטו של העורר. בנסיבות העניין, גם אם עסקינן בחיוב מזערי - ושמא דווקא משום כך -  לא הייתה כל סיבה מצד המשיבה לגרום לעורר להשקיע את זמנו ומרצו בכתיבת הערר, ואכן ניכר שהעורר השקיע בכך זמן ומאמץ לא מבוטלים. לא זו אף זו, לאחר שנקבע דיון בערר והמשיבה מצאה סוף סוף כי טעות הייתה בידה, ניתן היה לצפות ממנה למצוא דרך טובה יותר להפיס את דעת העורר ולא להסתפק בהצעה של ביטול החיוב עצמו, שבשלב זה כבר הייתה בבחינת לעג לרש.

11.  העורר זכאי אפוא לפסיקת הוצאות משפט לטובתו בגין טרחתו בהגשת הערר, אובדן הזמן וההוצאות בפועל שהיו כרוכות בכך, כנטען על ידו.

הוצאות אלה מוערכות על ידנו בסך כולל של 300 ש"ח ואנו מורים למשיבה לשלמן לעורר בתוך 30 ימים.

ערעור על פסק דין זה טעון רשות מבית המשפט המחוזי. בקשת רשות ערעור יש להגיש בתוך 15 ימים.

ניתן היום: ‏ט"ז בכסלו תשע"א, ‏23 בנובמבר 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ