אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 1417/10

פסק דין בתיק ערר 1417/10

תאריך פרסום : 10/06/2014 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
1417-10
25/02/2014
בפני השופט:
1. עו"ד אילן בומבך יו"ר הועדה
2. עו"ד שלמה דולב
3. עו"ד גיא לויאן


- נגד -
התובע:
נ.נ אראמיס בע"מ
עו"ד מר עאמר נאג'ח
הנתבע:
דרך ארץ הייוויז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רוה ושות'
פסק דין

 

מבוא

1.                  במועדים הרלוונטיים לערר, העוררת הייתה הבעלים הרשום של רכב מס' 91-143-17 (להלן - "הרכב"). הרכב ביצע מס' נסיעות בכביש האגרה, שבגינן לא שולמה אגרת הנסיעה, לפיכך חייבה המשיבה, בעלת הזיכיון על-פי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק"), את העוררת באגרות הנסיעות הנ"ל ובפיצוי והחזר הוצאות (להלן - " פו"ה"), כמשמעותם בסעיף 12 לחוק ו בתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט - 1999, עקב אי תשלום במועד של אגרות הנסיעה.

2.                  העוררת הגישה ערר, באמצעותו של מר עאמר נאג'ח (להלן - " עאמר"), אשר לטענתו הוא הבעלים של העוררת. בכתב הערר נטען כי בבעלות העוררת רכב נוסף אשר צורף כמנוי בכביש האגרה וביחס אליו שולמו כל התשלומים כסדרם (להלן - " הרכב הנוסף"). ואולם את הרכב לא צירפה העוררת להסדר המנוי אצל המשיבה, משום שהיא סברה בתום לב שהמנוי שיש לעוררת ביחס לרכב הנוסף חל על כל רכב אחר יהיה בבעלות העוררת.

3.                  עוד נטען בכתב הערר, כי בחודש ינואר 2011 התקשרו לעאמר ממשרד עורך-הדין שפירא העוסק בגבייה עבור המשיבה (להלן - " משרד שפירא"), ולהפתעתו, טענו באוזניו שיש לעוררת חובות למשיבה בגין נסיעות הרכב בכביש האגרה. לטענת עאמר, הוא מעולם לא קיבל כל הודעה על חוב כלשהו למשיבה לפני המועד הנ"ל. עוד נטען בכתב הערר כי עאמר שילם את חוב העוררת למשרד שפירא, במקביל להגשת בקשה לביטול "הקנסות", וכי לאחר מכן פנו אליו ממשרד עו"ד מלך העוסק אף הוא בגבייה עבור המשיבה (להלן - " משרד מלך") בדרישה לתשלום סכום נוסף.

4.                  בתשובה לכתב הערר, טענה המשיבה, כי הרכב הנוסף שבבעלות העוררת אכן נמצא בהסדר מנוי אצל המשיבה, אולם מעולם הרכב לא צורף להסדר המנוי, ולכן כל נסיעות הרכב בכביש האגרה חויבו כלקוח מזדמן והחשבוניות נשלחו לכתובתה של העוררת כמתחייב מהתקנות.

5.                  כמו כן, טענה המשיבה, כי עאמר הודע בדבר חוב העוררת למשיבה במס' הזדמנויות וכי עאמר אף פנה ל"פורום החייבים" אצל המשיבה והוצעה לו הנחה של 50% מסכום הפו"ה שנצבר לחובת העוררת. ואולם, העוררת בחרה להתעלם מההודעות ומההצעות של המשיבה, ולכן נאלצה המשיבה להעביר את התיק לטיפול משפטי לגביית החוב.

6.                  התיק נקבע לדיון בפני ועדת הערר ליום 3.12.2012, אולם העוררת לא התייצבה לדיון על אף שהזמנה לדיון נמסרה כדין למיופה כוח של העוררת.

דיון

7.                  העוררת טוענת למעשה שתי טענות עיקריות: האחת - שהיא סברה בתום לב שמכיוון שהרכב הנוסף נמצא בהסדר מנוי אצל המשיבה, הרי שגם כל רכב נוסף שיהיה בבעלותה יצורף אף הוא באופן אוטומאטי למנוי והחיובים בגין נסיעותיו יבוצעו באמצעי התשלום שנמסר ביחס למנוי של הרכב הנוסף. השנייה - כי היא לא קיבלה מעולם כל הודעה על החוב ביחס לנסיעות הרכב וכי נודע לה לראשונה על דבר החוב בחודש ינואר 2011 בעת שהתקשרו אל עאמר נציגי משרד שפירא. נתייחס לטענות אלה כסדרן.

8.                  אשר לטענה הראשונה, העוררת לא הסבירה מה הביא אותה לידי הסברה שהסדר המנוי של הרכב הנוסף חל באופן אוטומאטי על כל רכב אחר שיהיה בבעלותה. סברה זו מנוגדת להוראות הסכם המנוי (ראו, בין היתר, הגדרת "רכב" בהסכם המנוי של המשיבה המוגדר כ - "כל אחד מכלי הרכב המפורטים בנספח א' להסכם" וכן סעיף 3 להסכם המנוי העוסק בחיוב באגרה ובתשלומים) והיא גם אינה עולה בקנה אחד עם ההיגיון והשכל הישר.

9.                  גם בהנחה שהמשיבה יכולה הייתה לדעת שהרכב הוא בבעלות העוררת וכי לעוררת יש מנוי ביחס לרכב הנוסף, הרי שאין זה מתקבל על הדעת שהמשיבה תצרף את הרכב, על דעת עצמה וללא הרשאה מפורשת של העוררת, להסדר המנוי ותשתמש באמצעי התשלום של העוררת לצורך פירעון חיובי הנסיעות של הרכב.

10.              אשר לטענתה השנייה של העוררת, טענה זו איננה משוללת יסוד. עיון בהעתקי החשבוניות שצירפה המשיבה לכתב התשובה מעלה כי כל החשבוניות שנשלחו לעוררת בדואר רשום לא נמסרו לנמען מהטעם ש - "הנמען לא ידוע בכתובת". הגם שהאחריות לעדכון כתובת נכונה ותקינה ברשות הרישוי מוטלת על כתפי בעל הרכב הרשום (ראו בעניין זה, בין היתר, ערר 174/11 בעניין אבו יונס ורוד), אין המשיבה יכולה להתעלם מחזרה סדרתית של דברי דואר. שומה היה על המשיבה לעשות מאמצים סבירים לאיתור העוררת באמצעים אחרים בטרם העבירה את התיק לטיפול משפטי בהוצאה לפועל. דברים אלה מקבלים משנה תוקף כאשר לעוררת היה הסדר מנוי אצל המשיבה ביחס לרכב האחר.

יפים לעניין זה דברי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ש' דותן) בבר"ע 1173/04 דרך ארץ הייווייז (1997) נ' ראני נאסר ואח':

"איתור החייב בנסיבות בהן ברור שההודעות אינן מגיעות ליעדן, הינה חובה המוטלת על דרך ארץ מכוח חובת תום הלב וסמכויות האכיפה המסורות בידה ומובן שמחובתה לקחת בחשבון תקלות הנוגעות למשלוח החשבון בבואה לשקול מתן הנחה או הפחתת חיוב. התעלמות מחובה זו תהיה עילה להתערבות ועדת הערר בכל מקרה על-פי נסיבותיו".

11.              יתירה מכך, מדו"ח ריכוז בקשות השירות של המשיבה שצורף לכתב התשובה, עולה שהשיחה הראשונה המתועדת בין עאמר לנציגי המשיבה נערכה ביום 18.1.2010, כאשר במהלכה הובהר לו כי קיים חוב המצוי בטיפול משפטי,וכי קיימות מספר חשבוניות אשר עדיין אינן נמצאות בטיפול משפטי, אשר ביחס אליהן ניתן להגיש בקשה לקבלת הנחה. אין כל תיעוד ברישומי המשיבה שצורפו לכתב התשובה, שיש בו ללמד על ניסיונות לאתר את העורר טלפונית או בכל אמצעי אחר, בטרם העברת החובות לגבייה באמצעות משרד שפירא בחודש דצמבר 2009.

12.              כמו כן, מדו"ח ריכוז בקשות השירות הנ"ל עולה שביום 24.1.2010 הגיע עאמר לנקודת שירות של המשיבה, לאחר שסילק את מלוא חוב העוררת במסגרת תיק ההוצאה לפועל במשרד שפירא, וביקש לסגור גם את החוב שמחוץ לתיק ההוצאה לפועל והוא אף צירף את הרכב להסדר מנוי. באותה שיחה הוסבר לעאמר על זכותו לפנות ל"פורום החייבים", ולמחרת היום הוא אכן הגיש פנייה בכתב ל"פורום החייבים".

13.              ההתנהלות המתוארת לעיל איננה מאפיינת מי שמבקש להתחמק מתשלום. גם העובדה שבבעלות העוררת רכב אחר שנמצא בהסדר מנוי תומכת בכך שאין המדובר בעוררת המבקשת להתחמק מתשלומים. לעומת זאת, התנהלותה של המשיבה בנסיבות העניין היא בעייתית. כאמור לעיל, אין כל תיעוד ברישומי המשיבה שצורפו לכתב התשובה לפעולות שנעשו לשם איתור העוררת בטרם הועבר התיק לטיפול משפטי. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ