אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק דין בתיק ערר 1030/09

פסק דין בתיק ערר 1030/09

תאריך פרסום : 23/11/2011 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995
1030-09
02/11/2011
בפני השופט:
1. עו"ד אינגריד הר-אבן
2. עו"ד מנחם שח"ק
3. עו"ד שמרית שלומוביץ' - שטיין


- נגד -
התובע:
עואד מוסטפא
הנתבע:
דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רווה ואח'
פסק דין

ועדת הערר לפי חוק כביש אגרה                                                       ערר מס' 1030/09

(כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995

בעניין:                          עואד מוסטפא

                                                                                                העורר

                                                נ   ג   ד

                                    דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ

                                    ע"י עוה"ד יהודה רווה ואח'

                                                                                                המשיבה

פ ס ק  ד י ן

רקע עובדתי ודיוני

1.      במועדים הרלוונטיים לערר, היה העורר הבעלים הרשום של רכב מ"ר 1657136  (להלן: "הרכב"). המשיבה, בעלת הזיכיון לפי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן: " החוק"), חייבה את העורר בפיצוי והחזר הוצאות (להלן: " פו"ה"), כמשמעותם בס' 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט-1999 (להלן: " תקנות האכיפה"), עקב אי תשלום במועד של חיובי אגרה שהושתו על העורר בגין נסיעות שבוצעו באמצעות הרכב בכביש האגרה.

2.      בכתב הערר, שהוגש ביום 17.8.09 מבקש העורר לבטל את כל החיובים שהושתו עליו מעבר לחיובי אגרת הנסיעות וכן להורות על הקפאת כל ההליכים המשפטיים נגדו. להלן עיקר טענות העורר שבכתב הערר (ובתצהיר שהוגש בהמשך בתמיכה לבקשה לעיכוב ביצוע): הוא נסע בכביש האגרה ביום 29.5.08 וביום 28.8.08 ומשלא קיבל דרישות תשלום בדואר, בפברואר 2009 יזם פניה למשיבה ואז הוברר לו שחויב בפו"ה. נציגי המשיבה הציעו לו לשלם את אגרת הנסיעות, להצטרף למנוי עם הוראת קבע וכך עשה, ומשלב זה חוייב אוטומטית דרך הוראת הקבע. לתדהמתו, בניגוד להסדר אליו הגיע עם המשיבה, ביום 11.8.09 קיבל מכתב התראה מעוה"ד פישר על חוב של 681 ש"ח ומבירור עלה כי מדובר על חוב בגין חשבוניות ששילם בכפל ביום 27.2.09 עובר להעמדת הוראת הקבע ובהתאם להוראות נציגי המשיבה.

לכתב הערר צירף העורר קבלה על תשלום סך של 162.62 ש"ח, בגין חשבוניות האגרה שסומנו כנספחים ג', ה' לתגובת המשיבה, וכן מסמכים המבססים את טענתו להצטרפות למסגרת מנוי והעמדת הוראת קבע ביום 2.3.09.  

3.      בתגובתה לערר, טענה המשיבה בין היתר כי פעלה כדין ובהתאם להוראות החוק והתקנות, הן בנוגע למשלוח החשבוניות לכתובת הרשומה ברשות הרישוי, להשתת החיובים, להשתת הפו"ה, לשיעורם, ולנקיטת הליכי הגביה. המשיבה טוענת כי העורר עדכן כתובת לא טובה ברשיון הרכב ומשכך, הוא אחראי לאי קבלת החשבוניות. כמו כן, רישומי הדואר מלמדים על כך שהעורר לא דרש חשבוניות שנשלחו למענו. המשיבה מציינת כי עובדה היא שהעורר שילם חשבון אחד באמצעות מענה ממוחשב וכי לצורך כך היה עליו למסור מספר חשבונית, קרי - קיבל אותה. לעניין המנוי, טוענת המשיבה כי לעורר הוצעה הנחה בשיעור של 50% מחיובי הפו"ה, שהעורר בחר שלא לממש, ולחובות שקדמו למנוי אין כל קשר למנוי. המשיבה מוסיפה כי עשתה את כל שביכולתה על מנת ליידע את העורר על חובותיו. בשולי כתב התשובה מבקשת המשיבה שהוועדה תבחן האם הערר הוגש במועד.

לתגובתה לערר צירפה המשיבה את פרטי החשבוניות שהופקו עד להגשת תגובתה זו, את רישומי הדואר ביחס לחשבוניות שנשלחו בדואר רשום, את ריכוז החשבוניות, לרבות מועדי הפקה והתשלומים, וכן "דו"ח ריכוז בקשות שירות לפי חשבון".

מנספחים אלו עולה, בין היתר, כי עד להגשת התגובה, לעורר הופקו 6 חשבוניות רלוונטיות, הראשונה ביום 28.12.07 (חשבונית נספח א' לתגובת המשיבה) והאחרונה ביום 28.9.08 (חשבונית נספח ו'). החשבוניות נשלחו לכתובת "טמרה 0 תמרה עכו 24930" (להלן: "הכתובת הרשומה"). מתוכן, חשבוניות א' (שולמה ביום 31.1.08), ג', ה' (שולמו ביום 27.2.09), כוללות חיוב אגרה בלבד וככאלה נשלחו, כך לטענת המשיבה בדואר רגיל, בהתאם לתקנה 5 לתקנות האכיפה. חשבוניות הפו"ה, נספחים ב' (בוטלה על ידי המשיבה), ד', ו', נשלחו בדואר רשום והן חזרו לידי המשיבה מבלי שצוין הטעם לאי המסירה (חשבונית ב') או שדבר הדואר "לא נדרש על ידי הנמען" (חשבוניות ד', ו').

רישומי המשיבה שבדו"ח בקשות השירות לפי חשבון, מאששים את טענת העורר לפיה עד לחודש פברואר 2009 לא נוצר כל דיאלוג בין העורר לבין המשיבה. 

4.      דיון בתיק זה התקיים ביום 12.7.10. לדיון התייצבו העורר ובא כוח המשיבה. במהלך הדיון שמענו את עדות העורר, שהשיב לשאלות הוועדה ושאלות בא כוח המשיבה.

העורר חזר על חלק מן הטענות שפירט בכתב הערר והוסיף מספר דברים שראוי לציינם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ