אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 1969/09

פסק דין בתיק ערר 1969/09

תאריך פרסום : 23/11/2011 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
1969-09
02/11/2011
בפני השופט:
1. עו"ד מנחם שח"ק
2. עו"ד שמרית שלומוביץ' - שטיין


- נגד -
התובע:
יובל ממן
הנתבע:
דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רווה ואח'
פסק דין

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                       ערר מס' 1969/09

(כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995

בעניין:                          יובל ממן

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.      הדיון בערר זה התקיים בפני הרכב חסר וזאת בהסכמת הצדדים ובהתאם לסעיף 16 לחוק בתי דין מינהליים, התשנ"ב- 1992.

2.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ.ר 2891129 (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה-1995 (להלן: " החוק"), חייבה את העורר בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה שהושתו על העורר בגין נסיעות שבוצעו באמצעות הרכב בכביש האגרה.

3.      בכתב הערר, שהוגש ביום 29.12.09, מבקש העורר לערור על חיוב בסך של 971 ש"ח שקיבל מב"כ המשיבה, עוה"ד פישר, המתייחס לארבע חשבוניות - נספחים ב', ו', ט', טז' לתגובת המשיבה. להלן עיקר טענות העורר שבכתב הערר: שלוש החשבוניות ב', ו', ט', הן חשבוניות פו"ה שלגביהן טען העורר בפני המשיבה שחיוב הפו"ה שבהן, עקב איחור של מספר ימים בתשלום, ללא הסבר מספיק ביחס למועדי התשלום וביחס למקור הסמכות של המשיבה, אינו יכול לעמוד. המשיבה התעלמה מפניותיו והמשיכה לשלוח חיובים ללא ציון מועדי הנסיעות וללא ציון מקור הסמכות. למרות זאת ומחוסר זמן, שלח העורר למשיבה המחאה לפירעון חשבוניות נספחים ב', ו', אולם ההמחאה הוחזרה אליו. העורר הגיע למשרדי המשיבה על מנת לשלם את חשבונית האגרה הרביעית, נספח טז', אולם סורב בנימוק שהיא מצויה בטיפול עו"ד. המחאה שנשלחה ביחס אליה הוחזרה גם כן. בחודש אוגוסט 2009 הוא סעד את אימו החולה וחרף זאת עקב אחר הדואר הנכנס מן המשיבה והחשבון הראשון שהתקבל בגין חודש זה, כלל כבר פו"ה של 500 ש"ח (כוונת העורר, ככל הנראה, לחשבונית נספח יח'). בימים שקדמו להגשת הערר, שלח שוב המחאה לעוה"ד פישר (בהמשך הגיש העורר העתק ההמחאה, נושאת תאריך 15.12.09, והיא על סך של 275.28 ש"ח, תוך ציון החשבוניות שהתשלום מתייחס אליהן - נספחים ו', ט', טז' לתגובת המשיבה. על גבי ההמחאה מופיעה חותמת הבנק המאשרת, לכאורה, את פדייתה על ידי עוה"ד פישר. המחאה זו תכונה להלן: "ההמחאה שנפרעה"), ע"פ פירוט חשבוניות שקיבל מן המשיבה ולמרות זאת, קיבל מעו"ד פישר הודעת חיוב הגבוהה ב-400 ש"ח מן הסכום שנמסר לו על ידי המשיבה ושנכלל בהמחאה שנפרעה, כאמור.  

4.      בתשובתה לערר, שהוגשה ביום 9.2.10, טענה המשיבה טענות שונות שמצדיקות לדעתה את דחייתו. בין היתר, טענה המשיבה ששלחה את החשבוניות כדין לפי הכתובת שברשות הרישוי וכי כדין חוייב העורר בפו"ה עקב אי תשלום במועד, ובהתאם לתעריפי החיוב שנקבעו בתקנות האכיפה. המשיבה ציינה כי מתוך 22 חשבוניות, שילם העורר 8 במועד. בנוסף, המשיבה מבקשת שהוועדה תבחן האם הערר הוגש במועד.

המשיבה צירפה לתגובתה נספחים שונים ובכלל זה את ריכוז החשבוניות ומועדי התשלום,  פרטי החשבוניות, רישומי דואר ודו"ח בקשות שירות לפי חשבון.

5.      דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 16.2.11. כאמור לעיל, בהסכמת הצדדים, התקיים הדיון במותב חסר. במהלך הדיון שמענו את עדות העורר. כן ראוי לציין, כי בדיון עלתה התהייה, הכיצד לא מוצאת ההמחאה שנפרעה את ביטויה במסגרת פירוט החשבוניות ומועדי התשלום שצירפה המשיבה לתגובתה. לאחר הדיון, ובהתאם להחלטה שניתנה בדיון, הגישה המשיבה את התייחסותה הספציפית להמחאה שנפרעה. מהתייחסות זו עולה כי זו קוזזה מתוך יתרת החוב הכוללת של העורר אצל בא כוח המשיבה, לרבות חיובי ריבית פיגורים ותוספת פיגור לפי סעיף 12ג לחוק, ולא יוחסה באופן ספציפי לחשבונית כזו או אחרת. נציין, שבימים אלו הגיש העורר לוועדה מכתב מן הבנק הנמשך, מזרחי טפחות, ממנו עולה שתשלום ההמחאה שנפרעה לטובת עוה"ד פישר, למרות שהיא נמשכה לטובת המשיבה בלבד, תוך הגבלת הסחירות,  מקורו בטעות של הבנק. עם זאת, בנסיבות העניין לא מצאנו השלכה אופרטיבית לעובדה זו, שכן, כמפורט בהמשך, מצאנו שדין הערר להתקבל רק ביחס לחשבונית נספח יח' לתגובת המשיבה, שבכל מקרה לא היתה לעורר כוונה לשלמה על ידי ההמחאה שנפרעה (ראה תגובתו מיום 3.3.10). כפי שיצויין הלאה, לגבי החשבוניות שאותן ביקש העורר לשלם באמצעות ההמחאה שנפרעה, מצאנו שדין הערר להידחות וממילא גם ביחס לסכומי השיערוך שנוספו עליהם, כך שהעורר לא יצא ניזוק מכך שההמחאה נפרעה על ידי עוה"ד פישר ולא על ידי המשיבה, ומכל מקום, כפי שעולה מהודעתו האחרונה של העורר עצמו, התקלה שארעה יצאה מתחת ידו של הבנק ולא של מאן דהו אחר.

דיון

6.      בכל הנוגע לחשבוניות נספחים ב', ו', ט' לתגובת המשיבה, אין מנוס מדחיית הערר ולו בשל האיחור הניכר בהגשתו. מדובר על חשבוניות שלפי רישומי הדואר נמסרו לעורר במועדים שונים עד אמצע שנת 2006. הערר הוגש, כאמור, ביום 29.12.09 ובאיחור של קרוב לשש (!) שנים לגבי חשבונית ב' וכשלוש שנים וחצי ביחס לחשבונית ט'. גם אם נניח שהעורר לא היה מודע לקיומה של הוועדה וגם אם נניח שנאמנות כל טענותיו לגבי הקשר שניהל מול המשיבה, לא ניתן להצדיק איחור שכזה.

בנוסף, ראוי לציין, כי גם ללא קשר לשאלת האיחור, סביר שהערר היה נדחה גם לגופו לגבי החשבוניות הנ"ל. העורר לא כפר בקבלת החשבוניות ולמעשה לא הניח כל הסבר לשאלה מדוע חשבוניות האגרה, נספחים א', ה', ח',  שבשל תשלומן באיחור הושת עליו הפו"ה שבחשבוניות הנ"ל, שולמו באיחור. משאלו שולמו באיחור, הרי שכדין חוייב העורר בפו"ה, בהתאם לתוספת הראשונה לתקנות האכיפה. העורר מתקומם נגד שיעור הפו"ה ואף ניתן להבין את מקורה של תרעומת זו, בהתחשב בתעריפי החיוב שנקבעו, ברם בהינתן שזו קביעת המחוקק, לא ניתן לסייע לו במסגרת דנן. נציין כי תעריפי הפו"ה מתעדכנים מעת לעת, בהתאם לתהליך שנקבע בתקנות 13 - 14 לתקנות האכיפה ובמועדים שונים בעבר הם הופחתו בשיעור משמעותי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ