אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ערר 1262/10

פסק-דין בתיק ערר 1262/10

תאריך פרסום : 10/06/2014 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
1262-10
26/02/2014
בפני השופט:
1. עו"ד אילן בומבך
2. עו"ד שלמה דולב
3. עו"ד גיא לויאן


- נגד -
התובע:
יהושוע קרונפלד (ז"ל)
עו"ד ע"י חתנו מר שמוליק פרוכטר
הנתבע:
דרך ארץ הייוויז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רוה ושות'
פסק-דין

טענות הצדדים :

1.      העורר, מר יהושוע קרונפלד, הלך לעולמו ביום 25.2.2009. עובר לפטירת העורר היה בבעלותו רכב הנושא מספר רישוי 9526819 (להלן - " הרכב"). הרכב נסע מספר נסיעות בכביש האגרה, אולם חלק מאגרות הנסיעה לא שולמו במועד וחלק מהן לא שולמו כלל, וכתוצאה מכך התוספו לאגרות הנסיעה חיובים בגין פיצוי והחזר הוצאות לפי הוראות חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן - " החוק") ו תקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט - 1999 (להלן - " התקנות"). משלא שולמו החיובים, העבירה המשיבה את הטיפול בגביית החוב למשרד עורכי-דין (להלן - " משרד הגבייה"), אשר החל מצידו בהליך של הוצאה-לפועל כנגד העורר.

2.       חתנו של העורר, מר שמוליק פרוכטר (להלן - " מר פרוכטר") הגיש, ביום 21.10.2010, ערר בו הלין על חיובים המיוחסים לעורר. לטענתו, במהלך חודש ספטמבר 2010 התקבל על-ידי אשתו של העורר, הגב' פנינה קרונפלד, מכתב מאת משרד הגבייה ובו דרישה לתשלום סכום של 1,116 ש"ח. במכתב צוין כי במידה שלא ישולם הסכום הנ"ל במלואו, יינקטו הליכי הוצאה לפועל במסגרת תיק ההוצאה לפועל שנפתח.

3.      מר פרוכטר טוען כי העורר נהג לשלם באופן סדיר עבור נסיעותיו בכביש האגרה, וכי במקרה אחד הוא אף קיבל שיק זיכוי מהמשיבה שאותו לא הצליח לפדות משום שהשיק היה פגום, כך שלמעשה העורר היה מצוי ביתרת זכות אצל המשיבה עובר לפטירתו. עוד טוען מר פרוכטר כי המדובר במספר בודד של נסיעות שבוצעו בכביש האגרה ואשר רעיית העורר לא הייתה מודעת לקיומן. כמו כן, טען מר פרוכטר כי כל ניסיונותיו להידבר עם משרד הגבייה ועם המשיבה בעניין החוב נשוא הערר, הסתיימו ללא תוצאות.

4.      מר פרוכטר מבקש כי לאור הנסיבות שתוארו, המשיבה תמחל לעורר על החוב נשוא הערר, למעט תשלום בגין הנסיעות שאינו מוכחש ואינו במחלוקת.

5.      המשיבה טוענת כי העורר לא הצביע על כל סיבה הגיונית שבגינה יש לפטור אותו מתשלום החוב. כל חשבוניות הנסיעות נשלחו לעורר לפי הדין, והחשבוניות שכללו חיובי פיצוי והחזר הוצאות נשלחו בדואר רשום לכתובת העורר כפי שהיא מופיעה ברישומי משרד הרישוי (כתובת הזהה לכתובת המצוינת על גבי הערר) וכולן נמסרו ליעדן.  כמו כן, חלק מהחשבוניות שנשלחו לעורר שולמו על-ידו ולכן ברור שהוא קיבל אותן.

6.       עוד טוענת המשיבה כי ביום  17.6.2009 צלצל מי מטעם העורר למשיבה ובמהלך השיחה הוסבר לו אודות חובו של העורר והוצע לו לצרף את הרכב כמנוי כנגד קבלת הנחה של 50% על סכום הפיצוי והחזר ההוצאות. כמו כן, טוענת המשיבה כי במהלך השיחה הלין מי מטעמו של העורר על כך ששיק זיכוי שנשלח לעורר היה פגום ולא כובד על-ידי הבנק, ונציג השירות השיב לו כי יש לבצע בדיקה האם השיק נפרע, וככל שהשיק לא נפרע תונפק לעורר חשבונית זיכוי חדשה.

7.      בדיון שהתקיים בפנינו ביום 4.4.2012, התייצב מר פרוכטר לדיון וחזר על האמור בכתב הערר והלין על יחסה של המשיבה למקרהו המצער של העורר.

דיון :

8.      אין מחלוקת בין הצדדים כי בוצעו נסיעות ברכב בכביש האגרה וכי המשיבה זכאית לתשלום בגין נסיעות אלה.

9.      עיון במסמכים שצירפה המשיבה לכתב התשובה (העתקי חשבוניות, צילומי מסך הגבייה במחשבי המשיבה והעתקי אישורים בדבר מסירת דברי הדואר הרשום) מעלה כי אכן חלק מהחשבוניות שנשלחו לעורר שולמו על-ידו (חשבוניות נספחים א', ג', ד' ו -ה') וכי דברי הדואר אשר נשלחו לעורר בדואר רשום נמסרו ליעדן (חשבוניות נספחים ב', ד' ו', ח' ו - ט'). מר פרוכטר לא הציג מצידו כל ראיה המפריכה ממצאים אלה.  

10.  כמו כן, ממסמכים נוספים שצירפה המשיבה לכתב התשובה (דו"ח ריכוז בקשות שירות שבו מתועדות פניות ופעולות בחשבונו של העורר), עולה, לכאורה, כי מי מטעמו של העורר פנה ביום 17.6.2009 למשיבה וכי נציגי המשיבה הסבירו לו על חובו של העורר ואף הציעו לו הנחה של 50% על סכום הפיצוי והחזר ההוצאות ככל שיצרף את הרכב להסדר מנוי. כמו כן, עולה מהתרשומת כי מי מטעמו של העורר הלין על כך ששיק זיכוי שנשלח לעורר על-ידי המשיבה לא כובד על-ידי הבנק שכן היה פגום, ובתגובה נציג המשיבה ציין באוזניו כי יש לפקסס את השיק לבדיקה וכי ככל שהשיק אכן לא נפרע, יישלח לעורר שיק זיכוי חדש.

11.  עיון בדו"ח ריכוז בקשות השירות אף מעלה כי בין המשיבה לבין נציג העורר התנהלו מגעים גם במהלך שנת 2010, אשר במהלכם נתבקש נציג העורר להעביר תעודת פטירה של העורר וכן מכתב פנייה למשיבה על-ידי קרוב מדרגה ראשונה של העורר. מהרישומים עולה כי, ככל הנראה, תעודת פטירה ומכתב פנייה נשלחו למשיבה (רשומות מיום 15.9.2010 ומיום 21.9.2010).

12.  מהדברים שהובאו לעיל אנו מסיקים כי המשיבה פעלה כראוי ושלחה את החשבונות לכתובתו של העורר בהתאם להוראות החוק והתקנות וכי בני משפחתו של העורר היו ערים לכך כי קיימים לחובת העורר חיובי נסיעות וחיובי פיצוי והחזר נסיעות בגין נסיעות הרכב של העורר בכביש האגרה אשר לא שולמו. נציג המשפחה אף יודע, בטרם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, על החוב ואף הוצעה לו הנחה בשיעור של 50% על רכיב הפיצוי והחזר ההוצאות. כמו כן, פנייה שהועברה על-ידי בני משפחתו של העורר למשיבה לביטול החוב, בצירוף תעודת פטירה, נדחתה על המשיבה.

13.  אין אנו מקבלים טענתו של מר פרוכטר כי הזיכוי שעמד לזכותו של העורר והטענה ששיק הזיכוי היה פגום, מצדיקים את ביטולו של החוב. לא ברור מכתבי הטענות של הצדדים בעבור מה ניתן הזיכוי לעורר, מה היה סכומו, מתי הוא נשלח לעורר, והאם המשיבה יכלה לקזז סכום זה כנגד חיובים שעמדו לחובת העורר בגין נסיעות שבוצעו ברכב.

      מר פרוכטר  לא סיפק פרטים על השיק ואף לא הציג את השיק או את צילומו, על מנת שהועדה תוכל להתרשם מכך. גם העובדה שבני משפחתו של העורר לא שלחו, ככל הנראה, צילום של השיק למשיבה, לפי בקשתה, מעוררת תמיהה. לפיכך, אנו דוחים את טענתו של מר פרוכטר בעניין זה.

14.  יחד עם זאת, אנו סבורים כי התנהלותה של המשיבה בעניינו של העורר אף היא אינה חפה מפגמים. ראשית, כפי שניתן לראות מצילום מסך הגבייה של המשיבה שצורף לכתב התשובה, חובו של העורר מקורו במס' נסיעות בודדות שבוצעו באמצעות הרכב בין השנים 2007 - 2009, כאשר קרן הנסיעות היא של עשרות שקלים בודדים. העורר שילם את חובותיו למשיבה (גם אם באיחור מסוים), אולם בסמוך למועד פטירתו של העורר לא שולמו מס' חשבוניות.

כפי שצוין ברישומי המשיבה (דו"ח ריכוז בקשות שירות - רישום מיום 15.9.2013), בני משפחתו של העורר המציאו למשיבה את תעודת הפטירה, כך שהמשיבה הייתה יכולה להתרשם מכך שהחיובים שלא שולמו היו אלה שהיה צריך לשלמם בסמוך למועד פטירתו של העורר.

נראה שאין צורך להכביר מילים על כך שכאשר בן משפחה הולך לעולמו הדבר מלווה, מטבע הדברים, בצער רב למשפחה ובצורך להתמודד עם האובדן ועם עניינים חריגים הפוגעים בשגרת החיים התקינה. בנסיבות כאלה אין זה דבר חריג כי תשלום חשבון לגורם זה או אחר יישכח לזמן מה ויידחה. במקרים כאלה מצופה כי ינהגו בבני המשפחה בהתחשבות ובסלחנות מסוימת ולא כי ימוצה עמם הדין במלוא חומרתו. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ