אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 1355/10

פסק דין בתיק ערר 1355/10

תאריך פרסום : 10/06/2014 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
1355-10
28/04/2014
בפני השופט:
1. עו"ד אילן בומבך יו"ר
2. עו"ד שלמה דולב
3. עו"ד גיא לויאן


- נגד -
התובע:
רודינה אלסייד
עו"ד יוסף אבוקוידר
הנתבע:
דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רווה ואח'
פסק דין

 

רקע עובדתי :

1.     במועדים הרלוונטיים לערר העוררת הייתה רשומה ברשות הרישוי כבעלים של רכב הנושא מספר רישוי 93-271-35 (להלן - " הרכב"). הרכב ביצע מס' לא מבוטל של נסיעות בכביש האגרה ואגרות הנסיעות לא שולמו במועד או לא שולמו כלל, וכתוצאה מכך התווספו לאגרות הנסיעה חיובי פיצוי והחזר הוצאות (להלן - " פו"ה") מכוח חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן - " החוק") ותקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט - 1999 (להלן - " התקנות"). משלא שולמו חיובי אגרות הנסיעה והפו"ה העבירה המשיבה את החובות לגבייה וכתוצאה מכך התווספו להם הוצאות פתיחת תיק בהוצל"פ, ריביות ושכר טרחת עורכי דין.

2.     העוררת טענה בכתב הערר שהיא לא קיבלה כל דרישת תשלום עבור נסיעות הרכב בכביש האגרה, וכי נודע לה שהודעות התשלום נשלחו לשבט אלסייד שהוא שבט בפזורה הבדואית וכי היא איננה מתגוררת בשבט. העוררת טענה שהיא מוכנה לשלם את קרן הנסיעות אולם אינה מוכנה לשלם את חיובי הפו"ה והחיובים הנוספים שהתווספו בעקבות פתיחת תיק ההוצל"פ.

3.     בדיון שהתקיים בפנינו, ביום 18.1.2012, טענה העוררת כי מי שעשה שימוש ברכב הוא בעלה אשר היא חיה בנפרד ממנו. העוררת גם חזרה על טענתה כי היא איננה מתגוררת בשבט אלסייד וכי מעולם לא קיבלה דרישות תשלום ולא הייתה לה כל שליטה על השימוש שנעשה ברכב. עוד טענה העוררת שכשנה וחצי-שנתיים לפני מועד הדיון היא העבירה את הבעלות ברכב לבעלה וכן כי מצבה הכללי קשה ואין באפשרותה לשלם למשיבה. יצוין שדברים דומים לדברים הנ"ל צוינו על-ידי העוררת גם בתצהיר שהגישה לתמיכה בבקשתה לעיכוב ביצוע (להלן - " תצהיר העוררת").

4.     המשיבה טענה בכתב התשובה כי פעלה בהתאם להוראות החוק והתקנות ושלחה את חשבוניות הנסיעות לכתובת של העוררת (הבעלים של הרשום של הרכב) כפי שהיא מופיעה ברישומי רשות הרישוי. רובם המכריע של החשבוניות אשר נשלחו לעוררת בדואר רשום הוחזרו למשיבה מהטעם "לא נדרש על-ידי הנמען".

5.     עוד טוענת המשיבה כי ביום 13.9.2009 יצר מי מטעם העוררת קשר עם המשיבה לראשונה ובמעמד השיחה שילם עבור שתי חשבוניות נסיעות (החשבוניות שבנספחים א' ו - ב' לכתב התשובה). כמו כן, בשיחה מיום 1.1.2010 עודכן מי מטעמה של העוררת בדבר מצב חובה למשיבה והלה טען כי יגיע לנקודת השירות של המשיבה על מנת להסדיר את החוב. במועד מאוחר יותר באותו חודש, פנתה העוררת לפורום החייבים אצל המשיבה אשר החליט לתת לה הנחה של 50% על רכיב הפו"ה. החלטת פורום החייבים נמסרה לעוררת ביום 31.1.2010. משלא שילמה העוררת את חובה העבירה המשיבה, ביום 2.6.2010, את התיק לטיפול משפטי במשרד עוה"ד מלך העוסק בגבייה עבור המשיבה.  

דיון :

6.     הוראת סעיף 6א לחוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן - " החוק"), קובעת כלל ברור ביחס למי שחלה עליו חובת התשלום בגין נסיעות בכביש האגרה, כדלקמן:

"החייב בתשלום האגרה לפי הוראות חוק זה הוא מי שהיה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד הנסיעה בכביש האגרה, זולת אם הוכיח שהרכב נגנב ממנו."

7.     אין חולק שמי שהיה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד הנסיעה בכביש האגרה היא העוררת, ועל כן הוא גם החייבת בתשלום האגרה לפי החוק. מהמסמכים שצירפה המשיבה לכתבי טענותיה, עולה שחשבונות הנסיעות נשלחו לכתובתה של העוררת הרשומה ברישומי רשות הרישוי בדואר רגיל בהתאם לתקנות. החשבוניות הכוללות חיוב פו"ה, נשלחו אף הן בהתאם להוראות התקנות, בדואר רשום, לכתובתה של העוררת הרשומה ברישומי רשות הרישוי, ומרישומי רשות הדואר עולה כי רובן המכריע של החשבוניות (החשבוניות שבנספחים ג', ה', ז', ט', י', י"א, ו - י"ב לכתב התשובה) הוחזרו למשיבה מהטעם "לא נדרש על-ידי הנמען".

8.     תקנה 5 (ג) לתקנות קובעת כי:

"חשבון שנשלח בדואר רשום, רואים כאילו הגיע לתעודתו ביום הרביעי שלאחר תאריך הוצאת החשבון, אף אם סירב או נמנע החייב מלקבלו; הערת פקיד הדואר או חותמת בית הדואר בדבר הסירוב או ההימנעות, יהוו ראיה לדבר". 

9.     המשיבה הראתה מבחינתה כי פעלה לפי הוראות התקנות ולפיכך עומדת לה חזקת המסירה לפי תקנה 5 (ג). דבריה של העוררת, אשר נטענו הן בדיון בפנינו והן בתצהיר העוררת, לפיהן היא חיה בנפרד מבעלה בעיר באר-שבע וכי בעלה הוא זה אשר עשה שימוש ברכב בכביש האגרה מהימנים בעינינו, אולם אנו סבורים שאין בכך לפגום בחזקת המסירה העומדת לזכות המשיבה.

10. ככל שהמשיבה לא התגוררה עוד בשבט אלסייד היה עליה לדאוג להעברת כתובתה ברשות הרישוי לכתובת העדכנית (כתובת מגורים טובה או תיבת דואר), או לחלופין, לדאוג להעברת הבעלות ברכב לבעלה אשר, לטענתה, הוא זה אשר עשה שימוש ברכב. יצוין אגב, שהעוררת ציינה בדיון שהתקיים לפנינו, היא אכן פעלה בהמשך להעברת הבעלות ברכב לבעלה, אולם הדבר היה מאוחר מדי, כמובן, ביחס לחובות שהצטברו.

כמו כן, העוררת הייתה יכולה לדאוג להסדרת התשלומים עבור נסיעות של הרכב באמצעות הסדר מנוי אצל המשיבה, דבר שהיה מונע את הצטברות חיובי הפו"ה והחיובים הנוספים שבאו בעקבותיהם.

דווקא משום שהמשיבה גרה בנפרד מבעלה, והוא זה אשר עשה שימוש ברכב, לטענתה, שומה היה עליה להפעיל פיקוח צמוד אחר נסיעות הרכב בכביש האגרה ולוודא התשלום עבור הנסיעות מבוצע במועד ובצורה מסודרת. 

11.   אין בידנו גם לקבל את טענתה של המשיבה, שנטענה גם בכתב הערר וגם בתצהיר העוררת, לפיה הכתובת בשבט אלסייד היא בעייתית וכי קבלת דברי הדואר בשבט אינם סדירים. כפי שציינו במספר פסקי דין, אין להטיל את האחריות לכתובת חלקית על כתפי המשיבה, כאשר זו פעלה על-פי הדין ושלחה את החשבונות כנדרש לפי החוק והתקנות (ראו, בין היתר, ערר 174/11 בעניין אבו יונס ורוד). לא זו אף זו, העוררת מציינת בתצהיר העוררת כי בעבר, כאשר הייתה לה תיבת דואר, היא קיבלה את החשבונות מהמשיבה באופן סדיר ושילמה את חובותיה במועד. ברור, אפוא, שאין לה לעוררת אלא להלין על עצמה על כך שהכתובת שצוינה ברשות הרישוי הייתה כתובת חלקית ובעייתית.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ