אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ערעור 129/13

פסק-דין בתיק ערעור 129/13

תאריך פרסום : 12/02/2014 | גרסת הדפסה
ערעור
בית הדין הצבאי לערעורים
129-13
17/11/2013
בפני השופט:
1. אלוף שי יניב- הנשיא
2. תא"ל דורון פיילס- המשנה לנשיא
3. אל"ם אפרים מישוב


- נגד -
התובע:
טור' מאיר שרואני
עו"ד דוד ונטורה
הנתבע:
התובע הצבאי הראשי
עו"ד סרן רועי בלוך
פסק-דין

 

1.      המערער, טוראי מאיר שרואני, הורשע, על פי הודאתו, בעבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות, לפי סעיף 94 לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, שעניינה היעדרות משירות בת 155 ימים, אשר הסתיימה בהתייצבותו. בית הדין המחוזי השית על המערער מאה (100) ימי מאסר לריצוי בפועל לצד עונש מאסר מותנה. המערער משיג על חומרת העונש.

רקע עובדתי

2.      המערער גויס לצה"ל בחודש מארס 2013, לאחר שהשתמט מאז שנת 2011. לאחר שנשפט על השתמטותו כאמור, ריצה המערער עונש מחבוש, ובסיומו הונחה להתייצב במיטב, אך בחר שלא לעשות כן. לאחר היעדרות בת 31 ימים, שעליה נתן המערער את הדין ביחידתו, ריצה המערער עונש משמעתי נוסף, אשר בסיומו החלה היעדרותו זו.

3.      בטרם הוגש כתב האישום כנגדו, הוחזק המערער במעצר לצרכי חקירה. בקשת התביעה הצבאית להארכת מעצרו של המערער הוגשה לאחר שתמה פקודת המעצר הראשונית שהוצאה לו. המערער הובא לדיון בבקשת התביעה בחלוף כשעתיים ומחצה לאחר שפקע תוקפה של פקודת המעצר הראשונית. אין חולק כי המערער הוחזק במעצר ללא אסמכתא חוקית בפרק הזמן האמור. בית הדין הצבאי המחוזי מצא כי יש להיענות לבקשת התביעה הצבאית והאריך את מעצרו של המערער ליממה נוספת לצורך השלמת הליכי החקירה (מטכ"ל (מעצרים) 613/13 התובע הצבאי נ' טור' שרואני (2013)).

4.      על החלטה זו ערערה ההגנה לבית הדין הצבאי לערעורים (ע"מ/45/13 טור' שרואני נ' התובע הצבאי הראשי (2013)). בית הדין הצבאי לערעורים עמד על כך ש"המעצר הבלתי חוקי מהווה פגיעה מהותית בזכויות היסוד", אולם מצא לדחות את הערעור לגופו של עניין, בקבעו כי העובדה שבהליכי המעצר נפלו פגמים, אינה מביאה, מיניה וביה, לשחרורו של העצור, וכי לבית הדין מסורה הסמכות לבדוק את ההצדקה למעצר מכאן ולהבא.

גזר הדין של בית הדין המחוזי

5.      בית הדין המחוזי עמד על כך, שמאמרתו במשטרה הצבאית של המערער עולה כי עבר את העבירה מכיוון שאינו מעוניין להתגייס, שכן הוא "כבר מבוגר ולא מתכוון לשרת בצבא". מתיעוד שיחה שערכו עימו גורמי מיטב, לאחר שהחל בהיעדרותו (ת/6), עלה כי המערער מסר שהוא "פועל על פי חוק שלו". בטרם נגזר דינו, מסר המערער בבית הדין כי הוא "מצטער שזה התחיל מלכתחילה ואני אשקול מחדש שירות".

6.      בית הדין המחוזי נדרש לכך, שהמערער הוא יליד הארץ, אשר היה מודע היטב לחובתו לשרת וקבע כי שיקולי ההלימה מחייבים להעניש בחומרה את מי שמשתמט משירות בטחון, קל וחומר כאשר מדובר בהיעדרות חוזרת. בית הדין קמא עמד על כך שחרף הענישה המקלה אשר לה זכה המערער בהליכים המשמעתיים שנוהלו נגדו, לא למד את הלקח ובחר לשוב ולהעדר משירות.

7.      בית הדין קמא ציין עוד כי אמרתו של המערער במשטרה הצבאית, שלפיה הוא אינו מעוניין לשרת בצבא, ניתנה אך ימים בודדים טרם הודאתו לפני בית הדין, ומשכך לא התרשם כי מאז חל "מהפך מחשבתי" אצל המערער. בית הדין עמד על כך שהמערער לא עשה כל ניסיון להשתלב בשירות הצבאי. מאידך גיסא, מצא בית הדין לציין כי המערער למעשה טרם החל בשירות ממשי, כך שהיעדרותו לא גרעה מכוננותה של יחידה מסוימת, וכן כי המערער התייצב מיוזמתו על-מנת לסיים את היעדרותו הנוכחית.

8.      בית הדין המחוזי מצא כי מתחם העונש ההולם נע בין 90 ל-150 ימי מאסר לריצוי בפועל. בקובעו את העונש בתוככי המתחם, עמד בית הדין על גילו הצעיר של המערער; על הפגיעה הצפויה לו ולמשפחתו מעונש המאסר הממשי שיהא עליו לרצות; על הודאתו של המערער והחיסכון בזמן השיפוטי. מאידך גיסא, שקל בית הדין את עברו המשמעתי של המערער. בית הדין נדרש לטענת ההגנה, אשר עתרה להקל בעונשו של המערער בשל מעצרו הבלתי-חוקי, וקבע כי השפעת החזקתו במעצר בלתי חוקי בשלב קביעת העונש, אינה בעלת משקל זהה למשקל המוענק לה בעת שנשקל מעצר. עם זאת, קבע בית הדין כי להתנהגות הרשות יש לתת "ביטוי מסוים" בגזירת העונש. מכיוון שהחזקתו של המערער במעצר בלתי חוקי נמשכה זמן קצר בלבד, נקבע כי אין בשיקול זה כדי לגבור על שיקולי ענישה אחרים. בסופו של יום, הטיל בית הדין המחוזי על המערער עונש המצוי בסף התחתון של מתחם הענישה - מאה ימי מאסר בפועל.

טענות ההגנה בערעור

9.      בערעורו, טוען המערער כי יש להקל בעונש המאסר שהוטל עליו, זאת לאור "העבירה החמורה שבוצעה כלפיו ע"י המשיבה שהחזיקה אותו במעצר לא חוקי". נטען, כי תפקידה של מערכת השפיטה הצבאית לשמור ולהרתיע לא רק נאשמים שהורשעו, כי אם גם את התביעה הצבאית, מפני "ביצוע עבירות כלפי חשודים ונאשמים כבמקרה דנא". על כן, טען המערער, שגה בית הדין המחוזי בהענשתו את המערער "באופן כה חמור", במיוחד על רקע "העבירה החמורה שבוצעה כלפיו ע"י המשיבה". נטען, כי הגשתה של בקשת התביעה להמשך המעצר בחלוף המועד שבו פקעה פקודת המעצר הראשונית, היא "זלזול בוטה בזכויות החשוד". על כן, "ענישת המשיבה" תמצא ביטוי ההולם בדמות הקלה מופלגת בעונשו של המערער, שאף הוא "קורבן עבירה". בא-כוחו של המערער הדגיש כי טרח והעמיד את גורמי התביעה בעת התרחשות הדברים, על כך שתוקפה של פקודת המעצר עומד לפקוע, ללא הועיל. הסנגור הוסיף כי במערכת המשפט הכללית ניתן משקל מכריע לפגיעה בזכויות נאשמים ולתמיכה בטענתו הזכיר את פסקי הדין בעניין מרטינז (בש"פ 196/97 מרטינז נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 10.1.1997) - שכבר עתה ייאמר כי הוא עוסק בסוגיה קונקרטית של השחרור ממעצר בשל אי פתיחת המשפט במועדו, ואינו צריך לענייננו) ובעניין יחזקאל (ע"פ 4434/10 יחזקאל נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 8.3.2011)). על כן, עתר המערער להקלה במידת העונש, שיועמד על מאסר מותנה בלבד.

בחינת הדברים

10.  הסנגור הנכבד לא הצביע, על אף שטען כי כך נהוג במערכת המשפט הכללית, על כך שפגיעה בזכויות עצור כדוגמת זו שבפנינו, מביאה, מיניה וביה, באופן קטגורי, להימנעות מהטלת עונש מאסר. לאמיתו של דבר, פסק הדין בעניין יחזקאל, שבו ביקש בא כוחו של המערער להיתלות, מדגיש כי בחינת הפגם (שם - שיהוי ניכר בהגשת כתב האישום) ביחס לעונש הראוי היא יחסית -

"...המסקנה היא שבמלאכת גזר הדין, ניתן להביא בחשבון טענה של שיהוי משמעותי בהגשתו של כתב אישום, אולם בכל מקרה ומקרה יש להכריע את משקלה של טענה זו בהתאם לנסיבות, בשים לב לכלל השיקולים הבאים בחשבון בשלב זה".

11.  שאלת הנפקות של החזקת אדם במעצר בלתי חוקי נבחנה לא אחת בפסיקה, בהיבט ההצדקה להמשך המעצר. נקבע כי אכן מעצר בלתי-חוקי של אדם טומן בחובו פגיעה קשה בחירותו של אדם ובזכויותיו כנאשם (בש"פ 8896/06 בוסקילה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 15.11.2006)), וכי ראוי ליתן משקל מסוים, להבדיל ממשקל מכריע, לשלילה בלתי חוקית של חירות האדם אשר מתנהל נגדו הליך פלילי. נקבע, כי אי חוקיות המעצר אינה יכולה לאיין את יתר השיקולים שעל בית המשפט לשקול בנוגע לשחרור לחלופת מעצר, וכן כי נודעת חשיבות רבה גם לאורך התקופה שבה הוחזק הנאשם במעצר בלתי חוקי (בש"פ 1219/12 אלקריץ נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 14.2.2012); בש"פ 8892/08 מדינת ישראל נ' ואהבה (טרם פורסם, 29.10.2008); בש"פ 8774/09 מדינת ישראל נ' אוחנה (לא פורסם, 5.11.2009); בש"פ 10803/05 מדינת ישראל נ' עילווי (לא פורסם, 22.11.2005)).

יתר על כן:

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ