אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ערר 174/11

פסק-דין בתיק ערר 174/11

תאריך פרסום : 10/06/2014 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
174-11
22/01/2014
בפני השופט:
1. עו"ד אילן בומבך
2. עו"ד שלמה דולב
3. עו"ד גיא לויאן


- נגד -
התובע:
אבו יונס ורוד
עו"ד ראיף אבו יונס
הנתבע:
דרך ארץ הייוויז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רוה ושות'
פסק-דין

העובדות :

1.       במועדים הרלוונטיים לערר, העוררת הייתה הבעלים הרשום של רכב הנושא מספר רישוי - 5504635 (להלן - " הרכב"). הרכב נסע מספר נסיעות בכביש האגרה בחודשים נובמבר 2009 ועד פברואר 2010. אולם אגרות הנסיעה לא שולמו במועד, וכתוצאה מכך התוספו לאגרות הנסיעה חיובים בגין פיצוי והחזר הוצאות לפי הוראות חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן - " החוק") ו תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט - 1999 (להלן - " התקנות"). משלא שולמו החיובים, העבירה המשיבה את הטיפול בגביית החוב למשרד עורכי-דין, אשר החל מצידו בהליך של הוצאה-לפועל נגד העוררת. כתוצאה מכך, נוספו לחיובים בתיק גם הוצאות פתיחת תיק, ריביות ושכ"ט עו"ד.

2.       העוררת איננה חולקת על כך שהרכב נסע בכביש האגרה, אולם היא טוענת כי לא קיבלה לידיה  דרישות תשלום מהמשיבה עד ליום 5.5.2012. לטענתה, ביום 5.5.2010 היא קיבלה מידי אביה, אשר עבד כשרת בבית ספר בסכנין, דרישת תשלום שהגיעה, ככל הנראה, בטעות, למורה בבית הספר ששמה זהה לשמה של העוררת. עוד טוענת העוררת, כי בסכנין ישנן שתי נשים נוספות עם שם זהה לשמה, וייתכן שדרישות התשלום של המשיבה הגיעו בטעות לידיהן.

3.       לטענת העוררת, מיד עם קבלת דרישת התשלום הנ"ל מאביה, היא שילמה את מלוא החוב בגין אגרת נסיעות והגישה בקשה לביטול חיובי הפיצוי והחזר ההוצאות מן הטעם שדרישות התשלום לא הגיעו לידיה. לטענת העוררת, המשיבה התעלמה מפנייתה לביטול חיובי הפיצוי והחזר ההוצאות ופתחה נגדה בהליכי הוצאה לפועל.

4.       המשיבה טוענת שהיא שלחה את כל החשבונות לתשלום לכתובת העוררת כפי שהיא מופיעה ברישומי רשות הרישוי בהתאם לתקנה 6 (3) לתקנות האכיפה. עוד טוענת המשיבה, שהשימוש בכביש האגרה מחייב עריכת מעקב אחר קבלת החשבוניות ותשלומן במועד, וזאת במיוחד, כאשר העוררת הייתה מודעת לכך כי במקום מגוריה ישנן נשים נוספות בעלות שם זהה.

דיון :

5.       כאמור, טענתה העיקרית של העוררת הינה שהיא לא קיבלה אף דרישת תשלום לידיה עד ליום 5.5.2010, כאשר הסבר אפשרי לכך, לטענתה, הוא שיש בסכנין נשים נוספות עם שם זהה וייתכן שדרישות התשלום הגיעו לידיהן במקום לידיה. כמו כן, טוענת העוררת כי מיד עם קבלת דרישת התשלום היא שילמה את אגרות הנסיעות והשיגה על רכיב הפיצוי והחזר ההוצאות.

6.       סעיף 6א לחוק קובע כי החייב בתשלום האגרה לפי הוראות חוק זה הוא מי שהיה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד הנסיעה בכביש האגרה, זולת אם הוכיח שהרכב נגנב ממנו. תקנה 6 (3) לתקנות האכיפה קובעת כי המען להמצאת חשבון לחייב רגיל הוא מענו ברישומי רשות הרישוי, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבונו.

7.       מתדפיס פרטי הרכב אצל רשות הרישוי, ומהעתקי החשבוניות לתשלום שצירפה המשיבה לכתב תשובתה, עולה שהמשיבה שלחה את דרישות התשלום לכתובתה של העוררת כפי שזו מופיעה ברישומי רשות הרישוי - "סח'נין 0 סחנין 20173".

8.       על אף שכתובתה של העוררת, המצוינת ברשות הרישוי, היא כתובת חלקית (לא מצוין בה שם של רחוב או של שכונה וגם לא מס' בית) אין להטיל את האחריות על כך על כתפי המשיבה, אשר פעלה לפי הוראות החוק והתקנות ושלחה את החשבונות לכתובת של העוררת כפי היא מופיעה ברישומי רשות הרישוי. 

9.       העוררת ידעה, או צריכה הייתה לדעת, שכתובתה ברשות הרישוי היא חלקית,  והיה עליה לציין כתובת תקינה ומלאה או  תא דואר. דברים אלה אמורים ביתר שאת שעה שהיה ידוע לעוררת שישנן, לטענתה, נשים נוספות בסכנין בעלות שם זהה לשלה.

10.   בדיון שהתקיים בפנינו, ביום 21.10.2013, ציין ב"כ העוררת כי יש בעיית שמות בסכנין וכי בשנה וחצי האחרונות יש לעוררת תא דואר שכתובתו אף עודכן במשרד הרישוי. עינינו הרואות כי לנוכח התקלות בקבלת דברי דואר, העוררת הגיעה למסקנה הנכונה ותיקנה את המעוות באמצעות שירות תא דואר ועדכון כתובת תא הדואר ברשות הרישוי. למרבה הצער, פעולותיה של העוררת ננקטו באיחור, ככל שהדבר נוגע לחיובים נשוא הערר.

11.   יתרה מכך, משעשתה העוררת שימוש בכביש האגרה באמצעות הרכב, היה עליה לנקוט יוזמה ולברר מדוע לא קיבלה דרישות לתשלום. זאת במיוחד כאשר היה ידוע לה שיש בעייתיות בכל הנוגע לקבלת דברי דואר. מהראיות בתיק עולה, כאמור, כי הנסיעות שבוצעו ברכב, החלו בחודש נובמבר 2009 ונמשכו מס' חודשים. במשך כל תקופה זו העוררת לא עשתה כל פעולה מצידה כדי לברר או לשלם את חובה בגין אגרות הנסיעה למשיבה.

12.   לא למותר לציין כי בפני העוררת עמדו גם אפשרויות נוספות למנוע את הצטברות החיובים, בנסיבות המתוארות לעיל, לדוגמה באמצעות צירוף הרכב להסדר מנוי (וידאו או פסקל), ללא כל עלות מצידה. פעולה כזו הייתה עשויה למנוע את אי-התשלום במועד ואת הצטברותם של החיובים הנוספים.

13.   העוררת ציינה בסעיף 2 לתצהירה שצורף לכתב הערר (מיום 8.2.2011) כי "הנני להצהיר כי לאורך כל הדרך סברתי באמת ובתמים כי חובי כלפי המשיבה סולק מייד עם תשלום הסכום הלא שנוי במחלוקת, חרף העובדה כי פניתי בבקשה לביטול קנסות ותוספת פיגורים שעד עצם היום טרם נענתה".

14.            לא ברור כלל מדוע סברה העוררת כי עם תשלום הסכום שאינו שנוי במחלוקת (תשלום אגרת הנסיעות) סולק מלוא חובה, שהרי אם העוררת שילמה את תשלום הסכום שאינו במחלוקת ברור מכך שהיה גם סכום שנותר במחלוקת. כמו כן העוררת לא סיפקה כל הסבר הגיוני למחדלה לברר מה עלה בגורל השגתה והאם נותרה לה יתרת חוב למשיבה.

15.   בנוסף, מריכוז דו"ח בקשות השירות שצורף לכתב התשובה של המשיבה, עולה שהשגתה בכתב של העוררת (מכתבו של ב"כ העוררת מיום 28.6.2010) זכתה להתייחסות מהמשיבה (רישומים מיום 7.7.2010 ו - 8.7.2012). ביום 19.7.2010 נוהלה שיחה עם עו"ד ראיף אבו יונס (ב"כ ובן זוגה של העוררת) שבמהלכה הוסבר לו על-ידי נציגת המשיבה, כי לעוררת יש עדיין חוב אצל המשיבה ואף הוצע לו לסגור את החוב בתמורה לתשלום סכום מופחת (רישום מיום 19.7.2010).

16.   בנסיבות העניין אנו סבורים כי המשיבה נהגה כדין, ומחדליה של העוררת, שלא מצאנו להם כל הסבר או צידוק מניח את הדעת, הם שהביאו לכך שאגרות הנסיעות לא שולמו במועד ולהצטברות כל יתר החיובים נשוא הערר. לזכותה של העוררת, ניתן לזקוף את העובדה שהיא שילמה את אגרות הנסיעות, שהיו בבחינת סכום שאינו במחלוקת, במקביל להגשת השגה וערר על חיובי הפיצוי והחזר ההוצאות.

17.    לאור האמור, אנו דוחים את הערר. העוררת תשלם את מלוא סכום החוב בתיק, בניכוי אותם סכומים ששולמו על-ידה. בנסיבות העניין אין אנו עושים צו להוצאות.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ