אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 9084/05

פסק-דין בתיק עפ 9084/05

תאריך פרסום : 02/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
9084-05
30/06/2005
בפני השופט:
1. דוד חשין סגן נשיא
2. מיכאלה שידלובסקי-אור
3. יוסף שפירא


- נגד -
התובע:
ג'בר נאיל
עו"ד אלי תוסיה כהן
עו"ד סאמר שחאדה
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גאולה כהן
פסק-דין

מהות הערעור

1.         לפנינו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בבית-שמש (כבוד השופט אלכסנדר רון) בת"פ 1366/00.

ביום 8.7.2004 הורשע המערער בעבירה של תקיפת קטין לפי סעיף 368ב(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - החוק). ביום 16.12.2004 נגזר דינו של המערער והושת עליו מאסר בפועל בן ארבעה חודשים לריצוי בעבודות שירות, וכן מאסר על תנאי בן 12 חודשים למשך שנתיים, אם יעבור על עבירה נוספת לפי סימן ח' של פרק י' לחוק. בנוסף, הוטל על הנאשם קנס על סך של 2,500 ש"ח או מאסר למשך 25 ימים תחתיו, ופיצוי למתלונן בסך של 1,500 ש"ח.

הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין המרשיעה, ולחילופין - כנגד חומרת העונש.

האישום

2.         כתב האישום ייחס למערער תקיפה של תלמיד (להלן - המתלונן) בתאריך 15.12.1999, בסמוך לשעה 9:00, בבית ספר באבו גוש (להלן - בית הספר), כשבעשותו כן, גרם למתלונן חבלה של ממש.

העובדות הנטענות בכתב האישום הן אלה: המערער, שהינו מורה בבית הספר, השגיח באותו יום על כיתתו של המתלונן, יליד 1984, שהיה תלמיד בבית הספר. בעת שהמתלונן הגיש את מבחנו למערער, תפס אותו המערער בצווארו, בעט בו, זרק אותו על הרצפה והכה אותו בכל חלקי גופו. כתוצאה מתקיפת המערער, נגרמו למתלונן סימנים אדומים על צווארו ושריטות ברגליו. כמו כן, מיד לאחר התקיפה, חש המתלונן סחרחורת ופונה לטיפול רפואי.

המחלוקת העובדתית

3.         בקליפת אגוז, קיימות שתי גרסאות להתרחשות האירוע הנדון. מן הצד האחד, גרסת המתלונן ולפיה המערער תקף אותו וגרם לו חבלה של ממש:

"... חטף ממני את המבחן שלי, קרע אותו, נתן לי בעיטה בצד ימין, איפה שהכליה, תפס אותי בצוואר וסחב אותי עד הדלת, ממש במכה, עד הדלת. נפלתי, בא הרביץ לי, נתן לי מכות עם הרגליים שלו על כל חלקי הגוף שלי ... היתה לי סחרחורת, הקאתי, התעוררתי בבית מרקחת [בקופת חולים]..." (עמ' 21 לפרוטוקול שורות 12-15).

מנגד, עומדת גרסת המערער, המכחיש את גרסת המתלונן ומוסר גרסה שונה להתרחשות האירוע:

" ... הוא אמר, אני רוצה להיכנס, אמרתי לו, לא אתן לך להיכנס. אמר, אם לא תכניס אותי, תראה מה אני יכול לעשות לך...היה לו פלאפון בכיס, התחיל לדבר עם אבא שלו, עכשיו אני אגיד לאבא שלי שיביא משטרה. אמרתי לו, בסדר, אתה רוצה להתקשר למשטרה? שמתי יד על הכתף שלו ואמרתי תצא בחוץ, וסגרתי את הדלת..." (עמ' 49 לפרוטוקול שורות 3-8).

הכרעת הדין

4.         בית המשפט קמא קבע בהכרעת דינו כי המערער תקף את המתלונן, ולפיכך הרשיע אותו בעבירה של תקיפת קטין. בית המשפט קבע כי גרסת המתלונן מתאפיינת בהגזמות לא מעטות, וזאת לאור חוסר התאמתה למסמכים הרפואיים שהוגשו. עם זאת, מצא בית המשפט כי ללא ספק התרחשה תקרית אלימה העולה כדי תקיפה, בוודאי הרבה מעבר לשימת כתף על שכמו של המתלונן.

בית המשפט קמא מצא הגזמות וסתירות, הן בעדויות העדים מטעם התביעה והן בעדויות העדים מטעם ההגנה, כשעדי ההגנה מגוננים על המערער ועדי התביעה מחזקים את גרסת המתלונן, מי מתוך קרבה משפחתית מי מתוך חשש. בית המשפט קבע כי עדותה של עדת הגנה מס' 6, יועצת בית הספר בזמן התקרית (להלן - היועצת), הייתה נאמנה עליו בעיקרה. מבין כל העדים במשפט הייתה היא היחידה שלגביה ראה בית המשפט לציין כי הותירה עליו רושם בהחלט חיובי. עם זאת, קבע כי אין עדות זו מספיקה להגנת המערער, משום שהעדה לא ראתה בעצמה את התרחשות האירוע.

בית המשפט דחה את גרסתו של המערער להתרחשות האירוע, וקבע כי גרסתו נסתרה על ידי עדויות ההגנה. הוא הוסיף שאינו מאמין כי ייתכן שהמתלונן החליט לבדות עלילה מניפולטיבית כה קיצונית בלא בסיס, בעקבות אירוע כפי שמתארו המערער. בית המשפט מצא חיזוק ניכר לגרסת המתלונן בדברי אחד מעדי התביעה (עד תביעה מס' 2), אך גם, ובמידה רבה, בחוסר המהימנות שאפיינה את מרבית עדי ההגנה.

גזר הדין

5.         בית המשפט קמא קבע כי ראוי ליתן ביטוי בגזר הדין למסקנותיו, כפי שהובאו בהכרעת הדין, לפיהן עדויות התביעה לקו בהגזמה, "ולו גם במידה מסוימת". בית המשפט קבע, כי סביר שהמעשה שביצע המערער היה פחות קיצוני מכפי שביקש המתלונן להציג, אך יחד עם זאת, מעשיו של המערער הביאו את המתלונן לעזיבת בית הספר, והיו אלו השלכות קשות על המתלונן. מכאן קבע שהמדובר הוא בפרשה חמורה מאוד.

בית המשפט ציין, כי בקובעו את העונש לקח הוא בחשבון מן הצד האחד את חומרת העבירה, ומן הצד השני את העובדה שהמערער לא ביצע בחייו כל עבירה שהיא. לאחר ששקל בית המשפט את המורכבות הנובעת מן הפרשה, קבע כי אין מנוס מעונש מאסר, אך יש לאפשר את ביצועו בעבודות שירות.

טענות המערער

6.         בערעורו כנגד הכרעת הדין טוען המערער, כי בית המשפט קמא טעה בהערכת הראיות, עת העדיף את גרסתו של המתלונן על פני זו שלו. לשיטתו של המערער, משקבע בית המשפט קמא כי גרסת עדי התביעה לוקה בהגזמות, מן הראוי היה לזכות אותו מעבירה של תקיפת קטין, ולו מחמת הספק.

עוד טען המערער, כי בית המשפט קמא בחר לאמץ חלקים מהעדויות המובילים לאשמתו, בה בעת שיכול היה גם לאמץ את החלקים המצביעים על חפותו. בערעורו המפורט (המתפרס על פני 25 עמודים) הפנה לסתירות בדברי העדים שיש בהן, לדידו, להצביע על חפותו.

לחלופין, מבקש המערער להקל בעונשו. הוא מלין כנגד סירובו של בית המשפט קמא לאפשר לקצינת המבחן להתייחס לאפשרות של אי הרשעתו, ונגד העובדה שלא נתן משקל ראוי לתסקיר המבחן ולהמלצות של שירות המבחן.

טענות המשיבה

7.         המשיבה סומכת ידיה על הכרעת הדין של בית המשפט קמא. לטענתה, הערעור כולו נסוב סביב ממצאי מהימנות אותם קבע בית המשפט. המשיבה טענה כי העובדה שבית המשפט קבע שגרסת התביעה מוגזמת, אינה מחייבת מסקנה כי יש לזכות את המערער, שכן אירוע של תקיפה אכן התרחש. לטענתה, בית המשפט היה ער לנקודות הבעייתיות בגרסת התביעה, ועל כן הניח גרסה מינימלית, שגם לפיה בוצעה עבירה.

דיון

8.         עיקרון היסוד, המשמש נר לרגלנו, קובע כי בית המשפט שלערעור לא יטה, בדרך כלל, להתערב בממצאים עובדתיים שנקבעו לאחר שמיעת ראיות לפני הערכאה הראשונה, וכי התערבותו בקביעות עובדתיות מצטמצמת למקרים חריגים שבהם נפלה טעות עניינית המצדיקה תיקונה במסגרת הערעור. בהתאם לכך, ערכאת הערעור אינה מתערבת בממצאי מהימנות שהיוו בסיס לקביעת ממצאים עובדתיים, אלא כאשר אי מהימנות של עד היא גלויה וברורה על פני הדברים (ראו ע"פ 117/00 מדינת ישראל נ' פלוני, פ"ד נד(2) 408, בעמ' 420; ע"פ 2932/00 אלמקייס נ' מדינת ישראל, פ"ד נה(3) 102, בעמ' 108; ע"פ 9352/99 יומטוביאן נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4) 632, בעמ' 643; י' קדמי, על סדר הדין בפלילים (חלק ג, תשס"ג) (להלן - קדמי), בעמ' 1396-1399 והאסמכתאות המובאות שם). כך, למשל, ערכאת הערעור תתערב בממצאי מהימנות שקבעה הערכאה הראשונה כאשר אלו נקבעו תוך התעלמות מגורמים שהיה מקום לייחס להם משקל או כאשר אי מהימנות של עד "בולטת לעין" ( קדמי, בעמ' 1398 והאסמכתאות המובאות שם). היטיבה לתאר זאת כבוד השופטת דורנר בע"פ 4977/92 ג'ברין נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(2) 690, בעמ' 696:

" ... גם מימצא בדבר מהימנות המבוסס כולו על התרשמות אינו חסין מפני ביקורת ערעורית, ובית-משפט שלערעור יתערב במימצא הערכאה הראשונה אם יגיע למסקנה כי היא לא נתנה את דעתה על כך שסתירות בעדות יורדות לשורשו של עניין או כי התעלמה מגורמים רלוואנטיים להערכה של משקל העדות".

9.         באנו למסקנה כי מתקיימות במקרה שלפנינו נסיבות המצדיקות את התערבותנו בהערכת מהימנות עדי התביעה, וכפועל יוצא גם בממצא העובדתי שעל יסודו הורשע המערער.

10.       במקרה שלפנינו, נראה כי בית המשפט קמא לא נחה דעתו ממהימנותם של עדי התביעה העיקריים כולם. בית המשפט מצא את עדות המתלונן כמאופיינת "בהגזמות לא מעטות, ודי אם אציין בנקודה זו, את הפער הניכר בין גרסת המתלונן ביחס לאלימות הניכרת שנקט כלפיו הנאשם, לבין הפרטים שקיימים, וליתר דיוק שאינם קיימים, בתעודות הרפואיות ..." (עמ' 26 להכרעת הדין; ההדגשה הוספה). יחד עם זאת, מצא כי "בבסיסם של דברים, נאמנת עלי גרסתו" (שם).

עד התביעה העיקרי השני היה התלמיד מאג'די, בן דודתו של המתלונן, אשר משפחתו של המתלונן הייתה לו כמשפחה אומנת. באשר לעדותו, קובע בית המשפט כי "יש אכן בטענה [כי ייתכן שעד זה ביקש להסתיר מעיני בית המשפט את העובדה שהתגורר אצל משפחת המתלונן] כדי להפחית ממשקלה של עדות זו, אך ... לא יהא נכון שלא לייחס משקל מתאים לעדות זו" (שם, בעמ' 6). במקום אחר מציין בית המשפט ביחס לגרסתו של מאג'די כי "יש, אפוא, מקום לשאלה, האם לא לוקה הגרסה בהגזמות מסויימות" (שם, בעמ' 9).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ