אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ערר מס' 1214/06

פסק-דין בתיק ערר מס' 1214/06

תאריך פרסום : 17/10/2012 | גרסת הדפסה
ערר
ועדת הערר לפי חוק כביש האגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"א-1995 תל אביב
1214-06
06/10/2011
בפני השופט:
1. עו"ד שלמה דולב
2. עו"ד אילן בומבך
3. עו"ד גיא לויאן


- נגד -
התובע:
אורנים מאפיה אזורית בע"מ
עו"ד יוסף עזגד
הנתבע:
דרך ארץ הייוויז (1997) בע"מ
עו"ד יהודה רוה ושות'
פסק-דין

מבוא

1.                  העוררת הייתה הבעלים הרשום של רכב מס' *** (להלן - "הרכב") וביום 23.1.2005 מכרה העוררת את הרכב לאדם בשם יורם זגורי (להלן - " זגורי") בהתאם להסכם מכירה שצורף לכתב הערר (להלן - " הסכם המכירה"). לטענת העוררת, התמורה בגין הרכב שולמה במלואה במעמד המכירה והרכב עבר לחזקתו של זגורי באותו מועד. בהסכם המכירה נקבע, בין היתר, כי העברת הבעלות ברכב תבוצע ביום 26.1.2005. לטענת העוררת, מר זגורי לא התייצב להעברת הבעלות ביום 26.1.2005 כפי שסוכם, ועל כן העברת הבעלות ברכב לא בוצעה בפועל.

2.                  לאחר מכירת הרכב בוצעו מס' נסיעות ברכב בכביש האגרה, שבגינן לא שולמה אגרת הנסיעה. מכיוון שהעוררת הייתה רשומה במועדים הרלוונטיים לנסיעות הנ"ל כבעלים הרשום של הרכב ברישיון הרכב, חייבה המשיבה, בעלת הזיכיון על-פי חוק כביש אגרה (כביש ארצי לישראל), התשנ"ה - 1995 (להלן - "החוק"), את העוררת באגרות הנסיעות הנ"ל ובפיצוי והחזר הוצאות (להלן - " פו"ה"), כמשמעותם בסעיף 12 לחוק ובתקנות כביש אגרה (כביש ארצי לישראל) (אכיפת תשלומים), התשנ"ט - 1999, עקב אי תשלום במועד של אגרות הנסיעה.

3.                  העוררת הגישה ערר, ביום 14.12.2006, בו טענה, בין היתר, כי על זגורי לשלם בגין הנסיעות וחיובי הפו"ה משום שהרכב היה בחזקתו ובבעלותו בעת ביצוע הנסיעות. כמו כן, העוררת צירפה לכתב הערר העתק של תובענה בדרך של המרצת פתיחה שהגישה לבית משפט השלום בתל-אביב (להלן - " בית המשפט"), ביום 20.11.2006, במסגרתה עתרה לקבלת פסק דין הצהרתי המצהיר כי זגורי הוא הבעלים של הרכב החל מיום 26.1.2005.

4.                  בתשובה לכתב הערר, טענה המשיבה, כי בהתאם להוראת סעיף 6א לחוק החייב בתשלום האגרה הוא מי שהיה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד הנסיעה בכביש האגרה, זולת אם הוכיח שהרכב נגנב ממנו. לפיכך, טענה המשיבה, כי בדין דרשה מהעוררת לשלם את אגרות הנסיעה וחיובי הפו"ה.

5.                  בתגובה לתשובת המשיבה, הודיעה העוררת כי ביום 7.1.2007 בית המשפט (כב' השופט ח' ברנר) נתן פסק-דין הצהרתי, המצהיר כי זגורי הוא הבעלים של הרכב החל מיום 26.1.2005 וכי יש לרשום את הבעלות כאמור אצל משרד הרישוי (להלן - " פסק הדין ההצהרתי"). כמו כן, הודיעה העוררת, במסגרת הודעה נוספת, כי בהתאם לפסק הדין ההצהרתי עדכנה רשות הרישוי את רישיון הרכב בהתאם לפסק הדין ההצהרתי. העתק מרישיון הרכב בו צוין, בין היתר, תאריך הבעלות המעודכן צורף להודעת העוררת.

6.                  המשיבה הגישה תגובתה להודעות הנ"ל, במסגרתה חזרה על עמדתה לפיה העוררת היא החייבת בתשלום אגרות הנסיעה וחיובי הפו"ה משום שבמועד ביצוע הנסיעות היא היתה רשומה כבעלים ברישיון הרכב וכן כי פסק הדין ההצהרתי אינו מחייב אותה.

7.                  ביום 22.5.2008 הודיעו הצדדים, כי הם מסכימים שועדת הערר תיתן את החלטתה בתיק ללא קיום דיון ועל סמך כתבי הטענות שהוגשו.  

דיון

8.                  המחלוקת בין הצדדים בערר זה נוגעת, בראש ובראשונה, לשאלת זהותו של הבעלים הרשום של הרכב במועד ביצוע הנסיעות נשוא הערר. הכרעה בשאלה זו דרושה על מנת לקבוע מי החייב שצריך לשאת בתשלום אגרות הנסיעה וחיובי הפו"ה נשוא ערר זה בהתאם להוראת סעיף 6א לחוק.

9.                  בטרם נדון בשאלה המכרעת הנ"ל, נקדים ונציין כי במסגרת ההליכים לקבלת סעד הצהרתי, הגיעה המשיבה (שהייתה אף היא משיבה בהליך זה ביחד עם זגורי, משרד הרישוי ומשטרת ישראל - אגף התנועה) להסכמה דיונית עם העוררת (המבקשת בתובענה לסעד הצהרתי) במסגרתה היא נמחקה מהתובענה לסעד הצהרתי והוסכם כי העוררת תהיה רשאית להגיש ערר לועדת הערר שבמסגרתו יתבררו כל חובות המבקשת למשיבה בגין הנסיעות בכביש האגרה.

10.              הפרקטיקה המתוארת לעיל בה נקטה המשיבה במסגרת הבקשה לקבלת סעד הצהרתי שהגישה העוררת איננה חדשה. ראו, למשל, בנסיבות פסק הדין בערר 2152/2004 רפי אטיאס נ' דרך ארץ הייוייז (1997) בע"מ (לא פורסם - ניתן ביום 26.7.2006) ופסק הדין בערר 565/07 בתיה גוטמן נ' ארץ הייוייז (1997) בע"מ (פורסם בנבו - ניתן ביום 6.8.2009) שגם בהן הגיעה המשיבה להסדר דיוני עם העוררים, לפיו היא תימחק מהבקשה לסעד הצהרתי וכי המחלוקת בעניין אגרות הנסיעה וחיובי הפו"ה תתברר בפני ועדת הערר.

11.              מבלי לחוות דעה ביחס לפרקטיקה זו בה נוקטת המשיבה, אנו סבורים כי בענייננו אין למחיקתה של המשיבה מההליך בפני בית המשפט נפקות משפטית של ממש, וזאת לאור כוחו של פסק הדין ההצהרתי שניתן, ובפרט, לאור העובדה שרשות הרישוי חויבה במסגרת פסק הדין ההצהרתי לרשום את זגורי כבעלים הרשום של הרכב מיום 26.1.2005, כפי שיוסבר להלן. 

12.              כידוע, נהוג להבחין בין פסק דין שכוחו יפה כלפי כולי עלמא ("חפצא" - "In Rem")  לבין פסק דין שכוחו יפה אך ורק כלפי הצדדים לפסק הדין ("גברא" - "In Personam"). לצורך הכרעה בשאלה האם פסק דין מסוים הינו פסק דין "חפצא" או פסק דין "גברא" נקבעו מבחנים שונים בפסיקת בתי המשפט.

13.              נציין, בהכללה, כי לרוב, פסק דין הדורש אכיפה או המטיל חבות ספציפית על הצדדים הישירים להתדיינות הוא פסק דין "גברא" שכוחו יפה רק כלפי בעלי הדין בהליך. כך הוא מצב, למשל, בפסק דין הקובע כי פלוני צריך לקיים חיוב חוזי מסוים או כי פלוני צריך להימנע מפעולה מסוימת. לעומת זאת, פסק דין שאינו טעון אכיפה או שאינו מטיל חבות ספציפית על מי שהוא צד להליך הינו לרוב פסק דין "חפצא". כך הוא מצב, למשל, בפסק דין המצהיר על אבהותו של פלוני או הקובע את גילו של פלמוני (ראו פסק דינו של כב' השופט י' טירקל בע"א 288/95 ג'ורג'ט נקולא סארגי לחאם ואח' נ' נימר סלים אל-זארובי ואח', פ"ד נ"ד(2) 598).

14.              בע"א 431/80   גד רוזנברג ואח' נ' קרן חזן (פ"ד לה(2), 742) נדונה בהרחבה ההבחנה בין הכרעה שיפוטית שכוחה יפה כלפי כולי עלמא לבין הכרעה שיפוטית שכוחה יפה כלפי בעלי הדין בלבד. בית המשפט העליון (כבוד הנשיא מ' שמגר) קובע, בין היתר, כדלקמן:

"מעמדה של הכרעה שיפוטית כפסק חפצא נגזר מן התשובה לשאלה, אם המעמד הוא הנושא (ה - res ), אשר עליו הכריע בית המשפט. הווה אומר, המבחן הוא, אם המעמד הוא רק בגדר תוצאה או הנחה נגררת או נגזרת, המשולבת בנושא, אשר נבחן במסגרת ההליך השיפוטי, או שמא המעמד הוא הנושא, אשר עליו סבה ההתדיינות. לדוגמה, הליכים בעניין הצהרה על אזרחותו של פלוני עשויים להיות כרוכים לא אחת בהסקת מסקנה מן ה - domicil של מי שנתינותו נמצאת בבירור שיפוטי. אולם, אם הוכרע בעניין הנתינות, אין בכך כדי ללמד, כי עניין ה - ,domicil אשר היה בגדר נתון, ויהיה זה אף נתון בסיסי לצורך ההליך, הפך ליסוד עצמאי, היכול לשמש כשלעצמו כמעשה-בית-דין, המחייב כלפי כולי עלמא." (שם, בעמ' 747).

15.              בענייננו, בית משפט השלום קבע בפסק הדין ההצהרתי, כי זגורי הוא הבעלים של הרכב החל מיום 26.1.2005. הצהרה זו, לכשעצמה, היא הצהרה כללית שאיננה דורשת אכיפה או מטילה חיוב ספציפי על צד להליך, כמו כן היא מכריעה באופן ישיר וברור בנושא ההליך, דהיינו, בסוגיית הבעלות ברכב. נראה לנו, אפוא, על בסיס המבחנים שלעיל, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, כי ההצהרה הכללית שבפסק הדין ההצהרתי בדבר בעלותו של זגורי על הרכב החל מיום 26.1.2005 כוחה יפה כלפי כולי עלמא.

16.              ואולם, בענייננו, בית המשפט לא הסתפק, במסגרת פסק הדין ההצהרתי, בהצהרה הכללית הנ"ל, אלא קבע באופן חד וברור, כי על רשות הרישוי לרשום את הבעלות על שמו של זגורי החל מיום 26.1.2005. כמו כן, הרישום ברישיון הרכב בוצע בפועל על-ידי רשות הרישוי, באופן שנרשם ברישיון הרכב שהעברת הבעלות לזגורי בוצעה ביום 26.1.2005 ועודכנו פרטיו של זגורי ברישיון הרכב. בנסיבות אלה, ברור ש"מי שהיה בעל הרכב הרשום ברישיון הרכב במועד הנסיעה בכביש", כלשון סעיף 6א לחוק, הוא זגורי ולא העוררת. כל פרשנות אחרת, בנסיבות העניין, תהיה פרשנות טכנית שתוביל לאבסורד ולעיוות דין.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ