אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עפ 8971/04

פסק-דין בתיק עפ 8971/04

תאריך פרסום : 09/08/2007 | גרסת הדפסה
ע"פ
בית המשפט המחוזי ירושלים
8971-04
07/08/2005
בפני השופט:
1. דוד חשין סגן נשיא
2. עוני חבש
3. יוסף שפירא


- נגד -
התובע:
1. יונה בן דוד דוד
2. דוד בן יונה דוד

עו"ד יעקב קמר
הנתבע:
מדינת ישראל
עו"ד גיל שפירא מטעם המחלקה לחקירת שוטרים
פסק-דין

1.         זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים בת"פ 1208/02 (כבוד סגן הנשיא רפי כרמל), מיום 1.11.2005, שבו הורשעו המערערים בהשגה שלא כדין של מידע מהמרשם הפלילי, עבירה לפי סעיף 22 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים, התשמ"א-1981. על המערערים הושת עונש מאסר על תנאי בן חודשיים, אם יעברו בתוך שנתיים את העבירה שבה הורשעו.

2.         כתב האישום מתאר סכסוך אישי שהתקיים בין המערער 1, שהיה במועד הרלוונטי מנהל מחלקת תחבורה בבית חולים "אסף הרופא", לבין סגנו דאז, יאיר לוי (להלן - המתלונן). המערער 2 הוא בנו של המערער 1, ובתקופה הרלוונטית שירת כשוטר במשטרת בית שמש. בכתב האישום נטען, כי ביום 17.1.1999, בסמוך לשעה 03:00, שעה שהמערער 2 היה במשמרת בתחנת בית שמש, הוא הוציא, באמצעות המסוף המשטרתי שבעמדת יומן התחנה, מידע מהמרשם הפלילי בדבר הרשעותיו של המתלונן, וזאת מבלי שהתעורר כל צורך מקצועי או משטרתי בהוצאת המידע. כן נטען, כי במועד מאוחר יותר, מסר המערער 2 את המידע לאביו, המערער 1, והאחרון מסר אותו לעובדים אחרים בבית החולים.

3.         בהכרעת דינו ציין בית משפט קמא כי אין מחלוקת שהמערער 2 אייש את עמדת היומנאי בתחנת בית שמש במועדים הרלוונטיים, וכי הוציא מהמסוף מידע בדבר הרשעותיו של המתלונן. בית המשפט קבע כי המחלוקות הרלוונטיות הן שתיים: האחת נוגעת לטענה שהוצאת המידע היתה ללא קשר למילוי תפקידו של המערער 2, והשנייה - לשאלה האם המערער 2 העביר את המידע למערער 1 וזה האחרון מסר אותו לאחרים.

בהכרעת דינו הסתמך בית המשפט, בין היתר, על דו"חות המפרטים את השימוש שעשה המערער 2 במסוף המחשב המשטרתי, שימוש שכאמור לא היתה לגביו מחלוקת. מדו"חות אלה ( ת/5, ת/9, ת/10), שהוגשו בהסכמה, עולה כי המערער 2 ביצע חיפוש לפי שמו ושם משפחתו של המתלונן, ומשהתקבלו נתונים רבים, המשיך בדפדוף בנתונים עד שאיתר את המתלונן. לאחר מכן הזין את מספר תעודת הזהות של המתלונן, שאותו גילה במהלך החיפוש, וביצע שאילתה שנושאה "קבלת זיהוי הרשעות". ביום שלמחרת, 18.1.1999, בשעה 17:24, ביצע המערער 2 בדיקה נוספת במסוף המשטרתי, ובה ביקש נתוני "פרטי נהג" על פי מספר תעודת הזהות של המתלונן. מלבד דו"חות אלה, הסתמך בית המשפט על עדותו של חיים בראון (להלן - בראון), אחד הנהגים של בית החולים, שהעיד כי המערער 1 סיפר לו שביקש מבנו להוציא עבורו את המידע האמור.

בית המשפט דחה את גרסתו של המערער 2 בקובעו כי "אינה מתקבלת ואינה מקובלת" (עמ' 8 להכרעת הדין). בחקירתו הראשונה, שנערכה ביולי 2001, הכחיש המערער 2 את עצם הוצאת המידע, על אף שאישר כי הוא מכיר את המתלונן. גם בחקירתו השנייה שהתקיימה כחודש מאוחר יותר, חרף העובדה שהוצג בפניו דו"ח (פלט) הנוגע לשימוש שעשה במחשב ביום 17.1.1999, המשיך המערער 2 להכחיש את עצם הוצאת המידע מהמרשם הפלילי. רק במהלך המשפט חזר בו המערער 2 מהכחשתו הגורפת ואישר כי יכול להיות שהוציא מידע על המתלונן, אך עשה זאת במסגרת מילוי תפקידו. הוא הסביר כי כשהכחיש זאת בחקירותיו כוונתו היתה להכחיש את המעשה רק במובנו הפלילי. בית המשפט דחה גרסה זו מן הטעם שהסברו האחרון נולד לראשונה במהלך המשפט, ובמיוחד משום שלא באה לידי ביטוי בחקירתו השנייה, לאחר שהיתה באפשרותו שהות מספקת לקלוט, לעכל ולשחזר את כל אשר נטען נגדו. כן קבע בית המשפט, כי בדחיית גרסתו של המערער 2 יש כדי להשפיע גם לעניין מעורבותו של המערער 1. בית המשפט קבע, כי אימוץ גרסת המערערים יוצרת צירופי מקרים כה רבים, בו זמנית, עד כי אפשרות קיומם בלתי אפשרית, גם לא ברמה המעלה ספק סביר.

בית המשפט התייחס לאמירה של בראון במסגרת דיון משמעתי, שאינו קשור למקרה. באותו דיון משמעתי, האשים בראון את המערער 1 כי זה הסית אותו לשקר במשרד הבריאות. לאחר מכן, חזר בו מהאשמה זו, בהסבירו כי כעס על המערער 1. בית המשפט נדרש לעניין זה, כמו גם לסכסוך שהיה בין בראון לבין המערער 1, וקבע שיש להתייחס בזהירות מירבית לעדותו של בראון, שבה ראה נדבך חשוב לראיות התביעה. ואולם, משהתברר כי המערער 2 אכן הוציא מידע אודות המתלונן, וכי תחילה ניסה לעשות זאת באמצעות שמו של המתלונן בלבד, באשר לא היה בידו מספר תעודת הזהות שלו, ולמחרת הוציא מידע על המתלונן באמצעות מספר תעודת הזהות שלו, קבע בית המשפט כי יש לקבל את עדותו של בראון לפיה סיפר לו המערער 1 כי ביקש מבנו להוציא עבורו מידע על המתלונן.

4.         המערערים עומדים על גרסתם כי מדובר בצירוף מקרים. לטענתם, המערער 2 אכן בדק, במסגרת תפקידו, פרטים הנוגעים למתלונן, מזה, וללא קשר לכך, בדו המתלונן והעד בראון עלילה נגד המערער 1, מזה. המערערים טוענים, כי היה על בית משפט קמא לקבוע כי אין לסמוך על עדותו של בראון, באשר התגלה כעד שאינו בוחל בשקרים ולאור סכסוכו עם המערער 1, וכי עדותו היא בבחינת עדות שמיעה, שכן הוא לא ראה את המערער 2 מוציא את המידע. המערערים סבורים, כי בית המשפט נתן משקל יתר לשינויים הקלים שבגרסת המערער 2 וכי אין בשינויים אלה כדי למלא את החסר בראיות התביעה. עוד טוענים המערערים כי בינואר 1999 טרם היה סכסוך בין הנצים, ולא הגיוני שהמערער 1 שלח את בנו להוציא פרטים מהמרשם למקרה שיסתכסך בעתיד.

המשיבה סבורה, לעומתם, כי אין מקום להתערב בפסק הדין. היא מדגישה כי פסק הדין אינו מבוסס רק על עדותו של בראון, אלא על שורה של ראיות ניטראליות אשר אינן קשורות לבראון. היא חוזרת על כך שלא ניתן לקבל צירוף מקרים כה נדיר כהסבר סביר לחומר הראיות.

5.         שקלנו את טענות הצדדים ובאנו למסקנה כי אין להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.

6.         פתח דבר נעיר כי עדותו של בראון איננה בגדר עדות שמיעה. אין היא באה להוכיח את הוצאת המידע מהמחשב (עניין זה ממילא עולה מדו"חות המחשב, והוא כלל אינו שנוי במחלוקת). עדותו של בראון נוגעת לחלקו של המערער 1 בביצוע העבירה, ולמעשה מדובר בעדות על הודיית חוץ של נאשם - הודאתו של המערער 1 לפני בראון על ביצוע העבירה.

7.         טענת המערערים, לפיה בית משפט קמא לא קבע כל ממצא בנוגע למהימנותו של בראון, דינה להידחות. בית המשפט היה מודע להודאתו של בראון כי בעבר מסר גרסה שקרית אודות המערער 1, כמו גם לעובדה כי השניים היו מסוכסכים. לאור זאת, קבע כי יש לבחון את עדותו של בראון בזהירות מירבית. עם זאת, בית משפט קמא הוסיף וקבע כדלקמן:

"... כאשר עובדתית, אין מחלוקת כי נאשם 2 [המערער 2] אכן הוציא מידע בקשר עם המתלונן, ולא רק זאת, אלא שבתחילה היה ניסיון לעשות כן באמצעות שמו בלבד שכן לא היה בידיו של נאשם 2 מספר תעודת הזהות של המתלונן, ולמחרת, שוב, באה פעולה במחשב המשטרתי על ידי נאשם 2 בקשר עם המתלונן והחדירה בפעם זו היתה באמצעות מספר זהות, וכאשר נאשם 2 הגדיר זאת כצירוף מקרים וכאירוע אקראי, כי אז יש בסיס לקבלת עדותו של בר און" (עמודים 9-10 לפסק הדין; ההדגשה הוספה).

אנו רואים אפוא כי בטרם אימץ את עדותו של בראון בנוגע לשיחה שהתקיימה בינו לבין המערער 1, ביקש בית משפט קמא, מטעמי זהירות, למצוא לה חיזוקים בממצאים אובייקטיביים. משנמצאו לו ממצאים כאלה, שלא ניתן לספק להם הסבר למעט מקריות תמוהה ונטולת כל היגיון, החליט לאמץ בית המשפט את עדותו של בראון. המדובר בממצאים שיש בהם כדי לקעקע את גרסת ההגנה. המערערים ניסו לטעון כי התלונה על הוצאת המידע מהמרשם הפלילי הינה חלק מקנוניה על רקע סכסוך ממושך בין המתלונן למערער 1. ואולם, הסיכוי שבראון והמתלונן בדו כי נודע להם על הוצאת מידע אודות המתלונן, כשמתברר שמידע כזה אכן הוצא בפועל, אינו סביר. נוסיף לכך כי החיפוש במאגרים התפרש על פני יומיים רצופים, כאשר החיפוש הראשון נערך על פני עמודים רבים בניסיון לאתר את מספר זהותו של המתלונן, והחיפוש השני, יום לאחר מכן, נעשה כבר מייד לפי מספר תעודת הזהות; כי באופן מקרי, לשני חיפושים אלה לא נערך כל רישום המסביר את הצורך בביצועו; כי המתלונן עוכב על ידי המשטרה, פעמיים, באותם שני ימים רצופים, באזור בית שמש; כי בדיוק בזמן שני עיכובים אלה, המערער 2 הוא שתפס את עמדת היומנאי - והרי לנו צירוף מקרים בלתי הגיוני, שבצדק נדחה על ידי בית משפט קמא, אשר עמד על עניינים אלה בטרם הרשיע את המערערים.

8.         המערערים טוענים כי "הליקויים שעליהם הצביע ביהמ"ש ... בעדות המערער 2 אינם יכולים בשום פנים ואופן למלא את החלל החסר שבראיות התביעה" (סעיף 21 לנימוקי הערעור). אלא שהבעייתיות בגרסת המערער 2 אינה באה למלא חסר ראייתי כלשהו. היא באה על רקע ראיות התביעה שפורטו לעיל, מתווספת אליהן ומחזקת אותן. כאמור, המערער 2 הכחיש את עצם הוצאת המידע על ידיו בשתי חקירותיו הראשונות, אף שחלפה תקופה של חודש בין שתי החקירות, ועל אף שבחקירתו השנייה הוצג בפניו פלט מחשב המוכיח כי הוציא את המידע. רק במהלך המשפט חזר בו מהכחשתו. טענת המערער 2, כי בעת שהכחיש בחקירותיו את הוצאת המידע הוא התכוון להכחיש רק את המובן הפלילי של מעשה זה, איננה טענה הגיונית ואיננה מתקבלת על הדעת. הדעת נותנת כי המערער 2, כשוטר, שבמהלך חקירתו מוצגים בפניו ראיות שהוא אכן עשה את המיוחס לו, ייתן תשובות הגיוניות ויתייחס ברצינות ראויה לשאלות. אילו באמת הוציא את המידע האמור בתוקף תפקידו, לא היה מקום להכחשות גורפות וחד משמעיות, כפי שעשה בשתי הזדמנויות. הגיוני יותר כי אילו רצה לדקדק בעניין זה, ולהכחיש אך זאת שלא עבר עבירה פלילית, היה מדגיש זאת בחקירותיו, ולא מותיר הכחשה כללית. ההכחשה הגורפת מלמדת כי המערער 2 ביקש להרחיק את עצמו מהאירוע, ובכוחה לחזק את יתר ראיות התביעה.

9.         לא מצאנו כל ממש בטענת המערערים, כי נכון למועד הוצאת המידע על ידי המערער 2 לא היה עדיין סכסוך בין המתלונן לבין המערער 1. במסגרת תשובתם של המערערים לכתב האישום, הודו במפורש בקיומו של הסכסוך במועד הרלוונטי (ראו סעיף 2 לכתב האישום המתוקן ועמ' 1 לפרוטוקול בית משפט קמא).

10.       באשר לגזר הדין, נעיר כי חרף העובדה שבהודעת הערעור נטען כי מדובר בערעור הן על הכרעת הדין והן על גזר הדין, לא פירטו המערערים, אף לא בנימוקי הערעור שהוגשו בנפרד, את השגותיהם כלפי גזר הדין. הטענה היחידה בעניין זה, שנטענה בחצי פה בדיון לפנינו, היתה כי ניתן היה להסתפק בשל"צ ולבטל את הרשעת המערער 2 (עמ' 4 לפרוטוקול, ש' 22-24). לא מצאנו נסיבות מיוחדות המצדיקות חריגה מהכלל לפיו מי שנקבע לגביו כי ביצע עבירה - דינו הרשעה. איננו רואים צורך להידרש לדיון מפורט בעונש, שלגביו כאמור לא נטענה אף טענה ספציפית. ממילא, אין אנו סבורים כי מדובר בעונש חמור במיוחד לאור נסיבות המקרה.

11.       לאור האמור, הערעור נדחה.

ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ה (4 באוגוסט 2005) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים של פסק הדין לב"כ הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ